19-05-2006, 03:57
|
|
|
|
חבר מתאריך: 29.12.04
הודעות: 788
|
|
|
אני עדיין זוכר... (מכתב שלא נשלח).
מכתב שכתבתי לאקסית שלי..מכתב שלא נשלח.
המכתב נכתב בהשראת אדם יקר...
אני זוכר את הפעם הראשונה שראיתי אותך, היה לך מבט כובש בעיניים וחיוך ביישני ומאותו רגע לא יצאת לי מהראש..
אני זוכר את הפעם הראשונה שהתחלנו לדבר, שלחת לי הודעה שאת רוצה להפגש..סתם כ"ידידים" ומשם הכל התחיל...
אני זוכר את הפגישה הראשונה שלנו בתור "ידידים" שנינו היינו מבויישים, לא הצלחתי לקרוא אותך, אבל הרגשתי את הכימיה, הרגשתי את החשמל באוויר.
אני זוכר את הפגישה הראשונה האמיתית בגינה ההיא, היה ירח מלא, שקט מסביב. רק אני ואת. הנשיקה הראשונה שלנו.. היה מדהים!
אני זוכר שחשבתי עלייך כל הדרך הבייתה, כל הלילה...בחיים לא שמחתי ככה, בחיים לא התרגשתי כל כך.
אני זוכר את הפגישה הראשונה אחרי שהחלטנו להיות ביחד, רק רציתי לנשק אותך, לחבק ולא להרפות...שתהיי לידי לנצח.
אני זוכר את הפעם הראשונה שהייתי אצלך, אמנם ההורים שלך ישנו אבל הייתי ממש נבוך.
אני זוכר את הפעם הראשונה שאמרתי לך שאני אוהב אותך. זה הרגיש כל כך אמיתי ונכון. לפנייך לא ידעתי מהי אהבה.
אני זוכר את הפעם הראשונה שהיית אצלי...ההורים שלי עשו לי בושות והציגו את עצמם. ואת היית מדיהמה ותקשרת איתם.
אני זוכר את הפעם הראשונה שכעסתי עלייך כי קנאתי ואת נתת לי הרצה במשך שעה כמה שאת אוהבת אותי.
אני זוכר את הפעם הראשונה שבכית לידי, סיפרת לי משהו נוראי שקרה לך..החלטתי שאני שם בשבילך- לא משנה מה.
אני זוכר את הפעם הראשונה שעשינו אהבה, את היית הראשונה שלי ואני שלך, ראיתי שכאב לך, ממש יכולתי להרגיש את הכאב שלך והשתדלתי להיות הכי עדין בעולם...ערב קסום שאני לא אשכח בחיים.
אני זוכר את הפעם הראשונה שישנו ביחד..החזקנו ידיים וישנו מחובקים כל הלילה, אפילו שהיה קצת לא נוח ומוזר, זה היה הכי מדהים שיכול להיות.
אני זוכר את הפעם הראשונה שטסנו לחו"ל יחד. התרגשנו כמו ילדים קטנים, נרדמת עליי ונשענת עליי בטיסה...למרות שאני ממש סובל בטיסות-כשאת היית עליי לא הפסקתי לחייך 
אני זוכר את האוטובוס שלך יוצא מהבקו"מ כשהתגייסת...היה לי ממש קשה לא לראות אותך במהלך הטירונות שלך.
אני זוכר שהתקשרת אליי בוכה מהטירונות ובאתי לבקר אותך..
אני זוכר שישבתי על האוטובוס שלי בבקו"מ. הייתי חנוק, רציתי לבכות. ההורים שלי היו לידך. נופפת לי לשלום. ראיתי את הדמעה נוזלת מהלחי שלך. המשקפי שמש לא הצליחו להסתיר.
אני זוכר את השבת הראשונה שחזרתי מהצבא אני זוכר את ההפתעה שחיכתה לי, רציתי לבכות מרוב אושר...
אני זוכר את שבועות השטח הקשים בטירונות ובמסלול. כמה כוח המחשבה עלייך נתנה לי. אפילו שהיה אסור לי לדבר, הייתי מחביא את הפלאפון-לעוד שבוע שטח, לעוד ניווט. הייתי חייב לדבר איתך.
אני זוכר את הסופי שבוע הנהדרים שהייתי חוזר סחוט מהמסלול והיית מפנקת אותי ומתייחסת אליי כמו אל נסיך.
אני זוכר את הפעם הראשונה שיצאתי הביתה לסוף שבוע ואת כבר לא חיכית לי
אני זוכר את השיחה שלנו בשבת שאחרי
אני זוכר את ההפסקה שגרמה לי להטיל ספק באהבה שלך אליי. כבר לא היה לך כוח לחכות לי
אני זוכר כמה בכיתי בלילה שנפרדתי ממך. הבנתי שמכאן דרכינו נפרדות. זה היה כל כך כואב.
אני זוכר את השבועות הבאים, הייתי מרוקן מתוכן, הייתי פשוט גוף מהלך עד שהתחלתי להתמודד.
אני זוכר כל שנייה איתך, כל מכתב, כל חיבוק, כל רגע ורגע מדהים.
זאת הייתה התקופה הכי יפה בחיים שלי, אהבת נעורים תמימה. את היית הראשונה שלי -בהכל. ותמיד תהיי. תמיד אשמור לך פינה חמה בלב.
אני לא מתחרט על יום מן הימים שהיינו יחד.
עכשיו התגברתי ואני הרבה אחרי...אגב
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
