אני מנסה לאסוף מידע אודות הפרדס בתחילת המאה העשרים. מתי ניטע? מה היו גבולותיו? [עפ"י צילומי אויר היה תוואי האיילון שונה באותה תקופה]. עפ"י שלט הזכרון המצוי ליד שרידי שער הפרדס ברחוב 'רחובות הנהר' היה במקום סליק. האם שימש בפעילויות מחתרתיות אחרות? אילו דמויות מחלוצי העליה השניה והשלישית חלפו דרכו? מישהו יודע על תקרית ירי עם ערביי ג'מוסין שניסו לתקוף את הפרדס?
מתי הועבר לרשות רמת גן? אדמת תל בנימין הייתה אף היא בבעלות יצחק לייב גולדברג - האם שימשה אף היא כפרדס? בערך פרדס גולדברג בויקיפדיה מתואר 'פרדס גולדברג' כממוקם באיזור בלינסון, האם היה פרדס נוסף שנשא את אותו השם?

ולבסוף... אוף.. מדוע לא נסרק המידע האצור בארכיונים קטנים ורבים כגון זה שבמוזיאון רמת גן בכדי לאפשר לפריקים טרחניים כמונו לעיין בו? הרי בלאו הכי כמות החוקרים המקצועיים שתרצה או שתצליח לנבור בו לא תספיק בכדי לבחון את כולו.

סיבה אחת (מלבד תקציב ודחיפה לביצוע) ומרכזית היא העובדה שישנם לא מעט זקנים שרואים בעצמם "זאבים" בודדים של ידע והתענוג שלהם הוא לשלוט בו ולנפנף בו בכל מיני כנסים וכינוסים. אני נתקל בתופעה הרבה מאוד (מין שושואיזם של תחום ידיעת הארץ) ולפעמים זה מאוד מרגיז (בעיקר כשמדובר על חומר לא יחיד במינו אלא רק על עניין של נגישות קשה לעותקים אחרים) ולפעמים פשוט מעורר רחמים. אני מכיר מקרים שבהם אנשים שאין להם יכולת מחקרית, מחזיקים תעודות ותמונות שהופקדו בידיהם ע"י אנשים פרטיים (בעיקר יורשים של אנשים שנפטרו) ללא תמורה, בתוך קופסאות נעליים או שקיות ניילות, ללא סדר או שימור. בכל מקרה הם מונעים עיון בחומר מאנשים אחרים פן יחמיצו את ההזדמנות לעשות איזו מצגת שקופיות באיזה ערב עיון באיזה קיבוץ...

.

בספר ראשוני ר"ג מסופר מפי אדם בשם 'נלסון': אחרי מאורעות 1921 פנה החבר לוי שקולניק [אשכול] למשוחררי הגדוד העברי ובקש שנקבל על עצמנו את האחריות על העבודה והשמירה בפרדס גולדברג שהופקר לאחר שהותקף בעת המאורעות. בערב יומה"כ נותרתי לבד בפרדס בחדר שמעל מכון המים. פתאום שמעתי פיצוץ והבחנתי בשני ערבים בורחים לכיוון הר נפוליאון. ערבי שלישי זחל למוסררה. רציתי להגיש לו עזרה אך אז שמעתי קריאות עליהום מהכפר שליד שבע תחנות והמון ערבים התקדם לעברי. לקחתי את נשקי והסתתרתי. פתאום נמלטו הערבים לכפרם וטשטשו את העקבות. הבנתי כי מישהו יתקרב והעדפתי לצאת לקראת השוטרים הבריטיים בטרם יכנסו לפרדס וימצאו דברים לא כשרים... נשארתי לעמוד על משמר הרכוש עד למחרת יומה"כ, יהודי יחיד בכל השטח שבין ת"א לפ"ת....

יהודי עשיר מליטא, שסחר בתרופות ברחבי אירופה. לגולדברג הייתה נחלה גדולה במושבה הרטוב, הוא קנה את האדמות בהר הצופים, עליהן בנו את האונ' העברית בירושלים, קנה אדמות בחדרה וגם את "פרדס גולדברג בר"ג". בנחלותיו עבדו בד"כ רק יהודים והוא גם העביר רבות מהן לקק"ל. רכישות אלו הוא ביצע סמוך לסוף המאה ה-19 תחילת ה- 120. הוא הלך לעולמו בגיל 75 בשנת 1936.
אם כל אחד יוסיף פרט קטן, בסוף לשואלת תהיה תשובה מקיפה.

את החומר לויקיפדיה אספתי מאינצ' העברית, מכל ההתחלות, מספר ראשוני ר"ג ומאתר קק"ל וקישור העוסק בבול שהוצא לזיכרו - כך שהמקורות הללו מכוסים. חסרים פרטים רבים אודות הפרדס עצמו [במפת הPEF מופיע סימן לעצים סמוך לחיבור הירקון והאיילון - האם היה פרדס במקום עוד טרם הפך ל'פרדס גולדברג'? ובנוסף השאלות שצוינו מעלה]. תודה לך ותודה לכל מי שיסייע באיסוף פרטים, קטעי מפות, איזכורים מספרי ההגנה ומביוגרפיות וכו' [כולל 'ידיעות בע"פ' ללא מקור מדוייק שיתכן ויתנו קצה חוט].

אולי תוכל לקבל קצת עזרה מהמפות המעולות של האזור ב 1917-8:





מכיוון שהיה חודש של קרבות רציניים מאוד ממש באזור הזה, אולי יש פרטים על השטח בספרים - ייקח לי כמה ימים להתפנות ולבדוק.

.

בדברי ימי רמת גן ובמעט הספרים שנכתבו על העיר כולל ספריו של קריניצי מוגדרת גבעת 'הר שאול'='גן הקופים כ'גבעת בולפין' בה מוקמה מפקדתו של הגנרל [ובאחד המקומות מצוינים גם תותחיו למרות שאין הגיון בירי על חורבת חדרה משם]. בצלומי האויר בספר מבט ועוד מבט אכן ניתן לראות אוהלים בסמוך ל'הר שאול' ובעיקר באיזור המתאים ל'מכתש' שבגבעתיים בתחתית 'הר שאול'

במפה שמצאת מופיע הכיתוב גבעת בולפין דווקא על המקום הנראה כ'גבעת סוקולוב' שבבני ברק נ.ג 255 [עליה מוצבות כמדומני אנטנות גל"צ. אגב אברהם שפירא כתב כי גבעה זו כונתה גם היא 'גבעת נפוליאון' כאשר היה צעיר..]. ולא בהר שאול [מתאים לאוכף בנ.ג 200] שם מצויר מתחם בתצורת פרסה. - יתכן והמפקדה נדדה לקראת הצליחה לנקודת שליטה טובה יותר?

אגב בספר היובל של רמת גן מסופר כי הכיתוב DMC על שפולי גבעת נפוליאון שבג'ריסה נותר עשרות שנים לאחר מלחמת העולם הראשונה.

"מלאות" כמובן הכוונה למה שנכנס לסורק כי המפות גדולות בערך פי 6-10...


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.filehigh.com/serve/16464/259694.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.filehigh.com/serve/16464/259695.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.filehigh.com/serve/16464/259696.jpg]

.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.filehigh.com/serve/16464/259853.jpg]




באדיבותו של ביל מאוסטרליה שכנראה יש לו נגישות על למסמכים שם...



לא יכול לעזור לגבי ההיסטוריה והטופוגרפיה של רמת גן, נושא שאני לא מתמצא בו. מה שכן, לגבי מסורות "עממיות" ושגויות לגבי שמות ואירועים מהתקופה ההיא ובמיוחד כאשר הם נוגעים לבריטים, אל לך להתפלא... גם כאשר קראתי דברים שנכתבו ע"י אנשים מהישוב ממש בעצם אותם ימים ובוודאי כאשר מדובר על מה שכתבו אנשים מאוחר יותר, תמיד ישנם אי דיוקים ובלבולים בין אתרים קרובים, יחידות/קבוצות אתניות וכו'. לא פעם נתקלתי בעדויות כתובות שיחסו אירועים מהמלחמה ההיא לגבעה מסוימת כאשר לא ייתכן שאלה התרחשו באותו תאריך. בכל מקום יש בלבול בין ניו זילנדים לאוסטרלים, בין אוסטרים לגרמנים, רובאים וולשים ויומנרים סקוטים, הגבעה ההיא אל מול זו וכדומה. בהיסטוריות הרשמיות שנכתבו על כל גדוד, יש לרוב דיוק רב או שבכלל נמנעים מלציין תאריכים ועובדות לא בדורות. בהיסטוריה החופשית של החלוצים והמתיישבים לעומת זאת, רבים הסיפורים שמקורם בכמה מקורות שונים ועל מקרים שונים ובדיוק כמו שצריך ללמוד לקרוא מקורות בריטיים כדי להכיר את מה שבין השורות, כך צריך לדעת לטפל טוב במקורות היהודים מאותו זמן.



אתה יכול לסמוך על המפות הבריטיות של לאחר המלחמה (בזמן המלחמה הם השתמשו בעיקר במפות הPEF - ) לגבי דיוק במיקומים ושמות.

עריכה: שים לב שעמוד הזיכרון לצליחה מוזכר במפה, מה שאומר שהיא מלאחר המלחמה. כמו כן היא מראה את תל קסילה כ"גבעה הצהובה" - עד לחפירות שם בשנות ה-50 נראה שם היטב המוצב התורכי שהיה שם.

.

אבי טוען שכאשר הוא ואביו בנו את בית המשפחה בשנת 1948, היכן שכיום עומדת שכונת גבעת הפרחים בנאות אפקה ב' בתל אביב אז למרגלות שיכון הצ'כים בהדר יוסף, הם עשו שימוש באבנים שהוציאו מתוך מה שנראה כתעלות קשר ועמדות צבאיות. לטענת אבי הגבעה הנשאת על סביבתה הייתה עמדה/מוצב תורכי.

האם מי ממחזיקי מפות ה 1:20000 של העמדות הבריטיות/תורכיות לאורך קו שתי העוג'ות יכול להעלות לכאן את המקטע המערבי של העמדות שנפרס מתל רקיה לעבר שייח' מוניס בואכך ח'ירבת חדרה? גבעת הפרחים ממוקמת כק"מ דרומית מערבית לח'ירבת חדרה.

תודה מראש,

איל.

גולדברג יצחק לייב זה יותר מארבעים שנה של עבודה למען תקומת ישראל. העם והארץ.

את החלקה הראשונה של פרדס הוא רכש מקאפוס הטמפלרי אבל לאחר מכן המשיך ו'גאל' אדמות מידיהם לפי הטרמינולוגיה של אותה תקופה. פשוט רכש עוד ועוד חלקות נושקות סביב הגרעין המרכזי של הפרדס. בשנת 1923 הוא כתב ביומנו שביקר בפרדס ועבדו בו 150 פועלים עבריים.
בשנת 1927 - זכה פריו המשובח שהוצג בתערוכת תפוחי הזהב ביפו "לגביע הנציב העליון בעד תיבת תיבת תפוחי הזהב הנבחרת ביותר"
בשנת 1928 הקים בית אריזה משוכלל ומצוייד במכונות חדישות


ככה בקצת, בקטנה על הפרדס.

ואם כבר פרדסנות ויל"ג: כבר בשנת 1890 פתח את הסוכנות הרשמית של אגודת הפרדסים הארצישראלית בוילנה.
ועוד קצת עליו ופרדסנות - 1898 הקים את אגודת פרי עץ הדר יחד עם אחיו בוריס וזאב קלינשטיין שהתעסקה באתרוגים.

עכשיו אשמח לכל תוספת שהיא על האיש ופועליו המרובים .......

הנה עוד משהו

באתר שמות הרחובות בת"א
http://www.tel-aviv.gov.il/Hebrew/C...treetsGuide.asp


קק"ל הוציאה בול לזכרו של גולדברג


ישנו גם הספר: "הנדיב הלא ידוע" שכתב גרשון גרא (הוצ. מודן).

גם בפורום טיולים בארץ "תפוז" הייתה לא מזמן חידה על תחנות בחייו של גולדברג

http://www.tapuz.co.il/Forums2008/V...ageId=129727969

באשכול הזה, על גולדברג, מוזכר שהוא קנה את אדמות הר הצופים - אחוזתו וביתו של סיר ג'והן גרי היל . אין ספק שגולדברג נתן את הכסף הנחוץ לעיסקה אך מי שניהל בפועל את התווך והקשרים עם גריי היל ואולי אף השתתף ברכישה היה אדם פחות ידוע "שנעלם" כמעט כליל אף כי גר אחר כך בחיפה ותרם לא מעט בעצמו. שמו בנימין עברי ומאמר עליו מופיע ב"קתדרה" מס. 73 , ספטמבר 1994, המחבר גדעון שילה.
http://www1.snunit.k12.il/heb_journ...edra/58084.html
...העסקה החשובה ביותר של בנימין עברי (חואג'ה עברי) - לפחות מן הבחינה ההיסטורית, גם אם לא מבחינתו האישית - היתה רכישת הקרקע בהר-הצופים, אשר עליה נבנתה לימים האוניברסיטה

העברית. בקונגרס הציוני הי"א, שנתכנס בווינה בספטמבר 1913, הוחלט על הקמת

אוניברסיטה עברית בירושלים. נוסדה ועדת האוניברסיטה, שתפקידה לעסוק בפעולות

ההכנה, ואשר מטעמה התנהלו מאוקטובר 1913 מגעים לרכישת קרקע מתאימה.

את המגעים בארץ ניהלו תחילה אנשי 'חברה חדשה לקניית ומכירת קרקעות', מלכיאל

מני ודוד ילין, נודע להם, במהלך הסיורים לאיתור קרקע, שערכו בנובמבר 1913

כי סר ג'ון גריי היל מאנגליה מעוניין למכור את מעון הקיץ שלו בראס אבו

חרוב, אשר על הר-הצופים. התברר כי האיש בן ה-75 - שהיה אז באנגליה - מיודד

מאוד עם עברי, ובדצמבר 1913 החלה חליפת מכתבים בין מלכיאל מני לגריי היל באמצעות

עברי. ואולם, בינואר 1914 התנתה ועדת האוניברסיטה כי 'שום אדם פרטי או חברה

פרטית לא ישתתפו בקנייה זו' וכיוון ש'חברה חדשה' היתה חברה פרטית,

פנה עברי אל רופין, אשר היה מנהל המשרד הארצישראלי ומנהל חברת הכשרת

היישוב, שרכשה קרקעות לקרן הקיימת.