|
19-08-2006, 17:36
|
|
|
חבר מתאריך: 05.04.02
הודעות: 5,400
|
|
סליחה נתניהו, צדקת!
סליחה נתניהו, צדקת!
מיה בנגל סבורה שדווקא קמפיין ההפחדה של הליכוד בבחירות האחרונות היה חזון נבואי מדויק, ואם יצליח הביבי לא לפרוץ מנתניהו- הליכוד נמצא בדרכו חזרה
במערכת הבחירות האחרונות, יותר משנאבקו מפלגות ופוליטיקאים, נאבקו ראש בראש שתי אג'נדות - הכלכלית-חברתית של יו"ר העבודה, עמיר פרץ; ומולה האג'נדה המדינית שהתמצתה ב"תוכנית ההתכנסות" של יו"ר קדימה, אהוד אולמרט. בבחירות האחרונות הפכו הגנרלים לחברתיים (כולנו זוכרים את דבריו של איזה שר ביטחון לשעבר, שהטיח בפני ראש ממשלה לשעבר שהוא "נולד עם כפית זהב" וכי אצלו בבית ילדותו "חתכו את הלחם עבה ומרחו דק"). בבחירות האחרונות פרץ לא חדל לפטפט על "שכר המינימום" ועל "מהפכה חברתית", ואולמרט לא חדל לפטפט על כך שאנחנו "ניקח את גורלנו בידינו".
תנועת הליכוד בראשות בנימין נתניהו, דשדשה אז הרחק מאחור בסקרים במערכת הבחירות. הליכוד נראה חבוט וחבול אחרי המפץ הגדול של אריאל שרון, ואילו קדימה נראתה נוצצת ובטוחה בעצמה.
משחיזים את הסכינים
בשלוש המפלגות הגדולות כבר החלו להעריך את נזקי ורווחי ההתנהלות הכושלת במלחמה, והתחושה היא שהמערכת הפוליטית ניצבת בפני סופה עזה ומטלטלת
לכתבה המלאה
למרות הפופולריות של הדיבורים החברתיים והחד-צדדיים, יו"ר הליכוד בנימין נתניהו וראש מטה ההסברה של הליכוד גדעון סער, התעקשו לשחות נגד הזרם. הם פתחו בקמפיין ביטחוני אגרסיבי שבו עפים טילי אש אל עבר מרכז הארץ, המלווה בכותרות ענק על הסכנה הקיומית האורבת לנו בפינה.
"איראן פצצה מתקתקת שמטרתה השמדת ישראל. זרוע הטרור שלה מצפון כבר נוצרה. החיזבאללה ואיראן ארבו להזדמנות הבאה...עם מדינת החמאס והחיזבאללה, שתיהן שלוחות של איראן, מאיימות לסגור על ישראל. זהו ציר הרשע שכמוהו לא ידענו. איראן 5 דקות מכפר סבא. אולמרט עיוור לסכנה, אסור לתת לו מדינה", נאמר באחד מסרטוני התעמולה.
תשדיר תעמולה של הליכוד, בחירות 2006. צילום: מפלגת הליכוד.תשדיר תעמולה של הליכוד, בחירות 2006. צילום: מפלגת הליכוד.
"מיואשים" ו"מנותקים"
לנתניהו ולסער חיכתה מקלחת קרה. המערכת הפוליטית לגלגה בתשדירי התעמולה, והקמפיין זכה בכינוי "קמפיין ההפחדה". נראה היה כי שעה שכולם חגגו את השינוי בסדר העדיפויות הצפוי לישראל, ופנטזו אז כיצד עם פרץ בתיק האוצר, מדינת ישראל תהיה חברתית ומוסרית; ועם אולמרט כראש ממשלה, תוכנית ההתכנסות תמומש, ואולי, מי יודע, יהיה גם שלום עם הפלשתינים.
נבואות הזעם של נתניהו וסער, לא הצליחו לסדוק את הפנטזיות, הם נדחו על הסף וזכו לקיתונות של ביקורת. הליכוד נתפס כמי שמבקש לחרב את המסיבה, שמתעקש לנבא שחורות שעה שפנינו למדינה ש"כיף לחיות בה". פוליטיקאים מקדימה ומהעבודה, האשימו את הליכוד כי הם מבקשים לזרוע אימה בלב הציבור, כי הם "מיואשים", "נואשים", "מנותקים", "בפאניקה". תוצאות הבחירות - קדימה 29 מנדטים, העבודה 19 והליכוד 12 - המחישו עד כמה המערכת הפוליטית והציבור לא היו מוכנים לשמוע.
היום, ארבעה חודשים
בלבד אחרי אותה מערכת בחירות סוערת, והמציאות טפחה על פנינו. היום אנחנו צריכים להודות: סליחה ביבי, צדקת. ציר הרשע חי וקיים והוא באמת מאיים על קיומנו. החיזבאללה אכן צבר כוח והוא זרוע מסוכנת של איראן. נכון, צריך היה להתכונן, צריכים היינו לאמן את חיילי המילואים, חשוב היה לשמן את הקנים, היינו צריכים להיות מודאגים.
נתניהו הצליח בחודש האחרון להשיב לעצמו את הממלכתיות. הוא התאפק שלא לומר "אמרתי לכם", והתייצב לימין אולמרט. נתניהו באנגלית הרהוטה השגורה בפיו, הסביר לעולם את הצד הישראלי של המלחמה. אין ספק שזהו חלון ההזדמנויות ההיסטורי של הליכוד לחזור ולהפוך לשחקן ראשי במגרש.
נראה שבחודשים הקרובים, אם הביבי לא יפרוץ מנתניהו, הליכוד יוכל להחזיר לעצמו את אמון הציבור. בסקרים הבאים הם ככל הנראה יתחזקו בהדרגתיות, ביבי יוכל לבצר את מעמדו בתנועה, והליכוד יוכל לשקם עצמו לקראת הבחירות הבאות.
http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/467/110.html
|
|