סיפר לי חבר שאמש התקיים בירושליים סימפוזיון בנושא תקשורת וטרור.

חלק מהמסקנות לפי מה שאמר שהציבור חושב שיש דיווח יתר והתקשורת מעצימה את האירוע ומסיעת לטרור.

מישהו שמע מישהו ידע ? אשמח להתעדכן.

אגב בעיתוני שישי כותרת :" צילומי אל ג'זירה הובילו את צה"ל לחמושים"
אני מניח שעכשיו הם יזהרו ואנחנו נתקשה - למה לפרסם????????????

זוכרים את המיקי גורדוס של מוגדישו???????????

את התרמיל עם השם באסון המסוקים??????????????

אכן יש לי דעה אבל רציתי לדעת אם מה שאמר החבר יש לו רגליים ואז אולי שווה יהיה לפתוח דיון על סמך מסקנות אקדמאיות ולא תחושות בטן שלי.

תודה למשיבים.....

מחבלי "ספטמבר השחור" שפעלו בכפר האולימפי במינכן - גילו את הצלפים, שהוצבו על הגגות, באמצעות צפיה בשידורים החיים בטלויזיה (ולא רק הצלפים זכו לחשיפ הזו...).

ניתן להוסיף לזה גם את הסיוע לטיווח טילי הפרוג הסוריים, בעזרתם האדיבה של הרדיו והטלויזיה, במהלך מלחמת יום הכיפורים. תחילה דיווחו על הפגיעה בלולים, אח"כ על הפגיעה בפאתי עפולה (אולי הסדר לא כזה בדיוק) - ובסופו של דבר פגע המטח בבסיס רמת דוד...

אני חושב שדובר לא מעט בנושא בעבר בהקשר החיזבאללה, אל קעידה ואחרים.

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

תראה מה אפשר להשיג באמצעות קריאה וחיפוש קליל באתרי החדשות. תיקון אש לירי הקסאם לעבר ביתו של שר הביטחון (שהיה אפשר לקרוא בחדשות לא מזמן שהבית אינו ממוגן כי פרץ לא הסכים למגן את ביתו) :



עכשיו רק צריך להשיג מפה של שדרות ולמצוא את הבית של משפחת אשכנזי ואת הבית של עמיר פרץ ולתת תיקון קטנטן (או לסמוך על הפיזור הטבעי של הקסאם ולירות על אותה הנקודה). גם מפות יש באינטרנט...

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

חלק מהפעילות שצה"ל עושה ברצועה, זה למנוע מהמחבלים לתקוף פעמיים מאותו המקום.
ברגע שירו רקטות מנקודה מסוימת, לא רק שאתה מפציץ את האזור, אתה גם יודע לסמן את הנקודה הזו כיעד.
אם יהיה מחבל מספיק טיפש כדי לנסות לשגר שוב פעם משם רקטה, אני בטוח שהוא יגלה כמה רקטות משלו בדרך אליו.

כשאומרים שהתקשורת היא דלק במנוע הטרור, לא מתכוונים לפליטות פה (או מקלדת) פה ושם - מתכוונים לעניין העקרוני והבסיסי: בלי תקשורת אין טרור. כל מהותו של הטרור היא הטלת אימה (זו גם משמעות המילה באנגלית) על אוכלוסיות גדולות. היות שפעולות הטרור מוגבלות מטבען (ברובן - לא מדובר על תרחישים עתידניים של טרור גרעיני או ביולוגי מאסיבי וגם לא על פעולה יוצאת דופן כמו הפלת התאומים) ביכולתן להזיק לפלחים נרחבים באוכלוסיה - הרי הגורם היחיד שנותר להעביר את הפחד והאימה לציבור הרחב הוא התקשורת. חישבו על אסון כמו מעלות, או מינכן - אם לא השידורים הבלתי פוסקים מזירות האירוע, החשיפה לציבור היתה קטנה הרבה יותר ואיטית הרבה יותר. "שגריר" אש"ף באו"ם, דיפלומט מכובד, אנושי ותרבותי להפליא (כפי שתווכחו להלן), אמר לאחר אסון מינכן, שמה שעשתה פעולה אחת, לא עשו עשרים שנה של תחנונים באו"ם, ומבחינתו הוא צדק.

עם זאת, אל תסיקו מדברי מסקנות חפוזות: אני מפנה אתכם למה שאמר תומס ג'פרסון בזמנו: עדיפה עתונות חופשית בלי ממשלה, מאשר ממשלה בלי עתונות חופשית.

אליהו

כולם מומחים לתקשורת וכיו"ב. לפי הפרסום שראיתי, אף לא אחד מומחה לטרור.

כמובן, אם לא סופרים את המומחה לענייני כל דבר פרופ' כשר.

לא ידידי

אני לא מומחה לתקשורת ולא מומחה לטרור.....

סה"כ רציתי לאשר מידע שאכן התקיים סימפוזיון ולנסות להגיע למחקר המלא.... כי זה מעניין.(אותי)

עד כעת לא קיבלתי תשובה לשאלתי....

ובהחלט נחמד שחברים יכולים לקחת כל אשכול למחוזות הנראים להם (מכל מלמדי השכלתי)

ואשר לשאלתי - סבלנות יש לי, ואו שאקבל תשובה, או שלא....

בכל מקרה חג שבועות שמח לכל חברי הפורום.

אילן

ציטוט:

במקור נכתב על ידי אליהו ר כשאומרים שהתקשורת היא דלק במנוע הטרור, לא מתכוונים לפליטות פה (או מקלדת) פה ושם - מתכוונים לעניין העקרוני והבסיסי: בלי תקשורת אין טרור.

אני מסכים שקצב העברת המידע יהיה איטי יותר, אבל המשפט הזה הוא טיפשי למדי, ודי אם ניקח דוגמא לשני ארועים - הטבח במינכן והפיגוע במגדלי התאומים; כמות נפגעים מסיבית אינה יכולה להיעלם מעיני הציבור, וקהל צופים גדול (כמו כל משתתפי האולימפיאדה) או סתם תושבי ניו יורק - הופך את התקשורת ליתירה במקרים האלו.

הבעיה העיקרית עם התקשורת, כפי שאני רואה זאת, היא עיסוק מוגבר בחומר הצהוב של הארועים, כמובן מתוך הרצון להגביר אחוזי צפיה ורייטינג.

קח לדוגמא את העיסוק בפיגוע קטן מול תאונת דרכים קטלנית. כיצד ניראה הדיווח? כמה זמן מוקדש לכל נושא?

על מנת לסייע - הנה סיקור טיפוסי בפיגוע (אתה יכול להוסיף את האחוזים מכלל המהדורה בעצמך):

דיווח מזירת הארוע
ראיון עם כוחות חילוץ
ראיון\סיקור פינוי החללים
סיקור מחסומים
סיקו אווירה (רצוי נפגעי הלם וחרדה)
סיקור בבתי המשפחות
סיקור בית חולים
למחרת:
סיקור משפחות
סיקור לוויות
סיקור זירת הארוע

ומה מתוך זה תראה בתאונה קטלנית ממוצעת?

פעם, כשהתחרות בתקשורת היתה מתונה יותר, אנשים צרכו יותר חדשות ופחות צהוב (וזה ניסוח בעייתי כי עיתון חדשות היה זה שהציף בצהוב), ועיתונאי היה איש שמביא ידיעות מהשטח ולא כלי שרת של ספינרים, דוברים ויח"צנים - הדיווח היה לקוני וצבעוני הרבה פחות, כי ידיעה היתה ידיעה ולא כתבת צבע ולא כתבת מוסף...

אז אם אתה שואל אותי - העיתונות מעצימה את הפיגוע הרבה מעבר לפרופורציות שלו, ובסיקור יוצרת בעיקר דמורליזציה בקרב הציבור (ע"ע כושר עמידה).

פעם כשהיה פיגוע, האנשים היו סופגים את הפגיעה ואומרים נתגבר. היום כאשר מתפוצץ קסאם מסכן - חצי מדינה מתבכיינת, או כפי שאמר בני פלד (בהקשר לסקאדים ופרוייקט החץ): "הפכנו למדינה של עכברים"...

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

ראשית, חן חן על המחמאה שחלקת לי. שנית, אומר שוב: התקשורת היא הדלק המניע את הטרור, מעצם העובדה שהיא מדווחת על פעולותיו. "תאורי הצבע" הצהובים הפולשניים הם בסה"כ פיקנטריה. טרור לא קיים במהותו אם אינו מטיל אימה על הציבור. בעבר, בכפרים ובאיזורים קטנים, כנופיות יכלו להטיל טרור גם בלי תקשורת. עוף השמים הוליך את הקול ובמקומות קטנים, מפה לאוזן, הספיק. היום, עם אוכלוסיות של מיליונים, רק התקשורת יכולה להוליך את הקול - וזה מה שהיא עושה. גם פיגוע כמו התאומים לא היה מטיל את אימתו הגדולה בלי הטלויזיה, על כל אלפי ההרוגים שגרם. איך היו שומעים בסינסינטי, ל"א, ואפילו שיקגו ובוסטון על הפיגוע בזמן אמת, אם לא דרך התקשורת המודרנית?

מה שאמרתי כעת הוא הא"ב האמיתי של יחסי הגומלין תקשורת-טרור, ואין בלתו. היתר זה משהו שבין תוספת (חשובה יותר או פחות) לפרפראות. ולפני שיקפצו אבירי הדמוקרטיה וחופש הביטוי ויכו בי, אני מפנה אתכם למשפט החותם את הודעתי המקורית בעניין. עודני עומד מאחוריו.

חג שמח לכולם!

אליהו