|
03-07-2006, 23:33
|
|
מנהל פורומי צבא ובטחון, מילואים והלוחות
|
|
חבר מתאריך: 07.04.02
הודעות: 23,839
|
|
|
NRG
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי יוסיפון שמתחילה ב "משבר החטיפות בעזה ובגדה - אשכול חדשות יומי 2-3.7.06"
טבילת האש של הממשלה
אולמרט, פרץ ולבני התמודדו השבוע עם משבר גדול ראשון אלא שהפעם הם בתפקיד מקבלי ההחלטות. כך נראה המשבר מתוך חדרי הממשלה. האקווריום
ברק רביד [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://news.fresh.co.il/icons/maariv.gif]
כשראש הממשלה אהוד אולמרט עבר במוצאי שבת על הנושאים שיהיו על סדר יומה של הממשלה הוא תיאר לעצמו דיון שונה לגמרי. בערב עוד הגיעו אליו דיווחים על פגישה בעזה בין אבו-מאזן לאיסמאעיל הנייה בנושא מסמך האסירים. אותו נייר שהשרים היו צפויים לדון בו בבוקר. 6 שעות לאחר מכן, כשהגיעו הדיווחים על הפיגוע בכרם שלום, התמונה כבר נראתה אחרת לגמרי. אולמרט הבין שהגיע המשבר הגדול הראשון שעימו תיאלץ ממשלתו להתמודד.
בישיבת הממשלה היה אולמרט חמור סבר. זועם אפילו. המסרים שלו היו קצרים, ברורים וקלים להבנה בצד השני - אבו-מאזן ואיסמאעיל הנייה אחראים, מבצעי הפיגוע לא יימלטו והתגובה תהיה קשה. 29/6/2006 16:18
אחרי כמה שעות, כאשר כבר היה ברור שחייל ישראלי נמצא חי בידי החמאס הצטרף מסר מרכזי נוסף. "ישראל רוצה לקבל את גלעד שליט בחזרה בריא ושלם" יאמר אולמרט במה שיהפוך למטרה של מבצע גשמי קיץ. ישיבת הממשלה נחתכה מהר ואחרי סקירה קצרה של סגן ראש השב"כ התפנו כולם לעסוק במשבר החדש.
על אף שלא יאמרו זאת בפה מלא, עבור המשולש המדיני-ביטחוני המוביל של ישראל, היה זה משבר גדול ראשון, שאיתו נאלצו להתמודד כמקבלי ההחלטות הבכירים ביותר במדינה. אולמרט, פרץ ולבני אינם נטולי ניסיון, נהפוך הוא. אבל ההשפעה המכרעת והקריטית, של כל החלטה, הפכה מוחשית מאוד.
בישיבת הקבינט של יום ראשון בערב, כבר הרגישו השלושה, איך זה מרגיש להחזיק את כל המדינה על הכתפיים.
מקבלים החלטות יחד
המשבר המתגלגל הזה הראה לנו סוג אחר של התנהלות. בלי התנהלות, היסטריה או הצעות מטורפות. בהתייעצויות הביטחוניות גילו סגנון אחר של חשיבה מצד ראש הממשלה. זה כבר לא אריק שרון שרוכן מעל המפות, מציע מניסיונו בניסוח פקודת המבצע או מתעניין על איזה ציר ינועו הכוחות.
אולמרט האזין בקשב לפרטים, אבל העלה שאלות אחרות. "מה תהיה ההשלכה של כניסה קרקעית לרצועה", חקר את הרמטכ"ל וראש השב"כ. "כיצד יגיבו הסורים על טיסה רועשת מעל ארמונו של אסד?".
לא היה קשה להבחין גם בהבדלים שבין עמיר פרץ לקודמו שאול מופז. פרץנשאר מאופק. לא חיפש נקמה. בניגוד למתיחויות הפוליטיות, כאן אין התחשבנויות. גם ראש הממשלה וגם שר הביטחון הבינו שהמשבר יישאר בשליטה רק עם שיתוף פעולה. "עמיר ידע שזה לא משהו שהוא מנהל לבד, ושההחלטות יתקבלו יחד עם ראש הממשלה והדברים עבדו מצויין", אמרו מקורבי אולמרט.
בשבוע שעבר נכתב כאן על המהפכה שציפי לבני מנסה לעשות במשרד החוץ. סימנים לרצינותה נראו גם במשבר הזה. היא הטילה את כל עבודת המטה על המשרד ורק פיקחה מלשכתה. המנכ"ל אברמוביץ' מינה צוות משימה וסגנו לענייני מזרח תיכון יעקב הדס הפעיל אותו.
"חייבים להחזיר את הילד"
מדי כמה שעות נערכו עדכונים וחיתוכי מצב. את ההמלצות העבירו ללבני שאישרה והפעילות המדינית יצאה לדרך. בניגוד למשברים דומים בעבר, הפעם משרד החוץ נשאר כל העת בתמונת האירועים הביטחוניים. בחדר המצב הוקם קו פתוח מול "הבור" של צה"ל וכל הנתונים זרמו בשקיפות בין הצדדים.
האור בלשכתה של שרת החוץ נשאר דולק השבוע עד השעות הקטנות של הלילה. היא קיבלה כל העת עדכונים, התעמקה בפרטי המידע המודיעיני וניהלה בעצמה את המגעים המדיניים בדרגים הבכירים ביותר עם עשרות שרי חוץ בעולם. בין הישיבות לאירועים שונים היא שוחה עם קונדוליסה רייס שביקרה בפקיסטן, וענתה לטלפון של שר החוץ הטורקי, שעידכן אותה כי בכוונתו לשוחח עם איסמאעיל הנייה.
גם עם אולמרט היא שוחחה באופן רציף, כמה פעמים ביום, מעדכנת על המסרים מהקהילייה הבינלאומית. עבור לבני זה היה יותר מאתגר מדיני, היא חשה את מצוקתה של משפחת שליט. "יש כאן משפחה שחייבים להחזיר אליה את הילד שלה", נשמעה אומרת כמה פעמים השבוע.
כשהאמון מתנפץ לרסיסים
אבל השאלה היא אם המאמצים יספיקו. בצד השני פשוט אין עם מי לדבר. מרגע שהטנקים נכנסו לרצועה, המגעים שעוד היו עם החוטפים הפסיקו כמעט לחלוטין. אנשי המודיעין הכללי המצרי ברצועה, שמנהלים את השיחות, מתוסכלים. "אין שום דבר לעשות יותר" אמר אחד מהם אחרי שהתחילה הפעולה הצבאית. "כשהטנקים נוסעים בעזה מפסיקים לדבר".
גם בלשכת אבו-מאזן מתוסכלים. היו"ר מודע לחולשתו ולאט לאט מתחיל לוותר. הוא לא מבין מדוע כל שיחות הטלפון שקיבל היו משרי חוץ וראשי מדינות בעולם, אבל אפילו לא שיחה אחת מאולמרט. אבו-מאזן היה רוצה לתאם את המאמצים, לקבל ולתת פרטים ולעבוד ביחד כדי לצאת מהמשבר. אבל אולמרט כבר לא מאמין לו, האמון המועט שהתחיל להיבנות בארוחת הבוקר בירדן התנפץ לרסיסים ביום ראשון בבוקר. בלי החייל החטוף חי ונושם, יודע אבו-מאזן, אין לו שום סיכוי להפוך לפרטנר. אם יצליח להביא את החייל, מה שנראה קלוש ביותר, יהפוך לשותף האולטימטיבי.
המבצע בעזה לא נועד רק לחלץ את גלעד שליט. ישראל תנסה להפוך את המשבר הזה למנוף לפגיעה קשה ביותר בחמאס. גל המעצרים בלילה הוא רק דוגמא אחת. אולמרט, לבני ופרץ סבורים שעכשיו העולם מבין בדיוק מה זה החמאס ועד כמה הוא מסוכן. הם לא מתכוונים להרשות לאיסמאעיל הנייה לנתק עצמו מחאלד משעל ולהצטייר כקורבן המתון שרק מעוניין ברגיעה.
הפיגוע בכרם-שלום רק הבהיר לאולמרט יותר שאין עם מי לדבר. קרוב לוודאי שאמונתו בהתכנסות רק הפכה חזקה יותר. השאלה איך עושים את זה תחת הטרור המשתולל. כאשר בעיני רבים כל כך, אירועי השבוע האחרון הם תוצאה ישירה של ההתנתקות, נראה שתוכניתו המדינית של ראש הממשלה הולכת ומאבדת ממוחשיותה.
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/3td/channel_news/gifs/artline.gif]
על האקווריום
האקווריום הוא הכינוי למתחם מוקף הזכוכית, שבו ממוקמת לשכת ראש הממשלה בירושלים. במשך שנים מתקבלות שם ההחלטות החשובות ביותר לעתידה של ישראל. מדי יום חמישי ינסה ברק רביד, הכתב המדיני של nrg מעריב, לספר קצת יותר על הדרך שבה פועלים האנשים שמנהלים לנו את המדינה.
***************************************
לחץ מאסיבי על עזה עכשיו
אמיר בוחבוט סבור שכדי לבלום גל חטיפות מצד ארגוני הטרור יש לסיים את המבצע באקט מכאיב.
אמיר בוחבוט [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://news.fresh.co.il/icons/maariv.gif]
בצה"ל כבר יש מי שאומר "אמרנו לכם" - כי כמו שיודעים כל צופי המונדיאל בגרמניה, מי שלא מבקיע, חוטף. רק ברגע האחרון נדחה מבצע רחב היקף, שנועד להפעיל לחץ אדיר על ארגוני הטרור, ובראשם החמאס. ביום חמישי החליט ראש הממשלה, אהוד אולמרט, שהוא רוצה לתת למצרים הזדמנות לגשר בין ישראל לחוטפים.
מטרת המבצע הייתה לדחוק את החמאס לפינה, ולנצל את המצב כדי להתמודד מחדש עם שיגור הקסאמים בתוך השטח הפלשתיני. כל זה כאשר ברקע מנשבת רוח גבית מכיוון וושינגטון.
בצה"ל ביקשו לנצל את המצב כדי להפעיל לחץ פסיכולוגי על ראשי החמאס והחוטפים, ולהבהיר להם שהעולם נגדם. צה"ל ערוך למבצע מסיבי נגדם, והנה, עוד רגע קט נשמטת הקרקע תחת רגליהם. הקו האדום שנקבע היה להימנע, במידת האפשר, מפגיעה במרקם החיים העדין ברצועה, ולא לגרום למשבר הומניטרי.
אבל אפקט ההפתעה התפוגג, ואם לא הספיקה העובדה שמרגע החטיפה לא הצליחו כוחותינו להניח ידם על שום פיסת מידע, הבוקר נכנסו כוחות צה"ל באופן מצומצם בלבד לתוך השטח הפלשתיני בצפון הרצועה, תוך שהם נצמדים לגדר המערכת כדי לאתר מנהרות ומטענים. בחמאס, ככל הנראה, התפרש המהלך כחולשה. אחרת, איך ניתן להסביר את האולטימטום של החוטפים?פרשנות מרושעת של פסוקי קוראן
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]
רצועת עזה הפכה למערב פרוע, וכמו במערב הפרוע, מי שממצמץ ראשון מפסיד. במיוחד כשמדובר בארגוני טרור איסלאמיים, שמשחקים משחק לא רציונלי המבוסס על פרשנות מרושעת של פסוקי קוראן.
איסמעיל הנייה כבר הצהיר כי העם הפלשתיני יכול לסבול ולהסתפק בפיתה ופול בלבד לאורך זמן. זאת בצל הלחץ שהפעילה מדינת ישראל בשבוע האחרון, על ידי סגירת המעברים ברצועה. אולם בטרם חלף שבוע, קיבל שר הביטחון טלפון ממזכירת המדינה האמריקנית, קונדוליסה רייס, שהביעה דאגה מהנעשה ברצועה.
פחות מיממה לאחר מכן, נפתחו מעבר קרני ומסוף הדלק בנחל עוז, וכ-50 משאיות עליהן אורז, חיטה, בשר וחלב התווספו לפול ולפיתה ונכנסו לשטח הרצועה.
מושכים בחוטים מדמשק
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif] במערכת הביטחון טוענים כי האולטימטום של החטיפה ורמת חריפותו תפסו את המערכת עם המכנסיים למטה. אף אחד לא האמין שלחוטפים יהיה את האומץ לכוון כל כך גבוה, בהתחשב במעורבות המצרית במשא ומתן, ובמאמץ של מדינות העולם, המתנהל בקדחתנות מאחורי הקלעים, במטרה להביא לשחרורו של גלעד שליט.
מצד שני, ישנם במערכת הביטחון גורמים שלא מתפלאים על מתן האולטימטום. לטענתם בחוטים מושכים במפקדת החמאס בדמשק, בראשות חאלד משעל ובגיבוי מלא של נשיא סוריה בשאר אסד. לדבריהם, האולטימטום הוא תוצר של מערכת היחסים המעורערת בין הנייה למשעל בויכוח על המשא ומתן בעניין החייל החטוף.
בקרב הלוחמים, התחושות בשטח קשות. במתחם שדה התעופה בדהנייה שבדרום רצועת עזה חיסלו לוחמי גולני שלושה מחבלים מארגון החמאס, שניים מהם עם חגורת נפץ. לאחר האירוע התייחס מפקד החטיבה, אל"מ מוטי ידעי, לתחושות המתלוות ללחימה האינטנסיבית, ולתסכול הנובע מכך שייתכן שגלעד נמצא כה קרוב. "אני לא יודע איפה החייל החטוף", אמר ידעי. "בין אם הוא נמצא 500 מטר מאיתנו או רחוק יותר, זו תחושה קשה".
ידעי אף מנבא כי הפרשה לא צפויה להסתיים בקרוב. ";אני חושב שהאירוע בו אנו נמצאים יתפתח, אך זה יעשה בהתאם להחלטת ממשלתנו".להכאיב ולזרוע הלם
בצה";ל יודעים כי כדי להפעיל לחץ אמיתי על החוטפים לא יהיה מנוס ממבצע צבאי רחב-היקף, אך לא די בכך. אם הלחץ צבאי לא ישולב בלחץ דיפלומטי יוצא דופן, המבצע לא ישיג את מטרותיו, אלא יגרור את מדינת ישראל להסלמה ושקיעה בבוץ, לשביעות רצונם של הפלשתינים.
המבצע חייב להיערך על פי לוחות זמנים מוגדרים. בסופו הוא צריך להכאיב ולזרוע הלם ותדהמה בצד הפלשתיני, על מנת שאירועים קשים אלה לא יישנו. יכולת ההרתעה הגבוהה של צה"ל חייבת לחזור לאיתנה, כדי שהפלשתינים יבינו שמאירועים כאלה הם רק יפסידו. אם יקבלו החוטפים את מבוקשם, נמצא עצמנו במהרה בגל ניסיונות חטיפה חוזרים ונשנים. על כן, הלחץ המאסיבי צריך להתחיל עכשיו.
_____________________________________
אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!
© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il
|
|