11-09-2006, 00:04
|
|
|
חבר מתאריך: 12.03.06
הודעות: 242
|
|
הספר "אם יש גן עדן" של ירון לשם.
אני בן 17, הדבר הכי קרוב שהייתי שנקרא צבא היה הצו הראשון.
לא מת על לקרוא ספרים, אבל אם כן, אז רק אם הם מעניינים.
קראתי את הספר "אם יש גן עדן" של ירון לשם, ופשוט אין לי מילים.
לעולם לא החזקתי נשק ורק מהספר יכולתי להרגיש איך זה להחזיק M16 מקוצר כשאתה לא יודע מאיפה יבוא איזה מלוכלך, איך זה לשבת במארב 72 שעות, להיות מחופש לשיח עם פנים צבועות כמו ילד קטן, ולחשוב שיש איזה תל אביבי אחד בשנקין שבטח יושב בבית קפה ובצהריים מזיין את חברה שלו, ואיפה אתה ? תקוע בתוך בוץ לבנוני מתפלל שלא יפול עלייך פצמ"ר.
ספר חובה לקריאה, נותן "כאפה" לכל אלו שאף פעם לא שרתו בכאלה מקומות.
צריך להפוך אותו לספר חובה לקריאה בבגרות בספרות בכיתה יא' או משהו.. פשוט חובה. ספר ענק. אין מילים!
_____________________________________
חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן.
|