ובכן, לפני דקה, חתמתי על דואר רשום מהצבא.
כבר יצא לי מהאף - יותר מדי חד-יומיים לאחר המלחמה.
וכל מיני מכתבי נצחון מגנרלים שהלוואי והיו לוחמים טובים לפחות כמו שהם פוליטיקאים.
בכל אופן, הפעם זו הייתה מעטפה עבה ושונה, דף הכותרת "ערכת מידע לחיילי המילואים" ותוכנה:

• חוברונת "זכויות עובדים המשרתים במילואים" עם לוגו של ההסתדרות.
• חוברת מידע לחייל המילואים.
• איך לא, מכתב ברכה המפאר את ניצחונו של צה"ל בחתימתו של דני חלוץ, רב-אלוף (לא במיל').
• תווי פנאי - שזה בעצם ממש כמו תלושי קניה כאלה, בסגנון רב-תו או תו הזהב רק עם ממש פחות חנויות.

כמובן, נורא נחמד לקבל כסף כך פתאום - אבל בכל זאת התזמון קצת עושה לי הרגשה של "קחו, קחו אולי זה יעזור לכם להרגיש יותר טוב ולסתום את הפה עם הביקורת על המלחמה".
מעניין אותי לעשות סקר קטן בקרב גולשי הפורום:

1. האם כל מערך המילואים קיבל את זה ? רק מי שגוייס למלחמת לבנון II ? רק לוחמים ?
2. האם זה קשור בכלל למלחמה או שזה שי לראש השנה ? מה זה הדבר הזה ?
3. מישהו קיבל את זה בשנים קודמות ?
4. קיבלתי תלושים בסך 392 ש"ח. מה זה המספר הזה ? למה לא 391 ? האם מי שקיבל קיבל אותו דבר ?

מקווה להתייחסותכם. קחו בחשבון שיכול להיות שזה יגיע אליכם בעוד מספר ימים . . .

בענין ה"תזמון". אם זה היה לפני חודש, או בעוד חודש היה יותר טוב? מתי לדעתך זה אמור היה להישלח?

אני עדיין לא קיבלתי, כשאקבל (אם) אדווח.

לעצם הענין -אתה לא חייב "לסתום את הפה" עם הביקורת על המלחמה ולא נראה לי שמישהו "שם" יהיה תמים כל כך שיחשוב שבשביל 392 ש"ח אנשים יסתמו את הפה. רק לתקן חור של קטיושה, או לקבץ מחדש לקוחות אבודים עולה יותר.

סתם סקרן.
אחרי הרבה שנות מילואים, פעם ראשונה שאני מקבל דבר כזה . . .

בדיוני שדולת המילואים בכנסת דובר על העניין הזה. החוברת היתה אמורה להשלח עד ראש השנה אבל (איך לא) התעכבה עד עכשיו. אאל"ט, רק בוגרי לבנון 2 יקבלו את התלושים.

אגב, זה מזכיר לי את החוברת שנשלחה לאנשי מילואים לפני שלוש שנים בערך, עם פירוט האמל"ח החדש שנרכש עבורנו במז"י (פלטופ, נגב, יובל ושאר ירקות). איכשהו, לא ראיתי את הציוד הזה מחוץ לחוברת...

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

דווקא נחמד לקבל כסף לבזבוזים בחנויות ספרים.
חבל שאי אפשר לממש את זה בריקושט ודומיו.

392 בגימטריה- שצ"ב, (שתוק צעיר ביזון).
חלופות:
1. שחיקת צבא בטחון.
2. שימור צבא בירוקרטי.
3. שרוצים צה"ל בעלממון.

ככל שאני חושב על זה, זה מרגיז אותי- פתאום יש כסף לשטויות. אבל לציוד לחימה, אין.

רסמי שיקחו את הכסף הזה ויקנו לנו אפודים ,קסדות ואמר"לים (כן אני יודע שזה לא מספיק להכל ,לפחות
לחלק).
אני עוד לא קיבלתי.

לפעמים חרבון זה כמו קרב , אתה חוזר עם חוויות שאף אחד לא רוצה לשמוע .

יש תלושים!

לדעתי חלקכם קצת מגזים. אני רואה בזה שי לחג וגילוי הערכה למערך המילואים. אין צורך להגזים ולבנות על ה 300 ש"ח הללו תילי תילים של קנוניית השתקת מערך המילואים ו"שיחודו"...

שיקומו כל אותם צווחניים למנהם ויגידו "אנחנו לא מעונינים לקבל מצה"ל כלום ,עדיף בכסף הזה לרכוש .....והנה אני תורם את מלא סכום ההטבה למען הענין !!"
נו יש אחד כזה ?
כמו שאמרתי כבר בזמן הלחימה פשוט קוטרים!!
הגוף אולי הגיעה לגיל 30 פלוס אבל השכל נשאר בגיל 18 בקטע של "מגיעה לי מקוצר כי......."
"תמיד דופקים רק אותי......"

טוב.... האמת שכבר רס"ר ,אבל לא מחליפים "ניק" מנצח!

אתה יודע מה אני רוצה? שיתקנו את נוסחת החישוב של החזרי המילואים שתכסה 100% מההכנסה ולא 83%. אם נתחיל מזה, יטב לכולם.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

אין לי שום בעיה להחזיר את ה392 שקל הללו למטרת קניית ציוד לימ"חים.


אה כן הרגע קיבלתי את זה.

לפעמים חרבון זה כמו קרב , אתה חוזר עם חוויות שאף אחד לא רוצה לשמוע .

ציטוט:

במקור נכתב על ידי סמל ראשון שיקומו כל אותם צווחניים למנהם ויגידו "אנחנו לא מעונינים לקבל מצה"ל כלום ,עדיף בכסף הזה לרכוש .....והנה אני תורם את מלא סכום ההטבה למען הענין !!" נו יש אחד כזה ? כמו שאמרתי כבר בזמן הלחימה פשוט קוטרים!! הגוף אולי הגיעה לגיל 30 פלוס אבל השכל נשאר בגיל 18 בקטע של "מגיעה לי מקוצר כי......." "תמיד דופקים רק אותי......"

לו הייתי יודע למשל שהחזרת התלושים תכנס לתקציב הפלוגה שלי, ושהפלוגה תרכוש ציוד אלמנטרי ללחימה\תעסוקה\זיווד הטנקים שהיה חסר במלחמה- הייתי מחזיר.
אבל אני בטוח שלו הייתי מחזיר זה היה משתתף במאמץ המערכתי לקניית עוד פלזמה לאיזה זרג בכיר.
אנשים שמגיעים לשרת במילואים ביחידות לוחמות הם לא בדיוק בכיינים. לא באמת.
בדרך כלל הם גם דיי מצליחים בחיים האזרחיים שלהם.

בעניין כסף , שולם מענק גמול ימי מילואים רגיל . ובנוגע לתוספת שעליה מדברים , 50 ש"ח נוספים לכול יום מילואים , זה בנתיים - קדחת !

ואני לא מבין מה הבעיתיות פה?!?!

קיבלתי את זה היום...

A friend in need - is a friend indeed

אמנם מאוחר מידי לנצל לחופשה, אבל 392 שקלים לספרים זה גם מצויין :-)
ראויה לציון העובדה ששולחים סוף-סוף חוברת על זכויות המילואימניק.

"The Nation that draws too great a distance between its soldiers and its scholars
will have its children taught by cowards and its fighting done by fools." Thucydides

"When a true genius appears in the world, you may know him by this sign, that the dunces are all in confederacy against him."
John Kennedy Toole

ותמיד אני מקבל אחרון, אז כנראה שכולם קיבלו.....

תוזזנו היום לדואר לקחת את המעטפה [לא היינו בבית כשהדבר הגיע ועל פ. משלמים] - מאחר ובשבועיים האחרונים קיבלתי כבר 3 מכתבים מיחידתי ['יומולדת', 'סיכום התקופה' ועוד בלמ"ס] כמעט והשלכתי את המעטפה על כל תוכנה והיא כבר עמדה על השיש בקרבת שטח ההשמדה למעטפות עבות מדי.
באקראי ראיתי את הודעתך ואצתי להציל את התלושים לצומת ספרים.
מובן כי בעיני אין הדבר בגדר שוחד פשוט מאחר ובשביל לשחד אותי ואת חברי באשר לתקופת הקיץ האחרון יש צורך בהרבה יותר מתלושים+1300 ש"ח+תגמול ימי מילואים מעבר ל25. - אך אני פתוח להצעות!!
וכדי להראות שבפחות מ'מיני גאיידמק' לא ניתן לסתום את פי - מיהרתי והשלכתי את מכתבו של רמטכ"לנו מבלי לקוראו [היה לי מודיעין טוב מהפורום..].

לא נראה לי. יש הרבה שגויסו למילואים ותמכו בלחימה באופן אינטנסיבי גם במפקדות העורפיות, בפיקוד העורף ועוד. נראה לי שכל מי שעבר מכסה מסוימת של ימי מילואים קיבל את המעטפה.

גם לאלו שגוייסו מיד בתחילת הלחימה להחליף יחידות סדירות בבט"ש.

רם.

A pat on the back is only a few centimeters from a kick in the ass

האם זה רק למי שגוייס בתקופת מלחמת לבנון II (בלי קשר למעבר גבול)
או שמא זה לכל מערך המילואים.
וגם האם כולם קיבלו תעריף אחיד.
כי אם זה לכל מערך המילואים (מה שלפי התגובות כאן נראה לי לא סביר), 392 ש"ח לכל אחד זה יוצא הרבה יותר מאשר רק למגוייסים למלחמה.

כן - זה למי שגוייס בתקופת הלחימה. וזה עדיין סכום כסף לא קטן, שהצבא עכשיו טוען שאין לו בשביל להשקיע ברכש ציוד לחימה.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

כדי להחליף את הסדירים?
לנו לא מגיע??

שמוליק.................................................. ..............העוגות של שמוליק

מגיע גם מגיע.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

שמוליק.................................................. ..............העוגות של שמוליק

לא. רק גיוסים שנעשו בזמן הלחימה.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

שמוליק.................................................. ..............העוגות של שמוליק

להלן - ההגיון הצה"לי.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

היום גם אני קיבלתי את השי. הייתי מוותר על השי הנ"ל ועל הכסף המיוחד שקיבלתי עבור ימי ההשתתפות במלחמה ובתנאי שהצבא יעשה שימוש מושכל בכספים ולא יתן, לדוגמא, עוד מענקים לאנשי הקבע.

מי שלא יודע אנשי קבע קיבלו ימים ספורים לפני המלחמה מענק (דמוי משכורת 13). אני מכיר באופן אישי סמ"ר בקבע בחיל המודיעין שקיבל מענק שכזה.

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

ציטוט:

במקור נכתב על ידי arikr איך לא, מכתב ברכה המפאר את ניצחונו של צה"ל בחתימתו של דני חלוץ, .

מכתב הרמטכ"ל דווקא לא מפאר את ניצחונו של צה"ל. הדבר הכי קרוב לזה הוא "יחידות המילואים רשמו הישגים רבים בלחימה" (שורה 5) הניסוח נראה יותר כמו ליקוק פצעים.
"רב-אלוף (לא במיל')".- וחבל שלא..
בחוברת של ההסתדרות יש "תפילת הדרך" -כדי שלא נזרוק לפח??

ציטוט:

במקור נכתב על ידי baal [/list]בחוברת של ההסתדרות יש "תפילת הדרך" -כדי שלא נזרוק לפח??

דווקא קראתי את חברת הזכויות,אני שמור ומחכה לראות מה יכנס לבנק ,לפי ההבטחות שלהם ,יש עוד כמה תשלומים.

לפעמים חרבון זה כמו קרב , אתה חוזר עם חוויות שאף אחד לא רוצה לשמוע .

רוצה קצר
רוצה ציוד כמו שצריך
רוצה אנשים רציניים ורוצה צבא טוב
מוותר על הכסף
ובדרך אלי דווקא עכשיו צו..
אז .. שלא יעבדו עליכם...

למי שרוצה לראות איך זה נראה:

אתרי הנופש שבהם מתארחים, מרשים לעצמם לתת מחיר גבוה ב- 300 עד 400 ש"ח למי שרוצה להשתמש בשוברים כך שבפועל השוברים לא שווים כלום (אולי רק בצומת ספרים).
אין גבול לחוצפה.
מסתבר שהבזבוז האמיתי בשוברים היה עלות ההדפסה שלהם.
למי שרוצה לבדוק בעצמו זה שם:
http://www.weekendmil.co.il/

לשלוח את התלושים בחזרה לרמטכ"ל, עם מכתב שמבקש כי המשאבים היקרים יופנו נקודתית לזיווד הציוד שלנו בימ"ח.
כמובן שמדובר באקט מחאה סמלי, ושאין סיכוי בעולם שבאופן ההתנהלות הנוכחי של צה"ל שכסף יושקע בציוד החסר...

אני הסכמתי עקרונית. מישהו מוכן להצטרף?

אם אתה מתכוון לעשות זאת (ויש גם עוד אנשים) בואו נדאג לחשיפה מתאימה.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

מצטרף בשמחה

השאלה היא אם צהל יכול להפוך את התלושים בחזרה לכסף בתקציב

או שאפשר להעביר את התלושים ישירות לחברות ליצור אפודים ( סתם רעיון מוזר )

נראה לי שלצהל לא יהיה מה לעשות עם התלושים והם סתם ילכו לפח.

תכל'ס? אין מה לעשות. התלושים שולמו כבר.

אבל - צה"ל טוען שאין בידיו מספר עשרות מליוני שקלים הנחוצים לשם רכישת ציוד לחימה חיוני לרענון הימ"חים. מצד שני הוא מוציא 392 ש"ח לכ- 30000 איש. בחישוב מהיר מדובר על יותר מ-10 מליון שקל, או עשירית מהסכום הנחוץ.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

הכסף אבוד... זה ברור. ההוצאה בוצעה. ואם נחזיר- זה ילך מקסימום לילדים של רס"ב שמעון, או לפותחי הדואר של הרמטכ"ל.
אין סיכוי שיקנו עם זה אפילו פלנלית.

היום אחי הצעיר (כמובן X גולני, כמובן לבנון 2), רצה שנלך לצומת ספרים להנות.
זרקתי לו את הרעיון, והוא מיד שם את התלושים על השולחן ואמר- קדימה.
אז חשבתי על אלף מילואימניקים.

מה מדאיג אותי?
איך שהבירוקרטים ינצלו את זה... יגידו- וואללה, אולי גם נבטל את המענק שרות ימ"מ מעבר ל-26? ככה, "כתרומה למאמץ המלחמתי". ואז יעגנו את זה באיזו תקנה לשעת חרום.
מזל שזה רק מן "צ'ופר נדיר" ולא משהו סטנדרטי ואפשר לחשוש שידפקו לנו "התנאים".

אני משער שהד תקשורתי יעשה את האפקט המתאים :"אם צה"ל אומר שאין לו כמה עשרות מליוני שקלים לרכוש לי ציוד לחימה מתאים, אני מוכן להחזיר את תלושי הקניה שצה"ל שלח לי, ובתנאי שירכש הציוד המתאים..."

זה גם יכול לגרוף את הכמות המתאימה של האנשים.
תחשוב לפנות לארגון המילואים.

מצד שני, אולי הגיע הזמן להפסיק להתכופף בשביל הצבא...

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

אני חושבת שזה יהיה אקט שירעיד את המדינה. האקט הכי חזק שמילואימניקים יעשו. חבל שלא הייתי במילואים ולו רק כדי להצטרף למעשה הזה.


מחזקת אתכם מאוד. נראה לי רעיון מדהים.


בעריכה- אשמח לעזור במה שצריך. יש לכם אשת קשר בצפון

לפחות אוכל לתרום משהו.

אבל נראה שהחליטו שאין טעם לשחד אותי (התלושים לא הגיעו עדיין). אני לא יודע אם זו מחמאה או עלבון.

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

אני מתכוון לשלוח מחר בדואר רשום לאחר שאנסח מכתב המציין את המטרה לשמה הייתי מעוניין שישתמשו בכסף.

משפחות ההרוגים קיבלו גם הן את מכתב הרמטכ"ל בליווי האתנן. צה"ל מתנצל.

http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/492/283.html

בממלכה הזו.

תקנו בהם ספרים, ותתרמו לילדים נזקקים!
חברה אזרחית או לא?

שתי ציפורים במכה אחת - גם אקט מחאתי (בהנחה שינתן פרסום לעניין) וגם תרומה מבורכת.

ואם רוצים להפיק תועלת מרבית אפשר ליצור קשר עם בית ספר או ספריה ציבורית ולשאול אותם מה הצרכים שלהם.

חשבתי על משהו כזה גם... אבל אז האפקט של ההחזרה אובד.
הרעיון הוא לשים אחד מול אחד את הענין שלמערכת יש כסף, כשהיא רוצה, והרבה.

התלושים נרכשו מגופים פרטיים, והכסף שולם מסעיף תקציבי מסויים שאם יש עוד טיפת מנהל תקין במדינה אזי לא יינתן לצבא להעבירו לסעיף אחר.

אם תחזיר את התלושים הם יהיו מונחים סתם באיזה ארון עד שיבוא מישהו ויחלקם (תוך האדרת שמו כמובן) במועד מאוחר יותר.

כי מי שמעוניין במחאה הסמלית, יוכל לזכות ללא מעט תשומת לב בזכות מעשה כזה, בפרט אם זה יעשה באופן קבוצתי ומאורגן.

לקנות ספרים זה כמו שתיקח את ה-1300 ש"ח שקבלת ותאכיל איתם רעבים באפריקה- יוזמה יפה שאדם עושה בכספו הפרטי.
זה יותר אנושי, אפקטיבי ובאמת עוזר לאנשים- אבל מפספס את הפואנטה.

למה?

כי צריך פה מידה כנגד מידה. הצבא מתבכיין שאין לו כסף, ומאידך שופך עליך דמי שתיקה.
וכשאתה מחזיר את התלושים לצבא אתה אומר:
"כשאתם רוצים יש לכם כסף... תודה רבה. לא רוצה את המתנות שלכם, לא מדובשו ולא מעוקצו. רוצה שתשקיעו את הכסף הזה במה שחשוב- בציוד איתו אני יוצא למלחמה".

זו המשמעות של אקט סמלי- הוא לא מגדיל את התקציב של הצבא, הוא לא יכניס לי אמר"ל לערכת זיווד של הטנק, אבל הוא מסמל באיזה אופן שערוריתי המערכת מתנהלת, ועד כמה חשוב לנו, החיילים להבהיר לה את זה.

לפני כמה וכמה שנים עשיתי מעשה דומה בהקשר אחר - קיבלתי מכתב תשובה מנומס מסא"ל בשלישות הראשית שמחאתי אינה בתחום השפעתו הישיר של הצבא אבל הם לוקחים את הדברים לתשומת ליבם.

אם תשיב את התלושים תקבל מכתב מנומס דומה ולא תותיר כל חותם. איך תעשה רושם? אם תרתום למעשה אנשים נוספים ותגייס איזה עיתונאי שיסקר את העניין. אם תצליח לעשות את זה, לא רק שתרומת התלושים לא תוריד מכובד המשקל של טיעוניך אלא היא גם תוסיף נופך ערכי יותר שיקנה לך אהדה רבה יותר.

והשם משפחה שלי מתחיל בר'
אז סביר שכולם כבר היו אמורים לקבל כבר
למה האחרונים תמיד בסוף למה?

טוב.... האמת שכבר רס"ר ,אבל לא מחליפים "ניק" מנצח!

לכבוד

רא"ל דן חלוץ,ראש המטה הכללי, הקריה, תל אביב

הנדון : החזרת תלושי שי

מכובדי,

שירתי במלחמה האחרונה כמפקד טנק בגזרת בינת ג'בייל. בכלי שנמסר לרשותי ביחידת מחסני החרום נתגלו חוסרי ציוד חמורים ובעיות חימוש. חוסרים אלו היו עלולים לסכן את הצוות שלי, וחלקם הושלם מכלי שירד ממציבת הכלים ולא יצא את הימ"ח. יצאתי למשימה על אף ולמרות חוסרים אלו, עם כלי שבשרשרת שלו יש חוליות זחל שנפסלו על ידי אנשי החימוש, ומשום מה לא הוחלפו. לנו לא היה זמן לפני היציאה להחליף אותן, ולא חוליות להחלפה. את הגבול ללבנון חציתי בשתים וחצי בלילה ללא אמצעי ראיית לילה לצווארי. אני מאמין כי כאיש מקצוע היית מתלבט אם לצאת למשימה נגד מטוסים כשבמטוס מותקנות פצצות ולא טילים, והמטוס כשיר רק בשמונים אחוז.

ברור לי כי לו במסגרת אזרחית הייתי נשלח למשימה כלשהי על ידי מעסיקי, כשלרשותי ציוד במצב מוכנות דומה, הייתי מסרב לצאת למשימה ואף שוקל את המשך דרכי במערכת. לא אלו הם פני הדברים כאשר מדובר בשרות צבאי בשעת מלחמה. ערכים כבדים מהישרדות אישית מונחים על כפות המאזניים, והמסגרת זוכה לסלחנות ולהנחות מפליגות.

אין לי כל טענה אישית כלפי אדוני, ואיני צד במחלוקות שבין הירוקים לכחולים. בטוחני כי צה"ל ואיכותו יקרים לך לא פחות מאשר לי. על כן תמוה בעיני כיצד מערכת שטוענת שיש לה בעיות תקציביות מחד ומזניחה בצורה רשלנית את ציוד הקצה של הפועלים שלה, מוצאת מאידך בקלילות משאבים על מנת להודות לאותם פועלים על עבודתם.

כשקבלתי את תלושי השי שתי המחשבות הראשונות שחלפו בקודקודי היו "עכשיו פתאום יש להם כסף" ו-"בשביל זה יש להם כסף". אחר כך חשבתי שאלה דמי שתיקה, על גבול האתנן, כדברי ניחומים של בעל מכה. בהרהור שני אני מאמין או רוצה להאמין שהכוונה מאחורי הבעת התודה הייתה כנה ואמיתית. ככלות הכל, בטחון ישראל עומד לנגד עיני כולנו ויקר לנו מאוד.

על כן אני מוצא לנכון לוותר על תלושי השי בסך 392 שקלים, ולהחזיר אותם למערכת על מנת שתעשה בהם שימוש ראוי יותר, ותשלים ולו מעט מהחוסרים בציוד הלחימה של הטנק שלי החונה בימ"ח, ומפורטים בסוף מכתב זה.

בהצדעה ובכבוד רב,

סמל ראשון (מיל) י.ב.

והנה הידיעה:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3316633,00.html

מחאה קטנה: מילואימניקים החזירו את תווי השי

שני חיילי מילואים החליטו להחזיר את תווי השי שקיבלו מצה"ל כהוקרה על פעילותם במלחמת לבנון השנייה. "עדיף להשקיע את הכסף בציוד שחסר לחיילים", כתב אחד מהם לרמטכ"ל
חנן גרינברג
המחאה הקטנה שלנו: שני חיילי מילואים שהשתתפו במלחמת לבנון השנייה ולאחרונה קיבלו לבתיהם את תלושי השי מצה"ל, כמחווה על פעילותם, החליטו להשיבם לרמטכ"ל. במכתב ששיגר אחד מהם לרב-אלוף דן חלוץ הוא הסביר: "עדיף להשקיע את הכסף בציוד שחסר לחיילים. כשאין כסף ללחם, אסור לקנות עוגות".
תווי השי, בסך 392 שקל מיועדים לרכישת ספרים, מוצרי פנאי ויכולים לשמש גם להנחה לחופשה. אבל סגן (מיל') אדם מתן, ששימש כמפקד מחלקת טנקים בגזרה המרכזית והמזרחית בלבנון, טוען כי לא ראוי לחלק שי מעין זה, בעוד שלצה"ל חסר ציוד בסיסי.
"במהלך המלחמה היה חסר לנו ציוד קריטי - החל מזיווד חיוני לטנק כמו פיני זחל, דרך ציוד אישי מינימלי כמו נעליים, קסדות, אפודים וסרבלים, וכלה באמצעים לוגיסטיים כמו רכב פלוגתי", כתב מתן לרמטכ"ל. "לאחר המלחמה הגענו ליום חזרה לכשירות בימ"ח שלנו, ולהפתעתי עדיין לא קיבלנו ציוד אישי מתאים בכמות מספיקה. אין לנו נעליים, אין לנו סרבלים ואין לנו כפפות חסינות אש במידותנו".

גם סמ"ר (מיל') י', לוחם בשיריון, שיגר הבוקר מכתב לרמטכ"ל בצירוף השי. הוא כתב: "שירתתי במלחמה האחרונה כמפקד טנק בגזרת בינת ג'ביל. בכלי שנמסר לרשותי התגלה חוסר חמור בציוד ובחימוש. חוסרים אלו היו עלולים לסכן את הצוות שלי, וחלקם הושלמו מכלי שירד ממציבת הכלים ולא יצא את הימ"ח... כיצד מערכת שטוענת שיש לה בעיות תקציביות מחד, ומזניחה בצורה רשלנית את ציוד הקצה של הפועלים שלה, מוצאת מאידך בקלילות משאבים על מנת להודות לאותם פועלים על עבודתם".
מפורום החפ"שים, ארגון שפועל למען חיילי המילואים, נמסר כי "מילואימניקים רבים מתקשים לגשר על הפער בין הצבא ששלח אותם למלחמה ללא הכנה וללא אמצעי לחימה נאותים לבין אותו צבא ששולח אותם לאחר מכן להתפנק בצימרים בצפון.

"בצה"ל אין בעיה של תקציב, אלא של סדר עדיפויות עקום וניהול חובבני. אם לאחר המלחמה, בצה"ל לא הבינו זאת, נראה שהעסק הזה אבוד. בקצב הזה, היום מילואימניקים מחזירים את תלושי הקניה, ומחר הם יחזירו את פנקסי המילואים".

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

על המחאה הסמלית והמנוסחת היטב. מעניין מה תהיה תגובת המערכת.

לכבוד

רא"ל דן חלוץ, ראש המטה הכללי,הקריה, תל אביב

הנדון : החזרת תלושי שי

שלום רב,

במהלך המערכה בלבנון הקיץ לחמתי, במשך כחודש, כמ"מ טנקים בגזרה המרכזית והמזרחית בלבנון. במהלך המלחמה היה חסר לנו ציוד קריטי: החל מזיווד טנקאי חיוני כמו פיני זחל, דרך ציוד אישי מינימאלי כמו נעליים, קסדות, אפודים וסרבלים וכלה באמצעים לוגיסטיים מינימאליים כמו רכב פלוגתי.

לאחר המלחמה הגענו ליום חזרה לכשירות בימ"ח שלנו ב-*****. להפתעתי, עדיין לא קיבלנו ציוד אישי מתאים בכמות מספיקה. למרבה המבוכה, כמי שמכיר היטב את הסמליות שבסיפורים על המצרים הבורחים ומשאירים את הנעליים מאחור, שוב התברר כי יש חוסר חמור בנעלי צבא ללוחמי המילואים.

לפני כמה ימים קיבלתי מצה"ל תלושי שי בסך 392 ₪ לקניית ספרים ולבילוי חופשה. לדעתי, ההחלטה לחלק את תלושי השי אינה ערכית. לחיילי המילואים חסר עדיין ציוד בסיסי. אין לנו נעליים, אין לנו סרבלים וכפפות חסינות אש במידתנו, הימ"חים אינם מסודרים ואינם מצוידים ואנחנו לא מקבלים החזרי הוצאות (פלאפון, דלק, ...) בעבור שירותנו. כשאין כסף ללחם, אסור לקנות עוגות.

לאחד מהחיילים בפלוגתי, **** ****, חסרות עדיין נעלי צבא תקינות במידתו. הוא הולך עם נעליים ישנות ושחוקות שאינן נוחות ועלולות לגרום לפציעה. גורמי הלוגיסטיקה לא מוכנים או לא מסוגלים להחליפן. לפיכך, אני מבקש שתקבלו בחזרה את תלושי השי שלי, ובערכם תקנו נעליים חדשות לחייל זה.

אשמח מאוד לתגובתך.

בברכה,

אדם מתן, סגן מיל.

אני אבל אין צומת ספרים בראש פינה

עדיף בפריפרייה. מק"ש ועד שדרות

מה דעתכם לאסוף את התלושים ולשלוח את זה, שהם יחליטו?

עם סיפור כזה אין בעיה לקבל גם חשיפה בתקשורת

שום דבר לא טוב בשבילינו, הא? מתי גוף ממשלתי החליט, סתם ככה, לצ'פר אותנו בסכום של 392 שקלים? הצבא לא חייב לנו כלום. ביצענו את העבודה שלנו ותו לא. לא מגיע לנו שום פרס. אני בטוח שלוחמי יום הכיפורים לא קיבלו שום תלושים ושום נעליים. ולא, חבר'ה, מטרת התלושים היא לא "לסתום לנו את הפה". סתם לתת הרגשה טובה. לי זה עשה די נעים לגלות שזוכרים אותי, וסכום של כמעט 400 שקלים לקניית ספרים (מה לעשות, אני חושב שספא זה לבחורות...צר לי). זה אחלה מתנה שבעולם. ומה הקשר לכל הרוחות בין זה ובין המחסור בנעליים??? אתם באמת חושבים שהתלושים האלה ירדו מתקציב הבטחון? בחייכם...

אז כנראה שהם הגיעו מתקציב הבטחון ולא הרווחה. אנחנו לא חיילי סדיר שפריסה עם בפלות קונות אותנו. גם לא יום נופש. גם לא "הטבות" בסגנון "יום המילואים" אלק. אנחנו מיעוט בחברה, שנפגע עקב ההתעקשות שלנו לשמור על החוק ועל המדינה. הפגיעה היא כלכלית, אקדמית, ולעתים פיזית ונפשית.

הצבא לא חייב לנו כלום, הוא חייב לנו המון. הוא חייב לנו את עצם קיומו. אנחנו מרכיבים אותו, בלעדינו הוא צבא קטן וחלש. אנחנו בסיס הפירמידה הזאת שנקראת צה"ל, רק מה, צה"ל כארגון קצת שכח שהוא נבנה ונשען עלינו, ומרשה לעצמו לזלז בנו. למה לזלזל? כי חיילים שנשלחים למלחמה בלי ציוד הולם, על סמך תוכניות אופרטיביות הזויות- הם אנשים שמזלזלים בכבודם.
כמו לתת לנהג מונית לצאת למשמרת בלי ברקסים- פשוט זלזול בו, כאדם, ובחייו.

הרעיון בהחזרת המכתבים פשוט- לומר למערכת- "אל תבלבלו לנו את המוח שאין לכם תקציב, יש לכם, והרבה, אתם לא מנהלים אותו נכון".
קודם שידאגו לנעליים במידה לכל לוחם, אחר כך לציוד לחימה אלמנטרי, אחר כך לשטויות וצ'ופרים.

לכל מאזיני גלי צה"ל:
....תן ליבך ללב"י
תרום לקרן למען ביטחון ישראל,
תן ליבך ללב"י!.....

התאמצתי לצטט את השיר המלא המשודר כל יום לפני חדשות 1600 (פעם אחרונה שהאזנתי - לפני המלחמה). הסינגל של כל הזמנים!
בכל מקרה, אולי "דמי הספרות" הללו הם לא מתקציבו של הביטחון, לא של הרווחה ולא החינוך, אלא מקורו בקרנות שמיועדות לרווחת החיילים (כמו האגודה למן החייל)?


אני חוזר על הצעתי לממש את "דמי הספרות" ולתרום את הספרים לילדים נזקקים משכבות מצוקה.
מי בעד חברה אזרחית?

כנראה שאין גבול להתקרנפות שלנו, מה? אתה משווה "פריסה עם בפלות" (שגיאת הכתיב במקור) ל-400 שקל לרכישת ספרים? כנראה שמשהו לקוי בסדרי העדיפויות שלך. וכפי שכתבתי- התלושים לא מיועדים "לקנות אותנו". סתם לתת הרגשה טובה. ולא, הם לא יורדים מתקציב הבטחון אלא מגיעים מקרנות ספציפיות שמיועדות לכך (האגודה למען החייל, ליב"י וכיו"ב). לאלה אסור על פי חוק לרכוש ציוד צבאי. ולסיום - השירות במילואים הורס לך את החיים? חביבי, נראה לי שאתה הקשבת קצת יותר מידיי לשטויות של כרמלה מנשה ודומיה. אני משרת במילואים 10 שנים. לוחם רגיל. בלי מדליות ובלי עיטורים. לוחם במובן הכי צר של המילה. אני לא "סגל" ולא נעליים. ומעולם, לכל אורך שנותיי באוניברסיטה, בקריירה ובפנאי לא הרגשתי שהמילואים "הורסים לי את החיים". להיפך. לא פעם הם מהווים איזה פסק זמן מרענן ממירוץ החיים השיגרתי. נכון, כשאני רואה את המעטפה הירוקה-לבנה אני ישר מסתגר עם בקבוק וויסקי בחדר לכמה שעות ומרחם על עצמי, אבל כבר שעתיים בתוך האל"ת כל הבעסה נשכחת, כשאתה פוגש שוב את ההוא שממשיך לריב עם גרושתו בטלפון כבר משנת 97, ההוא שכבר שש שנים עדיין מנסה להתחיל עם המדריכות, הסטודנט הניצחי וזה שלא רוצה להשתחרר כבר למרות שעבר את הגיל...

תראה חביבי,
קודם כל כשאני עושה שגיעוט קטיוו זה בחבנט מחבן! בבפלות יש דגש בבית, בניגוד לוופלים.
ובגילנו התלושים האלה שווי ערך לפריסה (פרישה, WHATEVER) של אחרי מסע. בקיצור- נחמד, אבל לא מהותי. עכשיו בוא נדבר על המהות:
* מעולם אחרי תעסוקה (קשה ככל שתהיה) לא קבלנו שום צ'ופרים.
* גם אחרי חומת מגן (השתתפתי בגל השני שלה) לא קבלנו צ'ופרים כאלה.
אז מה פתאום עכשיו נזכרו להביע הערכה? למה שנים אין החזרי הוצאות (דלק, פלאפון- שבלעדיהם אף תעסוקה\אימון לא היו עוברים חלק...)- ופתאום יש? למה כל ימי "ההערכה" למילואים מניבים הטבות דמיקולו, ופתאום מקבלים כסף מזומן?
התשובה פשוטה- הכסף הזה הוא כסף פוליטי. לא שלא מגיע למי שקבל- מגיע הרבה יותר.
אני לא רוצה שיחבקו אותי, לא שיגידו מילה טובה, ולא שיעריכו אותי וכו'. בשביל זה יש לי חברה, אמא, ח'ברה וכולי. אלה מילים, כלאם פאדי, ותו לאו. הכי קל זה להגיד "אנחנו ממש מעריכים את ומתרגשים ממסירותם של אנשי המילואים". קצת יותר קשה לעשות בדק בית ולראות איך אנחנו דואגים ששרות המילואים יהיה מקצועי, שצבא המילואים יהיה מאומן ומצויד כהלכה, ואיך אנחנו דואגים לחלק את התקציב חכם כדי שלכל לוחם יהיו נעליים ומדים במידה, אפוד, כסדה וכו'.
הייתי רוצה למשל שלחייל בודד מצטיין אצלי בפלוגה, שהשתתף במלחמה, יהיו זוג נעליים צבאיות במידתו, ושהוא לא יעבוד בשתי משרות מצ'וקמקות כדי להצליח לשלם שכר לימוד ושכר דירה.
לא חושב שהשירות במיל הורס לי את החיים, הוא פוגע בי כלכלית ואקדמית, ולעיתים מעיב נפשית. אני אוהב את האנשים שאני משרת אתם, וזו זכות גדולה בשבילי להיות חלק מהם.

זה שיש אנשים שעובדים "בשתי משרות מצ'וקמקות כדי להצליח לשלם שכר לימוד ושכר דירה" לא קשור לאם הם עושים או לא עושים מילואים.
זה שהסטודנט הממוצע במדינה נקרע תחת הנטל ואין כאן לימודים גבוהים חינם כמו במדינות באירופה, לא קשור למילואים. וכמובן שיש כאן עוד הרבה רעות חולות במדינה, לצד טובות מבורכות.
מה שכן, אם נטל המילואים נופל על חלק קטן מהאוכלוסיה, ראוי שהמדינה אשר מפילה על אותם אנשים את הנטל תדאג לתגמלם ולהתייחס אליהם בצורה נאותה (לא צריך שטיח אדום - רק יחס הוגן, שיזמנו אותנו באמת רק מתי שצריך ולא למשימות זבל ושמפקדים סדירים שמגיעים לעשות אצלם ת.פ. שלהם תעסוקה לא ירקו לנו בפרצוף, ואפשר לפתוח אשכול שלם רק על דוגמאות לעוד כל מיני תחומים של מה נקרא יחס הוגן).
אחרת בעוד מספר שנים יצטרכו להעסיק פועלים זרים בלעשות מילואים.
לכן צריך שתמורה למילואימניקים תהיה ממוסדת ולא פתאום כשנראה למישהו, שולחים איזה פנקס תלושים.

לא יודע, אולי אני אידאליסט, אבל לי נראה עקום שחייל בודד, עולה ולוחם צריך להלחם על כל אגורה כדי להסתדר בחיים. זה מישהו שתורם הרבה יותר ממני, וקשה לו עשרות מונים.

כן, אבל מה זה קשור לצבא ???

באותה מידה צריך לעזור לזקנים, למשפחות חד-הוריות, נכים וכו'.

איך בכלל אפשר להשוות או למדוד כמה מישהו תורם או כמה קשה למישהו ?

"בגילנו 400 שקלים לספרים שווה ערך לפריסה"? כמו שאמרתי, צריך לבדוק את סדר העדיפויות שלך. לקנות אותך פוליטית? אתה באמת חושב-אבל באמת באמת חושב, כן?- שהרמטכ"ל, רב אלוף בצה"ל, בוגר חיל האוויר, שרחוק מלהיות אדם טיפש ואולי אפילו אינטיליגנט מעל הממוצע, הוא וכל פקודיו במטכ"ל, שגם הם לא בדיוק "חינוך מיוחד", כל אלה אשכרה חושבים, ומאמינים בכל ליבם, שארבע מאות שקלים יקנו אותך פוליטית? ונניח שכן. נניח שחלוץ -רמטכ"ל הצבא הישראלי - הוא לא יותר מעסקן מפלגתי סוג זין שחושב שבאמת תלושים קונים חיילים. מה הטעם ב"לקנות" אותך? מה הוא לא רוצה שתעשה? שלא תמליץ עליו להארכת הכהונה? הרי וועדת חקירה קמה. מחאות של מילואימניקים שומעים כל יום בתקשורת.אז מה הטעם, לכל הרוחות?

על פי מה שאמר רא"ל במיל' בוגי ועל פי דברים שאמר אלוף במיל איילנד המילואים היו אמורים להיות מגוייסים מוקדם יותר ותהליך השלמת הציוד היה אמור להיות חלק מתהליך ההתארגנות והגיוס. מה שקרה בפועל זה שההנהגה הכניסה את הראש לחול וקלטה נורא מאוחר שבעצם יש מלחמה (וזה כולל את חלוץ שתירץ את מכירת מניותיו בזה שלא ידע שתהיה מלחמה).
ניתן לערער על הצורה הזו של השימוש בתקציב אך עם זאת יש בה היגיון. במקום שישכבו בימ"חים כלי נשק רבים במשך שנים עד למלחמה אפשרית, ברגע שיש כוננות גבוהה (וההנחה היא שהמודיעין והמערכות האחרות נותנות פרק זמן של מספר שבועות בהן האויב מתארגן למלחמה) קונים ומשלימים ציוד. כאמור, מה שקרה הוא שניסו לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. גם להשאיר ימ"חים ריקים וגם ולגייס מילואים ברגע האחרון.
אני גוייסתי ל-26 יום במלחמה הזו ובגדוד שלי היה חסר רצועות לנשק ואפילו נשקים ועדיין ואני לא רואה סיבה לוותר על התלושים. אני לא אוהב את חלוץ יותר או פחות בגללם ואני מקסימום רואה בזה חוצפה שהוא צירף מכתב לתלושים כאילו זה הגיע מהכיס שלו.
אני בעד לעזור לשכבות חלשות ומטרות טובות גם בשאר השנה ואני ממליץ לכל מי שיכול להרשות לעצמו לרשום הוראת קבע לאיזה מוסד חיובי או ארגון שעוזר לנזקקים.

מתנצל על ההקפצה, אבל הבוקר קבלתי את תגובת הצבא.
ככל הנראה לא מדובר בענין חשוב דיו על מנת שיוטרד הוד רוממותו בעצמו.

מה שמרגיז זה שהתשובה היא טפלון לא ענייני, פשוט סיסמאות שמוכרים לילדי גן.
היה מספק אותי מכתב תשובה עם שורה אחת- "רשימת החוסרים הועברה לטיפולם של הגורמים הרלוונטיים" או לחלופין "זוג נעליים צבאיות נמסרו לחייל מ' בתאריך כך וכך".
אבל אף אחד בבירוקרטיה לא באמת חושב לטפל בבעיות, או להתחיל לטפל בהן, או לעשות מאמץ מינימלי לטפל בהן.

התאמצת למחוק ולהלבין כל סימן זיהוי שעל המכתב, אבל שמו של אדם מתן נשאר חשוף. למה אתה מסתיר את שמך? למה אדם גאה במעשיו ואתה מסתתר?

לא מאיימים על יונה בעלה של זית

מה זה משנה?

אני משער שאת שמו של אדם מתן הוא לא מחק משום ששמו כבר פורסם בכתבה שנמצאת למעלה.

איך שאני רואה זאת, הוא נתן פומביות למעשה בכך שהצהיר שהוא שלח מכתב ופירסם גם את התשובה. הוא גאה במעשיו - אם כך למה להסתתר? יכול להיות שיש הגיון בהסתרה - אני לא מצליח למצוא הגיון. זו דעתי האישית, אחרי הכל הוא אדם פרטי.

לא מאיימים על יונה בעלה של זית

במלחמה אלוף פצ"ן בקר אותנו בשטח, ואמרתי לו כמה דברים לא נעימים שצולמו והובלטו בחדשות... אחר כך העדתי בפני ועדת חו"ב ושוב צולמתי- אבל העדפתי שלא להתראיין, ולא חסרו הזדמנויות. המכתבים נשלחו שבוע או שניים אחרי שהייתי בועדת חו"ב, לא רציתי שתהיה אפילו מראית עין של שימוש במלחמה כקרדום לחפור בו פרסום.
באופן עקרוני- משתדל לעשות את הדברים לשם שמיים. יודע עד כמה התקשורת אוהבת להכתיר גיבורים לרגע, ולא רוצה להיות חלק מהמשחק הזה. גאה במעשיי, חושב שהם חשובים כמעשים, כהבעת ביקורת, כהצבעה על ליקויים, לכשעצמם.
לגבי אדם, אגב- הוא בחר לפרסם את שמו מכיוון שמאוד הפריע לו שכל מיני "קצינים בכירים" שאינם מזדהים מגלגלים את האשם על חיילי המילואים.

אני יודע מי אתה.
הייתי שם שאתה ואלוף (כיום במיל') אדם התנצחתם.
חשבתי על מה שנאמר בויכוחון (אם אינני טועה - חזבאללה- ארגון טרור או צבא מאורגן). יש דעות לכאן ולכאן.
בכל מקרה אני חושב שהצעד שנעשה בהחזרת התלושים הוא לא צעד חיובי. אני לא בטוח שאנחנו יודעים מי שלח אותם - זה שרא"ל חלוץ חתום על המכתב המצורף לא אומר שצה"ל או תקציב הבטחון עומדים מאחורי זה, יכול להיות שחלוץ תפס טרמפ על מעטפות שמישהו אחר ממן.
תקן אותי, ברשותך, אם אני טועה.

לא מאיימים על יונה בעלה של זית

הנקודה העקרונית אינה "מי קנה את המתנות". בעיר מגורי חילקו רדיודיסקים חביבים ללוחמים, ולא הרגשתי צורך למחות...
אבל כשקבלתי את התלושים הרגשתי שמדובר בלעג לרש.
למערכת הצבאית יש בעיה של ממש בקביעת סדרי עדיפויות. היא איפה שהוא, כדרכם של ארגונים בירוקרטיים, שכחה את המטרה הראשונית לשמה נוצרה (בטחון לאזרחי ומדינת ישראל), ושמה לה למטרה את המשך הישרדותה, במבנה הקיים שלה, על התקציב ומוקדי הכח שלה.

נדמה לפעמים שקיומם של דרגים לוחמים כמוך כמוני רק מפריע להתנהלותה התקינה של המערכת. אני לא זוכר אם היית באימון החורף במרץ בו שאלתי את המח"ט למה אין לנו GPS ואמצעי ניווט מינימליים בטנקים (שוכן)- שהם הכרחיים לביצוע תורת הלחימה.
זכיתי ממנו לצחקוק נבוך ולגמגום על סדרי עדיפויות מערכתיים.

כתבתי פה כבר שאף פעם כמעט המערכת לא נותנת לנו צ'ופרים כלכליים. תמיד אלה מילים טובות והחוברות המגוחכות של הקמל"ר.
והפעם- כסף מזומן ותלושים. מה פתאום? כנראה בחושים הפוליטיים המחודדים של ראשי הפירמידה הבינו שנעשו פה דברים שלא ייעשו, ושצריך לנסות לשכך כמה שיותר את הביקורת.
אז זו מחאתי הצנועה. ואחרי תגובת המערכת, אני חייב להודות, אני מנסה לחשוב על מחאה חריפה יותר.

יש לך בטן מלאה על צה"ל ומערכת הביטחון, כמו כולנו, ובצדק אני מניח.
נניח המלחמה היתה מתנהלת אחרת, ובסיומה הסטטוס קוו היה כזה שאפשר להגדירו כ"ניצחון". נשאלת השאלה אם במקרה אופטימי שכזה היו נשלחים התלושים. אני מאמין שכן. אין קשר בין התנהלות צה"ל במלחמה לתלושים. יתרה מזו. אני חושב שלא משנה מה יהיו תוצאות המלחמה הבאה, מה יהיו ביצועי צה"ל על כל דרגיו, ומה תהא מידת שביעות רצון העם מהביצועים, גם אז ישלחו תלושים. המכתב המלווה יהיה לבטח יותר גאה ופחות אפולוגטי, אבל תלושים ישלחו.
למה? עד כמה שאני מבין את זה, התלושים באים ממאגר תקציבי שמיועד לכך, ולא מחשבון המאגר שאמור לממן את האביזר שהיה חסר לך מרץ או לחייל מ' את הנעליים. אומר באופן ציני- הבט בחצי הכוס המלאה, יש מי בבירוקרטיה שכן מבצע את תפקידו ודואג בזמן לשלוח את התלושים.
אם אנחנו רוצים להיות קונקרטים ומדוייקים במחאה, כדי להשיג תוצאות אמת, אסור לגובב נושאים על גבי נושאים ולהראות כאילו אנחנו אנטי כל מה שקשור בצה"ל מודל 2006. יש לנופף את כשלי המלחמה גבוה כמה שאפשר, ולא להתבלבל במיני קונספירציות על דמי שתיקה. כך תראה אמין, רציני וקולך ישמע. אסור להגרר לצעקנות ילדותית, אלא לעשות חושבים אמיתי. לטעמי, אתה צועד בדרך הלא נכונה.

לא מאיימים על יונה בעלה של זית

"עד כמה שאני מבין את זה, התלושים באים ממאגר תקציבי שמיועד לכך, ולא מחשבון המאגר שאמור לממן את האביזר שהיה חסר לך מרץ או לחייל מ' את הנעליים".
כל הנחלים זורמים אל הים... וכל המאגרים הללו נובעים מתקציב הבטחון, שנובע מכיסינו. לא יתכן שיש חיילים שאין להם נעליים ובקריה בונים פאלוסים ענקיים מבטון ותקציבי עתק נשפכים על פרויקטים ללא בקרה תקציבית שלא מובילים לשום מקום (ע"ע דו"חות מבקר המדינה בשנים האחרונות).

מעבר לכך- לא הגיוני בעיני שאני אקבל מיני פינוקים בזמן שאין בימ"ח שלנו ציוד לחימה אלמנטרי, בזמן שלחייל בפלוגה שלי אין עדיין נעלים. לא הגיוני.
הוא אשר אמרתי- בעיה של סדרי עדיפויות.
וזו בעיה מערכתית חמורה הרבה יותר ממחדלי המלחמה, שהם רק סימפטומים למחלות האמיתיות.

וכדי שנסכם את האשכול.... נעשה ניסוי. סכם לעצמך (בראש, בוא לא נמשיך את הדיון המייגע) את התחלואים העיקריים של צה"ל, שלדעתך הם הגורמים לכך שצה"ל התנהל במלחמה בצורה שערורייתית, ממש כאילו מחר אתה מציג את זה לפרץ (ולפני שאתה אומר לו להתפטר).
יש ברשימה מקום לתלושים? אם סוגיית התקציבים בצה"ל היא בעיה, היא מתבטאת בכשלים חמורים יותר, ולהתעסק ולרכז את המחאה בתלושים זה לעשות צחוק ממחאה.

בשמחות

לא מאיימים על יונה בעלה של זית

גילי,
אם אני זוכר נכון אנחנו לא רק באותו הגדוד אלא גם עבדנו ביחד (במשימות שונות) בתוך מארון א-ראס באותו לילה שאחרי השיחה עם האלוף ולילה אחד אחריו.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il