27-06-2006, 19:43
|
|
|
|
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 3,819
|
|
כל בעיות המדינה הן בעיות ניהול (לא פוליטיקה!!!).
אזהרה: הודעה זו מנסה לעסוק בניהול ולא בפוליטיקה. הודעה זו דורשת ראש פתוח וידע בסיסי בניהול. מי שלא מסוגל לעשות את ההפרדה בראשו בין ניהול לפוליטיקה הבעיה היא אצלו בלבד!!! כותב ההודעה לא אחראי לאופן שבו ההודעה מתפרשת במוחו של מען דהוא.
הפיקוד על הצבא, נמצא בממשלה לא במטכ"ל. צורת קבלת ההחלטות בארץ עקומה (לא פוליטיקה!!! רמת ניהול נחותה!!!). גם הממשלה וגם בתי המשפט אוהבים לשחק בחיילים בזמן שזה אמור להיות הצעצוע הפרטי של המטכ"ל. סון-טסו כתב עוד לפני אלפיים חמש מאות שנים שאסור לשליט להתערב במהלכים של איש מקצוע - כמו הגנרל. עליו להכתיב יעדים בלבד ולהשאיר את הביצוע לאחרים.
אין אומץ פוליטי לעשות מהלך כלשהו כאשר אפילו בניית תשתיות בסיסיות נתקל בבילבול בירוקרטיה ואינטרסים מתנגשים. (לא פוליטיקה!!!! ניהול קלוקל!!!).
כאשר צורת קבלת ההחלטות בארץ עקומה, אפילו עם כל הרצון של פוליטיקאי לחתוך שביל בתוך הסבך, אי-אפשר ואפילו קשה מאוד לבצע משהו, לקבל החלטה כלשהי או להניע פרוייקט. (לא פוליטיקה!!! ניהול!!!). אם מחלות ניהוליות דומות היו קיימות בארגון כלכלי או פירמה, היא הייתה קורסת מזמן!).
מחלות ניהוליות אלו אינן קשורות למפלגות או אישים מסויימים אלא למבנה המערכת כולו. דרושה ההנהגה חזקה כדי לחולל שינוי באופן שיהיה בלתי הפיך ולטובה. אין כזו מנהיגות כבר שנים רבות מאוד. (לא פוליטיקה!!! ניהול!!!).
תסמינים שונים למחלות הניהוליות של המדינה (לא פוליטיקה!!! רק ניהול!!!).
1. אין תקשורת ברורה בין מחלקות.
2. אין קבלת החלטות בזמן, במקרה הטוב, בדיעבד.
3. פחד איום בתוך הארגון, כולם רצים לכסת"ח במקום להעביר נתוני אמת בזמן אמת.
4. אין בקרה תהליכית ווידוי ביצוע
5. אין הבנה של הבעיות, אין הגדרת יעדים ברורה. הכל מעורפל לצורכי כסת"ח, כדי להיות בסדר עם כולם.
6. אין חלוקת אחריות מוגדרת, כל אחד רוצה להכתיב מדיניות ולהאשים אחרים בתוצאות...
7. ערוב סמכויות ואחריות בין רשויות המדינה
8. אין חזון - לא קיים ארגון מודרני בלי חזון. לישראל אין חזון כבר שנים רבות.
9. אין רישום היסטוריה (הכוונה לא להיסטוריה עיתונאית אלא איך פתרו בעיות דומות בעבר הקרוב).
10. חסר תיאום בין מחלקות, בין דורות (אם מנהל פרוש או מוחלף, כל הניסיון שלו יורד לטימיון, המנהל הבא לומד הכל מאפס - חפיפה נוסח הצבא היא כסת"ח, מה שצריך זה רישום וידעת הרשום).
11. תכנון ארוך טווח. תקציבים ארוכי טווח והתחייבות לשמירה עליהם.
12. כפילויות, צווארי בקבוק, היעדר גמישות.
13. העדר אכיפה של חוקים ותקנות.
מבחינה צבאית, צה"ל יכול לעשות הרבה. אלא שאני חושש שהחיילים איבדו הרבה מהאגרסיביות, הרצון להילחם, הבטחון בצדקת הדרך. חסר מאוד הזעם על הטרור. סון טסו אמר, חייל טוב הוא חייל מלא חימה (על האויב) ואמונה בצדקת דרכו. אם לא פוליטי לקרוא לאויב בשמו, אז בשביל מה להילחם? נגד מי בדיוק? (זה לא פוליטיקה!!! זה ניהול!! - אין פעולה בלי יעדים!).
אני מאוד חושש שאנחנו מפסידים בחזית ההסברה, דבר שמקרין ישירות על החייל שצריך להחליט אם מוסרי או לא מוסרי להגן על עצמו או חבריו וללחוץ על ההדק. אני מכיר חיילים שמוסריות מזוייפת הרגה אותם!!!.
החזית הפסיכולוגית היא חזית לכל דבר. נושאים שקשורים לחוסן לאומי אינם קשורים לפוליטיקה. אם צלף מסרב לחפות (להרוג) ומפספס בכוונה, בזמן שסומכים על החיפוי שלו, ובגלל זה מתים חיילים אז יש בעיה (אבל אי אפשר להוכיח את זה!). אם סומכים על חיפוי ממסוק (הייתי עד לזה בלבנון), וברגע הקריטי הטייס מסרב לירות בתואנה של "תקלה טכנית" (סרבנות אפורה), ושנים מאוחר יותר (כנראה) אותו טייס מתגאה בסרבנות האפורה שלו בראיונות בטלויזיה ובאתרים בעלי גוון פוליטי מובהק... אז יש בעיה. זה מזמן לא פוליטיקה!!!
נערך לאחרונה ע"י Gilgamesh בתאריך 27-06-2006 בשעה 19:51.
|