התקופה הכי יפה של "האנרכיסטים נגד הגדר" הייתה מתי שהיו הרבה פצועים.
א. מה איכפת להם? 90% מהפצועים הם פלסטינים או חיילים, ה"אנרכיסטים" לא זורקים אבנים הם רק אלו שגורמים להתקלות בין הפלסטינים לצה"ל, ואז שמתחיל כל האבנים והאלפ"ה הם עומדי באמצע ומתבכיינים (לקרוא במבטא של נערה פריחה בת 14): "דיי, למה אתם עושים את זה? זה סך הכל אבן אחת (הגדרה מילונית לאבן אחת: 40 אבנים בגודל רימון במהירות שלא היתה מביישת מגיש בייסבול בליגה האמריקאית)"
ב. ככל שיש יותר פצועים בהפגנה ככה היא נהפכת לידיעה יותר חדשותית.
יש כמה בעיות בבילעין:
א. הגדר שם לא בנוייה עד הסוף, וגם אם עכשיו היא כבר בנויה הבעיה נשארה - בגלל בעיות של הקבלן והמדינה נוצר מצב שזה החלק בגדר שלקח הכי הרבה זמן לבנות, עד אז בכל כפר שהקימו גדר הם היו באים להפגין ושהגדר כבר הייתה דבר נתון הם עברו לכפר הבא. בגלל העיכוב העצום בבניה בבלעין הם הצליחו כבר להפוך את המקום לסמל. (אז כן, כל הדבר הטיפשי הזה הוא בשורה התחתונה בגלל בירוקרטיה) וחשוב להדגיש שבג"ץ דווקא אישר את התואי והבעיה היחידה היתה סיכסוך על רקע כסף לקבלן (לפי מה שאני יודע הטענה של הקבלן נכונה והאשמה היא במדינה)
ב. מי שמתסיס את האוירה הם ה"אנרכיסטים" הרי צה"ל+כפר פלסטיני = אבנים. וזה לא דבר חדש או דבר שמפריע יותר מידי, אבל ברגע ש"האנרכיסטים" מגיעים לשם הם גורמים לחיכוך הרבה יותר גדול בין הפלסטינים לחיילים ובגלל זה יש כל כך הרבה פצועים וכל כך הרבה בלאגן כל שבוע. ופה מגיע הבעיה הגדולה - האשמים בכל המצב הזה לא ממש עושים משהו לא חוקי - הם מפגינים, ההפגנה שלהם היא זאת שגורמת לבאלגן.
ג. מתקשר באופן ישיר לב' - חיילים הם לא שוטרים, אין להם מושג איך לעצור מפגין ומה חוקי ומה לא, ומה שקורה זה שכל "אנרכיסט" שנעצר משוחרר בשלב מאוד מוקדם בגלל שהחיילים עוצרים אותם על דברים שניתן רק לעכב עליהם (הפרעה לאיש ביטחון במילוי תפקידו לדוגמא) בסופו של דבר בחיים לא היה "אנרכיסט" שזרק אבן (הלוואי שמישהו מהם יעיז לעשות את זה - גם זה לא יכאב כי הם רחרוחיים וגם אפשר יהיה לעצור אותם על משהו רציני), כן היה מקרים של תקיפה, אבל תמיד זה נגמר בזה של"אנרכיסט" כאב יותר
.