YNET: "מוטה אמר: יוני נהרג באשמתו. ביבי יצא נסער"
"מוטה אמר: יוני נהרג באשמתו. ביבי יצא נסער"
"אמרתי: יוני עזוב את האוגנדי, זו תרגולת. יוני היסס רגע. ואז אמר לעמיצור - שבור ימינה, מתקרבים אליו. הכל היה עניין של עשירית שניה. ואז הוא וגיורא זוסמן יורים על האוגנדי הזה בניגוד לכל מה שתוכנן... וזה הרגע הכי מחריד במבצע, כי ברור לכולנו שעקרון ההפתעה נשמט מהידיים". מוקי בצר ואליק רון מדברים על הרגע הקשה ביותר במבצע אנטבה - פרשת מותו של מפקד סיירת מטכ"ל, יוני נתניהו. על הפאשלה בשטח, ההתמודדות מול משפחת נתניהו והקרב על הזיכרון ההיסטורי. כתבה שנייה
שרון רופא-אופיר
זה נותר הפצע המדמם ביותר ממבצע אנטבה. שאלת חלקו של מפקד סיירת מטכ"ל, יוני נתניהו ז"ל, בפעולה כולה וכן בביצוע בשטח – שבסיומו מצא את מותו. השאלה הזו יצרה חזית קרה שנמשכת עשרות שנים בין משפחת נתניהו, שהפכה את זיכרון הבן המפקד למיתוס, לבין בכירי היחידה – שמעלים גם היום, 30 שנה אחרי, ספקות כבדים באשר לתיפקודו של נתניהו בשטח.
בשיחה עם ynet, מתייחסים מוקי בצר, אז האחראי על ההשתלטות בטרמינל, ואליק רון, שהשתתף במבצע כמ"פ במילואים ביחידה, בזהירות לנקודה הזו. הם מספרים את גרסתם לאירועים, ובמקביל מבהירים: "אנחנו יחידה אינטימית - ואחרי מות קדושים אמור".
התקלה בשטח: האם יוני הקדים לירות?
הכוח נוחת באנטבה כמתוכנן. על המרצדס נמצאים תשעה לוחמים, כולם לבושים במדים מנומרים, כמדי החיילים האוגנדים. בצר הוביל את הכוח: "ידענו שעוד שתיים שלוש דקות יהיה מגע. העיניים היו נשואות רק למקום אחד לפתחים של הטרמינל. בדקתי שכולם דרכו את הנשק ושהנצרה על בודדת. אני מקבל אישור ואנחנו מתקדמים".
ואז מתחולל האירוע המשמעותי במבצע. בצר מספר: "אנחנו מבחינים בשני חיילים אוגנדים, עומדים ומדברים אחד עם השני. ואז אחד עוזב - והשני מבחין
בנו, מרים את הנשק, מכוון וצועק 'אדוונס', כלומר תתקדמו אלי. יוני נבהל ואומר לאחד הקצינים: תחסל אותו. אני אומר ליוני: עזוב, זה תרגולת. אני יודע את זה בין היתר בגלל הרקע שלי באוגנדה. כשגרתי שם, שמרו על הבית שלי שני חיילים. שניהם הכירו אותי ולמרות זאת כשהייתי מגיע הם היו מרימים את הנשק וצועקים 'אדוונס'".
"חזרתי ואמרתי: יוני עזוב, זו תרגולת. יוני היסס רגע. ואז אמר לעמיצור - שבור ימינה, מתקרבים אליו. הכל היה עניין של עשירית שניה. ואז הוא וגיורא זוסמן יורים על האוגנדי הזה - בניגוד לכל מה שתוכנן. האוגנדי נפצע ומתרומם, מישהו מהלנדרובר מזהה מה קורה ופותח עליו באש רועשת עם קלצ'ניקוב. וזה הרגע הכי מחריד במבצע, כי ברור לכולנו שעקרון ההפתעה נשמט בשניה זו מהידיים, והסכנה שאסון מעלות יחזור הייתה מוחשית. כל אחד הבין שיכול לקרות אסון".
מרגע שההפתעה נעלמה, נפתחת אש מכל הכיוונים. במקום שמפקדי החוליות יגיעו לפתחים שנקבעו בתוכנית, כולם נעים אחרי בצר ונוצר "פקק" של לוחמים שאיבדו את החוליות שלהם.
מספר אליק רון: "היתה אנדרלמוסיה שלמה, אני מבין שאנחנו יורדים מהרכב, לא לפי התכנון. היינו צריכים לחלוף ליד מגדל הפיקוח עם הרכב, אבל יצא שכוח גדול רץ מתחת למגדל הפיקוח - ומשם נורית האש. אני רץ צמוד ליוני ופתאום רואה שהוא נפגע. אני זוכר שאמרתי לדוד חסין: טפל בו טוב, שלא ייעלם. ואז אני רץ פנימה למוקי להגיד לו שיוני נפגע. שם, בינתיים, כמעט מסתיים הקרב. אני יוצא חזרה החוצה ושוב אש מטורפת מכיוון מגדל הפיקוח - ואני אומר לעצמי אליק, אתה הולך לחטוף".
על אף חילופי האש מצליח הכוח בפיקודו של בצר לפרוץ לטרמינל ולשחרר את בני הערובה. החוטפים, שלא חשבו בכלל על האפשרות שמדובר בחיילי צה"ל אלא העריכו שמדובר בסיכסוך כלשהו בין החיילים האוגנדים, מופתעים ונהרגים.
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.ynet.co.il/PicServer2/20122005/820921/D388-049_wa.jpg]
בני הערובה בארץ. צילום: לע"ם
אבל זו רחוקה מלהיות הצלחה מושלמת. בשטח, נושם יוני נתניהו את נשימותיו האחרונות בידי חבריו. בטרמינל עצמו מוצאים את מותם שלושה בני ערובה: אידה בורוביץ', שנהרגה כנראה מאש המחבלים, וז'אן ז'ק מימוני ופסקו כהן שנהרגים מאש כוחותינו. בת ערובה נוספת, דורה בלוך הקשישה שפונתה כמה ימים קודם לכן לבית החולים, נורתה למוות לאחר המבצע בהוראתו של אידי אמין המתוסכל. בנוסף, נפצע באורח אנוש אחד מחיילי הכוח של הצנחנים, סורין הרשקו, שנותר משותק בכל חלקי גופו.
_____________________________________
|