 |
23-06-2006, 01:03
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 07.02.05
הודעות: 1,882
|
|
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי יוסיפון שמתחילה ב "החיסולים, הפיספוסים והפגיעה באזרחים - החיסולים ימשכו, כתבות ופרשנות"
חיל האוויר: תקלה גרמה לסטיית הטיל בחאן יונס
תקיפת חיל האוויר בחאן יונס, שכוונה נגד פעילי ועדות ההתנגדות, הביאה למותם של שני בני משפחה חפים מפשע שסעדו ארוחת ערב בביתם. מתחקיר חיל האוויר עולה כי מדובר בתקלה טכנית ולא בטעות אנוש, אך החקירה נמשכת
חנן גרינברג
בעיה טכנית היא זאת שגרמה לאחד הטילים שנורה אמש מכלי טיס של חיל האוויר לסטות ממעופו לעבר היעד ולפגוע בבית בחאן יונס. כך עולה מתחקיר שנערך במהלך היום (ה') בחיל האוויר. כתוצאה מהתקיפה נהרגו שני בני משפחה , בעת שסעדו יחד ארוחת ערב .
התחקיר נועד לברר מהן נסיבות האירוע בו נהרגו שני אזרחים חפים מפשע, בעוד הטילים ששיגרו כלי הטיס של החיל אמורים היו לפגוע בפעילי ועדות ההתנגדות העממית שהיו במכוניתם.
גורמים בכירים בחיל ציינו כי פוחת הסיכוי לכך שטעות אנוש גרמה לסטיית הטילים מהיעד, ומתחזקת ההערכה כי בשל מגבלה טכנית הוסט אחד משני הטילים שנורו מכלי הטיס מרחק 15 מטר ונחת בסופו של דבר על גג המבנה.
על פי הגורמים מדובר בתקלה שנסיבותיה המדוייקות עדיין נבדקות. "זה יכול לקרות פעם אחת במאה תקיפות", הסביר קצין בכיר. בחיל האוויר קרקעו את כלי הטיס שלא פגע אמש במטרה, כפי שנעשה לאחר כל אירוע שאינו מסתיים בתוצאה הרצויה. כלי הטיס הספציפי כבר ביצע בעבר פעולות דומות בהצלחה. "אין כל כוונה לקרקע את כל המערך", הבהיר הקצין הבכיר. "כלי הטיס
שהשתתף אמש בתקיפה יוחזר לפעילות לאחר גמר התחקיר ולאחר שיוכח כי הוא מדייק בירי במטווח".
התקלה שאירעה אמש גרמה לפגיעה בחפים מפשע, אך היא שונה מהסיבות שהביאו לפגיעה באזרחים באירועים אחרים בהם תקף חיל האוויר ברצועת עזה. עם זאת הבהירו קצינים בכירים בחיל האוויר כי אין כל כוונה לשנות את השיטה. "נמשיך ונבצע פעולות שתכליתן הגנה על אזרחי מדינת ישראל. צריך לזכור שבשבוע האחרון היו גם ארבע פעולות שהצליחו", ציינו.
(22.06.06, 20:50)
מקור
15 אמצעי מעקב נכשלים באזור הצפוף ביותר בעולם:
מאת עמוס הראל
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
התקלות של צה"ל
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
הסיפור הזה מתחיל לחזור על עצמו, בתדירות מדאיגה. בפעם השלישית בתשעה ימים נהרגו אתמול אזרחים בעזה בתקיפת חיל האוויר. בעוד ישראל שקועה בוויכוח ארוך עם עצמה בשאלה איך נהרגו שבעת האזרחים בחוף בית-להיא, הרג חיל האוויר את האזרח ה-11 והאזרחית ה-12 ברצועה; חפים מפשע ("בלתי מעורבים" בלשון הצבאית היבשה) שנקלעו במקרה למסלול הטילים. ופעם אחר פעם, מספק החיל הסברים מורכבים, שעיקרם: לא ראינו את האזרחים, הם הגיחו למרכז המטרה ברגע האחרון.
העלייה במספר הנפגעים, שבצה"ל מייחסים אותה כרגע בעיקר לצירוף מקרים, נובעת כנראה מהאצת קצב הפעולות ברצועה, לצד הרפיה מסוימת (שבוטלה בינתיים) של המגבלות על ירי בלב אוכלוסייה אזרחית. אבל ביסודה עומדת בעיה עמוקה יותר. בלחימה מול חוליות ה"קסאם" וה"גראד", בלב האזור הצפוף ביותר בעולם, כמעט בלתי אפשרי למנוע פגיעה באזרחים.
הדיון הציבורי בפעילות האווירית מלווה בבלבול מושגים. בפועל, קיימים שלושה סוגים שונים של תקיפות: התנקשויות (בשמן המכובס "סיכול ממוקד"), הפצצות מן האוויר של יעדים הקשורים לטרור (כמו מחרטות לייצור אמצעי לחימה ובסיסי אימונים) ו"יירוט" חוליות טרור (לרוב, של משגרי רקטות "קסאם") בדרכן לפיגוע או מיד לאחריו.
מבצעי ההתנקשויות מנוהלים במשותף מתל אביב, משני חמ"לים מקבילים: האחד של המטכ"ל וחיל אוויר, השני של השב"כ. בחודשים האחרונים חל שינוי בניהול שני סוגי התקיפות האחרים. בפיקוד הדרום הוקם חמ"ל, המרכז את רוב מבצעי הפגיעה בחוליות וחלק מתקיפות הבסיסים והמחרטות.
הפעולות המתוכננות זמן רב מראש (בעיקר מהסוג הראשון) מצריכות הליך אישורים מורכב ומוסדר, שמסתיים אצל ראש הממשלה ושר הביטחון. כדי לאשר יעד להתנקשות או לתקיפה, נעשית עבודה משותפת של השב"כ וצה"ל, המרכזים עליו מידע. לאחר קבלת האישור, עובר תהליך התכנון לפסים מעשיים יותר. לעומת זאת, החלטה על יירוט חוליה היא לרוב מיידית והאישור לה יכול להתקבל בידי דרג צבאי בלבד (למשל, על-ידי אלוף הפיקוד) בגלל הדחיפות הרבה המלווה אותה.
המודיעין לצורך הפגיעה מסתמך על שלושה מקורות: מודיעין חזותי ("ויזינט"), האזנות לרשתות טלפון וקשר ("סיגינט") ומקורות אנושיים ("יומינט"). לרוב, מופעל תמהיל של השלושה. הצלבה של צילומים, הקלטות ומידע שימסור סוכן תביא להבנה כי היעד לפגיעה נמצא במקום ובשעה ספציפיים. ישראל חסון, לשעבר סגן ראש השב"כ, הסביר באחרונה: "אתה יכול לעמוד מעל האבן שמתחתיה מסתתר המבוקש ואם לא יהיה לך סוכן שיודיע לך שהמבוקש שם, לא תדע מזה". במלים אחרות: נחוץ מקור אנושי כדי לוודא היכן היעד ושזהו האדם הנכון.
בעת פעולת התנקשות מפעילה כיום מערכת הביטחון כ-15 אמצעי מעקב, לעומת שניים בלבד לפני כחמש שנים. סוג החימוש השתנה. טילי ה"הל-פייר" שתוכננו לחורר טנקים, הוחלפו בארבעה סוגי טילים אחרים, חלקם "מוכווני פולקסוואגן" שנבנו כך שבמקרה של פגיעה ברכב, יופנה האפקט של הפיצוץ פנימה והפגיעה הסביבתית תהיה קטנה.
אך אם התקיפה האווירית היא שיא הטכנולוגיה, מדוע יש כה הרבה נפגעים אזרחים? בצה"ל טוענים שבארבעת המקרים האחרונים (באמצע מאי נהרגו עוד שלושה אזרחים, בעת התנקשות בפעיל ג'יהאד) הירי כוון למטרה נעה בסביבה "דלילה" יחסית באוכלוסייה אזרחית. אך לרוב, המכונית היתה בנסיעה וכשפגעו הטילים בה או בקרבתה, כבר היו בקרבתה אזרחים. בפעולה הכושלת אתמול, החטיאו הטילים את המכונית ופגעו בבית, במרחק של כ-20 מטרים. בכל המקרים לא היתה בעיה של מודיעין מוקדם. בשב"כ אומרים שעד היום, אחרי מאות פעולות לא נרשם שום מקרה של "טעות בזיהוי" בהתנקשות.
ובכל זאת, בהצגת הדברים טמונה הטעיה, הגורמת לרבים בישראל להניח שהסיכול אכן יכול להיות ממוקד, "סטרילי", בלא לפגוע בחפים מפשע. זו נובעת מהצלחת חיל האוויר, בשנים 2004-2005, להפחית מאוד את מספר הנפגעים האזרחים בתקיפות. בפועל, העובדה שלא מעט תקיפות מסתיימות בפגיעה מדויקת במכונית, מבלי ששום ילד על אופניים יטייל למרכז המטרה, היא כמעט בחזקת נס. מונחים כמו תקיפה "כירורגית" או "סטרילית", בלב אזורים המיושבים בצפיפות, אינם מציגים תמונה אמיתית של הסיכונים.
את הטילים עצמם משגר כלי הטיס, לאחר שקיבל אישור סופי מה"שולט", בדרך כלל קצין בכיר בחיל האוויר, האחראי למבצע. כמה גורמים בשרשרת, בהם השב"כ והשולט, רשאים להכריז על ביטול הירי ברגע האחרון, אם יש חשש לפגיעה באזרחים או שיש טעות ביעד. אלא שמרגע השיגור ועד הפגיעה במטרה חולפות עשרות שניות יקרות ערך ואזור הנראה מבודד יכול להשתנות במהירות הבזק למקום מאוכלס, בעיקר אם הירי הוא לעבר מכונית נוסעת.
בכיר בחיל האוויר אמר אמש כי על כל תקיפה היוצאת לפועל, מתבטלות עשר בגלל תנאי השטח: נוכחות אזרחים, תנאי תאורה לקויים, עצים המסתירים את קו המטרה. מול 15 אזרחים שנהרגו בתקיפות מתחילת השנה, מונים בחיל כ-70 מחבלים שנהרגו, יחס של כמעט 1:5. אמש הורה הרמטכ"ל, רב-אלוף דן חלוץ, על בדיקה יסודית של ארבע התקלות האחרונות. בחיל מתקשים למצוא מכנה משותף לארבע הפעולות. מפקד החיל, האלוף אליעזר שקדי, כבר החל בתחקיר ראשוני על הפעולה אתמול - ייתכן שהפעם נעשתה טעות אנוש.
לאחר הפיצוץ בחוף בית-להיא לפני כשבועיים, הורו שר הביטחון והרמטכ"ל על הפסקת הירי הארטילרי לרצועה. בינתיים, אין כוונה לנקוט צעד דומה לגבי התקיפות מהאוויר. "אנחנו מאמינים בשיטה הזו. לא עומד לרשות צה"ל נשק מדויק יותר", טוענים בחיל האוויר. וקיים כמובן שיקול נוסף: בצד הפלשתיני אין שום כוונה להפסיק את ירי ה"קסאם" לשדרות, או לקיים תחקירים על נסיבות הפגיעה באזרחים.
מקור
_____________________________________
נערך לאחרונה ע"י itai25. בתאריך 23-06-2006 בשעה 01:29.
|
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
