09-06-2006, 01:19
|
|
מנהל פורום חומרה
|
|
חבר מתאריך: 27.05.02
הודעות: 22,477
|
|
לגבי נושא סידור האלקטרונים באטום יש לא מעט היסטוריה :)
אם אינני טועה, התיאוריה הראשונה בתחום נקראת מודל "עוגת צימוקים", ואני חושב שתומסון הוא האחראי לה. היה ידוע בזמנו שהאטום חייב להיות נייטרלי מבחינה חשמלית, כלומר סך כל המטען בו חייב להיות אפס. לכן תומסון טען שהאטום הוא מעין כדור הטעון במטען חיובי, כאשר בתוכו נמצאים האלקטרונים בעלי המטען השלילי, על מנת לאזן את המטען הכולל.
מאוחר יותר, ארנסט ראת'רפורד הוכיח בניסוי שהמודל הנ"ל שגוי, והוא החליף אותו עם תיאוריה משלו. הוא הגה את הרעיון של הגרעין:
http://en.wikipedia.org/wiki/Rutherford_model
מאוחר יותר הגיע נילס בוהר והחליף את התיאוריה של ראת'רפורד בתיאוריה הקלאסית שמלמדים היום בבתי הספר, מודל האטום של בוהר.
אבל גם המודל הזה לא היה מושלם בגלל כמה שאלות קשות שהוא לא ידע לענות עליהן:
א. חלקיק שנע בתאוצה מקרין קרינה. לכן האלקטרון שנע סביב הגרעין אמור לאבד אנרגיה ולנוע ברדיוסים הולכים וקטנים עד שיקרוס לתוך הגרעין...
ב. אפקט זיימן.
יש עוד כמה בעיות, אפשר לקרוא עליהן כאן:
http://en.wikipedia.org/wiki/Bohr_atom#Shortcomings
ואז מגיעה תורה של תורת הקוונטים.
א. אני לא בקיא בנושא על בוריו ולכן קשה לי לפרט כאן את מהות התורה ומסקנותיה...
ב. זה די ארוך וקצרה היריעה מלהכיל.
רק אומר כמה דברים בקצרה.
ידוע העיקרון של דה-ברולי שאם לגל יש תכונות של חלקיק, כנראה שלחלקיק יש גם תכונות של גל. אבל גל של מה? גל של הסתברות. נשמע מוזר, אם אני בכלל אומר את זה נכון, אבל זה מה שאני זוכר מהקורס. בעצם בגלל עיקרון אי-הוודאות של הייזנברג:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2...%90%D7%95%D7%AA
העיקרון קובע שלא ניתן לקבוע בוודאות מוחלטת בו זמנית את מיקומו ואת מהירותו (בצורת תנע) של חלקיק מסויים, או את הזמן ואת האנרגיה. לכן יש צורך לדבר על ההסתברות שחלקיק מסויים ימצא במיקום מסוים במרחב בזמן מסויים. זה מתואר על ידי פונקציית הגל של החלקיק. פונקציית הגל (או יותר נכון הערך המוחלט שלה בריבוע, זו פונקציה מרוכבת) מתארת את ההסתברות שחלקיק ימצא במיקום מסוים במרחב בזמן מסויים. איך מוצאים את פונקצית הגל של חלקיק מסויים? על ידי משוואת שרודינגר.
שרודינגר חשב מה צריכה להיות המשוואה שתתן את פונקצית הגל, ופחות או יותר ניחש את התשובה:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E...%A0%D7%92%D7%A8
אם אני זוכר נכון, מציאת הפיתרון למשוואה זו כרוך במספר פרמטרים, שהם המספרים הקוונטיים, כאשר היו קיימים בהתחלה שלושה:
1. מספר קוונטי ראשי, n, באנגלית Principle Quantum Number
2. מספר קוונטי מסלולי, l, או באנגלית Azimuthal Quantum Number
3. מספר קוונטי מגנטי, m, או Magnetic Quantum Number
מאוחר יותר נהגה רעיון הספין והוגדר מספר קוונטי נוסף, ms, מספר קוונטי ספיני שערכו הוא או חצי או מינוס חצי.
http://en.wikipedia.org/wiki/Quantum_numbers
http://en.wikipedia.org/wiki/Spin_%28physics%29
קשה לי להסביר יותר מזה
_____________________________________
The only certainty in life is that there are no certainties.
|