חלק מכם אולי מכירים אותי מפורום צילום,מי שלא אז שלום אני נתנאל.
הסיפור הוא כזה:סבתא שלי עומד בין חיים ומוות,ממש גוססת.
אומרים שאולי היום היא כבר תלך,אני לא יודע איך להיתמודד עם מוות,אף פעם לא קרה לי דבר כזה אז רציתי לישמוע מכם איך אתם מתמודדים עם מוות של קרובים שלכם?

Your signature did not follow Fresh's signatures policy, therefore it was automatically erased. Please see the E-Mail which has been sent to you, to learn how to fix this.

כל אדם לוקח את המוות בצורה שונה, זה תלוי באופי של האדם..וזה תלוי בקרבה של הנפטר..
כשסבתא שלי נפטרה..(והייתי מאוד קרובה אליה פיזית)..היא הייתה גרה אצלינו בבית ארבע שנים לפני שהיא נפטרה..היא חיה איתי באותו חדר! שמעתי יומיום את הסבל שלה..את הדאגות שלה..הטיפול המאסיבי בה..מצידנו (המשפחה..) היה טיפול מאוד קשה..זה פשוט להיכנס לדיכאון כשאתה יודע שהמצב שלה קשה והיא סובלת כ"כ..ולרופאים אין דרך לעזור..
{ועם כל הקרבה הזאת.} לקחתי את המוות שלה בקלילות..לא נראה לי שבכיתי בכלל..
הבנתי שזה סופו של כל אדם (גם סופי שלי..) ואין דרך למנוע את זה..והבכי והכאב פשוט לא יעזרו..

אחרי הכל, זה דבר קשה..נסה להתעודד..

בחירות דמוקרטיות לבית המשפט העליון!
שכונה: "חבר מביא חבר"..
<אם זה לא יקרה, אני לעולם לא אהיה שם..>

חשוב לי מאוד להגיב לך, אני מרגיש שכאשר מישהו כותב בפורום צילום הוא נעשה חלק ממשפחה שלנו.. אז אני אנסה לכתוב כמה מילים.

לכל אחד יש את הדרך שלו להתמודד עם בעיות, יש כאלה שנלחמים איתן ויש כאלה שבורחים מהן.. כשלי היו את הבעיות שלי במשפחה (ולא היו מעט) חשבתי כמה פעמים "האם כדאי לעשות סוף לחיים האלה?" והחלטתי שאני לא מוותר, אני נלחם... ככה גם אתה צריך.

תשמע, אם אתה באמת אוהב את סבתא שלך, ורוצה שיהיה לה טוב, ואתה רואה שהיא סובלת, אולי באמת יהיה יותר טוב אם היא תעבור למקום טוב יותר, ללא סבל.

תראה, לצערנו, ברור שכולנו נהיה במצב דומה, או גרוע יותר (חס וחלילה), החלק החשוב הוא להילחם.

אני רוצה שתישאר חזק ואל תתוותר..

טל

Canon 7D + Canon 20D + Canon 24-105L IS F/4 + Sigma 10-20EX F/4-5.6 + Canon 50mm F/1.8 + Sigma 70-300 APO DG F/4-5.6 + Canon Speedlight 580EX

www.talnitzan.co.il

תודה רבה,עודדתם אותי מאוד!
עכשיו נותר לקוות שלא יקרה לה כלום ושהיא תצא מזה.

Your signature did not follow Fresh's signatures policy, therefore it was automatically erased. Please see the E-Mail which has been sent to you, to learn how to fix this.

ושמשהו חסר זה משפיע.
אתה נמצא במצב שבו אתה יודע מה קורה פחות או יותר ויותר קל להתמודד מאשר עם אובדן פתאומי שלוקח זמן לעכל.
תזכור שניסים רפואיים קורים ואל תמהר להספיד את סבתא שלך.
אם היא בהכרה זה הזמן שלך ושל כל המשפחה להראות לה שאתם חזקים ולעודד אותה שהיא תצא מזה.
החוזק שלכם יכול להשפיע על החוזק הנפשי שלה ואז שהנשמה חזקה זה יעזור לה פיזית להרגיש חזקה.
שתהיה לה רפואה שלמה

נתקלתי במקרה כזה לצערי הרב וסבלתי מזה הרבה אני פשוט ממליץ שלא תתרכז בזה יותתר מידי אני יודע שזה יהיה קשה ושלא ניתן להשלים עם זה

סבתא שלי גם הפטרה אז אני די יודע איך להתמודד עם זה...
דבר ראשון כל עוד לא קרה כלום תשאר אופטימי...
אם משהו יקרה חס וחלילה אז אני ממש ממליץ לך לבכות... זה ממש עוזר.. אל תתביש או תפחד לבכות
אחרי שתרגיש שהכל יצא ממך תנסה לא להתעסק בזה יותר מידי. אל תשכח אותה או משהו, אבל תנסה כמה שפחות להתעסק בעניין המוות כי ככה באמת הכי קל להתמודד.
אני לא ממליץ לך להתעסק יותר מידי במוות במידה והוא יתרחד, זה סתם עצב וכאב נפשי מכביד.

מקווה שעזרתי..
איציק

אני חושב שלכל אחד מגיע למות בסוף. לא במובן מגיע לו כי הוא רע, אלא להיפך, כי הוא שרד את כל החיים, אפילו בהנאה שאין גדולה ממנה, ועכשיו מותר לו למות בשקט ובכיף, כשהוא יודע שאין לא עוד חובות, שהוא הביא דור חדש לעולם, שהוא עזר לאנשים, מספיק לאיש אחד. אני חוויתי מוות של קרוב, אבל התאוששתי מהר.

שמע תשובה לדבר הזה אתה לא תקבל ממישהו פה כי כל אחד מקבל את הנושא הזה באופן אחר.

לצערי אני מדבר מניסיון, וראיתי איך הקרובים אליי קיבלו את מה שקרה אצלינו.
אחד רוצה שקט, אחד מתנהג כרגיל, אחד רוצה לדבר עם חברים. אין מה לעשות זה שונה מאדם לאדם.
המלצה שלי תמצא חבר או שניים שאתה סומך עליהם וספר להם מה שיושב לך על הראש(עד כמה שאתה רוצה לספר), לי לפחות יותר נוח לדברים עם חברים קרובים על נושא כזה מאשר עם המשפחה.