מאת מאיה קרני, כתבת 'במחנה'
ליחידה לאיתור נעדרים (אית"ן) דרושים קצינים עם רקע לחימה וחוש סקרנות מפותח. כחלק מהפקת הלקחים מהלחימה בלבנון, הגיעו באית"ן להבנה כי ביחידה, הנשענת ברובה על קציני איתור בשירות מילואים, גובר הצורך בקצינים בעלי רקע קרבי, בשל אופי העבודה בשטח.
קציני האיתור מהווים חלק מצוותי איתור הפרוסים בכל פיקוד, זרוע, חיל או אוגדה. תפקידם להגיע בעת הצורך לזירת האירוע ולחקור כל מידע אפשרי על אודות חייל נעדר או חטוף, או על חלל לא מזוהה. החקירה מסתייעת במקורות ארכיונים, במקרים של חלל שמקום קבורתו לא נודע, או באמצעות גביית עדויות, כשם שהתבצעה במהלך חודש הלחימה האחרון. "הייתי מעדיפה לצרף לשורותינו איש הוראה עם הכשרה בפסיכולוגיה מאשר אל"ם ממודיעין, למשל", הסבירה מפקדת אית"ן, סא"ל אורלי כהן-גפן. "בסופו של דבר, אנחנו צריכים חוקרים, לא מנהלים".
לדברי סא"ל כהן-גפן, על הקצינים שיגויסו להיות "אנשים מחודדים, סקרנים, תאבי ידע ועקשנים. חוקרים עם צורך בלתי נלאה לנבור, עד שימצאו את מבוקשם. בתחום של חקר חטופים ונעדרים, זו תוכנה מבורכת", ציינה.
במסגרת מקרי ההיעדרויות והחטיפות שאירעו במהלך הלחימה, רשמה פעילות היחידה עלייה משמעותית. שלא כמו בשגרה, צירפו לשורותיהם צוותי האיתור מומחים מהמחלקה לזיהוי פלילי במשטרה, וכן לובשי מדים מגופי חבלה ומיגון מתוך הצבא. "השימוש בחוקרים שאינם מתוך היחידה הנו תקדימי, אבל נובע מהצורך במומחים, שלגביו לא הסכמנו להתפשר", הוסיפה סא"ל כהן-גפן. "לא רצינו להכשיר את המומחים שלנו. העדפנו 'ללוות' כאלו מגופים אחרים בצבא ובאזרחות לשם ביצוע עבודה יסודית ומאומצת".
מרבית קציני האיתור מגיעים מרקע התמחות אקדמי בתחומי הסוציולוגיה, הפסיכולוגיה, הארכיאולוגיה ולימודי ארץ ישראל. "אלו תחומים שמסייעים בחקר מקרי עבר", הסבירה סא"ל כהן-גפן. "עם זאת, הנפיקו החקירות האחרונות צורך באנשי שטח במקור, ולא באנשי מטה".
http://www1.idf.il/dover/site/mainp...&docid=57482.HE