האם תותחים יכולים להשבית(ברור שלא לחסל הכל) דיויזיות שלמות? מה מידת הדיוק של התותחים ומה קצב הירי שלהם?

האם תותחים יכולים להשבית(ברור שלא לחסל הכל) דיויזיות שלמות?
כמה תותחים איזה תותחים מה מצב הדוייזיה מחופרת מסתערת...
מה מידת הדיוק של התותחים
שוב איזה תותחים מהחימוש שהם יורים...
ומה קצב הירי שלהם?
שוב איזה תותחים

ג'ורג' ס. פאטון-" אני מעדיף דיווזיית שריון נאצית שלמה מולי , מאשר צרפתי אחד מאחוריי "

תותחי M109 (מהסוג שמשרת בצה"ל על דגמיו)

קצב אש מקסימלי- 4 פגזים לדקה (למרות שהצוות שלי ירה פעם 5 )

דיוק- לא קריטי ביחס למידת הנזק שהפגזים גורמים והכמות שנורית.
בתכל'ס אפשר להגיע לדיוק של מטרים בודדים (ואנחנו מדברים על טווחים של 20 ק"מ פלוס-מינוס), אבל פגיעה במטרה נחשבת כפגיעה ברדיוס עד 50 מ'.
התותחים הישראליים מגיעים לרמת דיוק כזאת ללא בעיה.

אתה לא חייב להרוג או להשבית את כל הכלים של דיביזיה שלמה, מספיק לפגוע בעורף הלוגיסטי שלה בשביל לעשות את זה- משאיות דלק, רכבי תתחמושת ואספקה...
יש סוגי חימוש שאמורים לסגור תאי שטח גדולים- בעיקר תחמושת מצרר שיכולה פשוט לסגור לך ציר שלם פשוטו כמשמעו, ואז האוייב צריך למצוא ציר חלופי או לחכות שינטרלו את הפצצות, ישנו מיקוש פזיר שממקש תא שטח שלם, ועוד...

טווח התותחים- הטווח ה"רגיל של ה M109 הוא 19.8, אך בצה"ל ובעולם ישנה תחמושת שיכולה להגיע לטווחים של 20-30 ק"מ. כדי להגיע לזה משתמשים בפגזים בעלי שתת אחורי ובחומר נפץ הודף משופר.

איך אתה יכול לעצור כוחות עם תחמושת ארטילרית?
לירות תחמושת מצרר ואז לפגוע ברכבים לא ממוגנים או בעלי שריון רך יחסית (ג'יפים למשל)
על כוח מחופר אתה יכול לירות תחמושת שתתפוצץ באויר בגובה של 10-15 מ' ואז מי שלא בתוך מחסה יפגע מרסיסים.
אתה גם יכול לירות כמות גדולה מאוד של פגזים על יעד אחד כדי לשתק אותו לגמרי, ואנחנו מדברים על עשרות ומאות פגזים בפרק זמן קצר מאוד- תחשוב על גדוד או אגד ארטילרי (מקביל לחטיבה) שיורים במשך רבע שעה על אותו מקום וכל זה בקצב אש מקסימלי...


בצה"ל הולכים על איכות ולא על כמות (של קנים ארטילריים) ואילו בצבא סוריה למשל זה ההיפך.
רוב הקנים בצה"ל הם מתנייעים, בעלי יכולת קיום וירי עצמאיים, עם מערכות כינון אוטונומיות ויכולת לפעול גם בתנאי אב"כ. בצבא סוריה רוב הקנים הם נגררים או נייחים, אך מדובר באלפים רבים...

לעולם אשא דגלך בגאווה

יש לצה"ל תותחים לא מתנעיים? ומה הטווח של mlrs? אני יודע שהוא מסוגל לירות כמות עצומה של פגזים תוך זמן קצר, לא ככה? מה מידת הדיוק שלו? קיים נשק נגד תותחים, כמו נ"ט שכזה?

כל אמל"ח נ"ט יעיל גם נגד מטרה כמו תומ"ת .
לגבי ה MLRS לא מדובר בפגזים אלא ברקטות כשעל כל תובה (התובה היא של נגמ"ש בראדלי) מותקנת כוורת בעלת 12 צינורות שיגור.
טווח הרקטות ה"רגילות" מגיע לכ 50 ק"מ כשחשוב לציין כי יש גם דגמים אחרים בעלי טווח ארוך יותר...
הרש"ק הנו רש"ק מצרר המכיל כ 600 פצצונות נ"א\נ"ט מדגם M 77.
משגר בודד מסוגל לשגר מטח של 12 רקטות תוך פחות מדקה.
ושוב - חשוב לציין כי לפלטפורמה של ה MLRS פותחו ועדיין מפותחות רקטות בעלות רש"קים מתקדמים נוספים וטווחים ארוכים יותר כולל רקטות "מתוקנות מסלול" בעלות כושר דיוק גבוהה ביותר.
רקרטת האימונים של ה MLRS מכילה רש"ק זרחן לסימון מקום הפגיעה.

למיטב זיכרוני, רקטת אימונים מכילה מטען עשן כתום ולא זרחן.

אולי אתה מתייחס לאפקט שנוצר עקב בעירת הזרחן שכולל יצירה של עשן סמיך (שצבעו כמדומני לבן ןלא כתום)???
בכל אופן ננסה לבדוק את העניין.

לפי http://www.designation-systems.net/dusrm/app4/mlrs.html
רקטת אימון מכילה SMOKE CARTRIDGE. זרחן בדרך כלל יעלה קבוצת סיכון של תחמושת וידרוש מטען נפיץ לפיזור.

אכן מכילה מטען עשן לסימון !
תודה !

לפני חודשיים בערך הייתי במילואים והעליתי תמונות של M-71, אתה מוזמן לעשות חיפוש בפורום ולראות אותן.
מדובר בתותח שנגרר ע"י משאית ריו.

תוספת ללבני-משגר MLRS יכול לטעון את עצמו בכוורת חדשה תוך מספר דקות מועט מאוד.

לדגם החדש של הרקטות קוראים רמ"ם - רקטה מתוקנת מסלול (אל דאגה זה פורסם בעיתונות) והוא מתאפיין בטווח ארוך יותר ובדיוק גבוה יותר.

לעולם אשא דגלך בגאווה

בחומת מגן יריתם על החיזבאללה בתומת"ים או ב-M-71? הבנתי מהאשכול שסיפרת בו על המילואים שאתה ב-M-71.

M-71 קיים רק במילואים.
בחומת מגן אני הייתי בסדיר- מפק"צ בסוללת דוהר

לעולם אשא דגלך בגאווה

קיימים בעולם מס' דגמים של פגזי ארטילריה בעלי יכולת ביות דוגמת ה"קופרהד" שנחשב כבר כמיושן וה "קראסנופול" הרוסי .
פגזים מסוג זה מצטינים בכושר דיוק גבוהה עד כדי יכולת להשיג פגיעה נקודתית במבנה קטן או אפילו במטרה בסדר גודל של טנק, כשכל זאת כמובן בהתאם לתנאי מזג האויר...

סחה לבני על ההסבר לגבי ה MLRS...

אבל דבר חשוב אתם לא אומרים... ארטילריה אמורה לסייע לדרגים המסתערים בשעת מלחמה..
לא סתם הוטבע המושג "ריכוך ארטילרי"... תפקידה של הארטילריה בקרב הוא גרימת שחיקה בנשק ובציוד האויב ברמה כזו שתאפשר להשיג הכרעה... בנשק וציוד אני מתכוון לאו דווקא רק לטנקים אלא גם מצבורי תחמושת, קווי הגנה וביצורים וגם שדירות תספוקת...הכל ע"מ לשבש מהלכי אוייב הן הגנתיים והן התקפיים!!!

נ.ב
את עיקר הההתקדמות של השיריון אמורות לעצור יח' החמ"מ שעקב מגבלות ב"ש לא נדבר עליהם אבל כולנו יודעים במי מדובר... וחה"א על מטוסיו ומסוקיו...

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

אני גם כתבתי שמטרת הירי הארטילרי היא לא לפגוע בטנקים אלא במצבורי תחמושת, דלק ובעורף הלוגיסטי של האוייב. אין הרבה תועלת בירי ארטילרי על גדוד טנקים, אבל תהיה תועלת אם נירה תחמושת מצרר או מיקוש פזיר על ציר ההתקדמות של הגדוד, או שנפגיז את בסיסי התחמושת והדלק שמהם ניזון הגדוד- כי אז לא תהיה לו אפשרות להתקדם.

אני חוזר ומדגיש- התפיסה בצה"ל (ואני חושב שגם ברוב צבאות העולם) היא שחיל התותחנים הוא חיל מסייע, זאת אומרת נותן אש בשביל הכוחות המסתערים. אף כוח חי"ר או שריון לא יסתער על פיתת רק"ם אם היא לא עברה לפני זה ריכוך ארטילרי.

כמו כן ישנם מספר סוגים של ירי ארטילרי על מטרה:
הטרדה, ריכוך, שיתוק והשמדה. בכל אחד מהסוגים עולים בכמות התחמושת הנורית על היעד.

בקשר לחמ"ם, אפשר להתייחס לחמ"ם המזרחי אשר נמצא בצבא סוריה:
מסוקי מי-8 מנחיתים כוחות קומנדו וחוליות נ"ט על כיפות שולטות. חוליות הנ"ט חמושות בטילי קורנט/מטיס (AT-13,14) שהם הטילים היותר טובים שיש לצבא סוריה, וכך הן יכולות לעכב/לעצור התקדמות כוחות שריון ישראליים.

לעולם אשא דגלך בגאווה

על ידי ירי תותחים לעורף הדויזיה?

ולשאלתך האם קרה שבמלחמות ישראל אכן הושמדה דיביזיה, קצת קשה להצביע על משהו ודאי מכיוון שבהפגזה אין כתובת מדוייקת לאיזושהיא דיביזה ספציפית, אלא כינון ישיר למה שמתקרא המאמץ העיקרי של האוייב, שהוא למעשה כמה דיביזיות של האוייב. כמו גם כמובן מאמצים משניים בהם הכוחות מדוללים יותר...
נ.ב
ידוע אבל סיפור שבמהלך מלחמת לבנון כשהגענו לפאתי ביירות בטעות הפגזנו את שגרירות ברה"מ דאז בלבנון!!!

ועידו, אכן לסורים יש את הקורנט שעדיין למיטב ידיעתי לא נוסה בלחימה. ומסוקים כמו מי - 8 אפשר להפיל כמו זבובים כמו שקרה במלחמת יוה"כ

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

אגב, ברוך הבא לפורום. אפשר הבין מכתיבתך שיש לך רקע מסויים ואתה "מבין עניין".

הקורנט אכן לא נוסה עדיין בלחימה, למיטב ידיעתי הוא נחשף לראשונה ב 1994.

יש לא מעט סיפורים על הפלות מי-8, כמו הסיפור של טייס הפאנטום אל"מ (מיל.) רועי מנוף שהפיל מסוק ע"י טיסה נמוכה מעליו ונסיקה חדה למעלה ובכך "הדביק" אותו לאדמה.
אבא שלי סיפר לי שבמלחמת יום הכיפורים הופל מי 8 סורי ברמה"ג והחיילים הסורים שהיו בתוכו נשרפו למוות בשל תחמושת זרחן שהיתה במסוק. הגופות שלהם היו מחוררות לגמרי בגלל הזרחן (לא זרחן שנורה ע"י צה"ל).

אם כבר הזכרת את ביירות- במלחמת לבנון צה"ל חיפש פיתרון לירי מהקומות הגבוהות של הבניינים לעבר השיירות הצה"ליות שנעו ברחובות. הטנקים הרי לא יכלו לצודד את הקנה אל הקומה השמינית של הבניין, אז הביאו תומ"תים שצודדו את הקנה כלפי מעלה ו"השחילו" פגזים בכינון ישיר לתוך הקומות העליונות של הבניינים.

עוד אנקדוטה שקשורה לתותחנים במלחמת לבנון- גדוד "רשף" הונחת על ידי חיל הים בחופי לבנון. מפקד צוות צעיר בסוללה שהונחתה מהים היה חיים כהן הרס"ר האגדי של גדוד רשף (בן אדם מדהים, משכמו ומעלה), שתמיד מספר איך מפקד האגד לשעבר היה חייל שלו, והיה "שוקיסט".
זוהי הפעם היחידה שיחידת תותחנים הגיעה ליעד דרך הים.

לעולם אשא דגלך בגאווה

בתור מפק"צ רוכב, אני נהנה לקרוא את התיאורים שלך |חכם|

שנית - רועי מנוף לא היה טייס הפנטום אלא הנווט שלו. הטייס היה אל"מ (מיל.) שלמה אגוזי, שניהם בקורנס 151.

ואם כבר יש כאן מיני פורום של תותחנים זה מזכיר לי שלפני שנה בערך יצא ספר על משפטים מצחיקים שנאמרים בצבא. אח של חבר שלי קרא אותו והוא הראה לי משפט שהוא לא הבין מה מצחיק בו-
הכותרת של המשפט היתה- "רק תותחנים יבינו את המשפט הבא":

מפקד צוות צעיר צועק באימה: "דרדרים !!!"
הכוון עונה לו: "באיזה שעה?"
המפק"צ עונה: "מה איזה שעה? עכשיו !!!"

מי שלא תותחן לא יבין את זה...

לעולם אשא דגלך בגאווה

שמעתי ממקור שני על מקרה שבו בהרעשה בדרום לבנון, תומ"ת החטיא את המטרה ופגז נפל בתוך כפר לבנוני- ישר על מכונית שבתוכה היו באותו זמן כמה בכירים של חיזבאללה. האם אתה מכיר את המקרה או שמדובר בשמועה?

דוגמאות למיתוסים:

גדוד דרקון ידוע כגדוד המופרע של החיל. אנשי הגדוד טוענים שבמלחמת לבנון הם ירו חתול בתוך פגז "דון קישוט" (פגז חלול שנועד לפיזור כרוזים).
הסיפור לא הגיוני משום שאת הפגז אפשר לפתוח רק בתנאי מעבדה ולכן אין סיכוי להכניס לתוכו חתול חי ולירות אותו...

עוד מיתוס של גדוד דרקון- לוחמי הגדוד גנבו נגמ"ש מגדוד של גולני. סוללה מהגדוד ישבה במוצב ביחד עם כוח גולני, ובלילה שלפני עזיבת הסוללה הם הצליחו "להרים" נגמ"ש מהגולנצ'יקים ו"לספח" אותו לגדוד. כמובן שאף אחד לא אומר שהוא היה שם אלא "שמע מחבר".


סיפורים שאני מכיר על החטאות של פגזים (אאוט בשפה "שלנו").
באמצע שנות ה-90 התאמן גדוד "אייל" ברמה"ג ואחד הצוותים ירה פגז ב"רטוב" במקום ב"יבש". הפגז שנורה נפל בתוך בריכת המשושים. למרבה המזל לא היו נפגעים (סיפור אמיתי לגמרי, קראתי את התחקיר).

תרגיל אגד ברמת הגולן (עוצבת גולן).
צוות מגדוד "קרן" ירה בטעות על המטעים של קיבוץ מרום גולן בגלל פאשלה של המפק"צ שלא הישווה נתוני ירי שקיבל. אם הוא היה משווה אותם עם אלה של המפי"ק הוא היה מגלה שהוא ירה על הנתונים של המטרה הקודמת (מעמדה אחרת)- היתה אפילו כתבה על זה בעיתון.

חומת מגן (אפריל 2002)- הסוללה שלי
מפק"צ לא בדק חנ"ה שהוכנסה לסדן ועקב כך הפגז החטיא את המטרה ב-2 ק"מ. הסיבה היתה שהוכנס מטען אחד יותר מדי- אם הוא היה מסתכל על החנ"ה הוא היה עולה על הטעות (זוהי בדיקה בסיסית שכל מפק"צ חייב לעשות לפני הירי).
הפגז נפל סמוך לבתים של כפר לבנוני, המפק"צ עף לכלא.

אני מכיר גם סיפור (אמיתי) על ירי תאורות של סוללה בדרום רמת הגולן עקב נגיעה בגדר הגבול עם סוריה. הארוע היה לפני שנתיים וחצי בערך.
2 אוגיבים של התאורות נפלו בבית סורי...

לעולם אשא דגלך בגאווה

בתור איש "דרקון" לשעבר, כמה סיפורים:
1. סיפור הנגמ"ש: ב-1989 או 1990, בירידה ממוצב בלבנון, העמיסו על מוביל בטעות נגמ"ש של גולני, כתוצאה מברדק בשטח ההעמסה. לא הייתה כוונת זדון, והעודף התגלה בביקורת מטכ"לית - כך אני שמעתי, תקופה קצרה לאחר שהגעתי לגדוד.
2. הגדוד אכן ידוע כמופרע, ופעם גם גנב לאגיב, הרס"ר המיתולוגי של שבטה, את אחד התותחים הלבנים שהיו בכניסה. בשל כך היה הגדוד במשך כמה שנים מנוע מכניסה לשבטה ונהג לפרוס בתרגילים מחוץ לגדר.
3. השק"מ הגדודי היה פריקסט ש"הועמס" על משאית בזמן מלחמת המפרץ - הגדוד פרס בנעורה, מצא את המבנה הנטוש ולקח אותו. אני הגעתי לגדוד בתום מלחמת המפרץ, והשמועה שאני שמעתי שהמג"ד, אילן מלמד (היום אל"מ, ראש מחלקת בטיחות) הורה אישית על כך.

בקשר לאאוטים: ב-1992 היה עדיין גדוד "הרעם" מצוייד בתותחי רומ"ח. בזמן אימון ברמה"ג, נורה פגז בהסט של משהו כמו 90 מעלות מהמטרה ונחת בשדות קיבוץ להבות הבשן. הק"ס והקע"ת נשלחו לכלא והודחו, הסמפי"ק הועבר מתפקידו להדרכה (שרת אתי, כך שמעתי את הסיפור, כיוון שהוא הדריך אתי).

המור"קים והסיפורים שלו הם הכי מרתקים והכי מצחיקים (אפילו יותר משל מייקי הרמ"ד קליעה).

הוא היה מב"ס שיבטה כשהייתי טירון.

סיפור משעשע שהיה לי איתו:
שבוע לפני שיצאתי לחפש"ש הסוללה שלי הקימה טקס בבית התותחן בזיכרון-יעקב. היתה גם צעדה לזכרו של אביאל רון ז"ל שנרצח בפיגוע במסעדת מצה בחיפה. בקיצור הגיעו כל המי ומי בחיל התותחנים לצעדה, גם אנשים מהעבר וגם מההווה, וכולם על בגדים אזרחיים.
אני במקרה עמדתי ליד החיילים שלי בש"ג וראיתי איך הם בודקים את מי שמגיע, אם הם מכירים את הקצינים הבכירים או לא...
את המב"ס החדש הם לא הכירו (אל"מ רומן) אז אני אמרתי להם שכדאי להם מאוד שיכניסו אותו אחרת יהיו להם בעיות כשהם יחזרו. את המב"ס הקודם הם גם לא הכירו (אל"מ יוסי, כיום מפקד עוצבת "קלע דוד"), למזלם אני הכרתי אותו...
ואז הגיע מישהו שנראה לי ממש מוכר אבל לא זכרתי מאיפה, ביקשתי ממנו תעודה מזהה, הוא עשה פרצוף נעלב, ושאל אותי- אתה לא מכיר אותי? ואני בראש מנסה לחשוב מאיפה הוא מוכר לי- אולי מפקד אגד? אולי קתמ"ר לשעבר? אחרי שלא הצלחתי להיזכר מאיפה אני זוכר אותו הוא שלף תעודת קצין- אל"מ אילן מלמד. ואז אמרתי לו- אה, אתה היית מב"ס כשהייתי טירון.
הוא ענה לי- אז איך אתה לא זוכר אותי?
אני לא איבדתי עשתונות ועניתי- זה היה לפני המון זמן... שבוע הבא אני מתחפש"ש...

אני זוכר את קלטת הבטיחות של מבק"א יבשה שהוא הוציא על מקרי המוות בדובדבן (טרטור למוות של אהוד שניאור ז"ל ורועי דרור ז"ל שמת בניווט בארבל).
אחרי שהסתיימה הקלטת הוא הופיע בה עוד פעם וסיפר שבזמן עריכת הלקט נהרג עוד חייל ממוד"ש בזמן חציית הירדן (גיא גמליאלי ז"ל באפריל 2003)

לעולם אשא דגלך בגאווה

באמצע 1990 היה הגדוד בקו לבנון. באחד הלילות יצאו כמה חבר'ה מסוללה ב' להקפצה ע"ג נגמ"ש, ובדרכם חזרה פרסו זחל על גדר המערכת. אילן הגיע, ראה את המצב - ונשאר לעזור לחיילים. מג"ד דרקון עמד באמצע הלילה, ופרס זחל עם החיילים שלו. גבר או לא גבר ?

לעולם אשא דגלך בגאווה

אומנם עברו אי אלו שני מאז ביקורי בשדה התעופה של בירות.
כאשר צה"ל נכנס לאזור שדה התעופה בבירות, התגלה מהר מאוד שהכוחות מצויים בנחיתות מאחר וסביב אזור שדה התעופה היו מבנים גבוהים שולטים ששימשו צלפים וחוליות סאגרים. הכנסת טנקים לא עזרה הרבה כי הפגזים עשו נזק לא משמעותי ומקסימום פערו חורים בקירות. זכור לי גם שהכניסו וולקנים אבל גם הם לא הרשימו במיוחד את הצד השני.
לא זכור לי מי הגה את הרעיון להכניס תומ"תים אבל ההתחלה לא הייתה מעודדת. הפגזים התפוצצו על המבנים והנזק היה מוגבל יחסית. ואז עברו להשתמש במרעום השהייה והפגזים החלו להתפוצץ בתוך המבנים. כך פגז אחד או כמה איפשרו לגלח קומה שלמה ולהפיל איתן את הקומות מעליהן. זה עבד כלכך טוב שעד מהרה תחמושת הבטן נגמרה. מאחר ולא רצו לסכן את הכלים ביציאה דרך שטח פתוח ורווי אש צלפים וטילי נ.ט הוחלט להכניס אלפות דרך המסלולים עד למחפורות, וכך היה. יום אחד אני מוצא עת עצמה מלווה אלפה עמוסה כל טוב בדרך אל הטרמינל. וכך בעוד אנו נוסעים בהיסטריה על המסלולים הפתוחים כאשר מסביב חגיגה שלמה האלפה פתאום מדוממת. בירור קצר עם הנהג העלה שנגמר הדלק. הנהג ההלום פשוט לא תידלק לפני היציאה. וכך אני עומד ורועד על העגלה של אליהו הנביא, ומסביר לכל העולם שזה לא הזמן לעלות בסערה השמימה. לאחר היסטריה קצרה בקשר, הוחלט להביא תומ"ת שיקבל את התחמושת לבטן עד שיגיע תידלוק. אני לא יודע כמה זמן עבר בכל מקרה זה נראה כנצח. לבסוף לאחר שהגיע תידלוק בג'ריקנים, התפננו למחסה קרוב ויצאנו לאחר זמן עם כל האלפות האחרות בליווי נפילות מרגמה לתפארת. למען האמת, לקח הרבה זמן עד שקלטתי מה קרה שם.
אם זכור לי נכון היה עוד מקום אחד (בלבנון) בו השתמשו בכינון ישיר להפלת מבנים. אבל החלק הזה כבר מחוק בראש.

בשנת 1986 הכין התחקירן הידוע דיווד פרגסון תכנית טלוויזיה דוקומנטרית יוצאת מהכלל בת שני חלקים באורך שעה בשם "חרבו של האסלם" עבור ערוץ גרנדה הבריטי. החלק הראשון סקר את יחסי ישראל ומצרים שלפני ואחרי הסכם השלום והחלק השני את מבצע שלום הגליל והמציאות שנוצרה שם בעקבות המלחמה.
באחד מהקטעים היפים הרבים שבסדרה ניתן לראות ירי בכינון ישיר של תומ"תי רוכב 155 מ"מ (ואולי גם טנקים) מעמדות רכס בעבדה לכיוון מחנה הפליטים בורג' אל ברג'נה ורבי קומות בשכונות הדרומיות של העיר התחתית ואף את פגיעות הפגזים בקומות העליונות של הבתים.

נחמד שיש פורום כזה שאפשר ללמוד קצת וללמד אחרים על היסטוריה בכלל וצבא בפרט...
כל הכבוד למנהלי הפורום!!!

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

כדי לירות בדרגים או במטרה אחרת בעורף האויב באופן יעיל צריך שני דברים, מודיעין שדה טוב שיספר לך איפה הם נמצאים ומישהו/משהו שיטווח את הארטילרייה לשם.
בדה הקרב קשה לעשות את שני אלו על מנת להשמיד את דרגי האויב. הרבה יותר קל לטווח את הארטילרייה לקו החזית הנראה לעיין או למטרות קבועות וברורות כגון צומת דרכים.
גם היכולת המוגבלת לשמור על רצף ירי (במלחמה הדרגים יתקשו להגיע לסוללות המדלגות ממקום למקום) מגביל את היכולת של הארטלרייה "לנצח" את האויב.
אז כמו שאמרו כאן ובצדק רב הארטלרייה מסייעת לכוחות המסתערים ובהחלט לא הייתי רוצה להסתער על מתחם אויב בלי ריכוך ארטילרי וירי ארטילרי יעיל עד ההסתערות

דרקון 55 כבוד
פלישתים כבוד
אגד רמה תת רמה!!!!!!!!!!