26-08-2006, 05:51
|
|
|
|
חבר מתאריך: 21.12.04
הודעות: 30,020
|
|
אמשיך את סיפורי הקיבוץ של סירפד והפעם דווקא בנושא פרות.
רק בשביל הפרוטוקול, פרות זה נושא שהפך למיתוס בקיבוץ שלי, בגלל שהעבירו את הרפת לקיבוץ אחר ומאז אין פרות בקיבוץ. כל סיפורי הפרות שלנו, טמונים בהם המון משקעים וזכרונות ילדות מתוקים.
בחליבה יש שני אנשים בד"כ (אלא אם מגיע גם מתלמד טירון, ואז יש שלושה).
זה שמרכיב את המכונת וואקום לעטינים של הפרה, וזה שמנקה את המכונות כשהפרה מסיימת את החליבה והוא גם דואג להביא את הפרות, ולהחזיר אותן לחצרות שלהן.
החולב השני (זה שמביא את הפרות) צריך לפתוח ולסגור סדרה של שערים ומחסומים בשבילי הרפת, כדי שהפרות (הטיפשות מאוד יש לציין) ידעו לאן ללכת. אם פתחת שערים לא נכונים, הן ילכו בשביל שייצרת לחצר כלשהי, מבלי לשים לב שהן לא נמצאות 'בבית'.
מעשה שהיה כך היה.
לאחר שעות עבודה מאומצות בחום הידוע לשמצה של חודש אוגוסט, כשסחבק ועמיתו למקצוע, עובדים בשמש לתקן את רשתות הצל מעל אחת החצרות, נשמעת צעקה שהגיע זמן החליבה ואני בתורנות.
מכיוון שלקח לי קצת זמן להגיע, כבר התחילו בחליבה בלעדי ואני קיבלתי למעשה את תפקיד חולב 2, זה שצריך להביא את הפרות (העבודה של חולב 1 יותר מאומצת ולכן הזמן עובר יותר מהר, והחליבה פחות משעממת, מה גם שהוא מסיים את החליבה קודם).
כל כמה זמן אני מוציא קבוצה לחליבה ומחזיר קבוצה אחרת.
בסוף החליבה רץ אלי מנהל הרפת ושואל "איפה קבוצה 3?".
אני עייף מיום עבודה חם, הולך ורואה שחצר 3 ריקה מפרות.
בד"כ זה אומר שהקבוצות התערבבו בגלל שהחולב טעה בסדר פתיחת השערים אבל לא מצאנו את הפרות בקבוצות האחרות. זה היה די משעשע לראות חצר ענקית פשוט ריקה מפרות, אבל את המנהל שלי זה הצחיק קצת פחות
בסוף מצאנו אותן מחוץ לרפת, אוכלות קוצים ושאר ירוקים למינהם ,בנחל שזורם בסמוך לרפת.
מסתבר, ששכחתי לסגור את השער כשיצאתי עם הטרקטור אחרי שתיקנו את רשתות הצל.
זה דווקא היה מחזה יפה.
אנשים עוברים ורואים עדר פרות פשוט הולך לו חופשי לעשבים הירוקים. לו רק היתה לי מצלמה
|