31-08-2006, 09:12
|
|
|
חבר מתאריך: 03.08.06
הודעות: 89
|
|
יהירות לייט
מה לעשות שבשדה הקרב נלחמים עם כלי נשק ולא עם תדמיות.
כלי נשק מועתק לא פחות קטלני מכלי נשק מקורי.
חוץ מזה יכולות ההעתקה של התעשייה האירנית ראויות להערצה, הם מעתיקים לא רק אמצעים מזרחיים שיתכן שקיבלו את התוכניות שלהם, אלא גם אמצעים מערביים כנראה באמצעות הנדסה הפוכה או יכולת מודיעינית.
מדובר גם על תפיסה שונה של דרך הפעלת תעשיות בטחוניות.
המטרה היא אותה מטרה רק הדרך שונה
כך באופן גס מאוד לגבי יכולת פגיעה מרחוק:
אנחנו מאמינים בפיתוח זרוע ארוכה עליונות אווירית בדרך של ח"א חזק ורסטילי וארוך טווח.
הם מאמינים בשילוב של שרידות גבוהה, יכולת נ"מ מפותחת וטקק ארוך טווח ומדוייק.
אפשר ללעוג לגישה שלהם - אבל מבחינה מעשית לא ברור מי מהגישות יעילה ומוצלחת יותר בהתחשב בתנאים.
ובאשר לתעשיות הבטחוניות:
אנחנו מתמקדים ברכש מסיבי של פלטפורמות מתקדמות ובפיתוחים יחודיים של תתי מערכות בהתבסס על טכנולוגיה מקומית.
להם תעשייה המונית מתקדמת של העתקת אמצעי לחימה מתקדמים מכל קצוות תבל.
גם בעניין זה, ממש לא ברור איזו שיטה "מוצלחת יותר" אבל כן ברור ששתי השיתות מתאימות למצב המדיני / כלכלי / טכנולוגי של שתי המדינות.
הלעג לכינויים המקומיים לפיתוחים חיצוניים הוא גם טפשי ונובע מאי הבנה תרבותית.
מה גם שהרעם הסופה, הבז, הנץ, הפתן והשרף גם הם אינם פיתוחים ישראליים ולמרות זאת אנו קוראים להם בשמות מקומיים. אני לא מצליח להבין מה מצחיק בזה שהאירנים עושים את אותו הדבר.
|