 |
19-09-2006, 19:29
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 24.03.04
הודעות: 4,275
|
|
המדריך המלא ל-HDR – הגדלת הטווח הדינמי
לפני שניגש לפרקטיקה כדאי שנבין מה זה טווח דינמי בכלל.
לפנינו שני תרשימים של מעבר מ-לבן לשחור:
מה בעצם ההבדל ביניהם?
הימני מכיל פחות גווני אפור, מה שמעיד על טווח דינמי קטן יותר ובשורה התחתונה ייראה כיותר קונטרסטי מהשמאלי.
זה בעצם ההבדל בין חיישני רוב המצלמות הקומפקטיות לבין חיישני הDSLR – היכולת להכיל יותר גווני ביניים.
הנה דוגמה של אותו הצילום, ללא עריכה כלל, בין 5D לבין A610
(המרתי לש/ל ע"י desaturate כדי שהבדלי הגוון לא יפריעו להשוות בין החשיפות)
הצילום הימני לא חשוך יותר אבל גם לא בהיר יותר, הוא גם וגם. פחות טווח דינמי. יותר קונטרסט.
אחרי שהבנו שהמשפיע הראשון על הטווח הדינמי הוא יכולת החיישן שלנו - נתקדם לגורם הבא: הגדרות המצלמה.
שוב, 2 תרשימים:
הפעם מה ההבדל?
לכאורה שניהם היו צריכים להכיל את אותה הכמות של גווני ביניים... החיישנים שוים מבחינת קיבולת הגוונים.
רק שהימני הוא תוצאה של הגברת קונטרסט – הלבן יותר לבן, השחור יותר שחור... ומה שאנחנו איבדנו זה את גווני הביניים, מה שמופיע בהיסטוגרמה של חלון הlevels כ"גוונים נעלמים":
(בימני חסרים גוונים שהלכו לאיבוד אחרי הגברת הקונטרסט)
לכן מה שאנחנו צריכים לודא זה שהגדרות הקונטרסט במצלמה שלנו הם על הערך הכי שלילי שיש... כדי "לסחוט" מהמצלמה כמה שיותר גווני אפור.
ושוב – השואה בין אותו הצילום, כשהגדרות המצלמה פעם על -3 ופעם על +3... תראו כמה פרטים הולכים לאיבוד. (ממש אותו האקסיף, היישר מהמצלמה)
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.fresh.co.il/scripts/exif.php?file=2006/09/19/95301119.jpg]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.fresh.co.il/scripts/exif.php?file=2006/09/19/66038444.jpg]
זה נכון שצילום ללא קונטרסט נראה שטוח, לכן כל צילום צריך לקבל עריכה אישית, אבל היי, גם ככה לכל צילום מגיע עריכה אישית...
 עד כאן אני מדבר על כל צילום באשר הוא, בלי קשר ל-HDR קלאסי של מיזוגי חשיפות למיניהם
לפעמים טווח הגוונים הכי רחב שהחיישן יכול לספק עדיין לא מספיק, כי טווח הגוונים שנמצא לפני המצלמה הוא רחב יותר.
כלומר – מהנקודה הכי בהירה עד לאיזורים בהם בכלל אין אור יש טווח רחב יותר משהמצלמה מסוגלת להכניס בפריים אחד.
משהו כזה:
במצב כזה אנחנו בבעיה, כי נצטרך לבצע החלטה איפה אנחנו ממקמים את טווח הגוונים שלנו,
בבהירים:
או בחשוכים:
זה בעצם כל המהות של צילום HDR- איך אנחנו מצליחים לכסות טווח רחב כל כך עם חיישן שטכנית לא מסוגל לעשות זאת.
עכשיו נתחיל לדבר על הפרקטיקה בצילום HDR, התכל'ס.
אז לפנינו כמה אופציות, אני אדרג אותם מהאיכותי פחות לאיכותי יותר, מהרצוי פחות לרצוי יותר.
(הכל כמובן לדעתי האישית בלבד)
1. צילום JPG אחד, חשוף לפי הנקודה הכי בהירה, וערוך להוצאת הפרטים מהאיזורים בתת-חשיפה.
2. צילום RAW אחד, חשוף כנ"ל, מומר לTIFF וערוך בתוכנת Photomatix
3. צילום מספר חשיפות שונות, בדגש על זה שבכהה ביותר לא יהיו איזורים שרופים בכלל ובבהיר ביותר לא יהיו איזורים חשוכים בכלל.
---א. שילוב ידנית בפוטושופ
---ב. שילוב בתוכנת HDR ייעודית כמו פוטומטיקס וגימור בפוטושופ אחר כך.
נתחיל להכנס לעומק העניין
1. צילום JPG אחד, חשוף לפי הנקודה הבהירה, וערוך להוצאת הפרטים מהאיזורים החשוכים.
יתרונות: פחות מקום על הכרטיס, פחות תוכנות, תוצאה טבעית יותר לעין
חסרונות: האיזורים שהובהרו יהיו פחות איכותיים ולפעמים ממש גרעיניים וחסרי צבע.
מתי נשתמש: כשהטווח הדינמי הוא מעט רחב מיכולות המצלמה
כלים בפוטושופ: Shadows & highlights, Dodge, Burn (בסוף המדריך אני אמליץ על דרכי עבודה והגדרות של הכלים השונים)
הדגמה:
צילום מקורי:
האיזורים החשוכים הם בתת חשיפה, אבל לא ברמה כזו שזה דורש ריבוי חשיפות...
לאחר עריכה:
2. צילום RAW אחד, חשוף כנ"ל, מומר לTIFF וערוך בתוכנת Photomatix
יתרונות: תוצאה איכותית יותר מ-1, טווח דינמי מקסימלי לחשיפה אחת, כל הייתרונות של ה-RAW - איזון לבן וכו'
חסרונות: יותר משקל על הכרטיס מ-3 חשיפות שונות, במקרים קיצוניים לא יצליח לכסות את כל הטווח הרצוי (לדוגמה – צילום מול השמש)
מתי נשתמש: כשאין אפשרות לצלם מספר חשיפות שונות (אובייקט בתנועה, צילום תו"כ תנועה...), כשהטווח הדינמי הוא מעט רחב מיכולות המצלמה.
כלים: תוכנה להמרת RAW ל-TIFF, פוטומטיקס.
הדגמה:
בהרחבה ניתן לקרוא את ההסבר המצויין של אולג כאן
3א. צילום מספר חשיפות שונות (כמעט תמיד מספיק 3 בהפרש של 4 סטופים בין הבהיר לכהה) ושילובם ידנית בפוטושופ.
יתרונות: אין תופעות לוואי כמו הילות או גרעיניות, שליטה מדוייקת במיקום הצילומים במקרה של תזוזות קלות בזמן הצילום, ניתן לבצע מעבר חד מכהה לבהיר והתוצאה בכללית פחות "HDRית"
חסרונות: הרבה יותר עבודה, בעייתי במעברים שאינם חדים.
מתי נשתמש בצילום מבנים, או כל אובייקט עם גבולות ישרים (שפוטומטיקס יתקשה לעכל וייצור הילות)
כלים: Dodge, Burn וכלי הבחירה השונים (color range select, laso tool)
הדגמה:
שלוש חשיפות:
שילוב החשיפות ע"י בחירת האיזורים השונים מהשכבות השונות ומחיקת המיותר:
השילוב הידני בפוטושופ לעומת השילוב בפוטומטיקס (שעכשיו נדבר עליו):
ההבדל ניכר במיוחד ב"חלונות" הבהירים בתוך האיזורים הכהים ובאיזורים הכהים שמוקפים באיזורים הבהירים. (כמו קצוות הבניינים)
3ב. צילום מספר חשיפות שונות ושילובם בתוכנת HDR ייעודית כמו פוטומטיקס וגימור בפוטושופ אחר כך.
יתרונות: הוצאת מקסימום המידע ושימור הצבעים, יחסית אין הרבה עבודה
חסרונות: שלושת החשיפות צריכות להיות ללא תזוזה ביניהן (ניתן לפתור תזוזות קלות או דרך פוטומטיקס ואם זה לא עובד אז ידנית בפוטושופ), הרבה הגדרות בתוכנה, לוקח זמן עד שמגיעים לתוצאה הרצויה
אויבי הפוטומטיקס למיניהם - חלונות קטנים, כבלים, חוטי חשמל, אנטנות, ציפורים, גוונים עזים ומעברים חדים.
מתי נשתמש: כשיש לנו את כל הזמן שבעולם (עדיף עם חצובה) בצילומי נוף או מעברי תאורה הדרגתיים (לדוגמה – צילום פנים של מבנה שחלקו מואר וחלקו לא)
כלים: פוטומטיקס, ואחר כך פוטושופ.
הדגמה:
3 חשיפות:
לאחר חיבור בפוטומטיקס:
לאחר גימור בפוטושופ:
לשם ההשואה: פריים זהה בטכניקות השונות:
מיני-מדריך לphotomatix
הבעיה עם פוטומטיקס היא שהתוכנה יחסית מסובכת.
יש בה הרבה הגדרות ובחירות לבצע, ואין שיטה אחת שפועלת הכי טוב. כל צילום מקבל הגדרות שונות, בהתאם לסיטואציה שצילמנו.
אז בכל זאת, למי שלא יודע מאיפה להתחיל:
(אני לא מדבר בכלל על השיטה של צילום RAW בודד... לצורך כך לוחצים CTRL+B, יוצרים קובץ HDR אותו פותחים דרך File>Open)
בוחרים בתפריט למעלה HDRI ולוחצים על Generate HDRI או CTRL+G
נקבל חלון של השלב הראשון: בחירת הצילומים...
מוצאים אותם ע"י עיון במחשב... התוכנה תמיד תכנס לתיקיה אליה שמרתם את העבודה האחרונה, לא לתיקיה ממנה פתחתם את העבודה האחרונה, די מעצבן... (אלא אם כן פותחים דרך File>Open)
בחרנו בשלושת החשיפות (או ביותר, לא משנה)
עכשיו יש חלון חדש:
אני תמיד משאיר את העליון מסומן, את המשבצת התחתונה מומלץ לסמן כשהצילום התבצע ללא חצובה, או כשיש תזוזות קטנטנות שנבעו בשינוי החשיפות ידנית או מכל סיבה שהיא.
עכשיו נקבל כמה הודעות אחת אחרי השניה, שבסופן התוכנה תציג חלון גדול עם משהו שנראה כמו עריכת קונטרסט מוגזמת בפוטושופ וחלון קטן שמקביל למקום אליו העכבר מצביע.
בשלב הזה חשוב לבדוק במקומות עם מעברים חדים שהצילומים באמת יושבים אחד על השני כמו שצריך.
דוגמה לתוצאה לא טובה:
פיתרון (אפשר לדלג אם אין את הבעיה):
במקרה כזה לא יעזור כמה פעמים שננסה, התוכנה תמיד תיכשל בהתאמה של הצילומים.
לכן מה שאפשר לעשות – לפתוח את הצילומים בפוטושופ, לשים אותם כשכבה חדשה, להוריד את השקיפות, ואז להזיז ולסובב עד שמגיעים להתאמה מושלמת.
חשוב מאוד : פוטומטיקס משתמשת באקסיף כדי לחשב את החישובים שלה, קובץ עם אקסיף לא מקורי, או ללא אקסיף כלל יהרוס את התוצאה.
אז כדי לא לאבד את האקסיף – לאחר שהתאמנו את השכבות השונות בצורה מדוייקת – מבצעים קרופ מחדש, ללא האיזורים שנותרו בצדדים (אם הזזנו אז חייבים להיות כאלה) ואז מעתיקים כל שכבה חזרה על התמונה המקורית, בוחרים רק את השכבה החדשה (CTRL+ לחיצה על השכבה בחלון השכבות) ומבצעים קרופ.
עכשיו קיבלנו 3 חשיפות שונות שיושבות "בול" אחת על השניה.
אפשר לחזור לפוטומטיקס, רק הפעם לא לסמן את ה-וי במשבצת בתחתונה בשלב השני, כי אנחנו כבר עשינו את זה לבד.
עכשיו – השלב האחרון – יצירת הHDRI הסופי מכל המידע שהתוכנה קיבלה מהחשיפות השונות.
בתוך תפריט הHDRI נכנסים ל-Tone Mapping ומקבלים חלון די מסובך.
הטיפ הכי טוב שאני יכול לתת הוא להזיז כל סקאלה עד הסוף ימינה ועד הסוף שמאלה, כדי להבין מה ההשפעה שלהם על הצילום.
והכלל החשוב, שנכון לכל עריכה – לא להגזים! תמיד תנסו להפחית את האפקט, ולא להיפך. (כמו חידוד, רוויה... כמו כל כלי).
דוגמה להגזמה:
בגדול – העליונים אחראים לרמת ההבהרה של האיזורים החשוכים ולרמת ההחשכה של האיזורים הבהירים... אם מגזימים איתם מקבלים תוצאות מגעילות מלוות בהילות וגרעיניות.
מתחתם יש את הרוויה (color saturation) ככל שיש יותר רויה התוצאה קונטרסטית יותר = פחות טווח דינמי... לכן לפעמים דוקא כדאי להוציא תוצאה עם צבעים "דהויים" ולהוסיף חזרה בפוטושופ.
השחור והלבן יחסית חסרי השפעה. להיזהר לא לשרוף את האיזורים הבהירים עם הלבן וגם לא להגזים עם השחור, כמו שאמרתי – כשהגעתם לרמה הרצויה – תורידו קצת.
מתחת להם יש סקאלה שבעצם קובעת את הרדיוס של ההדרגתיות – 90% מהפעמים כדאי להעלות למקסימום. אבל יש את ה-10% שלא.
בשאר ההגדרות אין צורך לשחק, תשאירו על ברירת המחדל.
תאשרו... התוכנה תחשוב קצת...
לרוב התוצאה קצת שונה ממה שראינו על מסך הpreview, לפעמים התוצאה מאוד שונה. לא להתייאש, אם זה לא מספק – לחזור אחורה ולהגדיר מחדש.
עכשיו כמה כלים שעוזרים בפוטושופ:
Dodge: מבהיר סלקטיבית, מומלץ להבהיר את הhighlights כדי לא ליצור תחושה דהויה. הדודג' מוסיף גם רויה, לכן כדאי ליצור שכבה חדשה כluminosity ועליה לעבוד. זהירות לא לשרוף.
Burn: מכהה סלקטיבית. לא לעבוד על הshadows כי זה מאבד את הפרטים. אני תמיד עובד על midtones.
Hue & Saturation: למרבה הפלא יכולים לשרת אותנו בהגדלת הטווח הדינמי ע"י הבהרה/החשכה סלקטיבית של תחום צבע מסויים (נגיד – הבהרה של פנים ע"י הוספת בהירות ורויה לגוונים האדומים)
כמובן Shadows & Highlights.... מומלץ רדיוס גבוה, מעבר לזה זה פשוט לשחק עם ההגדרות...
וזהו בעצם... הכל בגדר של דעתי האישית בלבד, אין כאן שום קביעה אוניברסלית... למי שיש משהו להוסיף או לתקן מוזמן לעשות זאת!
כל הזכויות לצילומים ולמדריך כולו שמורות לקובי הראתי, אין לעשות בו שימוש מעבר לקריאה והפנמה 
נערך לאחרונה ע"י KoKo_ בתאריך 19-09-2006 בשעה 19:43.
|
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
