|
24-08-2006, 19:41
|
|
|
|
חבר מתאריך: 07.02.05
הודעות: 1,882
|
|
19 שנה להפסקת פרויקט הלביא
מבוא:
תחילתה של תוכנית פיתוח הלביא היתה בפברואר 1980, אז אישרה ממשלת ישראל לחיל-האוויר להגיש מיפרט טכני לפיתוח מטוס-הקרב העתידי של החיל. כשנה וחצי מאוחר יותר, באוקטובר 1982, החל תהליך פיתוח המטוס בתעשייה האווירית לאחר בחירת מנוע הלביא מחברת "פראט אנד ויטני" האמריקאית.
הלביא היה אמור להיות תחליף למטוסי הסקייהוק, ולשמש כמטוס שיוכל לבצע משימות של תקיפות אוויר-קרקע בטווחים קרובים ובינוניים ולהגן על שמי המדינה. על כל אלה אמור היה לענות הלביא החד-מושבי. במקביל, הדגם הדו-מושבי אמור היה לשמש כמטוס אימון לשלב המתקדם ולעתים - גם למשימות מבצעיות.
בסוף שנות השבעים תכנן חיל האוויר את סד"כ מטוסיו עד לסוף שנות השמונים. בתכנון לא נכלל רכש של מטוס קרב מפיתוח ומייצור מקומי. עיקר התכנון של החיל התבסס על רכש
מטוסי קרב אמריקאיים ובתוכם רכש מטוסי F-18.בנוסף לכך, תכנן החיל שיפור והשבחה של מטוסים , כגון שיפור הכפיר. תפיסה זו של החיל, המעדיפה רכש מטוסים מארה"ב על פני פיתוח וייצור של מטוס קרב מקומי, לא הייתה מקובלת במלואה על שר הביטחון דאז, עזר וייצמן.
על מטוס הלביא כתב מאיר גולדברג את השיר "התעשיה האבירית", אותו הלחינה קורין אלאל.
תפיסת שר הביטחון:
מטוס F-18, או מטוס שווה ערך המקביל לו בביצועיו, הינו מטוס יקר יחסית הן לרכישה והן לאחזקה ולתפעול, ורכישתו בהיקף משמעותי הייתה מחייבת להגדיל את תקציב חיל האוויר על חשבון צרכים אחרים. או לחלופין, הייתה מקטינה את גודל הסד"כ של מטוסי הקרב שהחיל יכול להפעיל. בנוסף לכך, לא היה ברכש המטוסים מענה לצרכים אחרים של המשק כפי שהשר ראה אותם. נוכח שיקולים אלו ובמקביל לעבודת המטה של החיל, החלה להתגבש אצל שר הביטחון דאז תפיסה חדשה בנוגע להרכב הסד"כ של מטוסי הקרב ולכמותם. על פי התפיסה, יש לרכוש מספר מועט של מטוסים מתקדמים, דוגמת ה-F-18, ולהשלים את הסד"כ על ידי פיתוח, ייצור ורכש של מטוסים "משלימים". המטוסים המשלימים יהיו מטוסים קטנים, חד-מנועיים וזולים, שעתידים היו להיות זמינים בסוף שנות השמונים, ויחליפו כמות גדולה של מטוסי סקייהוק וכפיר אשר יצאו מן השירות בחיל. מבחינת התפיסה של שר הביטחון הלביא היה מטוס מסוג זה. הלביא אמור היה לעלות בתכונותיו על מטוסי הכפיר בתחום יכולת ההגנה על שמי המדינה, ובתחום ביצועיו כמשתתף בקרב יבשה, וכן לאפשר לשמור על היכולת הטכנולוגית של התעשייה בארץ, בסיכוני פיתוח סבירים, מאחר ולא חייב ידע וטכנולוגיות בחזית הידע.
השילוב בין מטוסים יקרים וזולים, כשאיכויות המטוסים שונות, איפשר ביצוע המשימות בעלות כספית נמוכה יחסית, לעומת החלופה שבה יורכב הסד"כ כולו ממטוסי איכות "מתקדמים". לפי תפיסה זו ונוכח ההבנה, כי ישנן ויהיו מגבלות תקציב, קבע שר הביטחון, בסוף 1979 ובתחילת 1980, כי גם בעתיד יורכב סד"כ מטוסי הקרב ממטוסים מתקדמים (מטוסי איכות מן הסוגיםF-15 , F-16 ו-F-18 ) אותם יש לרכוש בחו"ל. להשלמת המשימות יש לפתח ולייצר בארץ מטוס משלים, קטן וזול, הוא הלביא. מטוס הלביא אמור היה להיכנס לשירות חיל האוויר החל מ-1988, כשהוא מיוצר בכמויות גדולות.
תפיסת השר התבססה לא רק על צורכי חיל האוויר, אלא גם על שיקולים של טובת התעשייה והמשק: א. אף כי האתגר הטכנולוגי בפיתוח וייצור מטוס משלים אינו גדול כמו בפיתוח מטוס מתקדם, הרי שמההיבט של היקף התעסוקה, עדיף מטוס משלים שפיתוחו וייצורו מהירים יותר, לכן יצטמצם זמן המעבר משלב ייצור הכפיר לשלב ייצור הלביא. ב. סיכוני הפיתוח והייצור הכרוכים במטוס משלים קטנים יותר. ג. עלות פיתוחו, ייצורו ותפעולו נמוכה יותר.ד. כניסתו לסד"כ מהירה יותר, ובכך הוא מאפשר גמישות תקציבית ומבצעית רבה יותר לעומת תוכנית לפיתוח ולייצור מטוס מתקדם.
תפיסת שר הביטחון, שהייתה מקובלת גם על התע"א, אושרה על ידי ועדת השרים לענייני ביטחון בסוף פברואר 1980.
תקציב:
בפברואר 1980, בעת קבלת ההחלטה על בניית הלביא, ולמעשה עד לתחילת 1984, מועד בו אישר המימשל האמריקאי מימון פרוייקט הלביא מכספי הסיוע הביטחוני, כולל המרת 250 מיליון דולר לשקלים, לא נקבעו ולא הועמדו מקורות מימון רב-שנתיים לרשות הפרוייקט. בהיעדר מסגרת ברורה למקורות מימון, ומאחר שנוצר מחסור חריף באמצעים למימון שוטף של הפרוייקט, נקבעה הפעילות הכרוכה בו ומומנה, בחלק נכבד משלבי התוכנית, מתקציב הביטחון של אותה שנה. המימון בא על חשבון ביצוע פרוייקטים אחרים, וללא ראייה, תכנון והקצאה רב-שנתית של אמצעים. כך לדוגמה, במהלך 1982 הועברו למימון פרוייקט הלביא 72 מיליון דולר, על חשבון צרכים אחרים של צה"ל.
לקראת שנת הכספים 1986 הגדיל הקונגרס האמריקאי את הסכום הניתן להמרה ל-300 מיליון דולר, ואישר להשתמש בכספים אלה גם למימון פרוייקטים אחרים בארץ.
טיסת בכורה:
ב-31 בדצמבר 1986 המריא אב-הטיפוס הראשון של המטוס לטיסת הבכורה, זאת מבין טיסות ניסוי רבות נוספות שנערכו לימים. טייס הניסוי, מנחם שמול, שהיה מנהל אגף מבצעי אוויר של התעשייה האווירית, המריא בשעה 13:21, ושהה באוויר 26 דקות, במהלכן בדק את המנוע ואת תגובת ההגאים.
כשלושה חודשים לאחר המראת אב-הטיפוס הראשון, המריא אב-הטיפוס השני לטיסת-בכורה, שבה נבחנו מערכות המנוע, בקרת הטיסה, מערכות החשמל ההידראוליקה ומיזוג-האוויר. אב-הטיפוס השני היה משופר מהראשון, והותקנו בו בידון גחון, צינור מיוחד לתידלוק אווירי ומספר מערכות אוויוניקה שלא הופעלו בדגם הראשון.
התעשייה האווירית יצרה שלושה אבות-טיפוס, מתוך החמישה שתוכננו במקור.
הפסקת הפרויקט
לאחר כשבע שנים וחצי של פיתוח מואץ בהשתתפות אלפי מהנדסים וטכנאים, החליטה ממשלתו של יצחק שמיר(ברוב של 12 נגד 11), ב-30 באוגוסט 1987, בעצתם של שר הביטחון יצחק רבין ושר החוץ שמעון פרס, לעצור את הפרויקט, ולפטר כ-6,000 מהנדסים וטכנאים. ההחלטה התקבלה לאחר שהתברר שישראל לא תוכל לממן את יצורו לבדה, ושהפרויקט מעלה אותה למסלול התנגשות עם האמריקנים, אשר סירבו בתוקף להסב אליו את כספי הסיוע האמריקני, במיוחד לאור העובדה שהוא מתחרה ביצרני המטוסים שלהם. מלבד זאת הפרויקט גרם להתמרמרות רבה בקרב מפקדי כוחות היבשה בצה"ל, שחששו שפרויקט זה ישאב את רוב תקציבי צה"ל בשנים הקרובות על חשבון התקציבים שיועדו להם.
אחד הטיעונים החזקים ביותר למען הפסקת הפרויקט היה כי חיל האוויר הישראלי, הלקוח היחיד של הפרויקט, הודיע כי יזמין מהתעשייה האווירית 75 מטוסים ולא 150 כפי שהוערך מלכתחילה. עובדה זו העלתה משמעותית את עלותו של כל מטוס והפכה את המשך הייצור לפחות כלכלי. למעשה, עד שנת 2000 רכש חיל האוויר 225 מטוסי F16, אותם אמור היה הלביא להחליף. כמו כן רכש חיל-האוויר 25 מטוסי F-15I, "רעם" ו-102 מטוסי F-16I, "סופה".
יש הטוענים שבפרויקט זה ישראל נטלה על עצמה משימה גדולה מכפי כוחה, לנוכח העובדה שמדינות עשירות, חזקות ומבוססות מישראל, לא שקדו על פיתוחו של מטוס קרב מהדור החדש. כנגדם יש המצביעים על היכולת הטכנולוגית המרשימה שישראל הפגינה בתחומים משיקים כתחום ההיי טק, ועל הצלחתו של פרויקט החץ, הדומה מאוד באופיו לפרויקט הלביא. לאחר הפסקת הפרויקט קורקעו שני אבות הטיפוס ואחד מהם (לביא B-02) אף הועבר לתצוגה במוזיאון חיל האוויר בחצרים. מטוס אב הטיפוס השלישי הוסב ל"מדגים טכנולוגיות" (לביא TD) ושימש להדגמת יכולת טיסה ומערכות שונות. מטוס זה קורקע סופית במהלך שנות ה-90. בשנת 1996 הותכו אב הטיפוס הראשון וכן אבות הטיפוס הרביעי והחמישי (שלא הושלמו מעולם) למטילי אלומיניום.
לישראלים רבים, שהפרויקט היה להם מקור לגאווה לאומית, הפסקתו הפכה לאבל. אף שהפירות לא נקצרו בצורה של פס יצור למטוס, מאמץ טכנולוגי מאסיבי זה קידם את התעשייה האווירית ותעשיות טכנולוגיות רבות בישראל.
יש הטוענים כי ביטול הפרויקט היה בין הגורמים שעודדו את צמיחת מגזר ההיי-טק הישראלי בשנות התשעים. לפי טענה זו המהנדסים שנפלטו מהפרויקט חיפשו אתגרים חדשים ויזמו חברות שהבשילו עם הגאות במגזר ההיי-טק בסוף שנות התשעים. אין ספק שביטול הפרויקט סימן את תחילת מעבר הדגש בתעשייה המקומית מטכנולוגיות צבאיות לאזרחיות.
מקורות זרים (וביניהם ה"ג'יינס דיפנס וויקלי" הנחשב) טוענים כי מטוס הקרב הסיני צ'נגדו גי'אן 10 (J-10) מבוסס על תכנון הלביא, ופותח בסיוע ישראלי לאחר ביטול הפרויקט. אין עוררין כי מבחינה חיצונית המטוסים דומים ביותר.
התעשיה האבירית
קורין אלאל
הוא קיבל הזמנה לבנות ספינה
שתפליג ממקום למקום
עם שלושים תותחים ומאה מלחים
ותבליט של אריה בחרטום
זה פרוייקט אמיתי לנשק מלכותי
הוא מכיר את זה לא מהיום
הוא שיחרר כידונים, תותחים מגינים
בספינה זה נשמע כמו חלום
ובתוך סדנאות המתכת,
הוא מכיר כל פריט ופריט
גאוות יחידה היא הלחם
של התעשיה האבירית
יועץ החצר בשבחו כבר דיבר
ואישר את פרטי התוכנית
וגם בנו בכורו של המלך עצמו
די תמך בספינה צלבנית
הוא עבד ברצינות, זאת חצי אמנות
וחצי עבודת נמלים
הוא נתן את כולו, גם הצוות שלו
לא נתן מנוחה לכלים
ובתוך סדנאות המתכת,
הוא מכיר כל פריט ופריט
גאוות יחידה היא הלחם
של התעשיה האבירית
עברו עשר שנים, נשארו תיקונים
וברגים אחרונים לחזק
אבל אז נתגלתה מחלה בחיטה
היועץ כבר החל לפקפק
הוא עבד כל שעה, לא הביט בשקיעה
שנפלה כמו שק על גבו
הם נתנו לו תמיכה בארמון המלוכה
אבל הם גם יקחו את ליבו
אז היתה ישיבה ממושכת,
הם בדקו כל פריט ופריט
והחליטו: יותר חשוב לחם
מהתעשיה האבירית
הוא שוטט מתוסכל ברציפי הנמל
ואחר כך עלה לסיפון
שיחרר חבלים, עוגנים בתולים
והפליג בלי שנאה או כיוון
בלי לחשוב מה יהיה
את חרטום האריה
הוא ניווט אל מיצר הסלעים
כמו אנדרטה מעץ
חלומו התנפץ
וטבע בגלים הכהים
ובתוך סדנאות המתכת
הוא הפך למין דמות ציורית
ומאז אגדות הן הלחם
של התעשיה האבירית
האבירית...
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.iaf.org.il/sip_storage/files/9/16099.jpg]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.iaf.org.il/sip_storage/files/5/16095.jpg]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.iaf.org.il/sip_storage/files/3/16103.jpg]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.iaf.org.il/sip_storage/files/5/16105.jpg]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.iaf.org.il/sip_storage/files/7/16097.jpg]
מקורות:
ויקפדיה
אתר ח"א
דוח שנתי 37 לשנת 1986 ולחשבונות שנת הכספים 1985 - פרויקט ה“לביא“-תהליך קבלת ההחלטות
MP3 MUSIC
הכנסת-מחקר ומידע
_____________________________________
|
|