מקור: http://www.sikurmemukad.com/sikurim...objectives.html

100 רקטות ו-2 הרוגים ביום בישראל, פי עשרה מכך בלבנון, שם חמישית מהתושבים הפכו לפליטים, שימצאו חצי ממדינתם הרוסה לכשיחזרו לבתיהם. ערב השבוע השלישי למבצע, זהו זמן לנסות ולהבין עד כמה, אם בכלל, ישראל קרובה ליעדיה ולהגדיר מה ייחשב ככישלון ומה כהצלחה. </B>
מעת לעת לאורך הלחימה מגדירה הממשלה יעדים שונים. בסקירה להלן ייבדקו שישה יעדים מרכזיים, המהווים שישה מעגלים שונים של פעילות, בכדי לבדוק בצורה פרטנית את התקדמותה של ישראל הסכסוך הנוכחי.

החטופים

שני חיילי צה"ל, אהוד גולדווסר ואלדד רגב, אשר חטיפתם היוותה את העילה המרכזית להסלמה, מוחזקים נכון לעכשיו במקום לא ידוע, אולם קיימת ודאות קרובה שהם עדיין בתוך תחומי לבנון. הודעת שר החוץ הלבנוני ביום ה-23.7 על כך ששניהם מצויים במצב בריאותי טוב גרמה לא רק לאנחת רווחה בקרב משפחותיהם, אלא אף פתחה אופציה חדשה שלא עמדה על הפרק קודם לכן.

מדיניותם של ראש הממשלה ושר הביטחון באשר לסוגיית החיילים החטופים – כולל גלעד שליט שנחטף לעזה - קבעה מההתחלה כי לא נושאים ונותנים עם המחבלים וכי על החיילים להיות משוחררים ללא תנאי, אחרת תפעל ישראל בכוח לשחרורם.

אולם הצהרתו של שר החוץ הלבנוני מבשרת כי עניין הטיפול בסוגיה עובר לידי ממשלת לבנון ובכך מאפשר לממשלת ישראל חבל, אם תרצה, בכדי לרדת מהדרישות ההתחלתיות. ניתן גם להסיק כי החיזבאללה עצמו מוותר על השליטה המוחלטת על שני קלפי המיקוח בכדי לנסות ולהציל משהו מהמצב- באם תצא לפועל עסקת האסירים, הרי שהחיזבאללה עדיין עמד בדיבורו. בנוסף, עסקה שכזו תקדם את הסיכויים להפסקת אש, עניין שהחיזבאללה יכול למנף לטובתו, הן מבחינה הסברתית והן מבחינה אופרטיבית של התארגנות מחדש.

ההסתברות לכך שישראל תשחרר את השניים במבצע צבאי קלושה ביותר, אך כמובן תלויה בפריסת כוחות צה"ל בכל רגע נתון ובמודיעין, שבינתיים לא מספק את כל התמונה בלבנון.

השבת ההרתעה

זו לא הייתה המטרה המוצהרת של ממשלת ישראל, אולם פעולותיה של הממשלה היו לא מעט בכדי להוכיח כי ישראל אינה מפחדת מעימות צבאי באם ייכפה עליה וכי היא יודעת להשיב מלחמה שערה. נכון לעכשיו, ניתן לומר כי ההרתעה הוחזרה במידה רבה מאוד לישראל.

כל מי שמלין על כך שההרתעה עודנה רעועה לאור הירי הבלתי נפסק של הטילים ולאור הקרבות הקשים בגזרת אביבים, מתעלם ככל הנראה מהתמונה הכוללת- גם אם מחר מסתיימת הלחימה, מוכרזת הפסקת אש, ישראל נסוגה ומבוצעת עסקת שבויים, תושבי לבנון יצטרכו להקדיש את כל מרצם בשנים הקרובות בכדי לשקם פעם נוספת את המדינה שלהם. ההרתעה הפעם ברורה יותר- תושבי לבנון מבינים את המחיר שישלמו על סיבוב נוסף וכעת, בהיעדר מטוסים ישראלים מעל לראשם, יוכלו לעשות את שיקוליהם מחדש. למרות הדברים, ברור כי אם ישראל תשקע בבוץ הלבנוני או שתספוג אבדות קשות ביותר בעורף, ייבחן הדבר מחדש.

אחת המשימות החשובות אם כן, הן לדרג הצבאי והן לדרג המדיני, היא לוודא כי ישראל עומדת במשימותיה במהירות, מחזירה את השקט לגבולותיה ואת שגרת החיים לאזרחיה.

הפסקת ירי הרקטות

לצד החיילים החטופים, מדובר בבעיה הכואבת ביותר של ממשלת ישראל, ובוודאי שאחד הגורמים המשפיעים ביותר על מדיניות הממשלה. העורף יכול לספוג בקלות את עלויות המלחמה מבחינת פצצות המטוסים, פגזי התותחים או שעות המנוע של הטנקים.

מוות של אזרחים, פציעות, נזק גדול לרכוש ותופעת הפליטים בתוך המדינה, עלולים מנקודה מסוימת להפעיל לחץ על ישראל ולהטיל את הממשלה לתוך ביקורת ציבורית נוקבת. כרגע הממשלה נהנית מקונצנזוס נדיר שבא לידי ביטוי בכל סקר ובכל הזדמנות אחרת, אולם כדרכם של דברים מסוג זה, מדובר באשראי זמני ביותר.

בנוסף, הצלחת הפגיעות בעורף הישראלי מבחינת החיזבאללה, היא זריקת מוראל חשובה המוכיחה להם כי מלחמתם נושאת פרות כלשהם. הם התחנכו על מורשת הקרב של החיזבאללה שהצליח לגרש את צה"ל מלבנון ועל נאום קורי העכביש של נסראללה, ואילו המציאות שבה הם נתקלים היא שונה.

הפסקת הירי על ישראל, או לפחות הסרת רוב היישובים מטווח הטילים, עניין שיעיד בפני עצמו על התקדמות ישראלית, יסייע רבות בהכנעת החיזבאללה ובלאו הכי יסיר דאגה חשובה מכתפי ההנהגה. בזמן כתיבת שורות אלה החיזבאללה עדיין מצליח לשגר כמות מרשימה וקטלנית של טילים ורקטות, ומבחינת חיל האוויר השמדת הסוללות היא משימה המטפסת במעלה לוח המשימות של החיל.

מיגור החיזבאללה

בצה"ל קיוו כי מאחר והם קיבלו אור ירוק לפעולה רחבה נגד החיזבאללה, יצליחו בתוך זמן קצר להשמיד את רוב רובו של הארגון או לכל הפחות האגף הצבאי שלו. גורמים בצבא טוענים כי ישראל חיסלה מחצית מהכוח של הארגון אך נראה כי המספרים נמוכים מכך. החיזבאללה, כדברי מנהיגו, אכן הכין לא מעט הפתעות לישראל- מיקוש נרחב בכל דרום לבנון, טיל נגד סטי"לים ומעל הכל – מערך בונקרים ומחסני תחמושת לכל אורך הגזרה.

מעוז החיזבאללה בשכונת דאחייה בביירות נפגע אנושות ואילץ את הנהגת החיזבאללה להמשיך בניהול המלחמה מהבונקר. חלק גדול מהלחימה מבוצע על ידי תאים קטנים בשטח שאינם זקוקים להכוונה שוטפת – המארבים שבהם מצאו את מותם חיילי מגלן וחיילי סיירת אגוז, בהפרש של 24 שעות, מעידים על הכנה יסודית של תוכניות קרב, ופחות על תלות במפקדה ראשית.

ירי הרקטות, לעומת זאת, מצריך תיאום. בעיקר אמורים הדברים לגבי מטחי הירי, בהם מצליחים מחבלי החיזבאללה כמה פעמים ביום לשגר מטח ממספר נקודות באותו הזמן, מה שמעיד על יד מכוונת.

על פי התמונה העולה מהשטח, כמו במבצעים קודמים של ישראל או ארה"ב ובריטניה כנגד ארגוני טרור המוטמעים באוכלוסיה אזרחית, לא ניתן למחוק את החיזבאללה לגמרי והדגש צריך להיות מושם על השמדת מערך הפיקוד וניתוק קווי האספקה.

השגת שני היעדים הללו, שניתנים לביצוע רק באמצעות כניסה קרקעית, יכולים להביא לפגיעה אנושה במסגרת הארגונית של החיזבאללה. מאותה נקודה, תעבור הלחימה להתמקד בהתשת כיסי המחבלים הנותרים, שיוכלו אולי לשרוד זמן רב, אך יכולתם לפגוע בעורף הישראלי, בוודאי בתצורה של מטחים מתואמים, תלך ותפחת במהירות.

כינון אזור ביטחון מאובטח

עניין אזור הביטחון העתידי, כפי שכבר נרמז על ידי שר הביטחון ועל ידי גורמים זרים, יהיה תלוי באיכות הכוחות שייכנסו לתוכו, באמינותם ובהגדרת המשימה שלהם. ישראל אינה מרוצה, וזהו קרוב לוודאי האנדרסטייטמנט של השנה, מתפקוד האו"ם באזור - הכוח קטן, נטול מוטיבציה וכישורים, אינו מצויד כראוי למשימה, המנדט שלו מעורפל והוא זכור לרעה מאירוע חטיפת החיילים הראשון בשנת 2000.

מבחינת ישראל, הכוח שייכנס לאזור החיץ בין ישראל למרכז לבנון, יהיה חייב להיות מאומן, חמוש היטב, בעל סמכויות נרחבות ומטרות ברורות, שיאפשרו לו להרתיע ארגוני טרור מלפעול בלבנון ולפעול ביעילות ובמהירות כנגד מי מבין הארגונים שיחליטו בכל זאת לנסות את מזלם.

איטליה, רוסיה ובעיקר צרפת, כבר הודיעו על נכונות לסייע להקמת כוח שכזה בכוחות ובכספים, אולם ישראל מעדיפה כי הפעילות תהיה במסגרת נאט"ו, שכבר הוכיח יכולת פעולה – למשל ביוגוסלביה לשעבר.

בכדי שיקום אזור שכזה ואף יפעל כראוי יהיו חייבים להתקיים מספר תנאים: ראשית, בעת כניסת הכוחות והחפיפה עם צה"ל, האזור חייב להיות סטרילי - אם הכוח הבינלאומי ייאלץ להתמודד עם טרור מיומו הראשון, נמצא עצמנו תחת טרור ומסורסים ללא יכולת להגיב.

התנאי השני הוא, שבעת חזרת תושבי דרום לבנון לבתיהם, הכוח יהיה חייב להיות כבד יותר בכדי שיוכל למנוע כניסה של מחבלים בחסות האזרחים- הדרך הטובה תהיה להיעזר בחלק מהמשימות הללו בכוחות צה"ל או באמצעי הביון שלו המנטרים היטב את השטח.

התנאי השלישי נובע מכך שהמנדט של הכוח הוא זמני וחייב להיות כזה עד שלבנון תוכל לקחת את האזור לידיה. הכוח יהיה חייב לשמור על הלגיטימיות שלו ולא להתחכך באוכלוסייה המקומית שלא לצורך. הוא יהיה חייב לעמוד על כך שממשלת לבנון תשאף לקחת אחריות במהירות, אבל לא לפני שתהיה מוכנה לכך.

הבעיה המרכזית של ישראל היא שברגע שייכנס כוח רב לאומי שכזה, ישראל תהיה מוגבלת מאוד מבחינה ביטחונית, וביטחונה יהיה נתון לחסדי הכוח הזר. לכן הצורה בה ישראל תסיים את הלחימה, הדרך בה תצא ומצבו של צבא לבנון ביום היציאה יהיו בעלי חשיבות מכרעת לשמירה על השקט בגבול הצפון.

קבלת אחריות מלאה של ממשלת לבנון

ולבסוף, חלומה הרטוב של ממשלת ישראל היא הפיכתה של לבנון למדינה ריבונית. בכך יוסר האיום הסורי-איראני מתושבי ישראל, לפחות מגבול הצפון. ההסתברות העתידית להגיע להסדר שלום עם לבנון, בדומה להסכמים עם מצרים וירדן תגדל עם הזמן והטרור השיעי והפלשתיני יספגו מכה ניצחת. ישראל תוכל לראות בכל אירוע מהגבול בממשלת לבנון כאחראית, ותמיד קל יותר להרתיע ממשלה אחראית מאשר ארגון טרור.

במצב העניינים הנוכחי מדובר בחלום די רחוק. מבחינת לבנון החשוב ביותר כרגע זה להגיע להפסקת אש ולהוציא את כוחות צה"ל מהמקומות בהם נכנסו ללבנון. בשלב הבא רוצה ממשלת לבנון להתחיל בשיקום המדינה והיא טרם החליטה כיצד לטפל בחיזבאללה, מן הסתם מתפללים רוב מנהיגי לבנון, להוציא אולי את הנשיא לחוד ויו"ר הפרלמנט נאביה ברי, כי צה"ל והכוח הרב לאומי בעקבותיו ישימו בעצמם סוף לסיפור החיזבאללה.

לכן, ממשלת לבנון תהיה מסוגלת ליטול אחריות על האזור רק בעוד חודשים רבים. הקדמת העיתוי תגרור אי הצלחה ואת שובו של ארגון החיזבאללה או שמא ארגון חדש להטריד את תושבי צפון הארץ.

חשוב להבחין בקווים מקבילים לסיפור האמריקני בעיראק הן מבחינת הלחימה הישראלית והן מבחינת הטרור העולמי שמעורב בפעילות בלבנון – לגורמי הטרור תהיה שאיפה לערער את הסדר החדש שייבנה בלבנון באמצעות טרור עדתי - העדות השונות גם כך שומרות שנים של טינה האחת לשנייה. אין ספק שבעיני לבנונים רבים, השיעים אינם פופולאריים כל כך מאחר ובשל ההתקפה של החיזבאללה על ישראל, הופצצו ערי לבנון באופן קשה. כוח רב לאומי או צבא לבנון עצמה, עשוי למצוא עצמו בלב מלחמת אזרחים קשה. לכן, על ישראל להשיג את יעדיה שלה במהירות ולא לאפשר לטרור העולמי לגרור אותה למעגל דמים שכזה.

אין לדעת בכמה יעדים ובאיזו רמה תעמוד ישראל בתום הלחימה. העיקרון המנחה את הממשלה הוא לסיים את הסיפור כמה שיותר מהר בטרם יתגברו הלחצים מבית ומחוץ. מאידך, הרצון הוא כמובן לספוג כמה שפחות אבדות, מה שדורש זהירות בבחירת דרכי הפעולה של הצבא.

על החזרת החטופים, הפסקת ירי הרקטות, החזרת כוח ההרתעה וטיהור השטח מהחיזבאללה - רובם המכריע של אזרחי המדינה לא יוותרו לממשלת ישראל, שהרי אם אלו לא יוסגו – המבצע ייזכר ככישלון מהדהד.

הכנסת כוח רב לאומי ונטילת אחריות של ממשלת לבנון תהווה הצלחה, שתסייע לסגור את מעגל האלימות והאיבה שנמשך כבר כ-30 שנה.

לדיווח שוטף, מסביב לשעון, של כל אירועי המלחמה - לבנון 2006 - יומן מלחמה.

הוא גרוע. אך אנו מוכיחים כל פעם מחדש, עד כמה אנחנו גרועים בהפקת לקחים מהתנסויות קשות.
אם היו מאמינים באמת בסיכוי שכוח רב לאומי ידאג לבטחוננו בצפון, לא היו מהססים, באותה הזדמנות, לפעול להרחבת המודל גם לשטחי האוטנומיה הפלשתינית - צרפתים, גרמנים, מצרים, סעודים ו/או אחרים - ילחמו ב"פעילים פלשתינים קיצוניים", יאכפו הפסקת אש ויחסלו האנרכיה ברשות הפלשתינית...

אֵין עַם אֲשֶׁר יִסּוֹג מֵחֲפִירוֹת חַיָּיו - נתן אלתרמן (זמר הפלוגות).

"טוב קצר וקולע מארוך וצולע" - (ש.ר.)