שלום, שמי בני ואני סטודנט למדעי המדינה, בימים אלו אני אוסף חומר עבור עבודת סמינריון בנושא פעולות התגמול של שנות ה -50'. שאלת המחקר שלי בוחנת האם הפעולות תרמו להרתעה או דווקא להסלמה ביחסי ישראל ומדינות ערב/פלשתינים.

1. אשמח אם תוכלו לייעץ לי למי לפנות לטובת ראיונות בנושא (בדגש על אנשי צבא לשעבר).

2. אם ישנם רעיונות מאיפה אוכל לשאוב מקורות טובים לנושא.

תודה רבה!!

לא כתבת היכן אתה לומד ומי המרצה.
קטונתי מלייעץ בנושא, אבל ראיתי אמירה מעניינת באתר של סיירת שקד על כך שהפעולה הראשונה של הסיירת רק גרמה לאירגון של הפאדיונים ולהעלאת המוטיבציה של המצרים לפגוע בישראל באמצעותם

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

מקור משני שכדאי שתקרא קריאה מקדימה הוא הספר של בני מוריס "מלחמות הגבול של ישראל 1949-1956" הוצאת עם-עובד.
מעבר לכך הייתי מציע לך כשאתה ניגש לעסוק בסוגיית ההרתעה, לנסות תחילה להגדיר מהו מושג
ההרתעה ומידת ישימותו אם קיימת במימד הקונבנציונאלי. זו סוגיה חשובה שקיים עליה ויכוח ער למדי
בין אלה שעוסקים בשאלות של תיאוריות הרתעה.
אדם יקר שכדאי שתשוחח איתו הוא תא"ל (מיל.) דוביק תמרי שמרצה בתכנית ללימודי בטחון באונ' ת"א.
נסה להשיגו דרך מזכירות התכנית.

דווקא בני מוריס?

עבודת המחקר שלו חשובה, על המסקנות אפשר להתווכח.
כדאי לאזן אותו עם היסטוריון ציוני.

אני מקווה שהאשכול הזה לא יטה לטובת ויכוח על בני מוריס, נדמה לי גם שויכוח כזה כבר קיים. הנה התוצאות בחיפוש בני מוריס בגוגל.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

יוסיפון ידידי, אתה מקווה שהדיון לא יוטה לויכוח על בני מוריס אבל אתה עצמך פתחת בחלוקת ציונים
על פטריוטיזם או אי פטריוטיזם של חוקר אקדמי.
הערת משנה: היותו של חוקר ציוני או לא ציוני איננה ממין הענין במחקר אקדמי, וזה תכלית הסמינריון
האמור.
מחקר אקדמי נמדד אך ורק במידת היותו עומד בסטנדרטים אקדמיים של מחקר המגובה במקורות
אמינים ומראי מקום הניתנים לבחינה ניטראלית.
מעבר לכך לא אוסיף

ציטוט:

במקור נכתב על ידי G_Zhukov מחקר אקדמי נמדד אך ורק במידת היותו עומד בסטנדרטים אקדמיים של מחקר המגובה במקורות אמינים ומראי מקום הניתנים לבחינה ניטראלית.

ואם לתוצאות הבחינה הזו ישנה חשיבות גם כן, הרי שבני מוריס רחוק מלעמוד בסטנדרטים של חוקר מוביל (ע"ע "אפרים קארש"). ולא אוסיף.

.

ישנם שני ספרים (כרך א ו-ב) של פעולות התגמול.

יש לי אות בבית, אך טרם הספיקותי... פרטים נוספים הערב.

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

פשיטות התגמול (א ו-ב) מאת אריה אבנרי
הוצאת ספרית מדים, תל אביב

סקירת הפעילות בין 1950-1969

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

ד"ר זאב דרורי (איני זוכר את דרגתו במיל') היה מפקד גלי צה"ל האחרון, מח"ט חברון ומ"פ בתקופת המרדפים. הוא מלמד (או לימד) באוניברסיטת בן - גוריון ומכהן כראש חטיבת צבא וביטחון במחלקה להיסטוריה של מדינת ישראל. שיעוריו בנושא תקופת המרדפים והשלכותיה היו מאלפים, ואני בטוח כי הוא כתובת נכונה לשאלות אלו בדיוק. יתכן ואוכל למצוא את הדוא"ל שלו.

תקופת פעולות התגמול היתה במחצית הראשונה של שנות ה-50, ואילו תקופת המרדפים היתה לאחר
מלחמת ששת הימים, סוף שנות ה-60 באיזור בקעת הירדן, מדבר יהודה וים המלח.

דרורי עוסק בשתי התקופות . הוא פרסם ספר על פעולות הגמול של שנות החמישים (באנגלית) ועובד בימים אלה על מחקר חדש - על מלחמת ההתשה.

בכל זאת, ולמרות (או בגלל) שהוא מאוד נחמד, לא הייתי נותן את האי מייל שלו בלי רשותו.

עבודות סמינריוניות (ואחרות) אפשר לכתוב גם בלי עזרה של מומחים. אפשר להתחיל בקריאה של הספרות הרלוונטית (במקרה הזה הספרים של מוריס, דוד טל, דרורי, שני ספרים של מוטי גולני, שני ספרים של מרדכי בראון).

השלב הבא יכול להיות למצוא איפה המומחים חלוקים בדעותיהם ואז לבדוק במקורות הראשוניים מי מהם צודק.

אם הגישה שלך היא יותר תיאורטית ופחות היסטורית, אפשר לנסות להלביש את האירועים על איזה תיאוריה (או להיפך).

אין לי שום כוונה לתת את הדוא"ל שלו ללא רשותו, ובכל מקרה הייתי נותן את זו של האונ' ולא את הפרטי.

תודה לכולם על העזרה, יצרתי קשר עם דב תמרי בנתיים, אם למישהו יעלו עוד רעיונות בנושא אשמח לשמוע


תודה, בני.