פורסם היום בשעה 1600.

לאתר המבקר בו פורסמו עיקרי הדו"ח - ניתן להוריד כקובץ וורד או PDF

http://www.mevaker.gov.il/serve/con...&sw=1024&hw=698

מן הדו"ח עולה תמונה קשה, לפיה מידרו למעשה ראשי הממשלה את המועצה מתהליכי קבלת ההחלטות המרכזיים. הנה רשימת הנושאים המרכזיים שבהם לא שותפה המל"ל, על פי בדיקת המבקר:

• החלטת ברק על היציאה מלבנון
• ההכרזה של ראש הממשלה שרון על תכנית ההתנתקות
• הטיפול במשבר מול האמריקנים בפרשת מכירת הנשק לסין.
• פרוייקט הלווינים אופק
• הכנת עבודת מטה לפרוייקט צי"ד (צבא יבשה דיגיטלי)
• הכנת עבודות מטה לפרוייקטים בטחוניים רחבי היקף
• הכנת התכנית הרב שנתית של צה"ל ב-2001

בעת לימודי התואר הראשון שלי בראשית שנות ה-90, בשיחה שנסובה על הצורך במועצה לבטחון לאומי
בישראל, המרצה שבעברו נמנה על היחידה לבטחון לאומי - יל"ל, חזה בדיוק את את הכשלים הללו.
הוא גם הוסיף שאין לו ספק שהמועצה לבטחון לאומי כאשר תקום, לא תזכה לשת"פ מצד הגופים הרלוונטיים
והם יעשו הכל לשים מקלות בגלגליה....
הדברים שלו עוררו תרעומת בקרב השומעים. כנראה שבכל זאת הוא ידע מה שהוא אומר...

Diplomacy is about surviving until the next century - politics is about surviving until Friday afternoon
Sir Humphrey Appleby

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

ביצוע עבודת המטה - מהחלטת הממשלה עולה, כי תפקידה וייעודה העיקרי והבסיסי של המל"ל הוא לשמש כגוף מטה לראש הממשלה ולממשלה בנושאי הביטחון הלאומי. מילוי תפקיד זה נועד לאפשר לממשלה ולעומד בראשה לקבל מידע מקיף על ההצעות המועלות בפניהם, על מנת שההחלטה שתתקבל תתבסס על מידע נאות, על הכרת הנושא והקשיים שהוא מעורר והעמדות השונות לגביו.

בפועל, לאחר הקמתה לא שותפה מל"ל פעמים רבות, באופן יזום ומכוון, בהכנת עבודת מטה כבסיס לקבלת החלטות בנושאי הביטחון הלאומי ברמות החשובות ביותר. חלק מפער זה בעבודת המטה לא נתמלא, בדרך כלל, על ידי גורמים אחרים. חלק ניכר מהנושאים המשמעותיים העומדים על סדר היום הביטחוני-מדיני אינם מצויים בטיפול המל"ל, והיא אינה נדרשת להכנת עבודת מטה כלשהי בנושאים אלה. ראוי לציין, כי המל"ל, למעשה, מתקשה להשפיע ולעתים אף מנוטרלת בפועל מנגיעה בנושאים אלו, אשר בדרך כלל "מובלים" על ידי אחד מגורמי המטה האחרים במערכת הביטחון. זאת, בלא שנעשית עבודת מטה אובייקטיבית, שאינה "סקטוריאלית", עבור הממשלה וראש הממשלה, אשר באמצעותה יוצג מגוון של דעות ועמדות, אשר בחלקן יכולות להיות אף מנוגדות לעמדות הגוף אשר יוזם את אותן הפעולות ומכין את ההצעות להחלטת הממשלה.

אי-שיתופה של המל"ל בעיסוק בעבודת מטה בנושאי ביטחון לאומי מן המעלה העליונה בא לידי ביטוי בנושאים חשובים, כגון: היציאה מלבנון, ניהול המשבר עם ארה"ב בגין מכירת מערכות נשק לסין, פרויקטים ביטחוניים רחבי היקף בעלי


חשיבות לאומית, עבודת מטה טרם החלטת ראש הממשלה על תכנית ההתנתקות, תקציב הביטחון והתכנית הלאומית האסטרטגית בנושא הנגב.

אי-שיתוף המל"ל בעקביות בחלק משמעותי של הדיונים הביטחוניים-מדיניים העוסקים בנושאים החשובים העומדים על הפרק בתחומים אלה, אינו מתיישב עם מטרת הקמתה ועם עצם קיומה כגוף המטה המרכזי לעניין זה לממשלה ולראש הממשלה. כתוצאה מהעובדה, שקודם לדיונים אלה, אשר עוסקים בנושאים מן החשובים ביותר, לא התבקשה עבודת מטה מגוף המטה של ראש הממשלה והממשלה - המל"ל, הרי שככלל לא באים לידי ביטוי מגוון הדעות ואפשרויות הפעולה על כל היבטיהן ומשמעויותיהן, דבר שעלול לפגום בהחלטות המתקבלות. כתוצאה מכך, שהדיונים "מובלים" על ידי גורמים המעורבים ומושפעים מן ההחלטות המתקבלות, עלולה להיווצר הטיה אצל מקבלי ההחלטות, אשר עלולה לפגום אף היא בהחלטות המתקבלות.

חלק ניכר מהדיונים הביטחוניים-מדיניים הנערכים בראשות ראש הממשלה נערכים ללא עבודת מטה מקדימה של מל"ל ואף ללא השתתפות נציגיה. כמו כן, על פי רוב, ראש המל"ל אינו מוזמן להשתתף בדיונים מקדימים ובהתייעצויות אצל ראש הממשלה, אשר משתתפים בהם מספר מצומצם של יועצים קרובים וגורמים נוספים. זאת, למרות שבדיונים אלה נקבעים בדרך כלל כיווני ההחלטות, שיוצגו ובדרך כלל גם יאושרו לאחר מכן. כך ממילא, לא מובאת בהם עמדת המל"ל או עבודת מטה מקדימה, שהייתה יכולה להיות מוכנה טרם הדיון. יתר על כן, ראש המל"ל, המכהן, כאמור, גם כיועץ ראש הממשלה לביטחון לאומי, אינו מזומן לפורום ור"ש (ועדת ראשי השירותים החשאיים) באופן מוסדר כלשהו; והמל"ל, לרבות ראש המל"ל עצמו, אינה מצויה ככלל בתהליכי קבלת ההחלטות בדרג הקברניטים בנושאים הנוגעים לתחומי האמצעים הרגישים, הן בדיונים המתקיימים אצל ראש הממשלה והן בדיוני ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי בנושאים אלה.

מן הדברים עולה, שתמונת המידע הקיימת במל"ל בתחומים הביטחוניים-אסטרטגיים דלעיל הינה חלקית, כך שיכולתה לראייה כלל-מערכתית רחבה היא מוגבלת - דבר הגורם לנכות מובנית של המל"ל, הפוגעת ביכולתה למלא את ייעודה כגוף המטה העליון בנושאים אלה ליד ראש הממשלה וליד ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי, וככלל, נמנעת ממנה באופן אימננטי היכולת להוות גורם בעל משקל מרכזי בתחומים אלה - כנדרש מהצורך ומהגדרת היעדים בהחלטת הממשלה.

במשך השנים נשענו תהליכי קבלת ההחלטות על ידי הממשלה וראש הממשלה במידה רבה על עבודת המטה שהכינו והציגו גורמים במערכת הביטחון, ובעיקר צה"ל. מבקר המדינה כבר העיר בעבר[1], כי גורמי צה"ל נתפסים על ידי דרג מקבלי ההחלטות כגורם המקצועי הבלעדי, וכי ראוי שלרשות דרג מקבלי ההחלטות יעמדו הכלים לבחינה מקצועית ובלתי תלויה של תכניות ועמדות, המוצגות לפניהם להחלטה על ידי הגורמים המקצועיים הצבאיים. במועד סיום הביקורת, אפריל 2006, עדיין מהווים גופי המטה של מערכת הביטחון את הגורם הדומיננטי בהכנת עבודת מטה כחלק מתהליך קבלת ההחלטות, ואילו המל"ל על פי רוב אינה משמשת בפועל כגוף המטה לראש הממשלה ולממשלה לצד גופי מערכת הביטחון, ואין לה עדיין משקל ראוי ומשמעותי כגוף אובייקטיבי מטעם ראש הממשלה והממשלה, וזאת למרות החלטת הממשלה משנת 1999.

המזכיר הצבאי - בפועל, חולש המזכיר הצבאי לראש הממשלה (להלן - המזכ"ץ), לכאורה, באופן המשמעותי ביותר על סדר היום המדיני-ביטחוני של ראש הממשלה בהיותו משמש למעשה כ"מוציא ומביא" של הנושאים הללו בפני ראש הממשלה, ובידיו מרוכז כוח רב בהשפעה על הקביעה אילו נושאים יועלו ומתי יועלו לדיון בפורומים הביטחוניים השונים אצל ראש הממשלה. בביקורת נמצא, כי לא הוגדרו תפקיד המזכ"ץ, סמכויותיו, תחומי אחריותו, ויחסי הגומלין בינו לבין הגורמים האחרים הפועלים סביב ראש הממשלה. יתרה מכך, המזכ"ץ כקצין לובש מדים, פועל מטעם הרמטכ"ל ובפועל הוא פועל בכפיפות לראש הממשלה. עניין זה עלול לעורר אי-בהירות ביחס לזיקתו של המזכ"ץ. יתר על כן, חלק מן התפקידים שממלא בפועל המזכ"ץ הם תפקידים שהטילה הממשלה על המל"ל בהחלטתה - לדוגמה, הכנת דיונים של ראש הממשלה ושל ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי, או ביצוע בקרה ומעקב אחר החלטות שהתקבלו. מצב דברים זה פוגם מהותית ביכולת המל"ל למלא את ייעודה כפי שנקבע בהחלטת הממשלה, והוא בעל השפעה מהותית על תפקודה של המל"ל ומיצוב מקומה בלשכת ראש הממשלה.


[1]דוח שנתי 38 של מבקר המדינה (1988), חלק ב', בפרק העוסק ב"פיתוח סד"כ חיל הים - תהליך קבלת החלטות", עמ' 872-873.

ראש המל"ל, המכהן גם כיועץ לביטחון לאומי, אינו נמנה עם צוות ההתייעצות הקרוב של ראש הממשלה, והוא אינו מוזמן להשתתף בדיוניו. בנוסף לכך, הוא אינו מוזמן, בדרך כלל, להשתתף בדיונים הלא-פורמליים הנערכים בראשות ראש הממשלה, ואשר בהם בדרך כלל נקבעות העמדות, אשר תוצגנה ותועלנה לאישור בדיונים הפורמליים. מן הדברים עולה, כי המל"ל אינה משמשת כ"פורום ייעוץ בכיר" בנושאי ביטחון לאומי לראש הממשלה, כפי שנקבע בהחלטת הממשלה. כמו כן, יחסי הגומלין בין המל"ל ליועצי ראש הממשלה העוסקים בנושאי ביטחון לאומי (כמו היועץ המיוחד, היועץ המדיני, המזכ"ץ והמנכ"ל) לא הוסדרו בצורה פורמלית, ולא נעשה תיחום של הנושאים שבהם יעסוק ויפעל מעיקרו כל אחד מגורמים אלה לצורך מתן ייעוץ לראש הממשלה.


משרד מבקר המדינה מצביע על כך, שהפעלת המבנה האינטימי של מספר יועצים קרובים כפורום מייעץ לראש הממשלה טומנת בחובה יתרונות, אולם יועצים אלו כבודדים, מוכשרים ככל אשר יהיו, לא יוכלו לבצע, ואינם מבצעים בפועל, הכנת עבודת מטה מעמיקה עבור ראש הממשלה והממשלה בנושאים מורכבים של ביטחון לאומי - עניין שכשלעצמו טומן בחובו חשש לקבלת החלטות ללא בסיס מספק. זאת לעומת המל"ל, שהיא גוף המאגד מספר רב יחסית של עובדים, ונעזרת במגוון מומחים מגופים אחרים ומן האקדמיה, אשר מקנים לה יכולת "עומק", ומאפשרים גם הכנת עבודות מטה מעמיקות לטווח בינוני וארוך.

לעבודת מטה מקצועית כוללת וארוכת טווח עבור ראש הממשלה והממשלה קיימת חשיבות רבה, במיוחד כשמדובר בתחום הביטחון הלאומי. ראשי ממשלות ישראל לדורותיהם העדיפו בדרך כלל את קיומו של פורום אינטימי משלהם לקבלת החלטות על פני קיומו של גוף מיוחד, שיהיה אחראי להכנתה של עבודת מטה מסודרת לצורך קבלתן של ההחלטות. ועדות ציבוריות רבות, מומחים רבים ובעלי תפקידים בכירים לשעבר ציינו לאורך השנים פעמים רבות את חסרונו של תהליך חשוב זה של עבודת מטה כאבן דרך בתהליכי קבלת ההחלטות - דווקא בנושאי הביטחון הלאומי - שהם מן המעלה הראשונה בחשיבותן. כמו כן, מן הדברים עולה חיוניות לקיומו של גוף בעל עוצמה וחשיבות בתחומי התכנון בנושאי הביטחון הלאומי, כמשקל נגד לעוצמתם הטבעית של מערכת הביטחון והגופים הביטחוניים בנושאים אלה.

החלטת הממשלה על הקמת המל"ל באה לענות על צורך חיוני זה. אכן, הקמת המל"ל בשנת 1999 ופעולותיה מאז סייעו לשפר נושא זה, ובמיוחד בשנים האחרונות - אך נוכח המציאות של תהליכי קבלת ההחלטות, נראה, כי בעיות היסוד בתחום זה נותרו עדיין בעינן. מאז הקמתה התאפיינה המל"ל גם בחוסר יציבות, שבאה לידי ביטוי בחילופים תכופים יחסית של ראשיה ושל עובדיה ובשינויים תדירים בתחומי עיסוקה ודרכי עבודתה.


מן הדוח עולה, כי נוצר מצב פרדוקסאלי, שבו מחד גיסא, קיימת חקיקה (גם אם חלקית), קיימת החלטת ממשלה, ומזוהה צורך מובהק בתחום זה על ידי מדינאים והמומחים העוסקים בנושא; ויתרה מכך, "הצרכנים הראשיים" - קרי, ראשי הממשלה - מתקפים בדבריהם את הצורך ואת חשיבותו. עניין זה אף קיבל ביטוי לאחרונה בדוח הוועדה לגיבוש תפיסת הביטחון של ישראל. מאידך גיסא, קיימת נכות מובנית ומכוונת ביכולת של המל"ל, כפי שנבנתה וכפי שהופעלה על ידי ראשי הממשלות, לענות על הצורך ולממש את ההחלטות, ומכאן במשתמע מתקיימת פגיעה באיכות תהליכי קבלת ההחלטות המיטביות בתחום חיוני זה של הביטחון הלאומי - דבר העולה הן מחוסר מעורבותה של המל"ל בחלק מתחומי המהות של פונקציית המטרה לתפקודה והן בארגונה הפנימי לצורך מיצוי תפקיד זה.

לפיכך, ראוי לפעול בדחיפות וביסודיות לשיפור משמעותי של קיום תהליכי עבודת מטה סדורה לצורך קבלת ההחלטות בנושא הביטחון הלאומי, על ידי חיזוק משמעותי, הלכה למעשה, של המל"ל באמצעות: קירובה הפיזי ללשכת ראש הממשלה - לכדי יכולת מעורבות שוטפת; מיצוב מעמדו של ראש המל"ל, הן במסגרת היועצים הקרובה לראש הממשלה והן בקרבה בלתי-אמצעית מתוקף תפקידו כיועץ לביטחון לאומי; הגדרה ותיחום של התפקידים של יועצי ראש הממשלה והמזכ"ץ, ויחסי הגומלין ביניהם לבין המל"ל; הרחבת שילובה ומעמדה כגוף המרכזי בעבודת המטה ובתהליכי קבלת ההחלטות בנושאי הביטחון הלאומי; בניית בסיס השתתפות ומשולבות שלה בכל מערכי קבלת ההחלטות בדרג העליון לנושאי הביטחון הלאומי - על כל נדבכיו ומרכיביו, כמשתמע מהחלטת הממשלה התקפה; ושיפור והתאמה של יכולתה הפנימית והארגונית להתמודד עם מטלותיה. מן הראוי, לעגן את קיומו של גוף המטה של ראש הממשלה והממשלה בבסיס נורמטיבי מוצק, בין בהחלטת ממשלה ובין בחקיקה, אשר יגדיר ברורות את תפקידיו, סמכויותיו ויחסי הגומלין שבינו לבין הגופים האחרים, על מנת לחזק את יציבותו ותפקודו. בכך תהיה תרומה ניכרת לקידום עבודת המטה ותהליכי קבלת ההחלטות בנושאי הביטחון הלאומי עבור הממשלה ועבור העומד בראשה.

תכנית א' - היא תכנית רב-שנתית, שאושרה בשנת 2001 על ידי הרמטכ"ל דאז כתכנית מרכזית, שהיקפה הכספי נאמד במאות מיליוני ש"ח בכל אחת מהשנים 2002-2006. בביקורת שערך מבקר המדינה בנושא זה נמצא, כי אישור התכנית על ידי הרמטכ"ל דאז נעשה בלי שנערכה עבודת מטה לבחינת מיקומה במכלול סדר העדיפויות בין התכניות בצה"ל. מבקר המדינה העיר


בעניין זה, כי מרכזיותה של התכנית כשלעצמה מחייבת שתעלה לאישור סדור של הדרג המדיני, תוך הסתכלות על מכלול המענה לאיום הרלוונטי, כמו גם של ההשלכות על התקציב הרב-שנתי[1].

משרד מבקר המדינה מעיר, כי הפרויקט לא הובא באותה עת לדיון בפני הדרג המדיני, וממילא לא הוכנה עבודת מטה בנושא זה על ידי המל"ל.



[1]מתוך הדוח הגלוי - דוח שנתי 54א של מבקר המדינה (2003) בפרק על "תכנית א'", עמ' 167-168. הדוח המלא סווג כ"סודי ביותר" ובהתאם לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב], פורסמו רק חלקים ממנו עקב חסיון.

פרויקט "אופק" - הוא פרויקט רב-שנתי לפיתוח, ייצור ושיגור לווייני תצפית, ולאיסוף מידע מודיעיני באמצעותם. מדובר בפרויקט לאומי בעל ערך הרתעתי ואסטרטגי הממומש באמצעות טכנולוגיות מתקדמות, אשר הינו בעל תרומה לאומית כוללת בהיבטים שונים, לרבות השפעה על התעסוקה במשק, קידום טכנולוגי של התעשיות ושמירה על מוקדי ידע חיוניים. בראשית שנות התשעים החלה פעילות הפיתוח להוכחת היכולת המבצעית של הלוויין והתאמתו לצורכי צה"ל. בסוף שנת 1999 אישר ראש הממשלה ושר הביטחון דאז את תכנית העבודה והתקציב הרב-שנתיים של הפרויקט לשנים 2000-2010. מבקר המדינה העיר בעניין פרויקט זה, כי נוכח חשיבותו של הפרויקט והעלות הכספית הניכרת שלו (מיום תחילתו ועד לשנת 2010), ראוי היה שהפרויקט יוצג בפני הממשלה ובפני ועדות הכנסת המתאימות תוך יצירת שיתוף פעולה בין-משרדי כולל, דבר שלא נעשה. שיתוף כזה, במיוחד בעריכת בדיקות של עלות מול תועלת, הן מבחינה כמותית והן מבחינה ערכית, תוך בדיקת השפעת תכנית הפרויקט על תקציב הביטחון ועל משק המדינה, היה מאפשר לגורמים האחראים להחליט על צורת הטיפול המיטבית בקידום הפרויקט. מבקר המדינה העיר עוד, כי היה מחויב שתיעשה בחינה, מטעם הממשלה ובפיקוח של ועדות הכנסת המתאימות, בנוגע למקומו של הפרויקט במכלול הפרויקטים והצרכים של מערכת הביטחון ובהיבט הלאומי של משק המדינה[1].

משרד מבקר המדינה מעיר, כי המל"ל לא שותפה בנושא זה וממילא לא הכינה עבור הדרג המדיני עבודת מטה בנושא.



[1]דוח שנתי 52א של מבקר המדינה (2001) בפרק על "פרויקט 'אופק'", עמ' 247, 249 ו-256.

(הערה שלי - למיטב זכרוני לא נעשה שימוש במינוח "האמצעים הרגישים" אלא בדו"ח המבקר, ומטבע הדברים לא פורטו אותם אמצעים).

-----------------------

פרויקטים בתחום האמצעים הרגישים - בביקורות קודמות[1] של מבקר המדינה עלה, כי ראש המל"ל אינו מצוי בתהליכי קבלת ההחלטות בדרג הקברניטים הנוגעים לתחומי האמצעים הרגישים, גם כאשר מדובר בדיונים שמקיימים ראש הממשלה וועדת השרים לענייני ביטחון לאומי, המתכנסת לפרקים לאשר תכניות רב-שנתיות בתחומים אלה. בעניין זה ניתן לציין, כי בנושאי העיסוק של הצוות לביטחון לאומי, שפעל, כאמור, במשרד ראש הממשלה בשנים 1991 ו-1992, נכללו, בין היתר, גם נושאים אלה. כמו כן, בהצעות שהוכנו, כאמור, בשנת 1996 בעניין הקמת צוות מייעץ לביטחון לאומי, הומלץ, כי בין תחומי העיסוק של הצוות המיועד ייכללו נושאים אלה.



[1]דוחות מסווגים שלא פורסמו בהתאם לסעיף 17 (ג) לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב].

המבקר: קבלת ההחלטות הביטחוניות לקויה

הדו"ח: ראשי הממשלות הזניחו את המועצה לביטחון לאומי

מאת אלוף בן

מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, ממליץ על "חיזוק משמעותי" במעמדה של המועצה לביטחון לאומי (מל"ל) במשרד ראש הממשלה. לפי ממצאיו, המל"ל לא שותפה בטיפול בסוגיות המרכזיות של הביטחון הלאומי, כמו ניהול הסכסוך עם הפלשתינאים, היציאה מלבנון, פרויקטים ביטחוניים גדולים, "המשבר הסיני" בקשרים הביטחוניים עם ארה"ב וההחלטה על ההתנתקות.

בדו"ח מיוחד על המל"ל, שהתפרסם אתמול, מציע המבקר להעתיק את המל"ל ממשרדיה ברמת השרון ללשכת ראש הממשלה בירושלים; למצב את מעמדו של ראש המל"ל בקבוצת היועצים הקרובה של ראש הממשלה; לשלב את המל"ל כגוף המרכזי בעבודת המטה ובתהליכי קבלת ההחלטות, להנהיג בה שינויים ארגוניים שיקלו עליה בביצוע מטלותיה ולעדכן את המסגרת החוקית לפעולתה.

המבקר מצביע על הפער רב-השנים בין הצורך בקיומו של גוף מטה חזק ליד ראש הממשלה, שירכז את הטיפול בסוגיות הביטחון הלאומי - צורך שעליו הצביעו ועדות ומומחים רבים, ומעוגן בהחלטת ממשלה ובחקיקה - ובין המציאות, שבה "קיימת נכות מובנית ומכוונת ביכולת המל"ל, כפי שהופעלה על ידי ראשי הממשלות". לפי המבקר, חולשת המל"ל פוגעת באיכות קבלת ההחלטות.

בדיקת המבקר החלה באוגוסט 2005, בסמוך לביצוע ההתנתקות מרצועת עזה, והושלמה באפריל. בזמן הביקורת החליף ראש הממשלה, אהוד אולמרט, את אריאל שרון. אחרי שהושלמה הבדיקה מונה אילן מזרחי כראש המל"ל, במקום גיורא איילנד. דו"ח המבקר משקף מסמך ששיגר איילנד לשרון באוגוסט 2004, שבו התריע על הליקויים בעבודת המטה ובתהליכי קבלת ההחלטות. איילנד תיאר מציאות של אלתור ושליפות וללא תיאום ובקרה על החלטות של משרד החוץ או משרד הביטחון. המבקר מצא שהמסמך של איילנד זכה להתעלמות מוחלטת.

חולשת המל"ל מבליטה, לפי הדו"ח, את השפעתם של מערכת הביטחון וצה"ל בתהליכי קבלת ההחלטות, ואת היעדרו של גורם "לבחינה מקצועית בלתי תלויה של תוכניות ועמדות", שיפעל כגוף אובייקטיווי מטעם ראש הממשלה והממשלה. בפועל, הגורם שחולש על סדר היום המדיני-ביטחוני של ראש הממשלה הוא המזכיר הצבאי, שסמכויותיו לא הוגדרו במדויק, והוא ממלא בפועל תפקידים שמוטלים רשמית על המל"ל, כמו הכנת דיונים של ראש הממשלה ושל הקבינט המדיני-ביטחוני.

לגבי ההתנתקות נאמר שהמל"ל, "כמי שאמורה להיות גוף המטה בענייני ביטחון לאומי, לא שותפה בתהליך שקדם להודעת ראש הממשלה על ההתנתקות, לרבות במגעים שהיו בעניין זה עם גורמים חיצוניים ובתהליך גיבוש הרעיון על ידי ראש הממשלה וצוות עוזריו הקרובים". המבקר מצא, שלפני החלטת שרון על ההתנתקות "לא נמצא שהתקיימה עבודת מטה סדורה, שבחנה ודנה בכל החלופות האפשריות והמשמעויות העולות מהן".

היועץ המדיני של ראש הממשלה, שלום תורג'מן, השיב שלפני קבלת ההחלטה על ההתנתקות, הוא והיועץ המיוחד, דב ויסגלס, "ערכו עבודת הכנה, ושרון נועץ בעניין זה בראשי הגופים הביטחוניים השונים בעת פגישות העבודה השוטפות עמם". אך המבקר, לדבריו, לא מצא שום מסמכים שהעידו על עבודת מטה שקדמה להתנתקות. רק אחרי שהתקבלה ההחלטה, הוטל על איילנד והמל"ל לעבד אותה לפרטיה.

המבקר מביא בדו"ח דברים של ראשי ממשלה ואישים בכירים לשעבר, ומצטט מדו"ח ועדת מרידור לבדיקת תפישת הביטחון, בדבר החשיבות של מטה ביטחוני- מדיני ליד ראש הממשלה. הוא מביא גם את עמדת צה"ל, התומך כיום בקיומו של גוף כזה.

עתה נותר לראות, אם אולמרט ימלא את המלצות המבקר לשדרוג המל"ל, או שיסתפק בפתרון החלקי שהנהיג. אולמרט מזמין את ראש המל"ל אילן מזרחי לדיונים, אך הכפיף אותו לראש הסגל יורם טורבוביץ'. אולמרט גם לא חיזק את מעמדה של המועצה בתהליכי קבלת ההחלטות והיא מילאה תפקיד שולי במלחמה בלבנון.

מעמד המועצה

1. ראש המועצה לביטחון (מל"ל) לא חבר כלל בוועדת ראשי השירותים המתאמת את פעילות קהיליית המודיעין

2. המל"ל לא שותפה כלל בטיפול בסוגיות המרכזיות של הביטחון הלאומי, כמו ההחלטה על ביצוע ההתנתקות והסכסוך עם הפלשתינאים

3. המבקר מציע להעתיק את המועצה ממשרדיה הקיימים ברמת השרון ללשכת ראש הממשלה בירושלים,כדי להקל על ביצוע משימותיה

4. ראש הממשלה אמנם מזמין את ראש המל"ל אילן מזרחי לדיונים, אך הכפיף אותו לראש הסגל יורם טורבוביץ


http://www.haaretz.co.il/hasite/pag...SubContrassID=0

Diplomacy is about surviving until the next century - politics is about surviving until Friday afternoon
Sir Humphrey Appleby

כתב אישום נגד אולמרט

מאת אמיר אורן

כבר במבט חטוף נראה דו"ח הביקורת על המועצה לביטחון לאומי (מל"ל), שפירסם אתמול מבקר המדינה ככתב אישום חמור. לא נגד המל"ל - היא הקורבן ולא החשוד - כי אם נגד שלושת ראשי הממשלה האחרונים, אהוד ברק, אריאל שרון ואהוד אולמרט, שהזניחו אותה עד התעללות. בעיון מדוקדק, מסתבר שמשמעותו של הדו"ח מרחיקת לכת עוד יותר: פסק דין המרשיע את אולמרט באי-שימוש במל"ל לקראת המלחמה בלבנון ובעיצומה.

העובדה שטיוטת הדו"ח המיוחד על המל"ל הושלמה ונמסרה עוד לפני המלחמה לאולמרט, שבחר להתעלם מהמסקנות ולנהל את המלחמה ללא המל"ל, עושה את מה שפורסם עכשיו לדו"ח הראשון של המלחמה האחרונה. לא חסרים רמזים עבים לצפוי לאולמרט בהמשך עבודת הביקורת. "האחריות העליונה בנושאי הביטחון הלאומי חלה על הממשלה והעומד בראשה".

המבקר מיכה לינדנשטראוס העיר על זיקה ישירה למלחמה בהקדמה לדו"ח: "בימים אלה עולה נושא תהליכי קבלת החלטות בתחום הביטחון הלאומי כסוגיה אקטואלית רבת חשיבות. תיקון מרבית הליקויים ניצב לפתחו של ראש הממשלה, בהיותו העומד בראש פירמידת מקבלי ההחלטות".

חוסר-האונים של המל"ל בולט במיוחד על רקע עוצמתם היחסית של שני הגופים האמורים לרכז את עבודת המטה האסטרטגית בקומות שמתחת לממשלה ולראשה - אגף התכנון (אג"ת) במטכ"ל והאגף המדיני-ביטחוני במשרד הביטחון. מאחר שההתגוששות בוועדות החקירה של מלחמת לבנון תתנהל בעיקר במשולש ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל וצה"ל, הפניית הזרקור למחדלי אולמרט בניצול המל"ל פוגעת במאמציו להציג עצמו כמי שניזון מגורמי הביטחון, שהביאו לו את המלצותיהם לאישור.

תפקידו המובהק של ראש ממשלה, לפי ראיית החלטת הממשלה, הוא להישען על גוף מטה משלו, המל"ל, ולא להסתפק בצבא ובמשרד הביטחון. אולמרט לא ייוושע מגלגול הכדור לעברם של עמיר פרץ ודן חלוץ; הוא יצטרך להסביר מדוע לא הפעיל את כלי התכנון, התיאום והבקרה שעמד לרשותו.

דו"ח המבקר מסתייג מתופעת המקורבים - היועצים הפרטיים או המיוחדים, בנוסח דב וייסגלס בתקופת שרון, ואף ראשי המטה מסוגו של יורם טרובוביץ אצל אולמרט, כתחליף לתהליך המסודר הגלום בגוף כדוגמת המל"ל. יש בו השתאות מוצדקת מגידולו הכמעט מפלצתי של המזכיר הצבאי לראש הממשלה, מאיש קשר וסוד לגורם כוח, הממלא בפועל את התפקיד שנועד לראש המל"ל.

בדו"ח מובעת גם תמיהה על השב"כ, שלא ראה בעין יפה את נוכחות ראש המל"ל בדיונים העוסקים במבצעי שירות הביטחון; את התמיהה האמיתית צריך להפנות לראשי הממשלה, הנכנעים לראשי השב"כ והמוסד וחוסמים או מדללים את השתתפות ראש המל"ל במפגשי ועדת ראשי השירותים. הלקח המרכזי של כל משברי השנים האחרונות, מ-11 בספטמבר 2001 ועד למלחמה בלבנון, הוא כורח שיתוף הפעולה. המידור, מטעמי תכלית או יוקרה, מחולל אסונות.

מיקוד הביקורת באולמרט אינו יכול לשמח את צה"ל. למבקר המדינה זכרון ארגוני ארוך, ואף לו אינו נזקק כשהוא מעלעל בממצאיו מהשנים האחרונות. אחד מהם, למשל, שהתפרסם אשתקד, עסק בביקורת הפנימית בצה"ל, שאינה יעילה, אינה אחידה, אינה יציבה, אינה רמת-דרג ואינה כפופה לרמטכ"ל. דו"ח ביקורת הביקורת סיפר על ביקורת פתע שנערכה באוגדה של פיקוד הצפון. הרמטכ"ל היה משה יעלון, סגנו, האלוף גבי אשכנזי, אלוף פיקוד הצפון בני גנץ וראש המבקרים - קצין הרפואה הפיקודי. המצב הכללי בתחום השגרה והכוננות, קבע הרופא בסיפוק, משביע רצון. הוא בדק רק את אבטחת המחנה. מחלקות המודיעין של חטיבות האוגדה לא ביצעו אימונים מקצועיים בשנים האחרונות ואחר כך יש מי שמעז לטעון שבעת ההיא, לפני שהצמרת הנוכחית קילקלה אותו, היה צה"ל כשיר ומוכן.

הפרופ' יחזקאל דרור מצוטט בדו"ח כשותף, לפני חמש שנים, לחיבור הצעה לשדרוג מעמד המל"ל. אפשר שבעידודו, כחבר ועדת וינוגרד, תתייחס גם אותה ועדת בדיקה לאחריות אולמרט להזנחת המל"ל בכניסה ללבנון. ביריית הפתיחה של לינדנשטראוס אתמול הוזהר אולמרט שאצל המבקר מזומנת לו מלחמה קשה, ובהשאלה מחקירות אחרות, לחימה מבית לבית. לא וינוגרד - סטאלינגרד.

http://www.haaretz.co.il/hasite/pag...SubContrassID=0

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasen/images/0.gif]

Diplomacy is about surviving until the next century - politics is about surviving until Friday afternoon
Sir Humphrey Appleby

כרגיל, דו"ח נוקב עם מסקנות חמורות שישמש כמעצור לדלת או כדי לאזן את השולחן.

העובדה שהמל"ל משמשת כפס יצור של מאמרים וניירות עבודה שאף אחד לא קורא היא לא חדשה, הצורך בהקמת המל"ל עלה כבר אחרי מלחמת יום הכיפורים, אבל 33 שנה אחרי עדיין חושבים ראשי הממשלה שמדובר באיזו ועדה בין-משרדית שאין בה צורך. לא לומדים כלום, לא משתפרים בכלום, והכל פוליטי.

אני מצטער אבל אני לא מתרגש מהדו"ח ומפרסומו, זה בדיוק כמו דו"ח העוני - עושה רעש לחמש דקות ושוקע. הדו"חות החמורים של המבקר בנושא מוכנות הצבא והימ"חים הזיזו משהו ? וחוץ מהעובדה שהם יעלו בועדת וינוגרד וכולם ינענעו בראשיהם זה יעשה משהו, מישהו ישלם במשרתו ?

אנחנו מדינת עולם שלישי שמנסה להיות עולם ראשון - מקימה מוסדות בקרה ונותנת להם כותרות מפוצצות, אבל בשורה התחתונה זה לא מזיז לאף אחד. הכל קומבינות, מינויים פוליטיים וכותרות לרגע. אתם מכירים את מעמד היועץ לבטחון לאומי האמריקאי (תזכורת, נושאת המשרה הקודמת היתה קונדליסה רייס), אתם רואים תקופה שראש ממשלה ישראלי יסכים לגדל לידו מישהו עם עצמה כזו ? שלא לדבר על שר הביטחון שיראה בכך פגיעה אנושה במעמדו.

(ואם אפשר, בקשה אישית, אם מעלים לפורום מלל עם פונט ארכאי ומייגע כמו הפונט של דו"ח המבקר, אפשר בתהליך ההעלאה להפוך אותו לפונט Ariel או משהו קריא אחר. הפונט המקורי פשוט מתיש)

! This is Sparta

המל"ל, כגוף מסודר שכותב ומתעד המלצות, מנהל ישיבות ועוד סממנים להתנהלות מסודרת אינו יכול להיות שותף בתהליכים בהם החלטות נלקחות בהסתמך על התלחששויות באוזן והעברת פתקים בזמן ישיבות מפלגתיות (שכמובן ניתן להתכחש לקיומם במידה ומשהו משתבש ויש צורך בועדת חקירה, מה שלא ניתן לעשות עם מסמכים כתובים או סיכומי דיון של המל"ל).
מה גם שיהיה עוד גורם שיתעסק בביטחון ותהיה לו השפעה על החלטות הקשורות בביטחון?! לא יקום ולא יהיה, הרי צה"ל והשב"כ - דבריהם, דברי אלוהים חיים וחס ושלום שמישהו מחוץ למערכת יחלוק על דעתם (ראו מקרה תוכנית מופז לכיבוש השטח מדרום לליטני ותגובת מערכת הביטחון לכך ששר התחבורה , חס ושלום, מציע תוכניות הקשורות לביטחון).

כמו שנאמר בשיר: "הכל פה זה קומבינה", ונראה שקומבינטור הנדל"ן הגדול (כך מסתמן מדוחות המבקר) מר אולמרט, אינו שונה מקודמיו, אפילו לא בקצת.