השלם את המשפט: "עשה חיים סע ב..."

אחרי שהחידה תיפתר, מעניין אותי כמה מקוראי הפורום נסעו בזה, ואם יש להם מה לומר (השוואתית) לנוכח האשכול שהיה כאן לאחרונה על הזלדות כמלכודת מוות. הייתכן שה"ברדלס" לא שיפר בכלום?

מאחר ואיני ותיק אני יכול רק לנחש שהתשובה היא זחל"מים/זחל"דים?

במידה והניחוש שלי נכון אז הברדלס שיפר הן בעבירות, הן במיגון מפני רסיסים (הזחל"מ/ד הרי פתוח) והן בשיטת הלחימה שבה יוצאים מן הכבש האחורי במקום לקפוץ על דפנות הכלי ולהיחשף לאש.


במידה והתשובה שגויה - כמו שנהג לומר גיל ססובר: "אז תשכח מזה ז'אק שיראק!".

ולא בזחלדים- אלה נולדו רק לאחר מלחמת יו"כ.
אני נסעתי הרבה בכלי הזה. עברתי בו את כל מלחמת יו"כ ועוד הרבה אימונים קודם לכן בסדיר. הכלי היה אמין, בעל עבירות בינונית, איטי בשטח אולם המיגון שלו היה מפלדה ולא אלומיניום כמו הזלדות. אני זוכר היטב את נקישות רסיסי הארטילריה על דופן הזחלם, אשר לא הצליחו לחדור אותו.
הפריקה מהרכב בלוחמת חרמ"ש לא היתה מעל הדופן אלא דרך הדלת האחורית.
היו לזחלם כמה יתרונות בולטים כגון אגזוז שחימם בחורף, פלטת מנוע שניתן היה לישון עליה, הרבה מקום למתקוני קשר והעדר כיסוי עליון שהיה טוב לפריקה מהירה.

הכי "כיף" בנהיגה בדיונות של סיני , היה שלמרות שסובבתי את ההגה בנסיעה קדימה, השרשראות דחפו את הרכב ישר קדימה , כשהאופנים הקידמיים מפלחים את הדיונה ומתקשים לבצע הטיה.

כדאי לציין את מתקוני המקלעים ב"סובב" דפנות הכלי, 0.3 מימין לנהג דרך ביטול השימשה הקידמית ימנית, 0.5 ע"ג עמוד בין שני המושבים הקידמיים קצת מאחור, ועוד שני מקלעים משני צידי הדפנות..

הייתי בכנס באנגליה שבו הוצגו ביולי האחרון 4200 (!) כלים צבאיים נוסעים.
באחד הזחלמים שהוצג בצבעים אמריקאיים ועליו שיפעת ציוד אוטנטי, הבחנתי בדופן האחורי בזרוע ירי ישראלית, ובמבט נוסף מצאתי כיתובים נוספים בעיברית כמו "תעשיות תגל" ע"ג הבוגיזים, ועוד מאפיינים המסגירים שהנ"ל גוייר.
תמונות בהמשך (הערב)

גם לך זכור משהוא שהם הונעו בבנזין ולא בסולר, ולכן היו מועדים לפיצוץ, או שסתם אני מבלבל מהסניליות? נדמה לי שהיה איזה דיבור על זה, אבל מכיוון שבתקופתי היתה ההחלפה של הזחלמים בזלדות, רק ה"מסכנים" נסעו בזחלמים. ומי שנידון להתנייע בזחל"ם, היה נחשב ל"מטורטר". אם בנזין - זה בהחלט מגרעת לנוסטלגיה שלי ליתרונות הזחל"ם. (ר. בהמשך)

...למרות שאלעד היה ראשון.
"עשה חיים סע בזחלמ"ים", נדמה לי שזו הברקה של הגשש. ולמה נזכרתי? בעיקר b.a. , באמת בגלל הדפנות העבים. ובגלל האשכול שקראתי כאן על הברדלס שכונה "מלכודת מוות לחיילים", ואשר בהמשכו דובר שהזלדה נועדה למניעת פגיעה מרסס ושהיא והאלומיניום שלה אפילו לא בולמים נק"ל... לא כל שכן נשק כבד יותר. אני זוכר גם איזה נגמ"ש כזה שלנו עם חור עגול ונקי מ-RPG , בכבש, נדמה לי נגמ"ש תאגד, חלפנו שוב ושוב על פניו. בכל כניסה ויציאה ללבנון. חשבנו על כמה שהכלי הזה פגיע. וחשבנו כמה נהרגו שם. אף אחד לא דיבר.
את החבטות מהזחל"מים, אני חושב שכל אחד זוכר, ומכאן ה"עשה חיים", אני מבין ש"אכזרית" היא לא יותר כיף. ההוא עם השרשרת היה יותר עביר, ואני משער שהזלדה יותר עבירה מזחל"ם, אבל יש לי הרגשה שהזחל"ם ז"ל , אם איני טועה הוא עמיד ומגן בהרבה מהברדלס, בעיקר לפני המיגונים האחרונים, ושאם מטען חלול נכנס בו ההדף והתופת מתפזרים ולא נכלאים בקופסת המוות. רסיסים באים מהצד, ואם כולם לא מרימים ראש - נראה לי עדיף על הזלדה.

מעניין מה הינחה את גורמי הרכש להחליף פלדה באלומיניום.
רעיון?
anyone?

המקור הוא פרסומת של "צים" משנות השישים.:
"עשה חיים, סע בצים"

אחרי מלחמת ששת הימים , הגששים אימצו את הפרסומת הנ"ל (בשינוי קל) במערכונם.

"עשה חיים, סע בזחלמים".

לטירון,

זה לא היה רעיון להחליף פלדה באלומיניום. הטקסי של מלחמת העולם השניה היה הזחל"ם שהופיע כעודפים לאחר המלחמה ברבבות. הזחל"ם היה מורכב מפלטות פלדה שחוברו ע"י בירגי מסמרה.
כשהחל רכש מסודר במסגרת הסיוע האמריקאי, הגיע לישראל הנגמ"ש הסטנדרטי מסוג M113 שאכן היה עשוי אלומיניום, שכן מדובר במקור בנגמ"ש בעל יכולת ציפה. באופן כללי , יכולת ההגנה של דפנות הזחל"ם מפלדה דקה היו שוות ערך לדפנות הזלדה (M113) העבות העשויות אלומיניום.

אכן, הזחלמים שהגיעו בתש"ח ואף אלה שהיו בשימוש במלחמת ששת הימים ומעט אחריה, היו בעלי מנוע בנזין תוצרת "ווייט" או "אינטרנשיונל הרבסטר". לאחר מכן, הורכב מנוע בזלדה, מסוג 6V53 מתוצרת GM בשינוי קל של בית המזווג ע"מ להתאימו לשידוך לתיה"ל הידנית של הזחל"ם.

כמו שהבטחתי, להלן הזחל"ם הישראלי כפי שכיכב בבלטרינג ביולי החולף.

מיכאל מס

איני משוכנע שהזחלם עצמו ישראלי, פרט למספר פריטים. שים לב שאין לזחלם שבצילום מקלע סיפון קדמי, אלא חלון. כמו כן אין לו מנשאי ציוד אחוריים, אלא מנשאי גריקנים, אשר בצהל היו מותקנים לפני הדלתות משני צידי הכלי. אף איני משוכנע כי מנשאי הצד שלו הינם לפי הדיגום הצהלי. בדגם האיטרנש הישראלי, אשר ניתן לזהותו לפי הפינות האחורית המעוגלות, היו מותקנות זויות ברזל, אשר שימשו להתקנת המנשאים האחוריים.

ובהזדמנות זאת לנבי התחפרות הגלגלים הקדמיים בדיונות סיני, לי לא זכור שכאשר שולבה הנעה קדמית, היתה בעיה של היגוי.

ועוד הערה לגבי השריון של הזחלם: בתרגיל צפ"מ בסיום קורס הקצינים שלי, פלט מקלען 0.5 צרור קצר בעת טעינת הכלים לפני תרגיל רטוב. אחד הכדורים שהיה חש-נותב, פגע בזחלם שלפניו בפינה האחורית, חלף דרך ברזל המנשא, המשיך דרך ברזל הזוית, ואף עבר דרך החלק האחורי המעוגל של הפינה אל תוך תא הלחימה- שם הוא עבר דרך ישבנו של בחור בשם ויסמן,המשיך את דרכו לתוך מיכל הדלק והצית אותו. האש לא היתה גדולה וכובתה מיד. ויסמן רק נשרט בישבנו ויצא גיבור היום.

ח"ש הוא ח"ש.

וכמובן, ...שבזכרון הקולקטיבי, נשארו הזחלמ"ים שכבר אינם, וצים - לפחות הפרסומת, נשכחה. אני זוכר רק את המגדל הבוער של צים, ואת אניית הפאר - "שלום"? זה היה שמה? שנדמה לי שטובעה או נמכרה לגרוטאות.

אימון זחל"ם בנועימה (ליד יריחו)

ראשית אני שמח שזכרתי משהוא על זה שהמנוע הונע בבנזין, למדתי שהזלדה מסוגלת לצוף (אז למה לא צלחו איתה את התעלה ב-73?), אני מתקשה להאמין שאלומיניום "עבה", עדיף על לוחות הפלדה של הזחל"ם, אסל אולי אני טועה, וגם נזכר בשיעורי "הכר את האויב" שבהם היו מראים לנו את ה-bmp's וה- ב.רד.מ. של שכנינו, שנראו, תמיד, איכשהוא, יותר "מאיימים" מהזלדות הדקיקות שלנו. בזמני, גם לא היו מיגוני צד, ואלתרו "מנשאים"- כלובי פח מרוווחים לכל הקיטבגים ומזרוני הצוות.- על הדופן. כך שהמיגון היה מדגמח"ים ומהשכמיות גשם המסריחות, גם כשהן היו במצס יבש.
התמונות מקסימות, ונראה לי שטרם בשלה השעה להקמת תנועת "יוחזר הזחל"ם"...

איזה יופי!
לידיעה כללית, טירונות אב"כ נוב' 97 היתה על זחל"דים. (הדיזל המאוחר יותר, דגמי Y ואינטרנאש)
היה כיף, יש הרבה יותר רוח מאשר בנגמ"ש... אבל הרבה יותר זיזים שהמדים / במ"פים מתפסים בהם.
באופן מפתיע כל הכילים עבדו ונסעו (והוצאו מימ"ח), זוודו מלא וגם ירו יפה.
השפוע הקדמי והאחורי שהכלי הזה יודע לקבל יותר גדול משל נגמ"ש, וכמובן שהוא יכול לנוע על כביש בלי להרוס אותו כי הזחל מגומי. מה שגורם גם לטיפול מועט בזחל.
אחרי הטירונות כבר עברו לנגמ"שים. כלי מסריח - תרתי משמע.
אני חושב שהיינו המחזור האחרון שעבר עליהם, כשאחזור הביתה אחפש תמונות ואסרוק.
ואגב, הם לא יצאו עדיין מהימ"ח של אב"כ.

...בנקודות. נקישות הרסיסים על הדפנות מהמגיב שלמעלה, שהשתתף במלחמת יוה"כ, לעומת הרגשתי שנקישות כאלה היו חודרות את דודה זלדה, מחשבות שלי על "מה קורה כשמטען חלול פוגע בקופסא סגורה, לעומת קופסא פתוחה", התסריט ההזוי על זלדות צפות (לכך הן נועדו במקור אבל לא נראה לי שמישהוא תרגל אותן בזה או שילב את הרעיון בתו"ל של צה"ל), שלא ברור אם היה בכלל שיקול ברכישתן.

ותאמינו לי - את החבטות והמכות היבשות בכל נסיעת שטח בזחל"ד אני זוכר היטב. הרבה יותר כיף היה לישון על רצפת הזלדה, בנסיעות הארוכות והמחניקות, אבל כנראה, אולי, הרבה פחות בטוח.

נכון הוא שלזלדה המקורית היתה יכולת אמפיבית אלא שזו תוכננה על בסיס זיווד בסיסי (אמריקאי).
היות ואצלנו הוסיפו לה במשך הזמן, כרגיל, אלף ואחד מתקונים/משקל - כך שכדי להכין אותה למצב אמפיבי היה צריך לקלף את רובם וזה היה סיפור לא פשוט. אחרת, להכנס עם זלדה רגילה למיים משמעותו היתה להוסיף צוללת לסד"כ.
זו גם הסיבה (לא היחידה) שהיכולת הזו לא נוצלה ביום כיפור.

אבל לא ניתן היה, נאמר ,לקיים מסגרת אחת או שתיים שבהן ישמרו את היכולת האמפיבית של הזלדה, ואף יתאמנו עליה? לא על כל הזלדות היה צריך להעמיס כמו שציינת. אני כמעט משוכנע שכושרה האמפיבי היה מרכיב בעלות שלה, אלא אם כן קבלנו אותה חינם, אז למה ויתרנו עליו? אני תוהה.

אני חושב שלהגיד על הזלדות שיש להן יכולת אמפיבית זו אמירה אופטימית משהו.
בסך הכל גם במצבן המקורי יכולת צליחת מכשולי מים היתה מוגבלת למדי במיוחד לאור העובדה
שההינע במים מושג באמצעות הנעת הזחלים... זאת בהשוואה לרק"מ סובייטי שהיה מונע באמצעות
סילוני מים (BMP ו-BTR למינהם).

Diplomacy is about surviving until the next century - politics is about surviving until Friday afternoon
Sir Humphrey Appleby

א. הזחל"מים שמשו גם למערך ה-20מ"מ של הנ"מ עד שבחלקו הגדול (הכל?) הועבר לצד"ל

ב. לזלדות האמפיביות היה לוח נוסף על תא המנוע. זלדה כזו (מעודפים אמריקאיים) נמצאת במוזיאון בחצרים (מותקן עליה וולקן).

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

לשבור את גלי המיים ולמנוע מהם לשטוף את סיפון הנגמש.

3 שנים סדיר, 20 שנה מילואים, ואף אחד לא יידע להגיד לי מה זה הפלטה הזו. עכשיו אני יודע. שובר גלים. לא יכול שלא לחייך.

על מנת להקנות לזלדה כושר ציפה הותקן מגן מגומי מעל הזחלים. משהו כמו פלטות בזוקה, אך מהודק היטב לגוף הנגמ"ש כדי להקנות לו כושר ציפה נוסף. המגן הזה יצר בעיות, שכן הוא לא חי בשלום עם אבנים וסלעים למיניהם. זכורני כי בתחילת שנות ה-70 נעשו תרגילי צליחה עם הזלדות. הזלדות שקעו במים כמעט עד לסיפון, כאשר כל גל קליל שטף פנימה. יתכן שכוונת המתכנן היתה לבצע צליחה במדפים סגורים, אבל אני לא הייתי מעז לעשות זה, שכן גם כך הזלדה התנהגה כקליפת אגוז במיים.
מאידך יש לציין את כושר העבירות היוצא מגדר הרגיל של הזלדה בשטחים קשים ואת מהירותה הרבה, גם בדיונות וגם על סלעים.

ציטוט:

על מנת להקנות לזלדה כושר ציפה הותקן מגן מגומי מעל הזחלים. משהו כמו פלטות בזוקה, אך מהודק היטב לגוף הנגמ"ש כדי להקנות לו כושר ציפה נוסף. המגן הזה יצר בעיות, שכן הוא לא חי בשלום עם אבנים וסלעים למיניהם. זכורני כי בתחילת שנות ה-70 נעשו תרגילי צליחה עם הזלדות. הזלדות שקעו במים כמעט עד לסיפון, כאשר כל גל קליל שטף פנימה. יתכן שכוונת המתכנן היתה לבצע צליחה במדפים סגורים, אבל אני לא הייתי מעז לעשות זה, שכן גם כך הזלדה התנהגה כקליפת אגוז במיים.

התקדמות הזלדה בתוך המים היה על ידי תנועת הזחלים אשר שימשו כמדחפים - על מנת ליעל את תנועת זרימת המים בזחלים הוספו מגיני הגומי - בכל מקרה תנועת הנגמש במים היתה איטית

של הזלדה: הגג. יש לי הרגשה שהנוסטלגיה משחקת כאן איזה תפקיד, אבל הזלדה עדיפה על הזחל"מ/ד כמעט בכל מובן. אין כמעט מור"ק מהתקופה בה הזחל"מים שימשו כנגמ"שים בה לא מופיעה לפחות פגיעה קטלנית אחת שנעה מחוסר הגג.
לגבי התצורה האמפיבית, עד כמה שזכור לי בשנות ה-80 הזלדות היחידות שהיו מצויידות גם בשובר גלים וגם בכנפי מים היה הליש.

...מה שהכי בולט לעיין זה שכלי שממוגן בלוחות פלדה, הוחלף בכלי מאלומיניום, שמשמש כ"קופסת מוות" בתנאי קרב. אני מפנה אותך לאשכול החשוב הזה על הזלדות שהתפרסם בפורום זה בזמן הלחימה בלבנון.
יש מקום להניח שזו הייתה הברירה הכי טובה אז, אבל כפי שכתבתי מקודם - הברד"מים, הבמפ"ים (אולי אני משבש) ושאר הנגמשים של הסורים למשל - נראו לי תמיד יותר עמידים. עם צללית נמוכה ומאיימת. תגידו - גם הם מאלומיניום?
לגבי העדר גג - אני משער שמדובר בפצמרים שפגעו ישירות. ונראה לך שגג הזלדה היה עוזר פה?
ושוב אומר: כלי שנוא היה הזחל"ד לעומת הזלדה הנוחה יחסית. אבל דווקא בגלל שאני לא חשוד בגעגוע לכלי הזה - עולות לי השאלות.
מישהוא באמת חשב לצלוח איתן משהוא????
למישהוא יש תמונה של זלדה שטה?
מישהוא פעם צלח בזלדה משהוא עמוק יותר משלולית?

מה זה התותח הזה בתמונה העליונה? אם הוא יורה - הזלדה לא מתפרקת?
וגם, נראה לי שמדובר במעבר של תעלת מיים, ולא ב"צליחה", דהיינו כלי אמפיבי. לא שאני מצפה ממך "להוכיח", אבל אולי זה מוזר שאפילו לך אין, נכון לעכשיו, כנראה תמונות של "דודה זלדה ממש שוחה" ולא רק בודקת אם המיים חמים או קרים. רוצים תמונה של זלדה שוחה וגם יורה תוך כדי בתותח הזה. ולא טובעת.
אבל על כל מקרה - תודה רבה על התמונות, ומעניין למה התותח הזה לא נראה בשדותינו.
וכ"כ, לנוכח ה"קרביות" של מה שבתמונות, נראה שמה שאנחנו קיבלנו היה באמת רק , כדברי אחד המגיבים למעלה על הזחל"ם - "טקסי" לשינוע חי"ר ולא כלי התקפי. אצלנו בתותחנים הורכב איזה 0.3 ממלה"ע השנייה, ולא מה שרואים כאן. רצו לחסוך?

פיתוח נשכח של תע"ש משנות ה-80. ראה מעט פרטים כאן. גם בשריון היו לפחות עד שנות ה-90 מקלעי 0.3 על נגמ"שי רפואה, פיקוד וכד'.

התותח שפותח כתותח נ"ט מהיר לע המיועד להתקנה על נגמשים, הותקו לבסוף על טנקי שרמן שנמכרו לצבא צילה וכנראה מצויים עד היום בשירות

ראה תמונה:


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://web.inter.nl.net/users/spoelstra/g104/images/rch-m50.jpg]

חודר את הגג של הברדלס. לעומת זאת אין רסיס שבא מלמעלה ולא חודר את הלא-גג של הזחל"מ. הרבה אבידות נגרמו לזחל"מים מרסיסים שבאו מלמעלה ולאו דוקא מפצמ"רים.
לגבי הרק"מ הסובייטי שאתה מדבר עליו, אני לא בטוח כלל. באפגניסטן ואח"כ בסכסוכים המקומיים ה-BTR וה-BMP למיניהם ספגו אבידות כבידות למדי. נדמה לי ש-YHG כתב כאן כמה דברים מעניינים על כך.
הדיון שהתקיים על הברדלסים, ושגם אני כתבתי בו, היה בסופו של דבר סביב השאלה נגמ"ש כבד לעומת נגמ"ש רגיל. השורה התחתונה היא שנמ"ר עדיף על אכזרית, אכזרית עדיפה על ברדלס, ברדלס עדיף על זחל"מ וזחל"מ עדיף על משאית.
לרומני - התצלום האחרון הוא לא של M113 בתצורת צליחה. אין לכלי כנפי מים. בויטנאם לעיתים פתחו את שובר הגלים כדי ליצור מתקן מאולתר לנשיאת זיווד.

הרי תצלום של M113 מסיים צליחת נהר.

מקור: http://www.msky.org/photo/40sar/40sar_2.html

אכן ידע מרשים (וכ"כ רב תחומי)

רק תרשו לי להוסיף, לגבי ה-M113

תצורת ציפה מינימלית :

שובר גלים מלפנים.
מגיני גומי לאורך שני הזחלים.
2 משאבות פינוי מים אינטגרליות. BILGE PUMPS האחת בקידמת התובה מתחת לריצפה והשניה מאחור, גם היא מתחת לריצפה.

תצורה לנגמשים כבדים יותר (כמו M163 וולקן)
מצוף המחובר לשובר הגלים מלפנים.(עשויים מעטה אלומיניום עם קצף בכל החלל)
שורת מצופי צד לאורך הנגמ"ש.
בצה"ל בנו מצופים בעלי נפח גדול יותר. אחפש את התמונות הרלוונטיות בערב.

לגנרל ז'וקוב,
אכן סילוני מים אך לא בכל ה-BTRים.
BTR152 אין.
BTR60 ו-BRDM סילון מרכזי.
BTR50 ו--OT62 2 טורבינות מאחור.
BMP1 נע ע"י תנועת הזחלים תוך שימוש בפחי הטייה המכסים את חלקו העליון של המזקו"ם.

JUST MY TWO CENTS
מיכאל

אכן, תודה על התיקון/תוספת!

Diplomacy is about surviving until the next century - politics is about surviving until Friday afternoon
Sir Humphrey Appleby

ה-M114, אבל בהחלט אותו העקרון.

תודה על התמונות, אבל תגיד, את תעלת סואץ היא הייתה צולחת? (בטח שאלה אידיוטית, אבל אילו הייתה מסגרת אחת או שתיים שהיו מאומנות בזה, ניתן היה לצלוח ביותר אתרים בו זמנית, עם כל הכבוד לגשר הגלילים)

קודם כל תודה, אבל מעניין אותי איפוא במידרג שעשית היית שם את הברד"ם וה- btr וה- bmp's- כי אני תוהה אם גם הם אלומיניום , או שהם ממוגנים פלדה, ולפיכך מגינים מנק"ל (לא ח"ש). יש את נתוני הציפה שלהם באדיבות החבר'ה פה - אבל אין, או שלא ראיתי , נתונים על המיגון שלהם.
האם לפני הולדת האכזרית ואחיותיה, ובמשך כ-20 שנה - נאמר - (משנות ה-70 עד שנות ה-90), הייינו עם נגמש"ים נחותים יחסית לשכנינו. ולא שאני שם הכל על עניין האלומיניום.

רסיסים מלמעלה? אתה מתכווון ל"מרעום קרבה" ארטילרי? (כי פצמרי"ם אמרת שלא בעיקר)
לי נראה שכמות הנפגעים שספגנו מאפקט המטען החלול בתוך קופסא סגורה היא רבה יותר, בסה"כ , לעומת כמות הנפגעים מ"רסיסים מלמעלה". אין לי את הסטטיסטיקות כמובן, לא יודע אם למישהוא יש, ואם בכלל ניתן לעשות כזאת סטטיסטיקה.
אבל רמז בכיוון נוכל אולי למצוא שפתאום כל הזלדות , בתקופת שירותי במילואים קיבלו הוראה לנסוע עם דלת אחורית שבכבש פתוחה. ו..לא, לא בשביל לפרוק מהר מהכלי. אלא כדי שיהיה לחום ולהדף לאן להתפנות. אז אולי בכ"ז הגג לא ממש עוזר?

אבל לא סתם לא בונים יותר נגמ"שים פתוחים, למרות היתרון שלהם לכאורה בתחום העמידות בפני מטען חלול. מספיק לקרוא סיפורי קרבות ממלחמת ששת הימים/יוה"כ כדי לקבל את הרושם הנכון לגבי רמת המיגון של הזחל"מים.
שדות הקרב המודרניים מלאים ברסיסים עפים ולא רק מפגזים בעלי מרעום קרבה. אל תשכח שגם רימון ניתן להשליך לתוך כלי פתוח.
לגבי הנגמ"שים הסובייטיים, היה לי תמיד הרושם שה-BTR המאוחרים וה-BMP עדיפים על הברדלס לסוגיו ברוב מתארי הלחימה, אבל יש פה בפורום אנשים שיודעים על כך יותר ממני ומוטב לשמוע מהם. מה שבטוח, הם לא עשויים מאלומיניום (הנגמ"שים, לא חברי הפורום).

קצת מתקשה להבין, אלא אם מדובר במרעומי קרבה . . אבל בהחלט את הרימון שכחתי. (רימון, פצמ"ר, תותח של מסכ"ר - אם כל אלו אם פוגעים בול - הצוות גמור אם אין גג. (וגם אם יש - רק מקרה 1 - הרימון לא יהיה אפקטיבי. ) אבל איכשהוא- נראה לי, ופה באמת צריך סטטיסטיקה, שעיקר ה"רסיסים" זה מארטילריה, ולא מהמקרים האלה. לגבי יכולת המיגון מארטילרייה ואולי מנק"ל - - ראה את תגובה מספר 3 למעלה של b.a. שהוא , אני חושב, היחיד מכל הכותבים כאן ששמע את נקישות הרסיסים על הזחל"ד. ונדמה לי שלוא היה יושב בברדלס - לא בטוח שהוא היה איתנו היום.

מי שמחפש דוגמה קלאסית - קרב המתלה. היו שם כמה חיילים שנהרגו מפגיעת נק"ל בזחל"מים שלהם (ולא רק מלמעלה). גם לא קשה במיוחד למצוא עדויות של חיילים אמריקאיים על פגיעות דומות; סוף-סוף דובר בכלי עם בערך 8 מ"מ שריון פלדה בצד, ויש גרסאות שטוענות עוד פחות. מקלע, בכל אופן, ודאי היה עושה בו חורים נאים. בכל אופן, מהיכרות קלה עם הכלים האלה, אני חושש שהייתי מעדיף ברדלס, ודאי בגרסאותיו היותר ממוגנות - אבל כנראה אפילו בבסיסית.

ה-BMP וה-BTR ממוגנים יותר (בפרט ה-BMP), אבל גם בזה אין להגזים: ה-BMP עוצר מלפנים כדורי 0.5 בטווח 100 מ', אבל מהצד לא ממש. למעשה, יש חבילת מיגון ברזל פשוטה ל-M-113 שמאפשרת הגנה מהצד בפני 14.5, והיא עדיפה על 19 המ"מ שיש ל-BMP בתובה.
לרוסיה דווקא יש נגמ"ש אלומיניום - ה-BMD, שנועד לכוחות מוטסים ופחות ממוגן מה-BMP. בצ'צ'ניה התברר שרוב מפקדי הצנחנים ניסו כמיטב יכולתם להרחיקו מקרב, כי הם הבינו יפה מאוד שזו מלכודת מוות גמורה בשטח עירוני, אפילו יותר מה-BMP.

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

נכתבו כאן הרבה דברים נכונים חלקם כבר הוזכרו באשכולות קודמים
אז כמה דיוקים
1. אף שגוף הברדלס עשוי אלומיניום המיגון שלו אינו פחות מהזחלמים. דופן הנגמש עוצרת נק"ל, רסיסים ונשק אישי. 0.5 חודר את הדופן כמו שהוא חודר את דופן הזחלם.
2. חסרון אחד כן קיים בנגמש בגלל גוף האלומניום שלו שבעת פגיעה שיצרה חום רב (דוקא במיעוט המקרים) היו מקומות שחלקים מהאלומניום הותכו.
3. אכן הפתגם היה "עשה חיים סע בזחלמים" והמהדרים במיוחד אלו שהתאמנו על נגמשים תיקונו ל "עשה חיים סע בזחלווים"
4. תרגולת ירידה היתה תמיד מאחור ולא מלמעלה. בזחלם - מהדלת האחורית שנטתה להסגר על הקופץ ובנגמש מהכבש האחורי. מהכבש ירדו בזוגות ובמהירות, מהדלת בזחלם אחד אחד ובצורה מאוד לא אפקטיבית
5. יתרון בולט של הזחלם על הנגמש היתה העבירות. במלחמת יום כיפור הזחלמים רק הריחו חול והושבתו, להתרחק מהציר לדיונות לא היה על מה לדבר, אז "היתרון" שעם זחלמים לא הגעת לחזית ונשארת...
6. לגבי צליחה, איני ידוע למה כל התמונות תוצרת חוץ כאשר יש תמונות מאימוני צליחה בארץ לפני מלחמת יום הכיפורים ואחריה. איך היה טובע נגמש בכנרת אם לא היה נעשה אימון צליחה בארץ ? תמונות בהמשך מאתר פלוגה י' מגדוד 79.
7. כפי שנכתב נכון הגומיות לצד הזחלים נועדו ליצור "תעלה" שהזחלים המסתובבים בתוכה במים יוצרים תנועה קדימה (מזקום קריסטי). בניגוד ל BTR שהתנועה שלו נבעה מסילוני מים אחוריים בנגמש התנועה נוצרה מתנועת הזחלים והכפות הקטנות עליהם במים. אכן הפלטה מקדימה היא "שובר גלים" ובהחלט סייע למנוע הצפה של הנגמש במים מהסיפון (החלק העליון). בגלל שהפלטה הפריעה בטיפולים שוטפים פרקנו אותה. היא הורכבה רק לקראת אימוני צליחה.
8. לא היתה מניעה טכנית לצלוח עם נגמשים במלחמת יום הכיפורים, צריך רק לזכור שניתן לצלוח עם נגמש רק במדרון מתון היורד אל המים. מדרון תלול כפי שהיה במרבית שטח התעלה לא אפשר כניסה של נגמשים מבלי שיטבעו. כן צלחנו עם נגמשים מכשול מים שדימה את התעלה בניצנים (שהיה פעם בסיס הצליחה של הצבא) עוד לפני מלחמת יום כיפור.
9. עמידות נוספת של הנגמש על פני הזחלם בהיותו סגור מלמעלה, הן מרסיסים, הן מרסיק אוויר (שנרפל - פגז המתפוצץ בגובה מסויים מעל הקרקע) והן מגזים. פתח הסיפון היה מצוייד בגומיה שאטמה את הנגמש ולכן גם ניתן היה לבצע תרגולות אב"כ.
10. לא נכון שהחלק האחורי של הנגמש היה פגיע יותר, בדיוק להיפך. הדלת שבכבש היה מורכבת מדופן כפולה (בגלל ענייני חוזק) אבל בפועל תפקדה כמו דופן כנגד מטען חלול.
11. הזחלמים הראשונים אכן היו מונעים בנזין דבר שגרם להתלקחויות רבות. לאחר יום כיפור היה פרויקט של הסבת הזחלמים לזחלדים (מנוע דיזל) אבל העבירות נשארה אותה דרק.
12. למי שזכה לנהוג זחלם בודאי זוכר את האזהרות הצודקות לא להשאיר את האצבעות בתוך ההגה. היתה להגה תכונה מיוחדת של חיים עצמאיים כך שההגה תפס יוזמה ונתן סיבוב אימתני ובכוח רב שהיה מסוגל לשבור אצבעות ידיים ללא כל בעיה.
13. תמונות צליחה מאתר פלוגה י' בהמשך




14. וגם שתי תמונות מאימון עבירות בנגמשים




15. תמונות נוספות באתר פלוגה י'
http://shum.huji.ac.il/~offerd/yod79/index.htm

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...M113#post829640

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com