אני וידידה שלי מתואמים ברמות מטורפות , אנחנו דומים בממש כל דבר אפשרי , החל מתחביבים ועד דברים מינוריים כמו מקומות ישיבה בקולנוע.. בכל מקרה , רציתי זמן רב להציע לה שניהיה זוג, אך זה התמהמה ונמשך , בעיקר בשל חוסר בטחון מצידי...
עד שהגיעה השעה שהחלטתי - "די היום אני מדבר איתה לא משנה מה קורה" , היא סיפרה לי [בלי קשר] שיש לה חבר חדש.
יאנו , פיספסתי את המועד.
אחרי ההלם הראשוני אמרתי לעצמי שאני אחכה שהם יפרדו או משהו , ואקווה להכנס בנעליו ,
אבל אני פשוט לא יכול! אני רוצה אותה כל כך, אני לא חושב שאי פעם אני אוכל לפגוש מישהי כמוה....
כמובן , שאני לא רוצה להעמיד אותה במצב של בחירה או משהו כזה,
אבל אני באמת לא יודע מה לעשות....

זקוק לעצה... תודה מראש!

אתה בטוח שאתה אוהב אותה ברמה של להיות חבר שלה? אתה לא מעדיף להישאר ידיד ממש טוב שלה להרבה יותר זמן?
אולי אתה חושב שאתה אוהב אותה ורוצה להיות איתה כי אתה מת לחברה ואין לך הרבה אפשרויות כרגע?

אם אתה בטוח עדיין שאתה אוהב אותה, איך אתה חושב שהיא תגיב? היא הייתה רוצה להיות חברה שלך?

חושב שאוהב אותה מספיק? תחכה עד שיפרדו או עד שתראה כמה רציני הקשר שלה עם חבר שלה..
אם מספיק רציני והיא מאוהבת אז אין לך מה לחפש קשר זוגי איתה פשוט שכח ותתגבר עליה וזהו.
אם לא אוהבת אותו אז פשוט בסופו של דבר יפרדו ואז תהיה לך הזדמנות ואל תפספס אותה בגלל חוסר בטחון!

זה שאלה נורא מסובכת.
זה תלוי בטיב הקשר שלך ושלה ובטיב הקשר שלה ושל חבר שלה.
לדעתי, אם אתה אוהב אותה באמת- אתה רוצה שתהיה מאושרת, גם אם זה לא איתך.
אם טוב לה בקשר שבו היא נמצאת? היא מאושרת עימו? אז תן לה.
ברגע שתדבר איתה זה יגרום למתחים ביניכם לדעתי, ואם תספר לחבר שלה אז גם מתחים בינו ובינה (עקב זאת שאתם ידידים כל כך טובים ונמצאים בקשר טוב).
צריך להבין שקשר, במיוחד אחרי שהוא כבר מוגדר כ"זוג" הוא דבר עמוק, אתה מכיר פחות או יותר את האדם, אתה נקשר אליו. היא לא נכנסה סתם לקשר..
לדעתי? תמשיך הלאה... אם תחכה, והם לא יפרדו, מה יקרה? ואני מקווה שאתה לא מאחל להם זאת.
תמשיך הלאה, תנסה למצוא מישהי שתתאים לך.. לכל סיר יש מכסה.

"יש לרחם על אדם החושש ליטול סיכונים. ייתכן שאדם כזה לא יתאכזב לעולם! ייתכן שהוא לא יסבול כפי שאנשים סובלים כאשר הם מנסים לאחוז בחלום וללכת בעקבותיו. אך כאשר אדם כזה מביט לאחור – ואנו תמיד מביטים לאחור – הוא ישמע את ליבו האומר לו: 'מה עשית בנוגע לחלומות שאלוהים שתל בימיך? מה עשית עם הכישרונות שאלוהים העניק לך? קברת את עצמך במערה כי פחדת לאבד את כישרונותיך. אם כן, זו ירושתך: הביטחון שבזבזת את חייך'".

מאמץ את העצה שלך.
תודה רבה..!