לשני הכלים בתמונות מאפיין תיכנוני משותף שניתן לומר עליו שהוא "לא הגיוני" או לפחות "מוזר".
מהו?

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.cobuck.ang.af.mil/Historic_Aircraft/images/Aircraft%20Bell%20P-39.jpg]


השני:


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://warbird-photos.com/Pre-Airshow2003/images/PICT0231.JPG]

ואם זה קל מידיי יש לי בקנה המשכים לפחות עד רוסיה

טל

"...שיאים של התמדה, נאמנות ומסירות נפש." יגאל אלון "מסך של חול"

טל

"...שיאים של התמדה, נאמנות ומסירות נפש." יגאל אלון "מסך של חול"

טל

כנראה שזה באמת חידה לשבת. חחחחחה

"...שיאים של התמדה, נאמנות ומסירות נפש." יגאל אלון "מסך של חול"

הם עגולים מידי

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.fresh.co.il/scripts/birthday.php?date=06/11/1986]

הראשון נקרא קוברה, והשני (טנק) הוא מטרה לקוברה?

"...שיאים של התמדה, נאמנות ומסירות נפש." יגאל אלון "מסך של חול"

המטוס שברקע הוא Lockheed P-38 Lightning



בלייטנינג קירור המנועים באמצעות נוזל ואילו בשרמן קירור אויר כוכבי שמקורו תעופתי

אבל ה P-39 Aircobra מיוחד בזה שהמנוע נמצא מאחורי הטייס, כך שהציר שמסובב את המדחף עובר מתחת לטייס. חוץ מזה למטוס יש גם דלתות כניסה לתא הטייס כמו של מכונית.

דבר אחד שמשותף הן לשרמן והן ל aircobra , אבל שאינו קשור לעיצוב שלהם, הוא ששניהם שירתו במהלך המלחמה את הצבא האדום.

"Perpetuo vincit qui utitur clementia"

תן תמונה.

"...שיאים של התמדה, נאמנות ומסירות נפש." יגאל אלון "מסך של חול"

http://www.battlefield.ru/lendlease/sherman.html

"...שיאים של התמדה, נאמנות ומסירות נפש." יגאל אלון "מסך של חול"

התמונה לקוחה מפה (ויש שם עוד אחת ) :
http://www.beobachtungsabteilung.de...l.de/tanks.html

אבל מכיוון שהתמונה לא ממש מראה הרבה, אתה יכול גם להסתכל בקישור הזה :
http://www.amazon.com/exec/obidos/A...4820745-6347036

"Perpetuo vincit qui utitur clementia"

קורנסון בדרך לתשובה.
הרמז: "לא הגיוני/יעיל הנדסית" ויחודי יותר בקוברה מאשר בשרמן.

ושאלת חמיצר קלה מאוד הנוגעת למאפיין שאינו הנדסית מה הקשר בין שניהם למזדה לנטיס?

טל

מאחר שהמנוע בשני הכלים נמצא מאחורי תא הצוות - גל ההנע עובר דרכו.

אפילו מצאתי תמונות של שרמן כזה:

http://ipmslondon.tripod.com/armour...icles/id30.html

להבדיל מהשרמן - הסידור הנ"ל לא נועד להקל על התקנת התותח באמצע הזחל....

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://history.acusd.edu/cdr2/WW2Pics/82609.jpg]

טל

ציר משותף!?

"...שיאים של התמדה, נאמנות ומסירות נפש." יגאל אלון "מסך של חול"

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://ipmslondon.tripod.com/sitebuildercontent/sitebuilderpictures/drivecomp5.jpg]

שני פותרים נכונה Soloavia וזעמן.

לשני הכלים מנוע אחרוי גל הינע שעובר דדרכם לחזית. תכנון שאינו נכון הנדסית בגלל אובדן הכוח בגל ההינע. השרמן בנוי כך כי זה מה השמהנדסים האמריקאים ידעו הכי טוב והדבר מאפשר מגוון מנועים ללא בעייה מיוחדת (חבל שהם לא למדו כלום מאדון כריסטי בשנות העשרים). הP-39 בנוי כך כדי להצמיד את מרכז הכובד למרכז העילוי וליצור מטוס קרב קטן. הטייסים שנאו אותו בגלל גל ההינע שעבר בין הרגליים ובגלל החשש להזדקר ולהסתחרר במנוע כבוי. (בניגוד למטוס עם מנוע לפנים ל P-39 אין נטייה להוריד את האף במנוע כבוי, אם הטייס לא עושה זאת בעצמו המטוס יזדקר).

ושתי שאלות המשך:

1. מה הקשר בין שני כלים אלו למאזדה לאנטיס?
2. איזה חלק מהמטוס שרד הרבה אחריו והיכן?

טל

נאמר: "הP-39 בנוי כך כדי להצמיד את מרכז הכובד למרכז העילוי וליצור מטוס קרב קטן".

א. הרעיון העיקרי היה לפנות מקום לתותח 37 מ"מ שירה דרך טבור המדחף ולכן היה צורך להזיז את כל מכלול ההנעה הצידה ואחורה. הצ'ופצ'יק בכיפת המדחף הוא לוע התותח.

ב. אין קשר בין מיקום מרכז הכובד או מיקום המנוע וגודל המטוס.

היו בתקופה זו גם מטוסים עם מנוע כוכבי שטוח וקטן בחרטום, כך שוודאי תסכים שהיתה אלטרנטיבה פשוטה יותר. לגבי המידות - המטוס היה סטנדרטי ביותר גם בהיבט הזה:

בל איירקוברה
אורך: 9.19 מ' מוטה: 10.36 מ'

ספיטפייר
אורך: 9.56 מ' מוטה: 9.93 מ'

מוסטנג
אורך: 9.75 מ' מוטה: 11.27 מ'

העברת המנוע לאחור דווקא פוגעת ביציבות המטוס מאחר שהמנוע אינו מרסן את העלרוד בהזדקרות ויוצר תופעה המוכרת כגילגול הולנדי - גלישה קדימה ואחורה בדומה לעלה הנופל מעץ. בהזדקרות בכנפיים ישרות אין גם כל סיבה להיכנס לסחרור ובכל מקרה הטכניקה להחלצות תהיה דומה - סטיק ורגל.

מעבר לכך - המטוס יהפוך לאגרסיבי יותר בתמרון - דוגמה מודרנית לכך - מטוס ה-F-16 שבו גם נמצא מרכז הכובד קרוב למרכז האוירודינמי. (ובל נשכח שהתותח לא עשוי מהליום ולכן שוקל - ולא מעט).

לגבי המשפט האחרון: "בניגוד למטוס עם מנוע לפנים ל P-39 אין נטייה להוריד את האף במנוע כבוי, אם הטייס לא עושה זאת בעצמו המטוס יזדקר"

מאחר שציר הסחב נמצא מעל הכנף (מדובר במטוס עם כנף תחתית) - הרי שכל עוד המנוע פועל - הוא יוצר מומנט מוריד אף ולכן ברגע שהמנוע מפסיק לפעול נוצר מומנט נגדי של הרמת חרטום.
מאחר שיש במקביל ירידה בעילוי (ירידה במהירות משפיעה על העילוי בריבוע) המטוס שואף להגדיל את זוית ההתקפה כתוצאה מ"נדידת" מרכז הלחץ - מה שמחריף את הבעייה ומעלה את ההתנגדות עד להזדקרות. מצב זה יתרחש גם במטוסים עם מנוע כבד מלפנים - מאחר שמדובר באווירודינמיקה בסיסית.

אני קיבלתי את ההסברים שהבאתי כאן ממדריך בתצוגת תעופה בארה"ב כך שיתכן שהוא הפריח אותם ממוחו.

ומה לגבי שתי השאלות הנוספות?

טל