07-05-2006, 09:42
|
|
|
|
חבר מתאריך: 23.07.05
הודעות: 132
|
|
|
מספר תיקונים
רמטכ"ל נוסף שהיה בעל עיטור הוא רפאל איתן ז"ל (בהמשך לרשימה של גל פרל). לא ברור מאיפה הסיפור על הרמטכ"לים - אצלנו לא צבא אוגנדה (בינתיים, תודה לאל) שקצינים בכירים מקבלים עיטורים באופן אוטומטי.
זכיתי להכיר שני בעלי עיטור גבורה באופן אישי - דן זיו ואביגדור קהלני. דן זיו סיפר לי על האירוע במתלה, שבו יהודה קן דרור ז"ל יצא ראשון בג'יפ ונהרג מיד, ואחריו הוא יצא בזחל"מ ואיכשהו הצליח לעבור את הואדי בשלום. ציטוט: "מי שסיפר לך כאילו התנדבנו (למשימה), לא יודע על מה הוא מדבר". זה סיפור של אירוע נקודתי (כמו הסיפור של יובל נריה, למשל, או של זרובבל הורביץ ז"ל). הסיפור של קהלני שונה במקצת ומתייחס לקרב או שורת קרבות שהתנהלו (בדומה יותר לצביקה גרינגולד).
בנוסף, קרוב משפחתה של אשתי הוא סמ"ר בני ענבר ז"ל, מפקד טנק במילואים בסיני במלחמת ששת הימים, שקיבל את עיטור הגבורה על סירובו להתפנות לאחר פציעה (ביום הראשון למלחמה), התנדבותו למשוך אש בזמן שחבריו ביצעו איגוף והבקיעו את המערך המצרי - ותוך כדי כך השמיד ששה טנקים עד שנהרג. לא מזמן התקיים בבסיס הצבאי בהר גילה טקס הכנסת ספר תורה על שמו, שסגר מעגל מדהים - שכן היה זה ספר שנשדד באירופה על ידי הנאצים, התגלגל בין אספנים למיניהם, ונגאל על ידי אחיו הגדול של בני ענבר תמורת סכום גדול, כדי להביאו לארץ. הטקס התקיים ביום הולדתו של בני, והיה מאוד מרגש לראות את האח הצעיר מספר איך עבורו זו כמו מתנת יום הולדת לאחיו, גיבור ישראל. המשפחה הביאה איתה את העיטור והתעודה והחיילים עברו ונעצו מבט במגן הדוד עם הסרט הצהוב (כן, זה לא מקרי - קהלני הסביר שהעיצוב והצבע נועדו בפירוש להזכיר את הטלאי הצהוב) "כמו עגלים".
הסיבה שסיפרתי את כל זה היא לא כדי להתגאות (אין לי, אישית,במה) אלא כיוון שאני חושב שהאנשים האלה ראויים להיזכר ולהיות מוזכרים מדי פעם, וזו היתה הזדמנות ראויה לכך.
אליהו. |
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
