מערה תת קרקעית מבודדת התגלתה במחצבת "נשר". במקום חיו במשך מיליוני שנים מיני סרטנים וחסרי חוליות אחרים
יום רביעי, 31 במאי 2006, 16:41 מאת: תמרה טראובמן, הארץ


אחד הסרטנים שנמצאו במערה (צילום: ששון תירם)

מיני בעלי חיים בלתי מוכרים למדע עדיין התגלו לאחרונה במערה תת-קרקעית, שנחשפה במחצבת "נשר" ברמלה. לדברי החוקרים, המינים החדשים שהתגלו חיו במערה במשך מיליוני שנים, בעולם תת-קרקעי סגור המנותק מהעולם החיצון.

הממצאים הוצגו במסיבת עיתונאים שהתקיימה הבוקר. "זוהי מערה ייחודית בקנה מידה בין-לאומי", אמר פרופ' עמוס פרומקין, מהיחידה לחקר המערות במחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית. "עד כה אותרו שמונה מינים של חסרי חוליות שרובם חדשים למדע, ובהם ארבעה מיני סרטנים, עקרב, זנב זיף, אוליגוחטה ופסאודו-סקורפיון".

לדברי ד"ר חנן דימנטמן מהמכון למדעי החיים, סקירה מקיפה של סיווגי סרטנים העלתה כי שניים ממיני הסרטנים שהתגלו לא היו מוכרים עד כה. "לא מצאנו שום תיאור שלהם בספרות", אמר דימנטמן. שאר המינים שהתגלו עדיין בבדיקה: הם נשלחו למדענים מומחים בתחומם, על מנת שיבדקו אם הם מינים חדשים ויסווגו אותם.

החלל התת-קרקעי שנחשף במחצבה, המכונה "מערת איילון", עשוי מחילות ואולמות באורך כולל של כ-2.5 קילומטרים, אמר פרומקין, בעומק של כ-100 מטרים מתחת לפני הקרקע. המערה סגורה למבקרים בשל הרצון לשמר את ניקיון סביבת החיים הייחודית שהתגלתה בה.

אורכו של הסרטן הגדול ביותר מגיע לחמישה סנטימטרים. "הוא ניזון מהסרטנים הקטנים ביותר, ואוכל גם 'סלט', כלומר חיידקים", אמר דימנטמן. שאר שלושת מיני הסרטנים הזעירים ניזונים מחיידקים בלבד. דימנטמן אומר, כי כפי הנראה הגיעו הסרטנים מהים לפני מיליוני שנים, ועד כה חיו והתפתחו במערה - בעולם סגור משלהם, המנותק מהעולם החיצון.


הסריקות במערה (צילומים: Konstantin Hoshana)

מערכת אקולוגית מבודדת לחלוטין
במערה נמצאו גם עקרבים חסרי עיניים. לדברי דימנטמן, העקרבים העיוורים היחידים מסוג זה נמצאים בטווח של מאות קילומטרים מאזור מערת איילון. "ידוע על עקרבים עיוורים כאלה רק ממקומות הנמצאים בסמוך לקו המשווה", הוא אמר. לדבריו, ייתכן שהעקרבים הללו היו בעבר נפוצים באזור. חבריהם נכחדו, אך מין זה נשמר במעמקי האדמה המוגנים של מערת איילון.

במימי המערה גם נמצאו יצורים חד תאיים ובקטריות. חלק מהבקטריות מנצלות את הגפרית שבמים כמקור לאנרגיה ויוצרות את הבסיס התזונתי לכל המערכת האקולוגית של המערה במים וביבשה.

לדברי פרומקין, בעבר התגלו מערות תת-קרקעיות מבודדות אחרות - אחת מהמפורסמות בהן נמצאת ברומניה - ואולם אף אחת מהן אינה מבודדת כמו המערה הנוכחית, המכונה "מערת איילון". בידודה נשמר הודות לשכבת סלע גיר מעליה, המונעת חלחול מים וחומרי מזון ממעל פני השטח אל תוך המערה.

מנכ"ל נשר, יואל פלדשו, אמר היום כי חברת נשר תשמור על המערכת האקולוגית שהתגלתה במחצבה ותמנע כל פגיעה בממצאים שנתגלו, למרות הקשיים התפעוליים שייגרמו לה בעקבות גילוי המערכת האקולוגית. לדברי פלדשו, המפעל יאפשר לחוקרי האוניברסיטה לגשת אל המקום ולחקור את הממצאים לעומק. הוא הביע תקווה כי רשויות התכנון יסייעו לחברה לפתח את המחצבה בשטחים חלופיים.



במחקר השתתפו גם פרופ' דב פור ופרופ' אהרן אורן מהמכון למדעי החיים, ישראל נעמן, תלמיד לתואר שני וחוקרים נוספים.

מקור: http://news.walla.co.il/?w=//916302

הערה משלי: מה הסיכוי, בהנחה שכולנו יודעים איך עובד הראש הישראלי, שיתבצעו שימור ובידוד מוצלחים של מתחם המערה לטובת מחקר עתידי? מערה שכזו יכולה ליצור עניין עולמי ולהביא חוקרים רציניים ברמה עולמית מחו"ל, ויש לי הרגשה מסריחה שתוך מספר שנים כבר לא יישארו חיים (נדירים או בכלל) לתעד ולחקור...

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל