10 באפריל 1931- הקמת האצ"ל



ראשיתו של הארגון

לאחר מאורעות תרפ"ט נקטה "ההגנה" מדיניות שנודעה כ"מדיניות ההבלגה" ושנועדה להראות לבריטים שמקור אי-השקט בארץ איננו הציבור היהודי. מדיניות זו לא נשאה חן בעיני רבים שסברו שיש לנקוט בכוח על מנת להגן על הציבור היהודי וכן להקים כוח יהודי מזויין כגרעין לצבא המדינה היהודית שתקום בעתיד. בעקבות זאת חלק מחברי ההגנה פרשו ממנה והקימו את האצ"ל. הפורשים מההגנה מחו גם על מדיניות הגבלת העליה שננקטה על ידי הבריטים.


תקופת המרד הערבי הגדול
בזמן המרד הערבי הגדול (1936 - 1939), שבמהלכו נהרגו למעלה מ-320 יהודים, נקטו אנשי האצ"ל בפעולות תגמול כנגד התקפות טרור ערביות. בעקבות רציחתם של חמישה יהודים בקיבוץ קרית ענבים בנובמבר 1937, האצ"ל פתח בסדרת פעולות טרור שנמשכו עד לפרוץ מלחמת העולם השנייה. התקפות הארגון כנגד התקפות ערביות הסתיימו בלפחות 250 הרוגים בסך הכל, בלפחות 60 פעולות במהלך תקופה זו.


פעולות שהסתיימו בהרוגים
ההתקפה הראשונה שהסתיימה בהרוגים, אשר במהלכה נרצחו 2 פועלים ערבים במטע בננות, התרחשה ב-20 באפריל 1936. כשנה לאחר מכן, במרץ 1937, נרצחו 2 ערבים בחוף בת-ים, ובנובמבר באותה שנה, נרצחו 6 ערבים במספר מקרי ירי בירושלים. באפריל 1938 הטמינו אנשי האצ"ל שתי פצצות באתרים אזרחיים בעיר חיפה (האחת ברכבת והשנייה בבית קפה), מהן נהרגו 3 ערבים ושני שוטרים אנגלים. בחודשים מאי-יוני באותה שנה, נרצחו 14 ערבים (ביניהם שוטר אחד) בחמש פעולות שונות ברחבי הארץ, אחת מהם בחצר בית חולים בחיפה.

ב-5 ביולי 1938, התרחשו שלוש התקפות באותו היום. בראשונה נרצחו 7 ערבים במספר מקרי ירי בתל אביב, בשנייה נרצחו 3 ערבים מפצצה שהתפוצצה באוטובוס בירושלים, ובהתקפה נוספת בירושלים נרצח ערבי נוסף. למחרת היום, נרצחו 18 ערבים ו-5 יהודים משתי פצצות שהתפוצצו בו זמנית בשוק 'מלון ערבי' בחיפה. יומיים לאחר מכן נרצחו 4 ערבים באמצעות פצצה שהוטמנה בירושלים. בשתי התקפות נוספות באותו החודש, נרצחו 49 ערבים בסך הכול מפצצות שהוטמנו בשווקים בירושלים ובחיפה.

בחודשים אוגוסט 1938 ופברואר 1939, נעשו שתי התקפות קטלניות נוספות, במהלכן נרצחו בסך הכול 85 ערבים מפצצות שהוטמנו בשווקים שונים בערים יפו, חיפה וירושלים. ב-29 במאי 1939, טמנו אנשי האצ"ל מוקש בבית הקולנוע "רקס" בירושלים – בהתקפה זו ובפשיטה על הכפר בייר עדאס שנערכה באותו היום, נרצחו 10 ערבים.

ב-19 ליוני באותה שנה, באחת הפעולות המפורסמות של האצ"ל, הוסתרה פצצה על גבו של חמור בשוק בחיפה. בהתקפה זו נרצחו 20 ערבים, ו-27 ערבים נוספים נרצחו בהתקפות אחרות באותו החודש. באחת ההתקפות נרצח שוטר בריטי שניסה לנטרל פצצה שהוטמנה בסניף דואר בירושלים. בחודשים יולי-אוגוסט שלאחר מכן, נרצחו 13 ערבים ושני קצינים בריטים.




השפעת "הספר הלבן"

פרסומו של "הספר הלבן" ב-17 במאי 1939 הפך את הנציבות הבריטית בארץ למטרה העיקרית של האצ"ל. בתקופה זו התגייס האצ"ל להבאת עולים באופן "בלתי לגאלי" כהגדרת הבריטים, וסייע לנחיתתם של עשרות אלפי עולים במסגרת "עליית אף על פי".

עם התפתחות הארגון הוא זכה להכרה מחלקים מהציבור העברי. הוקמה תחנת שידור חשאית בשם קול ציון הלוחמת, ופורסמו עלוני קיר, כרוזים וכן העיתונים המחתרתים "חירות" ו"אף על פי".

המוסדות הלאומיים היהודיים והסוכנות היהודית לא ראו בעין יפה את קיומו של הארגון וטענו שהוא מערער את ההצדקה המוסרית של דרישות היהודים על הארץ, ואף מפריע להשגתם של יעדים אלו.

הבריטים ראו בארגון גורם להפרת סדר קיצונית ונלחמו בו בחורמה. אנשי אצ"ל נכלאו במחנות המעצר ובבתי הכלא בצריפין, בירושלים, כלא עכו וחיפה. לוחמי אצ"ל נעצרו ונתלו - הראשון בהם היה שלמה בן יוסף, שירה על אוטובוס ערבי כפעולת תגמול.


הלחימה בשלטון הבריטי
כשפרצה מלחמת העולם השנייה החליט האצ"ל להשעות את פעולותיו נגד הבריטים על מנת שלא להפריע למלחמתם בנאצים. קבוצה מאנשי הארגון, בראשות אברהם שטרן (יאיר), לא הסכימה להחלטה זו ופרשה מן האצ"ל והקימה את ארגון הלח"י.

במהלך המלחמה אף ביצע האצ"ל פעולות צבאיות לטובת הבריטים. באחת הפעולות האלו שנערכה בעיראק ב-1941 נהרג מפקד האצ"ל דוד רזיאל. לאחר מותו נתמנה יעקב מרידור למפקד האצ"ל, עד חודש דצמבר 1943, אז החליפו מנחם בגין.

כשנודעו ממדי האסון של יהודי אירופה וסירובם של הבריטים לאפשר לפליטים להגיע לארץ ישראל החליטה הנהגת האצ"ל בינואר 1944 לחדש את המלחמה בבריטים ביתר שאת. הותקפו מחנות משטרה, מס ההכנסה הבריטי, משרד רישום המקרקעין, הרדיו ומחנות צבא. כן הותקף צינור הנפט העיראקי.

בנובמבר 1944 נרצח בקהיר הלורד מוין על ידי הלח"י, לאחר שעשה ככל יכולתו כדי לסגור את שערי ארץ ישראל בפני פליטי השואה. הבריטים פתחו בהתקפה נגד הארגונים הלוחמים היהודיים. בהנהגת היישוב חששו מהחמרת הפעולות הבריטיות שעלולה לפגוע במטרות של הציונות והיישוב בארץ. כך התחילה תקופת "הסזון", שבמהלכה הוסגרו אנשי הארגונים הפורשים לידי הבריטים וניתנה לגיטימציה להלשנות נגד פעילים מארגונים אלו. עד מהרה צומצמה מדיניות זו מחשש לסכן את אחדות המאבק העברי, אך היא לא נפסקה לחלוטין.

בצעד קיצוני במיוחד, שערכה ממשלת המנדט ב-19 באוקטובר 1944 כנגד עצירי האצ"ל והלח"י, הוגלו מאות עצירים למחנות מעצר באפריקה (ראו הרחבה בערך גולי אצ"ל ולח"י). הגולים ערכו נסיונות בריחה אחדים, אך רק מעטים מהבורחים הצליחו בכך בתנאי המעצר הקשים (ראו הבריחות ממחנות המעצר באפריקה). העצירים שוחררו וחזרו ארצה רק לאחר קום המדינה, ב-12 ביולי 1948.

בחודש ספטמבר 1945 הוחלט על הקמת "תנועת המרי העברי" שהורכבה מנציגי שלושת הארגונים: לח"י, אצ"ל ו"ההגנה". הארגונים שמרו על עצמאותם אך פעולותיהם היו כפופות לאישור מפקדת "תנועת המרי". ב-1 בנובמבר 1945 בוצעה פעולה משותפת גדולה, "ליל הגשרים", שבמהלכו פוצצו גשרים ופסי רכבת בכל רחבי הארץ.

בתקופה זו פעל האצ"ל גם נגד מפקדת הבולשת ביפו, נגד בסיסים צבאיים בצריפין ובחולון, פוצץ מטוסים בריטיים בשלושה שדות תעופה שונים, הוריד רכבות מהפסים ועוד פעולות רבות. שיתוף הפעולה עם מפקדת "תנועת המרי" תם למעשה עם פיצוץ מפקדת הצבא הבריטי ומזכירות השלטון המנדטורי במלון המלך דוד בירושלים. האצ"ל טען שקיבל את הסכמת "תנועת המרי", אך זו הביעה מורת רוח ממספר האבידות הרב, 91 הרוגים וכ-250 פצועים, ובהם יהודים רבים.

תנועת ה"הגנה" הסכימה להפסקת אש עם הבריטים בעוד האצ"ל סירב והמשיך בפעולות אינטנסיביות, ובראשן פריצת כלא עכו, ב־4 במאי 1947, ושחרור מרבית האסירים הכלואים בו.

בתקופה זו הועלו לגרדום אסירי אצ"ל אחדים, ושניים מהם, מאיר פיינשטיין ומשה ברזני, התאבדו בתא הנידונים למוות באמצעות רימון שהוסווה כתפוז.

הניסיון למנוע את תלייתם של שלושה אסירים, מאיר נקר, אבשלום חביב ויעקב וייס, על ידי חטיפה נגדית של חיילים בריטיים, לא עלה יפה. הם ניתלו וכך גם שני החיילים הבריטיים. לאחר תליית שני הסרג'נטים הבריטיים סמוך לנתניה לא נעשה שימוש בעונש המוות על ידי שלטון המנדט הבריטי.


פירוק האצ"ל







האניה אלטלנה בוערת

בעקבות החלטת האו"ם על הקמת מדינה יהודית פרצו מהומות ואלימות ערבית נגד היישובים העבריים ודרכי התחבורה. האצ"ל השיב בהתקפות נגד בירושלים, אזור, חיפה, טירה ודיר יאסין, שם נהרגו ונפצעו ערבים רבים ונפוצו שמועות על טבח מכוון, ובעקבות זאת קמה בהלה גדולה ומנוסה של ערבים. ב-25 באפריל תקף האצ"ל את יפו במסגרת "מבצע חמץ" אך נתקל בהתנגדות עזה (כוחות "ההגנה" הצליחו לאחר מכן לכבוש את העיר).

ב-1 ביוני 1948 נחתם הסכם לפירוק האצ"ל, אשר השאיר כוח אצ"ל מיוחד בירושלים בשם "הגדוד הירושלמי", ויתר יחידות האצ"ל הוכפפו לצה"ל. הסכם זה נחתם על רקע שאיפתו של ראש הממשלה דאז, דוד בן גוריון, להשתית את מדינת ישראל על ממלכתיות.

זמן קצר לאחר מכן הגיעה ארצה ספינת נשק של האצ"ל, "אלטלנה", שהייתה אמורה להגיע עוד קודם להסכם הפירוק. ב-22 ביוני 1948, טובעה הספינה מול חופי תל אביב, לפי הוראתו של בן גוריון, משום שהאצ"ל סירב למסור לצה"ל את השליטה המלאה בספינה, ודרש להעביר 20% מהנשק שעליה ליחידותיו העצמאיות בירושלים.

גם לאחר אירוע זה המשיך האצ"ל לשמור על עצמאותו בירושלים, הדף את ההתקפה המצרית ברמת רחל ופרץ את חומות העיר העתיקה דרך שער ציון בלילה שבין 16 ל-17 ביולי. האצ"ל נאלץ לוותר על הישג זה משום שביום 17 ביולי התחילה הפסקת האש. ב-21 בספטמבר ויתר האצ"ל על קיומו העצמאי ונסתפח לחלוטין לכוחות צבא ההגנה לישראל.



מפקדי האצ"ל לדורותיהם

· מצביא האצ"ל ומפקדו העליון: זאב ז'בוטינסקי

· המפקד הראשון: אברהם תהומי

· המפקד השני: רוברט ביטקר

· המפקד השלישי: משה רוזנברג

· המפקד הרביעי: דוד רזיאל

· המפקד החמישי: יעקב מרידור

· המפקד השישי: מנחם בגין

עולי הגרדום

תשעה מלוחמי האצ"ל, שנתפסו על ידי הבריטים, נשפטו למוות והוצאו להורג בתלייה:


שלמה בן יוסף (למעשה חייל בית"ר, אך נמנה על חיילי האצ"ל)


דב גרונר


מרדכי אלקחי


יחיאל דרזנר


אליעזר קשאני


מאיר פיינשטיין


יעקב וייס


אבשלום חביב


מאיר נקר





מתוך ויקיפדיה.


קישורים נוספים:



ניתן לראות תמונות והסטוריה באתר האצ"ל וכן באתר מוזיאון האצ"ל



לקריאה על מערכות האצ"ל בירושלים- "בלהב המרד" מאת יהודה לפידות



לקריאה על סיפורן של לוחמות האצ"ל- "היום שרה הקטנה" מאת יהודה לפידות



לקריאה על רדיפות ההגנה את האצ"ל- "ציד אחים" מאת יהודה לפידות



לקריאה על האצ"ל בשנות ה-30- "לידתה של מחתרת" מאת יהודה לפידות



לקריאה על "מאה שנות ציונות, מאבק והגנה" מאת נילי קדרי

1. מרדכי אלקחי

נולד ב-10 במרץ 1925 בפתח תקווה, כבן למשפחה מעוטת אמצעים מיוצאי תורכיה. בהיותו בן 14 החל לעבוד ובשנת 1943 הצטרף לאצ"ל. השתתף בפעולות רבות, ביניהן ההתקפה על משטרת רמת-גן בה נשבה דב גרונר. נשבה בידי הבריטים במבצע "ליל ההלקאות" ב-29 בדצמבר 1946 והועמד למשפט צבאי.
נידון למוות והוצא להורג בתליה בכלא עכו ב-16 באפריל 1947.
במשפטו אמר לשופטיו: "את רוחנו לא ישברו. אנו נדע למות בכבוד, כיאה לעברים"

2. שלמה בן יוסף

נולד כשלום טבנצ'יק ב-7 במאי 1913 בפולין. חונך ע"פ ערכי דת ומסורת והקפיד על שמירת מצוות. ב-1928 הצטרף לשורות בית"ר ושנתיים לאחר מכן התייתם מאביו. בראשית 1937 החליט לעלות ארצה, אולם מאחר שלא הצליח לקבל רשיון עליה (סרטיפיקט), הגיע באמצעות האניה "אף על פי". ב-20 בספטמבר 1937 הגיע לארץ, הצטרף לפלוגה של בית"ר בראש פינה וכעבור זמן קצר התקבל לאצ"ל. מיד עם הגיעו, שרף את דרכונו ושינה את שמו. ב-21 באפריל 1938 השתתף שלמה בירי על אוטובוס ערבי ונעצר ע"י המשטרה. הוא וחבר שהיה עמו הואשמו בנשיאת נשק לא חוקי ובכוונה לגרום מוות לאחרים. הם קיבלו את גזר הדין (תליה) בשלווה ופרצו בשירת התקווה.
בדרכו לגרדום פיזם שלמה את שיר בית"ר. על קירות תא הנידונים למוות כתב: "מה זה מולדת? זה דבר שבעדו כדאי לחיות, ללחום וגם למות. עבד הייתי לבית"ר עד יום מותי".

3. דב גרונר

נולד ב-6 בצדמבר 1912 בהונגריה. בשנת 1938 הצטרף לבית"ר ושנתיים אח"כ הגיע לארץ באניה "סקאריה" שאורגנה ע"י התנועה. לאחר ששוחרר ממחנה המעצר בעתלית, הצטרף לפלוגת הגיוס של בית"ר ופעל באצ"ל. התגייס לצבא הבריטי והתנדב לצנוח מאחורי קוי האויב הגרמני. לאחר שחרורו מהצבא הבריטי חזר לפעול באצ"ל. נפצע קשה בהתקפה על משטרת ר"ג ונשבה בידי הבריטים. הועמד למשפט צבאי ונידון למוות. במשפטו אמר לשופטיו: "אין כוח בעולם שיוכל לנתק את הקשר בין עם ישראל ובין ארצו היחידה, ומי שינסה לנתקו- ידו תקוצץ וקללת האלוהים תהיה רובצת עליו עדי עד."

4. יחיאל דרזנר

נולד ב-13 באוקטובר 1922 בפולין בגיל 11 עלה ארצה ושנתיים לאחר מכן הצטרף לבית"ר. בשנת 1940 הצטרף לשורות האצ"ל ומילא בארגון תפקידים רבים. השתתף בהשמדת מטוסים בשדה התעופה לוד, ההתקפה על הרכבת ביבנה, ההתקפה על משטרת ר"ג ומבצעי חבלה שונים. נשבה ב"ליל ההלקאות".
במשפטו אמר לשופטיו: "חשבתם שגם אנו נרכין ראש בפני עריצותכם. טעיתם! אנחנו נשבור את השוט שלכם"

5. יעקב וייס

נולד ב-15 ביולי 1924 בצ'כוסלובקיה. הצטרף לבית"ר בגיל 10. ב-1945 הגיע באניית מעפילים והושם במחנה המעצר בעתלית. נשבה בידי הבריטים בהתקפה על כלא עכו ונידון למוות
לשופטיו אמר: "את רוח ההתנגדות העברית לא זו בלבד שלא הצלחתם לשבור, אלא להיפך: לנגד עיניכם, על אף הגרדום ואולי הודות לגרדום, היא הולכת וגוברת".

6. אבשלום חביב

נולד ב-18 ביוני 1926 בחיפה והתחנך בירושלים. בהגיעו לאוניברסיטה הצטרף לאצ"ל. הוא נשבה בידי הבריטים בפריצה לכלא עכו ונידון למוות.
לשופטיו אמר: "אתם, עריצים בריטים, לעולם לא תבינו לנפשו של האדם החופשי ההולך לקראת המוות, כפי שהלכו גרונר וחבריו- מתוך שירה הבוקעת מלבו המאמין והאוהב".

7. אליהו חכים

נולד בשנת 1925 בבירות. בהיותו בן שבע עלה לארץ עם משפחתו והצטרף לאצ"ל בתקופת לימודיו בביה"ס ה"ראלי". מפקדיו הורו לו ולחברו להתנקש בחיי השר הבריטי לעניני המזה"ת, לורד מוין. הוא נתפס מיד לאחר המשימה ונידון למוות.
במשפט אמר לשופטיו: "הננו מאשימים את לורד מוין והממשלה שהוא ייצג, ברצח מאות ואלפים מאחינו, בגזילת מולדתנו ושוד רכושנו... אנוסים היינו לקחת את הצדק לידינו"

8. מאיר נקר

נולד ב-26 ביולי 1926 בירושלים למשפחה מעוטת יכולת מיוצאי עירק. בגיל 13 הצטרף לבית"ר. בגיל 17 התגייס לצבא הבריטי לאחר שזייף את רישום גילו. ב-=1946 מצא את דרכו לאצ"ל. נשבה בידי הבריטים בהתקפה על כלא עכו, ונידון למוות.
במשפט אמר: "האלוהים שעזר לדויד להפיל את גליית, הוא שיעזור לנושאי מגן דוד לנצח את נושאי צלב הקרס הנאצו- בריטי, המטמאים את ארץ הקודש"

9. מאיר פינשטיין

נולד ב-5 באוקטובר 1927, בירושלים למשפחה שומרת מצוות. בגיל 16 התגייס לצבא הבריטי וכשהשתחרר הצטרף לאצ"ל. נפצע קשה בהתקפה על תחנת הרכבת בירושלים ונשבה בידי הבריטים. הוא נידון למוות. לשופטיו אמר: "משטר של עצי תלייה, זהו המשטר שהנכם רוצים להשליט בארץ שנועדה לשמש מגדל- אור לאנושות... טעיתם! תיווכחו כי נתקלתם בפלדה"

10. אליעזר קשאני

נולד ב-13 במרץ 1923, דור שלישי בארץ. נשבה בידי הבריטים ב"ליל ההלקאות" ונידון למוות.
לשופטיו אמר: "קם בארץ זו דור עברי חדש, שלא יסבול השפלה, שלא ישלים עם שעבוד, שיילחם על כבודו בכל מחיר"

יישר כח

http://www.iafe.net
הגלריה שלי

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Flying-Wing יישר כח

עם כל הכבוד לגברת חתולים, הסקירה בכלל לא שלה ומן הראוי שגם היתה מדגישה זאת בצורה טובה יותר. זאת חוכמה קטנה מאוד לקחת כתבה קיימת מויקי (או כל מקור אחר) ולהעתיק אותו לפורום כמו שהוא.
חבל שעברו הימים בהם חברי הפורום ישבו וכתבו סקירות מקוריות משלהם - כמה מהסקירות האלה עדיין מקבלות דירוג מכובד ביותר בגוגל (סקירת התבור של סירפד, לדוגמה). הסקירה שלי על מלחמת ויאטנם (התמקדות על הצפון, הם הצבא הסדיר והן הגרילה) תקועה כבר קרוב לשנה בגלל עומס קבוע בעבודה, ועדיין זה לא גרם לי להעתיק את הדף הקיים בויקי!

בקיצור - הרבה כבוד אני לא מוצא פה...

carpe scrotum : תפוס את החיים בביצים

כאשר מישהו מחפש חומר עבורך או עבור אחרים שזמנם אינו מאפשר להם לשבת ולחפש - עורך אותו יפה ומעלה לפורום "למענך" ולמען אחרים מגיע לו\ה יישר כח.

חג פסח כשר ושמח

http://www.iafe.net
הגלריה שלי

אות האצ"ל - ארגון צבאי לאומי


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.mod.gov.il/images/innerPage/otot/botot04.jpg]
האות מוענק:
לכל מי שהיה חבר בארגון הצבאי הלאומי תקופה של שישה חודשים לפחות, בתקופה שמשנת 1937 עד קום המדינה. מי ששירת ונפגע, נעצר או השתתף בפעולה מבצעית, לא תחול עליו מגבלה של זמן שירות.
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.mod.gov.il/images/bullet_blue.gif]
מי ששירת ביותר ממחתרת אחת זכאי לקבל אותות של כל מחתרת שהיה חבר בה.

מעניין לציין כי האות הוענק החל משנת 1979, בעוד שאות ההגנה הוענק החל משנת 1958. היה צורך בשינוי פוליטי על מנת למסד את האות (ואות הלח"י הוענק רק משנת 1980...)

או למי פונים?
אבי היה פעיל של האצ"ל בחו"ל ואפילו נתפס וישב 6 חודשים בכלא בוינה.

http://www.iafe.net
הגלריה שלי

לקבלת מידע והסברים ניתן לפנות :

בכתב אל :
משרד הביטחון
היחידה לאותות ועיטורים
ת.ד.7093
הקריה, תל-אביב

טלפון :
03-6975671 למענה קולי בשפה העברית הקש את הספרה 3
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.mod.gov.il/images/bullet_blue.gif]
למענה קולי בשפה הרוסית הקש את הספרה 1
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.mod.gov.il/images/bullet_blue.gif]

פקס :
03-6934678

דואר אלקטרוני:
otot@mod.gov.il

משרד הביטחון
היחידה לאותות ועיטורים
ת.ד.7093
הקריה, תל-אביב

טלפון :
03-6975671 למענה קולי בשפה העברית הקש את הספרה 3
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.mod.gov.il/images/bullet_blue.gif]
למענה קולי בשפה הרוסית הקש את הספרה 1
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.mod.gov.il/images/bullet_blue.gif]

פקס :
03-6934678

דואר אלקטרוני:
otot@mod.gov.il

שלחתי לך הודעה לפרטי אנא התייחס

http://www.iafe.net
הגלריה שלי

יש המון חומר כתוב ומתועד על ה"הגנה" והפלמ"ח אך על האצ"ל ושלא לדבר על הלח"י קשה מאוד למצא חומר כתוב פרט למס' ספרים ואזכורים פה ושם.
לפני מס' שבועות סיימתי לקרא ספר מרתק אשר הושאל לי בשם "מבוקש" מאת יעקב ("יאשה") אליאב אשר שירת כבכיר בארגון האצ"ל והיה האחראי ללא מעט פעולות ופיתוחים הקשורים למטעני חבלה .

הדהים אותי לגלות שהאצ"ל עשה שימוש במטענים אשר לא אחת עלו בתחכומם על מטעני החבלה של ה"הגנה" כשאחת הדוגמאות היא "מעיל הנפץ" שהוטמן בקולנוע "רקס" בירושליים אשר דמה במבנהו למעשה לחגורות הנפץ של ימינו רק שלא היה מדובר במתאבד .
חשוב לציין כי האצ"ל לא אחת הוסיף אף חמרים כימיים כאלו ואחרים למטעני החבלה על מנת להגביר את אפקט הפגיעה ! ומדובר כאן יש לזכור בשנות השלושים המאוחרות ותחילת הארבעים !