התחברו להם יחד "אבירי הדמוקרטיה" -אביגדור ליברמן, ביבי נתניהו, אהוד אולמרט ודליה איציק, כדי לחסל את המשטר הדמוקרטי.

אחרי ששככו קולות המלחמה בלבנון, עסוקים עתה ראש הממשלה, שר הביטחון, הגנרלים, הפוליטיקאים והפרשנים בתקשורת בתחרות, מי יבקר באופן חריף יותר את ניהול המלחמה, את הפקרת החיילים בקרבות מיותרים, את תיפקוד הרמטכ"ל, את העדר התוכנית המדינית, ואת הזנחתם הנפשעת של מיליון תושבי הצפון לרחמיהם של גאידמאק ואילי הון אחרים. הימין הקיצוני אינו מחמיץ את ההזדמנות, כדי להציע את התערובת מעלת העובש שהוא תמיד רוקח לעת משבר: הטפה מיליטריסטית נוסח "תנו לצה"ל לנצח", הסתה גזענית טרנספריסטית נגד האזרחים הערבים והפלסטינים בשטחים, וגם דמגוגיה חברתית.

וכך, בעוד האחראים (היום ובעבר) לאסון מלחמת לבנון, ל-1.6 מיליון עניים, לקריסת מערכות חברתיות ולפרשיות שחיתות שונות, מתכתשים ביניהם, מי אחראי יותר, נמצא להם נושא להתאחד סביבו – שינוי שיטת הממשל.

ח"כ דליה איציק, יו"ר הכנסת, הודיעה, כי במושב החורף, שייפתח בחודש הבא, היא תוביל מהלך לשינוי שיטת הממשל. גם מקורות בלשכתו של ראש הממשלה אולמרט מסרו, כי בדעתו לשנות את שיטת הממשל. הנשיא קצב, עוד בטרם נדרש להקדיש זמנו להשיב לשאלותיהם של חוקרי משטרה, הקים ועדה לבדיקת מבנה הממשל בישראל. יו"ר העבודה, שר הביטחון עמיר פרץ, מציע לבדוק את שיטת הממשל. כל הבודקים והיוזמים האלה עולים בעצם על העגלה השחורה של ראשי הימין הקיצוני אביגדור ליברמן וביבי נתניהו, אשר תובעים את הנהגתו של משטר נשיאותי.

התומכים בשינוי שיטת הממשל, בהנהגת משטר נשיאותי ובהנהגתן של בחירות אזוריות, טוענים שכך יפתרו את בעיית היציבות של הממשלה והמשטר הפוליטי בישראל. אך הממשלות בישראל אינן משלימות את שנות כהונתן ומדי שנתיים-שלוש נערכות בחירות כלליות לא משום שנהוגות בארץ בחירות יחסיות לכנסת ומוקמות קואליציות בהתאם לתוצאותיהן. הסיבה להתערערות המערכת הפוליטית היא – הכישלונות המצטברים של הממשלות בכל התחומים. ממשלות המבטיחות שלום וביטחון מביאות עלינו מלחמות וטילים על העורף; ממשלות המתחייבות להיות 'חברתיות' מקצצות בזכויות העובדים ומפריטות את החינוך והבריאות; ממשלות המדברות בשם קידום השוויון מעמיקות פערים בין ערבים ליהודים ובין נשים לגברים.

השינוי המוצע בשיטת הממשל נועד לאפשר לממשלות הגרועות להמשיך ולמשול למרות זעם הציבור, לעוות את רצון הבוחרים ולהקשות עוד יותר על המאבקים הפוליטיים והחברתיים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.