לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה ●●● ברוכים הבאים אל פורום צבא וביטחון ●●● לפני הכתיבה בפורום חובה לקרוא את דבר המנהל ●●● עקבו אחרינו! ●●● חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > חיילים, צבא וביטחון > צבא ובטחון
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 02-04-2006, 16:00
  odedy odedy אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 17.03.05
הודעות: 1,161
אהבתם את שר המלחמה - קבלו את הגירסה הישראלית

מה מכרה ישראל לסנג'אר ומה בדיוק הוא רוצה לעשות עם זה?

סנג'אר קונה, למה שלא נמכור?
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
מאת יוסי מלמן
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
עסקת נשק ענקית - בשווי כמיליארד דולר - נחתמה באחרונה בין ישראל לאנגולה. המתווך, סוחר נשק ישראלי, יקבל עמלה שמנה: כ-200 מיליון דולר. השיטה מוכרת, מה שלא ברור הוא למה אנגולה צריכה עכשיו בכלל את הנשק הזה

המגעים סביב עסקת הענק נמשכים כמה שנים, אך קיבלו תאוצה רק בחודשים האחרונים, ולבסוף התממשו: ישראל ואנגולה סיכמו על שלוש עסקאות נשק בסך כמיליארד דולרים. שתי הדמויות הדומיננטיות בעסקה המשולשת הם סוחר הנשק הישראלי משה (צ'יקו) בריטש, הפועל בלואנדה בירת אנגולה, ורמטכ"ל צבא אנגולה, גנרל אוגוסטינו פרננדז נלומבה, המכונה "סנג'אר". היא סוכמה בסדרה של פגישות ומגעים בין נציגים של התעשיות הביטחוניות של ישראל, בגיבוי ובעידוד משרד הביטחון, לבין בריטש ונלומבה ועוזריו, ומעורבים בה התעשייה האווירית, סולתם ותדיראן קשר. בריטש אמור לקבל עמלת תיווך שמנה של כעשרים אחוזים.

ואולם שלוש העסקאות מעוררות כמה סימני שאלה קשים הנוגעות למימונה, לעמלות שישולמו במסגרתה, והשאלה הגדולה ביותר: מדוע בכלל זקוקה אנגולה למערכות הנשק שמציעה לה
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/printed/P020406/b.0.0204.2.2.9.jpg]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
נלומבה. שלוש עיסקאות גדולות
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

ישראל. בקרב גורמים במשרד החוץ, ואף במערכת הביטחון, מובע חשש שהעסקאות עלולות בסופו של דבר לסבך את ישראל ושכרה ייצא בהפסדה: במקום עסקות נשק ורווחים נאים, היחסים בין שתי המדינות דווקא יינזקו.

ואז בא נלומבה

אנגולה היתה מאז שנות התשעים שוק ליצוא נשק מישראל. צבאה נזקק לנשק בגלל מלחמת האזרחים שהשתוללה בה. אבל באותה תקופה השוק האנגולי לא היה חשוב במיוחד, בקושי אחוזים ספורים מכלל היצוא הביטחוני של ישראל.

דווקא לאחר שאנגולה נחלצה ממלחמת האזרחים, בתחילת העשור, התגברו מאמצי השיווק של ישראל. לפני כארבע שנים ביקרה במדינה משלחת של משרד הביטחון, ובראשה האלוף בדימוס יוסי בן חנן, שעומד בראש האגף לסיוע ביטחוני (סיב"ט). לפני כשנה בא לביקור בישראל כאורח מערכת הביטחון רמטכ"ל צבא אנגולה, גנרל נלומבה. בנוסף לפגישות עם שר הביטחון וצמרת צה"ל סייר נלומבה במפעלים של כמה תעשיות ביטחוניות.

הצעד הבא לתפירת עסקת הענק אירע לפני כארבעה חודשים, כשהרמטכ"ל האנגולי בא לכאן לביקור נוסף, שהפעם הוגדר "פרטי". אז גם נקשר הקשר המרכזי בינו לבין התעשייה האווירית וסולתם בנוגע לעסקה הנוכחית.

את ביקור הרמטכ"ל אירגן סוחר הנשק בריטש. אין זו הפעם הראשונה שביקור של אישיות ביטחונית מאורגן בידי אדם פרטי. סוחרי נשק ישראלים, הפועלים בעיקר באפריקה, באסיה ובאמריקה הלטינית, משכנעים את מערכת הביטחון לארח אישים ממדינות שונות. בחלק מהמקרים הם אף מצטרפים לפמליות האורחים ומשתתפים בשיחות רשמיות עם פקידים ישראלים. זאת תופעה מגונה, שראוי שמבקר המדינה - הבודק עתה את כל נושא העמלות בסחר נשק - ייתן את דעתו עליה.

לפני כחודש נסעו כמה פקידים בכירים מהתעשייה האווירית, ובהם חיים דיין, האחראי על דסק אפריקה ומנהל השיווק של מפעל "מבט", מפעל הטילים של התעשייה האווירית, ללואנדה. הם נפגשו שם עם בריטש והרמטכ"ל, וסיכמו עסקה בסך חצי מיליארד דולר. התעשייה האווירית תשביח מסוקים ותצייד את צבא אנגולה במערכות טילים נגד מטוסים.

גם נציגים של סולתם ביקרו באנגולה. הם סיכמו על עסקה בסך כ-230 מיליון דולר למכירת תותחים מתנייעים, מרגמות ותחמושת.

עסקה נוספת, שהיקפה יכול להגיע עד לרבע מיליון דולר, היא של מכירת ציוד קשר של חברת תדיראן קשר. לתדיראן כבר היה היה חוזה לאספקת ציוד בשווי של כמה מיליוני דולרים לאנגולה, אך הוא הוקפא. בעקבות השיחות והמו"מ נקבע להחיותו ואף להגדילו.

סדרת העיסקאות הזאת עולה בקנה אחד עם המדיניות של משרד הביטחון, שאפשר להגדירה "מכור כפי יכולתך". אדריכל גישה זו, שהביאה לגידול ניכר ביצוא הביטחוני וממצבת את ישראל כאחת מחמש או שש יצואניות הנשק הגדולות בעולם, הוא בן חנן. בתשע השנים שבהן הוא מכהן בתפקידו הסתכמו יצוא הנשק והציוד הביטחוני מישראל ב-18.5 מיליארד דולר - כפול מבעשור שקדם למינויו.

אבל מדיניות "מכור כפי יכולתך" מניבה גם פירות באושים. בתקופתו של בן חנן נחשפו כמה מקרים של יצוא נשק ללא היתר, או תוך הפרת ההיתר או הסתרת מידע בנוגע ליעדו הסופי של הנשק. סיב"ט תחת הנהגתו של בן חנן גם לא מקפידה במיוחד לפקח על סוחרי נשק, שמנהלים מגעים על מכירת נשק ללא היתר. היו מקרים שהמתווכים בעסקות נשק היו סוחרים מפוקפקים, או עבריינים מבוקשים. כך, למשל, חברה ישראלית גדולה נעזרה לפני כמה שנים בפייר פלקון (שותפו של ארקדי גיידמק, המבוקש כמוהו בצרפת) בעת שהיה במעצר בצרפת, כדי לקדם עסקה עם אנגולה.

היו גם מקרים שהמדיניות של משרד הביטחון גרמה לנזקים חמורים ליחסי החוץ של ישראל. כך היה במקרה של מכירות נשק לסין (מזל"טי תקיפה "הרפי" ומטוס ההתראה "פלקון") שעוררו את זעמה של ארצות הברית, וכך במקרה של מכירת נשק לחוף השנהב בעיצומה של מלחמת האזרחים, מעשה שעורר את זעמה של צרפת, משום שחייליה - שהיו פרוסים במדינה במשימות שלום - נפגעו מהנשק הישראלי. פאריס מחתה לפני ישראל ואיימה לבטל כמה עסקות עמה. ישראל נאלצה להתנצל ולהפסיק לפרק זמן מסוים את מכירות הנשק לחוף השנהב.

למתווך בעיסקאות עם אנגולה, משה בריטש, יש אמנם היתר של סיב"ט, אבל גם הוא דמות שנויה במחלוקת. בריטש פועל באפריקה כבר שנים רבות. לאנגולה הוא הגיע לפני כעשור ורכש לו קשרים רבים בצמרת הצבאית של המדינה. לפני כשבע שנים נקשר שמו לעסקה שבמסגרתה התעשייה האווירית היתה אמורה לספק טילים נגד טנקים לצבא אנגולה. היקף העסקה היה 28 מיליון דולר. אנגולה שילמה מקדמה של 14 מיליון דולר, וקיבלה סחורה בשווי שבעה מיליון. כשאנגולה התקשתה לשלם את השאר הפסיקה תע"א את האספקה.

פיצוץ העסקה גרר שורה של תביעות הדדיות של כמה סוחרי נשק ישראליים, ובהם בריטש. הם התקוטטו על כספי העמלות, ותוך כדי כך הפריחו רמזים על תשלומי שוחד ששולמו לפקידים בכירים ולקציני צבא באנגולה. כשהדי ההשמצות הגיעו לידיעת ממשלת אנגולה, היא הביעה את זעמה. משרד הביטחון, שנבוך מהעניין, הזדרז להתערב והשיג מבית המשפט צו שאסר לפרסם חלקים מכתבי התביעה, מחשש שייחשפו בה שמות של בכירים באנגולה שהואשמו שקיבלו שוחד.

בעקבות הפרשה ניסה בן חנן במשך תקופה מסוימת להצר את צעדיו של בריטש, אך לאחרונה הוא שוב נהפך לדמות מרכזית בסחר הנשק עם אנגולה. "אין לנו ברירה", הסביר מקור בכיר במערכת הביטחון. איננו יכולים לבדוק בציציותיו של כל מי שמביא עסקאות, ככה נאבד שווקים חשובים למתחרים מדינות אחרות. היצוא הביטחוני של ישראל עלול להיפגע אם נהיה יותר צדיקים מחברות בארה"ב או באירופה".

עד לפני כשלושה עשורים היה מקובל שהתעשיות הביטחוניות מנהלות בעצמן את המגעים למכירת הנשק, ואז הן גם נאלצו לעתים לשלם שוחד בעצמן. לרבות מהן היתה מה שהוגדר אז "קופה ב'", תקציב סודי שבעזרתו שולם שוחד במסווה של "עמלות" לפקידי השלטון במדינה שרכשה את הנשק.

הנוהג הזה הופסק ברוב מדינות המערב, וגם בישראל. במקומו הוקמה השיטה העוקפת של המתווכים. אלה מקבלים עמלה מהחברה המוכרת, שיכולה להמשיך ולרחוץ בניקיון כפיה. תשלומי שוחד אסורים כמובן. רק לאחרונה, למרות היסוסי משרד הביטחון, הובילו משרדי החוץ והמשפטים את ממשלת ישראל לחתום על אמנה בינלאומית נגד שחיתות. אבל ברור לכולם כי במרבית מדינות העולם השלישי בלי שוחד אי אפשר להשיג חוזים למכירת נשק. וכך, את השוחד משלם עתה במקרים רבים המתווך, דבר הגורם לעמלות שלו לתפוח שהרי ברור לכל שהוא צריך לשמן פקידים מושחתים במדינה הרוכשת.

נשק תמורת נפט

אף ששלוש העיסקאות עם אנגולה סוכמו כבר, הרי קיומן, כך העריך המקור הביטחוני, מוטל עדיין בספק. לאנגולה אין יכולת לממן את העסקה במזומנים והחברות הנוגעות בדבר לא יתניעו אותה בלי מקדמה של 30%. לפיכך, מתגבש רעיון על עסקת בארטר: אנגולה תמכור לישראל נפט גולמי באמצעות חברת בתי הזיקוק (בז"ן). התמורה ממכירת הנפט תופקד בחשבונות נאמנות ותשמש לתשלום על הנשק. אבל אין זה עניין של מה בכך להוציא מן הכוח אל הפועל עסקה כזאת.

בכל מקרה, יש עוד שאלה חשובה שצריכה להישאל: מדוע בכלל צריכה מדינה כמו אנגולה את כלי הנשק המוצעים לה?

אנגולה היא אחת המדינות העניות בעולם, על אף עושרה הרב במשאבים טבעיים. היא גם אחת המדינות המושחתות בעולם. "העסקה הזאת לא עושה שכל", הדגיש בכיר לשעבר במשרד הביטחון. לאנגולה אין אויבים ולא נשקף לה כל איום, לא מבית ולא מחוץ.

כארבע שנים לאחר שהסתיימה מלחמת האזרחים פועלים עדיין באנגולה אישים בצבא ובממשלה שהאינטרס הציבורי לא עומד בראש מעייניהם. הם נעזרים ברוח גבית של ישראלים תאבי בצע ומשרד ביטחון שפקידיו מתגאים כנראה רק בשורה התחתונה של מאזני יצוא.

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "כמדינה ריבונית מנהלת אנגולה את מדיניות החוץ, הפנים והביטחון שלה בהתאם לשיקוליה ולצרכיה. החברות הישראליות משקיעות מאמצי שיווק במדינה זו ובמדינות אחרות בהתאם לחוק ועל סמך היתרים שקיבלו כדין. משרד הביטחון נוקט מדיניות זהירה ושקולה בכל הקשור למאמצי היצוא הביטחוני ומייחס חשיבות להצלחת התעשיות הביטחוניות בשוק הבינלאומי בכפוף לדין ולנורמות הבינלאומיות, שכן בכך מובטח המשך הגיבוי הדרוש לצה"ל.

"יודגש כי חובת קבלת היתר חלה לא רק על מו"מ לעסקות שמבצעת חברה, אלא גם על ניהול מו"מ ותיווך בשם החברה המייצאת".

מהנהלת התעשיה האווירית סירבו להתייחס לנושא. פניות אל מנכ"ל סולתם, משה חרש, ואל בעלי החברה, מיקי גילת, לא נענו. גם פניות לתדיראן קשר ואל חברת בז"ן לא נענו. משגרירות אנגולה אמרו בתגובה כי "אין שום הסכם על רכישת נשק משום שאנגולה אינה זקוקה לנשק חדש והיא מצויה בתהליך של שיקום לאומי". עם זאת, החליטה הממשלה להשביח חלק מהנשק הישן שלה, וכידוע לישראל יש ניסיון רב בתחום זה". לטענת דובר השגרירות, "מדובר לכל היותר ב-10 מיליון דולר שישולמו מקופתה ולא בנפט".

משה בריטש, בשיחת טלפון מלואנדה, הכחיש כל מעורבות בנושא. "אתה שואל שאלות שאינני יודע עליהן דבר", אמר. "אף אחד לא מוכר נשק לאנגולה. אני לא עומד מאחורי שום עסקת נשק. לא חתמתי ולא עשיתי שום עסקת נשק. אתה נותן את ידך לגורמים אינטרסנטים שרוצים לפגוע בי ובעסקי, כמו שניסו לעשות גם בעבר".

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #2  
ישן 02-04-2006, 16:28
צלמית המשתמש של יוסיפון
  יוסיפון מנהל יוסיפון אינו מחובר  
מנהל פורומי צבא ובטחון, מילואים והלוחות
 
חבר מתאריך: 07.04.02
הודעות: 23,839
Facebook profile Follow me...
כתבה
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי odedy שמתחילה ב "אהבתם את שר המלחמה - קבלו את הגירסה הישראלית"

אם כבר מזכירים מכירה של נשק ישראלי (ורוסי) לאנגולה תמורת יהלומי דם (בדיוק כמו בסרט) תנחש כיצד התעשר ארקדי גיידמאק...

בחזרה לאפריקה
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/GIFS/pixel_transperent.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/GIFS/pixel_transperent.gif]
אנגולה קוראת לישראלים
דוד ליפקין
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין:
http://news.fresh.co.il/icons/maariv.gif]
30/04/02
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/GIFS/pixel_transperent.gif]

ישראל חוזרת לאפריקה. כ30 שנה לאחר שמדינות אפריקה ניתקו את הקשרים הדיפלומטיים והכלכליים עם ישראל, בעקבות מלחמת יום הכיפורים, החלו חברות ויזמים מישראל להתעניין מחדש בעסקים במדינות אפריקה. בניגריה ובחוף השנהב מתנהלת פעילות ישראלית ענפה כבר מספר שנים, ובדיונים שהתקיימו לאחרונה במשרד החוץ נקבעו שלוש מדינות נוספות בעלות חשיבות אסטרטגית דרום אפריקה, ניגריה ואנגולה. ייתכן שגם אריתריאה תדורג כבעלת חשיבות אסטרטגית.
אנגולה, השוכנת בדרום מערב אפריקה וגובלת בדרום אפריקה, הפכה לאחרונה למדינת יעד חשובה מבחינת האינטרסים הביטחוניים והכלכליים של ישראל, ויזמים ישראלים כבר מזמן סימנו אותה כמדינת יעד. אנגולה היא אחת מהמדינות הגדולות באפריקה, ובראשה עומד נשיא ידידותי לישראל, ז'וזה אדוארדו דוש סנטוש. בתחילת אפריל נחתם שם הסכם להפסקת-אש בין הממשלה לארגון המורדים אוניט"א. זאת לאחר שמנהיג המורדים, ד"ר ז'ונאס סאווימבי, נהרג בקרב במעבה הג'ונגל, וכוחות הממשלה הצליחו ללכוד או להרוג כמה מעשרות בכירי הארגון. הסכם הפסקת האש, שהוגדר כנספח להסכם השלום מ-1994 (שקרס לפני כ-4 שנים), פותח דף חדש בתולדות המדינה.אנגולה עברה טלטלות רבות ב*40 השנים האחרונות. בתחילה היתה זו מלחמה לשחרור לאומי נגד הקולוניאליזם הפורטוגלי. לאחר מכן, בשנותיה הראשונות כמדינה עצמאית, הפכה אנגולה לשדה קרב בין מעצמות המלחמה הקרה. קובה שלחה אליה 50 אלף חיילים, כדי לסייע לתנועתו של הנשיא דושסאנטוש, וברית-המועצות עזרה במיליארדי דולר לממשלה שאימצה את עקרונות הקומוניזם. ארצות*הברית שלחה, מצדה, נשק וכסף לארגון אוניט"א.
בשנות ה-80 פלשה אליה דרום-אפריקה מספר פעמים, במטרה להרוס את תשתיתה ולסייע לאוניט"א במלחמה נגד הממשלה. עם קריסת הקומוניזם החלה ממשלת אנגולה לחזר אחרי מדינות המערב, והפכה את המדינה האפריקנית מאוליגרכיה סטאליניסטית למדינת מאפיה קפטליסטית.
במהלך השנים הפך המאבק בין הממשלה לאוניט"א לקרב על אוצרות הטבע של המדינה נפט ויהלומים. מלחמה זו גבתה כמיליון קורבנות, וכן גרמה לקריסת התשתיות והשירותים במדינה, ואנגולה הפכה לאחת מהמדינות העניות בעולם. עתודות הנפט הגדולות שלה שועבדו להלוואות שקיבלה מבנקים זרים.אבל המלחמה התמידית הפכה באנגולה לעסק כדאי, וגם סוחרי נשק ישראלים גילו את הפ וטנציאל הכלכלי שלה. חלקם הצליחו בשנים האחרונות לבצע עיסקאות למכירת אמצעי לחימה וציוד לממשלת אנגולה, ורשמו רווחים נאים. מדינאים וקצינים בכירים באנגולה הרוויחו מיליוני דולרים מעמלות שמנות שגבו על עיסקאות נשק ונפט. אנשי עסקים זרים, הפעילים באנגולה, גם דאגו לתרום ביד נדיבה לקרן FESA של הנשיא דבר שסייע לעסקים.בקידוחי הנפט בחופי אנגולה פעילה מזה שנים חברת שברון האמריקנית, שאליה היה קשור באמצעות חברה-בת דיק צ'ייני, סגן נשיא ארה"ב, ואילו קונדוליסה רייס, היועצת לביטחון לאומי של הנשיא בוש, היתה חברה במועצת המנהלים שלה.
עשרות ישראלים כבר נמצאים באנגולה. חלקם מועסקים במיזם היהלומים המשותף לממשלת אנגולה וליהלומן ואיש העסקים לב לבייב, וחלקם בפרויקטים של איש העסקים ארקדי גיידמק, שלו קשרים עם בכירי השלטון באנגולה.שגריר אנגולה בישראל, ג'וזה מנואל, מסביר כי מלחמת האזרחים הממושכת הרסה למעשה את כל התשתיות במדינה. הוא מציין, כי ארצו זקוקה לשיקום של מערכת הכבישים, הגשרים, מסילות הברזל, מערכות המים, מפעלי החשמל, התעשיה הפטרוכימית, החקלאות, בתי-החולים והתיירות.
מכיוון שלאנגולה אין כוח-אדם מקצועי שיבצע את פעולות השיקום, וגם לא אפשרות לממן את ההשקעות הדרושות, היא מצפה שמדינות ידידותיות, כמו ישראל, יסייעו לשיקום הכלכלי של אנגולה בשנים הקרובות. בשל החשיבות שמייחסות ארה"ב ואירופה לאנגולה, היא אמורה גם לקבל סיוע בינלאומי גדול.ממשרדו המרווח בתל-אביב מבקש מנואל סיוע ישראלי בשיקום החקלאות בארצו. הבעיה היא, שחלקים גדולים מארצו ממוקשים, ושלא ניתן לחדש את החקלאות עד שישולם פרויקט סילוק המוקשים שמבצע האו"ם. על הפרויקט מפקחת תמר גולן, בעבר שגרירת ישראל באנגולה, ויועצת בלתי-רשמית לנשיא אנגולה.
מנואל, שהיה בעבר דובר צבא אנגולה, מאמין שלאחרונה נפתח דף חדש בתולדותיה של המדינה שסועת המלחמות. הוא מצביע על הפוטנציאל הכלכלי שיש לאנגולה, שכבר כיום היא המדינה השנייה בגודלה באפריקה בהפקת נפט (אחרי ניגריה). כאמור, יש לה גם מכרות יהלומים, וכן היא מבורכת בזהב, בנחושת, במגנזיום ובפוספטים.ומה הסיכוי שאנגולה תמכור לישראל? מנואל מציין, כי ניתנה הבטחה עקרונית, שאנגולה תמכור נפט גם לישראל. אבל הדבר תלוי בהגדלת תפוקת הנפט בשנה הקרובה. כיום תפוקת הנפט משועבדת, לכן יש להמ תין עד שיימצאו מקורות נפט נוספים.הבולט שבין אנשי העסקים הישראלים, שכבר פעילים באנגולה, הוא ארקדי גיידמק, הנחשב כיום לעשיר שבין הישראלים יוצאי בריה"מ.
לגיידמק יש עסקים מסועפים באנגולה, חלקם בחקלאות וחלקם בתחום הבטחוני. בראיון להארץ סיפר גיידמק, שמתואר באותה כתבה כסוחר נשק, כי העיסקה הראשונה עם אנגולה נעשתה בראשית שנות ה-90, כאשר במקרה התוודע, יחד עם שותפו, פייר פלקון, איש עסקים צרפתי, למשלחת מאנגולה ששהתה בפאריס וגילתה התעניינות במסוקים, למרות שלא היה לה כסף לשלם עבורם. השניים חיפשו קונים ל7 מסוקים שרכשו ברוסיה, עבור חברת הנפט של וונצואלה שלא יכלה לשלם בעדם. גיידמק הציע למשלחת שיקחו את המסוקים בחינם, וישלמו בנפט. הרעיון מצא-חן בעיני נשיא אנגולה, ש"הזמין אותי לשיחה וכך נעשינו ידידים", אומר, גיידמק.
עם התהדקות היחסים ביניהם, מינה נשיא אנגולה את גיידמק ליועצו הכלכלי, העניק לו דרכון דיפלומטי והפך אותו למורשה חתימה בחשבון הבנק של הממשלה. כאשר הפר מנהיג אוניט"א את הסכם השלום ב-1995, ומלחמת האזרחים התחדשה, נכנסה ממשלת אנגולה לבהלת הצטיידות, והיתה מוכנה לרכוש נשק מכ ל מקור. לפי פרסומים שונים, סייעו גיידמק ופלקון לאנגולה ברכישת נשק ברוסיה ובצ'כיה. היו אלה עיסקאות בהיקף של כחצי מיליארד דולר, והן כללו טילים, תותחים, מטוסי קרב, ספינות ותחמושת. העיסקאות מומנו באשראי מאחד הבנקים הגדולים בצרפת, תמורת בטחונות של נפט אנגולי.בדצמבר 2000 נפתחה בצרפת חקירה נגד פלקון וגיידמק, בחשד למתן שוחד לז'אן כריסטיאן מיטראן, בנו של נשיא צרפת דאז. החשדות בוטלו לבסוף בידי בית-המשפט העליון של צרפת, אבל נגד גיידמק עדיין מתנהלות חקירות בחשד לעבירות מס.באנגולה מציינים, כי עיסקאות הנשק האלה איפשרו לצבא האנגולי להביס את המורדים במלחמת האזרחים. שגריר אנגולה משבח את השירותים שנתן גיידמק לארצו. מנואל מוסיף כי, "ברגעים הקשים שעברה אנגולה במלחמתה במורדים, עזר גיידמק לאנגולה בהגנה על שטחי המדינה ועצמאותה. גיידמק תרם תרומה משמעותית להצלחתה של אנגולה במלחמתה נגד המורדים, כאשר סייע בהשגת החימוש הדרוש לצבא אנגולה". שגריר אנגולה מבהיר, כי גיידמק הוא ידידה הנאמן של אנגולה, ולכן היא מקדמת בברכה את פעילותו הכלכלית. ידידותו של גיידמק עם נשיא אנגולה הופגנה לפני זמן-מה, כאשר מטוס מנהלים של הנשיא הובא לשיפוץ בתעשיה האווירית. לממשלה לא היה כסף לשלם עבור השיפוצים, וגיידמק פרע את החשבון.גיידמק מעסיק מספר בכירים לשעבר במערכת הביטחון. תת-אלוף זאב זכרין משמש כאחראי על המיזמים שלו באנגולה. אבי דגן, מבכירי המוסד לשעבר, מייעץ בנושאי ביטחון הקשורים לצמרת אנגולה.חברה נוספת הפעילה מזה מספר שנים באנגולה היא אל.אר איירונוטיקס מהרצליה, שבבעלות שלושה טייסים לשעבר איתן סטיבה, עמי לוסטיג ורועי בן-עמי. חברה זו מעורבת בעיסקאות של מכירת נשק לאנגולה וסיפקה לשדות התעופה באנגולה מערכות מכ"מ שנרכשו מאוקראינה. לאל.אר קשרים עסקיים באוקראינה, והיא ביצעה עיסקאות של מכירת ציוד למדינות נוספות באפריקה. לפי פרסומים, חוקרות רשויות בארה"ב עיסקה שביצעה החברה, למכירת מכ"מ לאתיופיה, בחשד שזה מצא את דרכו לעיראק. אל.אר, מצדה, מכחישה ששימשה 'מכבסה' למכירת נשק לעיראק. לאל.אר גם חלקים בבעלות על שני קידוחי נפט לחופה של אנגולה. שגריר אנגולה מציין, שממשלת אנגולה מעריכה מאוד את חברת אל.אר, הודות לשירותים שנתנה לאנגולה במהלך המלחמה.
הגורם הישראלי השלישי, הפעיל באנגולה, הוא היהלומן לב לבייב. בסיוע ידידו, ארקדי גיידמק, הצליח לבייב לקבל את הזיכיון ליצוא היהלומים מאנגולה. הוא הקים את חברת אסקורפ, שותפות בינו לבין חברת היהלומים של אנגולה, חברת היהלומים הממשלתית הרוסית וחברה בלגית בשם אומגה. למעשה, לבייב הצליח לבטל את רשיונות היצוא מאנגולה, שהיו בידי סוחרי יהלומים בינלאומיים ידועים. שגריר אנגולה טוען, כי לבייב הבטיח שחברותיו ישתלבו בשיקומה הכלכלי של אנגולה, על-ידי שיפוץ בתי-חולים, בתי-ספר וכבישים. לבייב כבר העניק תרומות למוסדות רווחה אנגוליים.במכון היצוא ממתינים עתה להשלמת סקר של חברת ייעוץ דרום-אפריקנית, הבודקת את האפשרויות לשיתוף פעולה בין חברות ישראליות לחברות דרום*אפריקניות, תוך ניצול חלון ההזדמנויות שנפתח במדינה זו.


כתבה נוספת

הצנוע הידוע
"אני חוסך מיליון דולר בשבוע רק בזכות הפרסום שיש לי בעיתונות‭."‬ כך, באופן ציני ומדוד, מגלה המיליארדר ארקדי גאידמק מה מניע אותו לפרוץ בטירוף לתוך חיינו. ובכל זאת, עד היום איפשר האיש הכי חידתי בארץ לגרד לו רק את השכבה העליונה. עכשיו, בראיון מקיף, פותח גאידמק את כל הדלתות ודורך על לא מעט מוקשים: הוא משוכנע שהמדינה היא חונטת גנרלים שרודפים אותו, מזלזל במפעל הקיבוצי, מודיע שרכש את בית"ר בלי לחשוב, לועג ליריבות ומתגאה בהיותו מאמן יותר טוב מקאנן ואדלשטיין ביחד. חשדות לשוחד בצרפת? בעצם מגיעות לו מדליות. אלוהים, מאחוריך
עמרי אסנהיים ואראל סג''ל, סופשבוע
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין:
http://news.fresh.co.il/icons/maariv.gif]
23/12/2005 13:00

40 שניות, בערך. זה הזמן שלקח לארקדי גאידמק לחסל נתח בקר, די עבה, שהונח על הצלחת שלו. 40 שניות. "והלחם הזה מאתמול‭,"‬ הוא מספיק לרטון בפני המלצרית במרומי הקומה ה‭49-‬ של עזריאלי, לפני שהוא מניח את הסכו"ם בעדינות ופונה להמשך השיחה. לא שזה קל: מדי כמה שניות מצלצל אחד ממכשירי הטלפון הנייד שהוא מחזיק. אחד הרינגטונים הוא נעימת הנושא של "קיל ביל‭."‬ טרנטינו על הירקון. את השיחות הוא מנהל ברוסית, משפטים קצרים עם הרבה "דה" ומעט "נייט‭."‬ מסביב פזורים כמה מעוזריו, אין שומר ראש. רק שתיים-שלוש נערות גבוהות ובלונדיניות, שמאוחר יותר זוהו גם במשרדיו במגדל "משה אביב" ברמת גן. והאמר שחור להשלמת התדמית.
אבל אז לא היתה לו מכונית גדולה. זה היה באמצע שנות השבעים, וארקדי גאידמק, מהגר יהודי שהספיק לטעום חוויית עלייה מתסכלת לישראל, החליט לנסות את מזלו בפריז כשיפוצניק. מדי בוקר בשש, לפני שיצא לעוד יום של סיד וטיח, נפגש עם חבורת המהגרים בבית קפה קטן ברובע ה‭.16-‬ יומו הראשון של גאידמק בעבודה היה גם יומו הראשון של הברמן שמזג לחבורה את הקפה. הם התיידדו.
"אני עד היום בקשר איתו‭,"‬
מחלץ גאידמק חיוך זוויתי דק. "הוא עדיין ברמן. ההבדל בינינו שהוא לא הלך עם ידיים פתוחות לרווחה בשביל לתפוס אפשרויות. הרבה יותר קל לו לקום כל בוקר, להגיע לקפה, לדבר עם חברים על כדורגל, היום נגמר, הוא חוזר הביתה במטרו או קונה מכונית בתשלומים, והחיים עוברים. רק בגלל שהוא מפחד להתעורר יום אחד ולדעת שאין לו לאן ללכת. זו הסיבה למשל שאנשים רואים כדורגל בטלוויזיה, או קוראים עיתונים. רק כדי להישאר חסרי דעת לגבי האפשרויות שלהם. מפחדים להישאר ריקניים. כשאתה ריקני האפשרויות מגיעות אליך ואתה רק צריך לתפוס אותן. בקונגפו או קראטה, אתה עם ידיים פתוחות, לא חושב על שום דבר. אתה רך, וכשהמכה תגיע, למרות שאתה לא יודע מאיפה, תתמודד בדרך הנכונה. אני לא מפחד מכלום למרות שאני לא יודע מה יבוא מחר.
"קחו דוגמה שקרתה לכם מול העיניים. עם כל הבלגן שיצרתי לכם פה, שתי דקות לפני שקניתי את בית"ר לא ידעתי שקיימת קבוצה כזאת בכלל.לא ידעתי מה השם שלה.מאיר פניג'ל, הבעלים הקודמים, הגיע אלי כדי לקבל תמיכה לקבוצה. שאלתי אותו 'מה אתה רוצה‭,'?‬ טה טה טה טה, ו‭15-‬ דקות אחרי חתמתי על הרכישה‭."‬
ומה אמרו מאיר לוי וששון שם-טוב, השותפים של פניג'ל?
"לא מכיר אותם. אם הם יעברו לידי ברחוב אני לא אדע לזהות אותם".

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/archive/408x153/367/572.jpg]

עם פניג'ל ומאיר לוי, "לא מכיר את לוי ושם-טוב". צילום: פלאש 90

המיליארדר האמריקני הווארד יוז הטיס מטוסי סילון לשום מקום, חי בבדידות 16 שנה בבונגלו במדבר מוקף בשומרי ראש מורמונים, ואצר את השתן שלו במכלי מתכת מתויגים ומתוארכים. יוז היה משוגע שיכול היה להרשות לעצמו לוקסוס של טירוף אמיתי. כמו אדם שלא רק מפנטז שהוא נפוליאון אלא גם שוכר צבא כדי להוכיח את זה.
ככה זה כשאתה מיליארדר. מותר לך, אפילו רצוי, להיות אקסצנטרי. דוק מסתורין אפלולי אופף אותך בכל אשר תלך ונושאי הארנקים הרזים בוהים בך בהערצה מהולה בתימהון.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]


הווארד יוז של ישראל
המיליארדר האמריקני הווארד יוז הטיס מטוסי סילון לשום מקום, חי בבדידות 16 שנה בבונגלו במדבר מוקף בשומרי ראש מורמונים ואצר את השתן שלו במכלי מתכת מתויגים ומתוארכים. יוז היה משוגע שיכול היה להרשות לעצמו לוקסוס של טירוף אמיתי. כמו אדם שלא רק מפנטז שהוא נפוליאון אלא גם שוכר צבא כדי להוכיח את זה. ככה זה כשאתה מיליארדר. מותר לך, אפילו רצוי, להיות אקסצנטרי. דוק מסתורין אפלולי אופף אותך בכל אשר תלך ונושאי הארנקים הרזים בוהים בך בהערצה מהולה בתימהון.
גם ישראל ראויה ליוז משלה. חלפו ארבעה חודשים מאז פרץ המיליארדר גאידמק לחיינו הציבוריים ונוכחותו מאיימת, מרחפת כחידה פסיכולוגית, אולי פסיכולוגית בגרוש. מצד אחד עשיר מסתורי שעשה את הונו בעשר אצבעות. מנגד, אדם תאב פרסום המפזר אמירות מגלומניות ופועל באופן שנדמה לעתים כמטופש וחסר שחר.
מה גרם לגאידמק לקום בוקר אחד ולהחליט שהוא זקוק להמולה התקשורתית הוולגרית סביבו, להשתתף בשאון מסיבות עיתונאים מגוחכות, מלאות חיוכים קמצניים מול תקתוקי מצלמות בלתי פוסקים? כיצד אדם השווה מיליארדים מתנהל בתקשורת באופן כה מרושל ומופרך? הרי לא יכול להיות שזו כוונת מכוון. מצד שני, האיש לא יכול להיות טיפש. הוא הרי שווה מיליארדים. ודאי משהו עמוק יותר, ערמומי ומתוחכם עומד במהות מעשיו.
אבל זהו, שלא. אין פה באמת חידה. גאידמק מכוון את התנהלותו כמו שהיא מלכתחילה. הרציונל שלו הוא התאווה לפרסום. להכרה.
לפני שפגשנו את גאידמק היה נראה לנו כי המפתח לפיצוח התעלומה, המוטיבציה שלו לפרסום, נעוץ במחשבה קונספירטיבית. גאידמק הרי מסובך בחקירה בצרפת, חושש מהסגרה, לפיכך הוא קונה לעצמו שם והכרה בישראל מתוך מטרה לביצור מעמדו. אבל זו תשובה שקופה מדי ולא מספקת. בפועל, ישראל אינה ממהרת להסגיר חשודים לחקירות בצרפת, בפרט כשמדובר באחד התורמים הגדולים לפרויקט היוקרתי של משרד הביטחון, "עתידים‭."‬
אז למה, אפוא, הוא אינו מסתפק בתרומות מהסוג המכובד, המוכר, הנושאות מעמד חברתי גבוה? מה יש לו לחפש בבית"ר ירושלים, על מורכבותה הפוליטית, החברתית, הלאומית? התשובה אולי חבויה ברמז שנתן לנו באחד מרגעי הראיון. פתאום הוא סינן "אני רוצה שיאהבו אותי‭,"‬ וכמו פתח צוהר אל נשמתו. מתוך גאידמק הגדול, שבמשך שמונה שעות שנפרשו על כמה פגישות טחן לנו נון-סטופ על הכריזמה שלו, על יכולותיו ועל אמצעיו הבלתי מוגבלים, הציץ לרגע ילד קטן מפרברי מוסקבה, שאביו עזב את הבית בגיל חמש אחרי שהתגרש מאמו. באופן עקבי נראה לנו גאידמק כמתנהל בעולם באופן מחושב, קר, צעדיו מתוכננים. דווקא החקירה ביאחב"ל, ולהבדיל פרשת המאמן טון קאנן, חשפו את חולשותיו, עלבונותיו. שם נתגלתה פגיעותו.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]


לא עולה חדש בלי פתק
קודם כל היאחב"ל. החוקרים, הוא אומר, החזירו אותו לפרופורציות. הזכירו לו שלפני 33 שנה עוד היה עולה רוסי מושתן, "בלי פתק‭."‬ סוף נובמבר השנה היה שיאו של פסטיבל גאידמק בארץ. ההכרה הציבורית שכל כך ציפה לה הגיעה סוף סוף במידה שהצליחה לספק גם איש כמותו, שלא יודע שובע. יום לפני כן הודיע שהוא עומד להפוך את בית"ר העולמית לתנועה פוליטית. שמח וטוב לב ביקש מעוזריו בערב ה‭28-‬ בנובמבר להכין את מטוסו הפרטי להמראה למוסקבה, שם שיחקה יומיים אחר כך הפועל ירושלים, הצעצוע שלו בכדורסל, מול דינמו. לקראת שתיים וחצי לפנות בוקר, כשהגיע לחניית שדה התעופה, חיכו לו השוטרים.
"יצאתי מהמכונית, איש אחד הגיע אלי, הראה לי את תג המשטרה שלו ואמר: 'אתה יכול להתלוות אלי? יש לנו כמה שאלות לשאול אותך‭.'‬ הייתי מופתע. שאלתי: 'אני במעצר‭.'?‬ הוא ענה שלא, אבל אני לא יכול לטוס. בלילה כמה חוקרים שאלו על המבנה והפעילויות של אחד העסקים הגדולים שלי. הייתי יכול לשתוק, אבל עניתי‭."‬
בבוקר, כשפתח "ידיעות אחרונות" שהודפס שעתיים לפני מעצרו הדרמטי, למד המיליארדר את שלמדו חשודים לפניו, שמישהו ידע על זימונו לחקירה הרבה לפניו. "עכשיו אני יודע שכבר בשמונה בערב היתה ל'ידיעות' תמונה מלאה על מה שהולך לקרות. אני שואל את המשטרה, למה לא להתקשר אלי או לשלוח מכתב ולבקש לבוא לתחנה? למה לא לבוא לבית שלי? למה באמצע הלילה בשדה התעופה? שהמשטרה תגמור לחקור ותודיע מה עשיתי. זה מאפיין של החברה הישראלית. יש כאן כל כך הרבה פוליטיקאים לשעבר, גנרלים לשעבר, שממשיכים לנהל קשרים כל כך קרובים עם הממסד. 12 אלף איש בערך יצרו מעגל של כוח. כולם מכירים את ראש המוסד לשעבר, אם הם לא בעצמם ראשי מוסד לשעבר. כל אחד כאן היה גנרל או קולונל. אני לא רוצה לתת את השם, אבל יש לי עדות שאחד שהוא היום איש עסקים, עורך דין ושר מוכר ובעל כוח לשעבר, ביקש מאנשים שהוא מינה במשרד המשפטים לחפש אותי. אני משוכנע בכך‭."‬
מי זה? לא חוכמה להטיל דופי בכולם.
"אתם צודקים. במשרד המשפטים התחלפו איזה עשרה שרים בעשר השנים האחרונות. אבל תנסו למצוא‭."‬
מי הבנאדם?
גאידמק חוטף קריזה בפעם הראשונה בראיון. "פליז, פליז‭,"‬ הוא נוזף בחוסר נחת.
אם לדלג לרגע מכך שעד לפני שבע שנים גם הוא קיים קשרים עסקיים עם ראש מוסד לשעבר (דני יתום) ורמטכ"ל לשעבר (אמנון ליפקין-שחק‭,(‬ גאידמק טוען שלא היה לו מושג שתתבצע נגדו חקירה ושהיתה זו תת-ההכרה שלו שדחפה אותו מספר חודשים קודם לכן לקנות את בית"ר ירושלים כדורגל ולהפוך לנשיא הפועל ירושלים כדורסל. אוחז בתפקידיו החדשים, הוא מאמין שכעת, בשעת צרה, הוא לא יופקר לחטוף מכל כיוון כמו סתם עוד מאפיונר רוסי רדוף.
גאידמק: "החוקרים לא חישבו נכון מי אני ומה היכולות שלי. אני לא איזה עולה חדש מרוסיה בלי פתק. הכדורגל יצר עבורי מצב שאפילו אם איזה שר לשעבר, על ידי כך שהוא מנצל את קשריו, מנסה לפגוע בי כדי להכתים 30 שנה של המוניטין שלי, הוא לא יצליח. אני ראש הקהילות היהודיות ברוסיה. מה אתה חושב שהרוסים היהודים יחשבו על ישראל אחרי שישמעו מה עושים לנשיא הקהילה שלהם?
"אז נכון, מיליוני ישראלים אוכלים את המרק שלהם מול הטלוויזיה וצוחקים: גאידמק היה במשטרה, אבל יש כמה עשרות אנשי עסקים מסביב לעולם, ששולטים ב‭50-‬ אחוז מכלכלת העולם, שיודעים טוב מאוד אילו עסקים נפלאים אני עושה. הם יודעים שאני אחד הנקיים ביותר, והם יגידו לעצמם: אם עשו את זה לגאידמק, מה יעשו לנו? גאידמק מוכר בעולם העסקים‭."‬

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]


הכל בגלל הפוליטיקה
מבלי להלאות בפרטים, גאידמק חשוד בכך שהשתמש במערכת הבנקאית בישראל כבמכבסת הכספים הפרטית שלו. הוא אומר בתגובה שזו בדיחה. אם לשפוט על פי תוצאות החקירות הבומבסטיות שאותן ניהלה המשטרה בשנים האחרונות, לא מן הנמנע שגאידמק יחייך גם בסיומה של זו שמתנהלת נגדו.
אתה לא איש העסקים הרוסי הראשון שנחשד. קוראים לך אוליגרך.
הוא נטרף לגמרי. מסתכל בעצבנות דקה ארוכה בשעונו, מפטיר "או-קיי" ושותק שתיקה ארוכה, צורמת. אחר כך הוא הוא שולף מכיסו סטיפת כרטיסי ביקור ושולה מתוכה את זה של השר לבטחון פנים, גדעון עזרא. "כמה שעות לפני החקירה ישבתי במסעדה עם הג'נטלמן הזה, עזרא. דיברנו על שיתוף פעולה פיננסי ביני לבין המשטרה לצרכים שלו. כמה שעות אחרי נחקרתי על ידי אותו ארגון. איך זה יכול לקרות‭."?‬
ואולי, כפי שמדגיש תסריט הטובים מול הרעים שהגה ביצירתיות מוחו של גאידמק, כל החקירה נולדה כשהטייקון הרוסי החל לצייץ בכיוון הפוליטיקה. זמן קצר לפני זימונו לחקירה הוא הודיע על ריצה אפשרית לבחירות, ואישר שוב את הגחמה במסיבת העיתונאים שכינס בין שתי חקירותיו, כשעל שאלות העיתונאים הקנטרניות צפה בלא מעט דאגה דיוקנו של ז'בוטינסקי שהיה תלוי מאחוריו. אז אם אתה כל כך גדול וכולם אוהבים אותך, אנחנו שואלים, למה לא תנסה לרפד את כורסת ראש הממשלה עם חליפות מיליון הדולר שלך? "כי הראו לי שכאן אני צריך להתנהג אחרת‭,"‬ הוא עונה נעלב. "אולי בכלל אני לא צריך להקים מפלגה כי זה צריך להיעשות באופן מקצועי, ולי אין מספיק זמן וניסיון להיות מנהיג‭."
כדאי שתקים מפלגה. לפי העיתונים שרון לא פורש עבורך שטיח אדום בקדימה.
"הוא לא רוצה אותי מאותה סיבה שלקחו אותי לתחנת המשטרה. זו אותה מנטליות. אני מכבד מאוד את שרון, אבל הוא בן אנוש והוא אומר לעצמו 'מה אני צריך את הרוסי העשיר הזה שאף אחד לא יודע מה הוא באמת. עדיף לקחת איזה אנסטסיה מיכאלי‭.'‬ מיכאלי היא אישה מאוד טובה, מאוד פופולרית, אבל אתה חושב שהיא זאת שיכולה לייצג הכי טוב את העלייה הרוסית? אני עולה אמיתי. כל החיים שלי חייתי כמהגר יהודי‭."‬
יש עולים שמייצגים טוב ממך את העלייה.
"מי? מי? תגידו לי‭."‬
שרנסקי, למשל.
גאידמק לא יגיד זאת מפורשות, במיוחד לא כשהטייפ מסתובב, אבל הוא מזלזל באיש. "כמה מהפוליטיקאים הרוסים הידועים היום בישראל בילו שנים בכלא בגלל הפעילות היהודית שלהם, אבל האם פעילותם היתה שונה מזאת של האחרים? לא. השירותים החשאיים הרוסיים הבינו כמה חזקה הקהילה היהודית מחוץ לרוסיה, אז הם לקחו אנשים שלא היו מוכרים ושמו אותם בכלא בלי סיבה, כדי להעסיק את הקהילה היהודית בלבקש עבורם חופש. כך, האסירים הלא חשובים שאבו את כל הביטוי ואת כל היכולת של הקהילה. אז נכון שהפעילים היהודים יצרו שם גדול לאותו ג'נטלמן, וכשהוא הגיע לישראל הוא הפך לפוליטיקאי גדול‭."‬
שרנסקי לדעתך לא היה שם גדול בפעילות הציונית ברוסיה?
"לא אמרתי את השם‭."‬
אנחנו אמרנו.
"אם אתם רוצים לדבר על הג'נטלמן הזה, אז היתה לו הזדמנות לקבל עמדה אמיתית בממשלה פה. אתם יכולים לשפוט בעצמכם את תוצאות העבודה שלו. ותזכרו שלא אמרתי את השם שלו‭."‬ מאוחר יותר בשיחה משוויץ גאידמק ש"יש הבדל גדול מאוד כשאתה שומע את הרוסית שלי ואת הרוסית של שרנסקי למשל. בשפה שלך אתה מבטא את התרבות שלך, את הידע שלך, את הסטטוס החברתי שלך‭."‬
ואיך שרנסקי מדבר?
"יש הבדל. תשאל אנשים אחרים. אני בטוח שיש הבדל".
אם אכן יממש את יצר המגלומניות הפועם בו בתחומים אחרים ויצטרף לפוליטיקה, קשה לנחש לאיזה צד של המפה ייטה גאידמק. מצד אחד בחר לרכוש קבוצת כדורגל לאומנית, יש יאמרו גזענית, ומאוד ימנית. מצד שני תרם בנדיבות לבני סכנין, קבוצת הדגל של המגזר הערבי, וביקש לייבא ממנה לבית"ר את כוכבה, עבאס סואן. "להיות ימני או שמאלני זה רק במובן הכלכלי‭,"‬ מבטל גאידמק את השאלה. "אוהדי בית"ר לא ימנים קיצוניים ולא גזענים. איך הם יכולים לא לאהוב ערבים אם הם בעצמם מתרבות המזרח‭."?‬
ראית מה קרה כשרצית להביא את עבאס סוואן לבית"ר.
"מה קרה‭."?‬
האוהדים קיבלו אטרף.
"לחיוב או לשלילה‭."?‬

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]


בשביס זינגר קנה עיתון

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]

גאידמק נולד לפני 53 שנה במוסקבה. "גרנו בדירה כפרית, בפרברים‭,"‬ הוא מספר. "ארבעה חדרים שאותם חלקנו אני, אמי, סבי וסבתי, ודודי עם אשתו וילדם. הייתי ילד בודד, בלי אחים ואחיות‭."‬ את אביו בחר להשמיט מסיפור חייו. כשהקשינו מאוחר יותר סיפר שמאז שהוריו התגרשו, כשהיה בן חמש, לא ראה אותו. שאלנו, פסיכולוגיה בגרוש, אם זה מה שדחף אותו להצליח. "לא‭,"‬ הוא ענה מיד. "גם אם אבא שלי היה נשאר הייתי הופך לתחרותי. זה האופי שלי‭."‬
בגיל ‭,15‬ כשהיה קומוניסט צעיר ואקטיבי, הבין מה המשמעות להיות יהודי. "ראיתי שאני לא מתקדם בדרגות כמו שאר החבר'ה. יום אחד שאלתי את הבוס של הארגון למה אין לי קידום. הוא הסתכל ואמר, 'אתה לא מבין‭.'?‬ אבל זו לא היתה רדיפה. מאוחר יותר הייתי אחד ממנהיגי קבוצת יהודים שחתמה על מכתב בבקשה לשלוח לנו ספר ללימוד עברית‭."‬
ב‭,'72-‬ כשהיה בן ‭,19‬ עלה ארצה לבד, לקיבוץ בית השיטה. "חשבתי אז שאשאר כל החיים בקיבוץ‭,"‬ הוא נזכר, "שאני לא צריך להתחרות. אבל אז הבנתי שהקיבוץ הוא חברה שעובדת נגד הטבע האנושי. שקיימת תחרות, אבל מאוד פחדנית, עלובה ופרימיטיבית. בלי שום אידאולוגיה. אז עזבתי‭."‬ לצבא, בגלל הזמן הקצר ששהה בארץ, לא גויס. במקום זאת החל לעבוד בנמל חיפה כפורק ומעמיס ספינות. בלילות, הוא נהנה להדגיש, ישן על החוף. לאחר תקופה עבר הסבה לימאי והחל לעבוד על אוניית צים.
באחת ההפלגות, כשעגנו בנמל מרסיי, החליט להישאר. "תמיד מספרים על כאלו שהתחילו בלי חולצה ונעליים‭,"‬ הוא מספר. "אני באמת הייתי כזה, כי ככה הסתובבו נערי הסיפון. מחוץ לנמל פגשתי קבוצת חיילים שנתנו לי בגדים. נסעתי איתם ברכבת לפריז. בעיתון קטן מצאתי את המודעה שדרושים שיפוצניקים והצטרפתי. את הלילות ביליתי על ספסל בפארק. התקרה שלי היתה השמים‭."‬
אבל מסיפורים רומנטיים על שמיכה של כוכבים לא נעשים עשירים. לגאידמק היה כישרון טבעי לעסקים, שלראשונה התגלה כשמכר עם חבריו הסטודנטים בקבוקי משקאות קלים בפארק שעשועים. הוא מכר פי שלושה מהם. "הסוד שלי היה שאמרתי ללקוח, 'הרי באיזשהו שלב תרצה לשתות. לא עכשיו, יותר מאוחר. אתה רואה איפה אני עומד. כשתבוא אלי אני אתן לך חצי פרנק הנחה‭.'‬ הם ראו שזול אז קנו ישר כשנכנסו, ואחר כך שוב באו‭."‬
לא רק הם קנו. במהלך שנות השמונים הכיר גאידמק את אוליביה דאסו, נכדו של מייסד קונצרן הנשק התעופה הקרוי על שמו, ויחד הם הקימו חברה לתרגום. תוך שנים אחדות היו לחברה משרדים בפריז, בניו יורק ובמונטריאול. רוב הגופים שלהם תירגם היו משלחות סחר סובייטיות. יחסיו עם בעלי מעמד רוסים הביאו לו גל פרסומים על קשרים הדוקים בינו לקג"ב. בשנות השמונים זימן אותו שירות הביטחון הצרפתי, הדה-אס-טה לחקירה בנושא. "ראיתי שהצרפתי רוצה למכור לרוסי, אבל שניהם לא מבינים איך לעשות עסקים‭,"‬ הוא מסביר את ניצני התעשרותו. "בתת-ההכרה התחלתי לעזור להם. מהר מאוד אנשים אמרו 'כשגאידמק מתרגם, אנחנו תמיד מוצאים פתרון‭.'‬ היה לי את משרד התרגום הגדול ביותר באירופה. אחרי כמה שנים הפכתי למומחה ענק במשא ומתן‭."‬
בסוף שנות השמונים החליט לקצור בעצמו את הקופונים השמנים מתיווך העסקאות. בינתיים החל תהליך פירוקה של ברית המועצות. "כשהתאפשר חזרתי לרוסיה, שם היתה לי מערכת יחסים מדהימה עם הבכירים עוד מעסקאות התיווך. ידעתי את השפה, ידעתי איך לדבר אליהם. אז נהייתי עשיר. בנוסף היה לי ידע על העולם המערבי. הרי במשך השנים זה היה התפקיד שלי: למסד את היחסים העסקיים בין המזרח למערב‭."‬
בינתיים הספיק להינשא לאירינה, שאותה הכיר במוסקבה כשהיתה בת ‭.16‬ נולדו להם שלושה ילדים: סשה, קטיה וסוניה. הוא הפך מולטי מיליונר שעולם מושגיו התהפך. "יום אחד קראתי ספר של בשביס זינגר‭,"‬ הוא מספק דוגמה. "סיפור על יהודי פולני שמתחיל בזה שהוא קונה עיתון. כשאתה קורא אתה מנסה לדמיין, לראות. אמרתי לעצמי, 'או-קיי, הוא קנה עיתון. כמה עובדים יש לו בעיתון, מה היו החובות, הוא קנה את זה עם נדל"ן או בלי‭.'‬ אני ממשיך לקרוא ומגלה שהוא קנה גיליון של עיתון והתיישב בבית קפה. ואני חשבתי שהוא קנה את כל המערכת‭."‬

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]


לכל חגיגה יש סוף

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]

במקביל התפרשו עסקיו גם לדרום אמריקה, שם פגש את פייר פלקון, איש עסקים צרפתי. השניים ניסו לייצא שבעה מסוקים אזרחיים מרוסיה לונצואלה, אך לא הצליחו לקבל עבורם כסף. ואז הגיעה ההזדמנות האפריקאית. באנגולה התנהלה באותם ימים מלחמת אזרחים מדממת בין מחתרת האוניט"א שדרשה עצמאות לבין מפלגת השלטון. גאידמק ופלקון סיפקו לממשלה האנגולית את שבעת המסוקים תמורת נפט והבטחות לכסף בעתיד, ורכשו את אמון הנשיא. הם התבקשו על ידי אנשיו למצוא מקורות נשק נוספים, בתקופה שבה האו"ם ניסה למנוע מכירת אמצעי לחימה לשני הצדדים. בנוסף, הממשלה האנגולית נזקקה בדחיפות לכסף. היא חיפשה קונים למחצבים הטבעיים הרבים שבמדינה. האינטרסים של חברות האנרגיה הצרפתיות שהיו מעוניינות בחידוש זכיונות הקידוח באנגולה קירבו את גאידמק לחוגי השלטון בצרפת.
זה לא היה הכל. בשנת ‭'96‬ רבץ על אנגולה חוב אסטרונומי של שישה מיליארד דולרים לרוסיה עוד מימי השלטון הסובייטי. גאידמק, בשם האנגולים, הצליח להקטין את החוב למיליארד וחצי דולרים.הוא רכש מהרוסים את שטרות החוב,מכר אותם בשוק הבינלאומי לחברות צרפתיות שהיו מעוניינות לקנות מחצבים מאנגולה תמורת החוב הלאומי וזכה לעמלה משובחת.
אבל לכל חגיגה יש סוף. בדצמבר 2000 מונו שני שופטים חוקרים לחקור חשדות שלפיהם שילמו פלקון וגאידמק דמי שוחד לז'אן כריסטיאן מיטראן, בנו של הנשיא המנוח פרנסואה, כדי שיקדם את עסקאות הנשק עם האנגולים. גאידמק, שלאור קשריו זכה לאזרחות דיפלומטית מאנגולה, היה מורשה חתימה לכספי המדינה שהופקדו בבנק הצרפתי. מכספים אלה, לטענת שלטונות צרפת, בוצעה עסקת הנשק הענקית. מתן השוחד למיטראן, ששימש באותה תקופה יועץ לאביו לענייני אפריקה, יוחס לפלקון.
גאידמק: "הממשלה האנגולית קנתה את הנשק מרוסיה. מה לעזאזל צרפת קשורה לזה? אני אגיד לכם. הממשלה האנגולית היא פרו-רוסית. במשך שנים היא נלחמה בקבוצת המורדים שנתמכה על ידי השירותים החשאיים הצרפתיים. המורדים שילמו לצרפתים ביהלומים. פתאום הצרפתים רואים אותי מקורב לנשיא אנגולה ומתווך בעסקת נשק שממגרת את המורדים אהובי נפשם. בדיוק בזמן הזה הגיע לפריז מעיר קטנה, פיליפ קרואה, השופט החוקר. לגמרי לא מוכר. התיק שלי היה הראשון שלו בפריז. היום הוא השופט המוכר ביותר בצרפת. הוא בנה קריירה על חשבוני. עובדה, שש שנים אחרי שהוא פתח את החקירה לא הוגשו שום האשמות‭."‬
תפס כותרות על חשבונך. כמו שלשיטתך עשה טון קאנן.
"בדיוק. שניהם בנו את הקריירה שלהם על הגב שלי. כל מי שמגיע לסביבתי הופך למוכר‭."‬
אז כדאי לנו להתקרב אליך.
"כן. תתקרבו אלי עם הכיסא, אז בשנה הבאה אתם תקבלו פוליצר‭."‬
הסיפור על החשד הנוסף לשחיתות נגד גאידמק נשמע מפיו עוד יותר הזוי. זה התחיל בנטישתם של שני טייסים מהצבא הצרפתי באוקטובר ‭'95‬ מעל יוגוסלביה בזמן מלחמת האזרחים שהתחוללה שם, ונפילתם בשבי הסרבי. ברקע עמדו חילוקי הדעות בין הדה-אס-ג'ה, המוסד הצרפתי שצידד בסיוע של הצרפתים למערב במלחמה, והדה-אס-טה, השב"כ הצרפתי שהתנגד להתערבות.
גאידמק: "טסתי לרוסיה, פגשתי את בוריס ילצין ואת ראש הקג"ב ששידך לי את ולדימיר קוליש, איש הארגון שהיה אחראי על יוגוסלביה בשנים הסובייטיות. טסנו עם המטוס שלי ליוגוסלביה ותוך כמה ימים מצאנו את הטייסים. כשבאנו אליהם הם שיחקו שחמט עם הסרבים. שילמתי 20 אלף דולר ושחררנו אותם. אחר כך טילפנו לשיראק להודיע. המוסד הצרפתי, שניסה כל הזמן להוכיח שהסרבים ביצעו בטייסים לינץ' ורצחו אותם, עלה על השיחה. חודש נשארנו בתוך היער מחשש שהמוסד הצרפתי מגיע להוכיח שהטייסים מתים. כל יומיים החלפנו דירה‭."‬
הם היו הורגים גם אתכם?
"מה אתם חושבים? התקשרתי לברנארד וולקר, עיתונאי טלוויזיה צרפתי. ביקשתי ממנו לבוא עם מצלמה. יצאנו איתו מהיער. הבאנו את הטייסים לצרפת, שיראק קיבל את פנינו בשדה התעופה ונתן לי מדליות הוקרה מהרזרבה האישית שלו. מהיום הזה הבעיות שלי התחילו. באותו זמן החל המאבק הגדול בין שרל פסקואה, שר הפנים שהיה מקורב אלי, לשיראק. את המדליות נתן לי שיראק בעקבות בקשה של פסקואה. האנשים של שיראק טענו ששיחדתי את פסקואה עבור המדליות. הם פסיכופתים. אנשים לא נורמלים. תראו, קל להאשים אותי: עשיר מהמאפיה הרוסית, לא מוכר, כל העיתונים חוזרים על זה וכל אתרי האינטרנט מפרסמים את זה. אבל אתם, שעד לפני ארבעה חודשים לא הכרתם אותי ומכירים אותי עכשיו: אני אדם טוב או לא‭."?‬

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]


אני אנווט, אני אנהיג

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]

לפחות עבור אוהדי הפועל ירושלים כדורסל,התשובה לשאלה האחרונה ברורה. "הייתי הראשון שמכר שלושה כוכבים רוסים לאן-בי-איי: מרצ'ולניס, וולקוב וסאבוניס‭,"‬ חוזר גאידמק לשורשי הכדורסל שלו. "הייתי שותף של המאמן האגדי אלכסנדר גומלסקי. הוא לימד אותי לאמן. זה סיפור עם משמעות עמוקה.סאבוניס שיחק באותם ימים בריאל מדריד.שהיתי איתו בספרד איזה עשרה ימים. השחקנים האלה הם כמו ילדים קטנים. הם מפחדים להיות לבד. אנחנו תמיד צריכים להיות לידם. במשחק הראשון הייתי באולם. הפעם הראשונה שצפיתי במשחק. אני רואה שסאבוניס מקבל את הכדור ומחזיק אותו יותר מדי בלי למסור. צרחתי, 'למה אתה מחזיק את הכדור? תמסור‭.'‬ הוא אמר, 'אני מבין‭,'‬ וככה לימדתי את סאבוניס לשחק.
"קחו לדוגמה את המשחק של הפועל ירושלים נגד הכוכב האדום בלגרד, שהיא קבוצה הרבה יותר טובה מדינמו מוסקבה. אבל נגד דינמו הפסדנו, לעומת הניצחון המדהים שלנו על בלגרד. למה? כי נגד דינמו לא יכולתי להיות באולם בגלל שהמשטרה לא אפשרה לי לצאת מהארץ. כל השחקנים סיפרו לי שהם היו עצובים. הם חיכו לי. נגד הכוכב האדום נכנסתי לחדר ההלבשה וראיתי על העיניים שלהם שהם ינצחו בשבילי. הוראס ג'נקינס אמר לי, 'נשחק עבורך הלילה‭.'‬ הם ניצחו רק בגלל שהייתי באולם‭."‬
ארז אדלשטיין, המאמן, לא מספיק? הוא חייב את גאידמק על הספסל?
"ראיתם מה קורה כשאני על הספסל. אתם יודעים, יש להפועל כל מיני תרגילים. אדלשטיין מסמן לשחקנים, למשל תרגיל מספר שלוש. אבל אני רואה שג'נקינס יודע מה לעשות לבד. הוא בונה את המשחק. אז מי אתם חושבים מבין טוב יותר מבין שניהם איזה תרגיל להריץ עבור הקבוצה‭."?‬
מה, ג'נקינס מבין את התרגילים יותר טוב מאדלשטיין?
"אני לא יודע, מי אני שאשפוט‭."‬
אבל מה אתה חושב?
"אני אוהב את ג'נקינס‭."‬
כדאי שנדבר עם אדלשטיין אחרי הראיון?
"לא, אתם יודעים, ג'נקינס הוא שחקן טוב‭."‬
אתה עצמך היית יכול להחליף את אדלשטיין?
"מה אתם חושבים? אני לא יותר טוב מטון קאנן? הוא הרי הפך למאמן צמרת תוך שישה שבועות‭."‬

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/channels/channel_corners/sport%20channel/efeccb_ll.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/channels/channel_corners/sport%20channel/efeccb_lr.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/archive/408x153/424/009.jpg]

ג'נקינס, "מת עליו". צילום: לילך שטויאר

ההולנדי שקם על יוצרו

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]

אם יש דבר שמוציא את גאידמק משלוותו זה ההולנדי כסוף השיער שקם על יוצרו והפך פתאום למפלצת אהובת הקהל,השחקנים והתקשורת. השאלה הראשונה ששאל אותנו, מיד אחרי שהצגנו את עצמנו בפניו, היתה מה דעתנו על קאנן. אמרנו שמצוינת, שהתוצאות של בית"ר איתו טובות. גאידמק רתח בדרכו הרוסית המאופקת.את הפגישה השנייה קיימנו מיד אחרי שהבהיר לקאנן שחוץ מלקפל כביסה אין לו מה לחפש בבית"ר.
קשה להשתחרר מהתחושה שגאידמק בעט את קאנן כי הוא נגס לו בנתחי התהילה. למעשה זו יכולה לשמש עצה ידידותית לכל מאמן שיעבוד תחת גאידמק בעתיד. עשו את עבודתכם. את המצלמות, אם אתם חסים על משרתכם, השאירו לבוס. גאידמק מתאר את פגישתם האחרונה: "שאלתי את קאנן: 'אתה מאמן‭.'?‬ הוא אמר לי 'לא מאמן. מאמן צמרת‭.'‬ אמרתי, 'אתה יודע למה? רק בגלל שאתה בסביבה שלי. אף אחד לא שמע עליך לפני שלושה שבועות ואף אחד לא היה מתעניין בך. איך אתה לא מבין את זה‭."'?‬
אבל למה פיטרת אותו? הוא מאמן טוב.
"במה הוא טוב‭."?‬
עם הקהל, עם השחקנים, התוצאות טובות.
"יכול להיות שהם ניצחו, אבל הרמה של המשחק היתה מאוד עלובה. התוצאות יכולות להיות מזל. חוץ מזה, את התוצאות הוא השיג אחרי שלושה ימים בעבודה, אז קרוב לוודאי שזה לא בגללו. כל השינויים חלו בגלל שאני הייתי שם. יש לי השפעה על אנשים. נתתי מוטיבציה. השחקנים התחילו להרגיש שיש עתיד. בכל דבר שאני עושה אנשים מרגישים שאני מביא משהו בלתי רגיל ופוטנציאל אדיר להמשך. אותו דבר בעסקים. אני יכול להוציא לפועל כל דבר. אני יכול להגיד לכם איך להקים חברה תעשייתית עם מאות אלפי עובדים, איך להרוויח מיליארדי דולרים. לא מיליונים, מיליארדים‭."‬
אז תגיד.
"אני יכול, השאלה אם תבינו‭."‬
הקהל לא אהב מה שעשית לקאנן.
"בגלל שקאנן עשה הכל שאני אהיה תלוי בדעת הקהל. אבל הוא לא מבין שמהרגע הראשון היה לי ברור שהוא לא ימשיך.אנשים פוחדים ממני אז מלכתחילה יש להם גישה מאוד שלילית אלי, וכשאני לא עושה משהו שמתאים לציפיות שלהם הם מיד יתאכזבו. מה אנשים בבית"ר אמרו לעצמם כשבאתי? רוסי, מהגר משום מקום שאף אחד לא מכיר.היום כל אחד אוהב אותי‭."‬
אז זה העניין? להיות נאהב?
"אני לא רוצה להיות נאהב. אני צריך להיות נאהב על ידי האנשים כי אני עושה דברים טובים. הקהל יאהב אותי ברגע שיבין שאין שום התאמה בין הדימוי הציבורי של קאנן לבין המציאות. מי זה בכלל קאנן? הוא מעולם לא היה מאמן. אמרתי לו רק להעביר לי התרשמות של מה הוא רואה בקבוצה. אתם העיתונאים הפכתם אותו למאמן. הודעתי מראש שאביא מאמן כוכב בקלאסה עולמית. הבאתי את לואיס פרננדז‭."‬
במסיבת העיתונאים המפורסמת הוא הודיע שיהיה מאמן בית"ר עד סוף העונה ולא הגבת.
"אז הוא הודיע, מה אני צריך להגיד? אני מביא את פרננדז. כל העולם יודע שהוא לא נהג מונית ולא במאי סרטים. הוא מאמן. אז מה לעשות? תשאל את גיא עזורי מה הרמה של קאנן‭."‬
הוא אמר לך שקאנן לא מאמן טוב?
"לא אמרתי את זה‭."‬
אם נשאל את עזורי נהיה מופתעים מהתשובה?
"לא יודע. אולי פתאום הוא יגיד שקאנן מאמן נהדר‭." ‬
נראה שיש לך בבית"ר יותר מדי מאמנים על המגרש.
"לא נכון. זו השקפה אישית שלכם. דבר ראשון קניתי את הקבוצה. הבנתי שאני לא מבין שום דבר, אז הייתי מחויב קודם כל לראות מה קורה. מר אוחנה, המאמן, עזב אותנו‭."‬ פיטרת אותו.
"לא,כי הוא קרא בעיתון שאני לא מרגיש אותו כמנהיג.אבל אני ביקשתי ממנו להישאר. אחרי שהוא עזב נשארתי לבד‭."‬

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/channels/channel_corners/sport%20channel/efeccb_ll.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/channels/channel_corners/sport%20channel/efeccb_lr.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/archive/408x153/413/945.jpg]
קאנן, "במה הוא טוב?". צילום: עדי אבישי

"הפועל? אימפריה יש רק אחת"

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]

ואם לא די בכותרות שסיפח קאנן, הגיח עכשיו לב לבייב, שותפו לשעבר של גאידמק, במטרה לקנות את הפועל תל אביב.מאז שגאידמק מכר את מניותיו באפריקה ישראל היחסים בין שניהם מתוחים. גאידמק, למשל, ניצל את קשריו בממשלת אנגולה כדי לקדם את עסקיו של דן גרטלר, יהלומן המתחרה בלבייב. מספרים שלפני שרכש את בית"ר התעניין גאידמק בהפועל, אבל מקורביו הציעו לו ללכת לירושלים בגלל כמות האוהדים. אתה מפחד מהיריב החדש שלך, אנחנו סונטים בו. "מי‭."?‬
ההוא שעומד לקנות את הפועל ת"א.
"מבחינתי אף אחד עדיין לא קנה, וכשאיש העסקים הזה יקנה מועדון ישראלי זה יהיה טוב מאוד לספורט‭."‬
לבייב יעשה מהם אימפריה.
"איך אתה יכול לבנות אימפריה מהפועל? יש רק אימפריה אחת והיא בית"ר. כמה אוהדים יש להפועל? אולי 20 אלף. אנשים לא מכירים בכלל קבוצה כזאת שנקראת הפועל‭." ‬
תן לנו את שמות השחקנים בבית"ר.
"אני זוכר שניים, אסולין ומליקסון. אין לי זיכרון טוב. יש לי עשרות אלפי עובדים בחברות שלי. למה אני צריך לזכור דווקא את השחקנים של בית"ר‭."?‬
ובהפועל ירושלים?
"ג'נקינס, טפירו, ואחד אחר, מושבניק, בחור גדול, קוז'יקרו. יותר מזה אני לא זוכר‭."‬
בשבוע הבא מול מכבי ת"א.
"מבחינתי זה המשחק הכי גדול של העונה. מכבי מועדון ענק שכבוד לשחק נגדו, מה גם שאנחנו סוף סוף בעמדה טובה להוות עליהם איום‭."‬
מה שקשה להגיד על בית"ר שנדרסה מול חיפה. למה נטשת אחרי השער השני?
"כי האוהדים של חיפה עשו לי פרובוקציה. הם היו הרבה ויכלו לעשות מה שהם רוצים, הרי אף אחד לא היה שומע אותי. זו היתה הפגנה מאורגנת, הם תקפו אותי אז הגבתי בהתקפה משלי. זה כמו שיהיה לך אורח והוא פתאום יעזוב את הבית בלי להגיד מילה‭."‬

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/channels/channel_corners/sport%20channel/efeccb_ll.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/channels/channel_corners/sport%20channel/efeccb_lr.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/nrg/gifs/t.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/archive/408x153/277/673.jpg]

לבייב, "איך אפשר לבנות אימפריה מהפועל?". צילום: רובי קסטרו

"אנשים צריכים לדעת מי אני"
ברגע שהסתיימה כל אחת מהפגישות שלנו התאדה גאידמק מהשולחן. למען הגילוי הנאות נאמר שלא אנחנו שילמנו את החשבון, אבל גם הוא לא שלף אשראי. להכל, אנחנו מקווים, דאגו עוזריו. למרות שישבנו שלוש וארבע שעות הוא ויתר על מחוות נימוסיות כמו לחיצת יד, אמר שלום קצר ועזב. הוא לא זקוק לסמול טוק.העיתונאי הוא עבורו כלי להשגת מטרה.אחרי שכפתור הסטופ בטייפ נלחץ הוא הופך לישות לא קיימת. מה שמחזיר לשאלת המוצא: בשביל מה לעזאזל הוא צריך את כל זה ולמה קיבל החלטה מודעת להתפרסם. "אחרי כל השנים הקשות בצרפת החלטתי לפני ארבעה חודשים להפוך לאדם מוכר‭,"‬ הוא אומר, "שאנשים צריכים לדעת מי אני. מה אתם אומרים, הצלחתי או לא‭."?‬
לא רע, לא רע.
"או-קיי, אז בואו נדבר על כסף. אתם יודעים כמה יעלה לי לקנות את כל המקום שמוקדש לי היום בעיתונים? לפחות פי שלוש מהמחיר של בית"ר. הכיסוי שהעיתונים נותנים לי עכשיו עולה בערך מיליון דולר לשבוע. זאת אומרת שבארבעה חודשים אני חוסך לעצמי מיליון דולר לשבוע‭."‬
למה לא תישאר עשיר ושקט?
"כי אז לא אוכל להשתמש במה שיש לי בצורה שקופה. תמיד זה ייראה חשוד ותמיד יהיו כל מיני שמועות. אני רוצה להיות מוכר ולדעת שאם עשיתי משהו רע זה צריך להתפרסם‭."‬
אתה בטח יודע שאם תעזוב כל האהבה תתפוגג.
"אנשים כמהים אלי. אני מרגיש את זה. יש לי כריזמה, הם רוצים להיות איתי. לא צריך מילים. אני מרגיש את זה‭.
_____________________________________
אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il


נערך לאחרונה ע"י יוסיפון בתאריך 02-04-2006 בשעה 16:55.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #3  
ישן 11-05-2006, 20:58
צלמית המשתמש של יוסיפון
  יוסיפון מנהל יוסיפון אינו מחובר  
מנהל פורומי צבא ובטחון, מילואים והלוחות
 
חבר מתאריך: 07.04.02
הודעות: 23,839
Facebook profile Follow me...
כתבה והנה עוד אחד. ה-אחד.
בתגובה להודעה מספר 2 שנכתבה על ידי יוסיפון שמתחילה ב "אם כבר מזכירים מכירה של נשק..."

אידי אמין וישראל: הקריצה וההתחסדות

לא רק סקרנות היסטורית, אלא צרכים של מדיניות ושל מוסר, מחייבים את ישראל לחזור ולבדוק באיזו מידה עריצותו עקובת הדם של אידי אמין היתה תוצאה של התלהבות ישראלית מופרזת לבצע את המשימה



התפרסם ב'כסף', מוסף סוף השבוע של'גלובס', 22-21 באוגוסט 2003

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.exego.net/notes/karny/user/kesef_082003.JPG]





ביום שבו נודע מותו של אידי אמין דאדא פניתי אל 'גוגל', והיקשתי <"אידי אמין" ישראל>. אחת התוצאות היתה דף חידון יום העצמאות של 'שיטים', מכון החגים הקיבוצי בקיבוץ בית השיטה. שאֵלָה שלישית, "היתכן קשר בין אידי אמין לציונות?" הנה נקיש על השאלה, ונמצא את התשובה. והתשובה היא... אוגנדה!

אכן, איזה צירוף מקרים, מפני שמה עוד יכול להסמיך את אידי אמין לציונות?

'גוּגל' גם שלח אותי אל אתר הרשת של 'מעריב'. שם ניתנה ידיעה עניינית קצרצרה מאת סוכנות עתי"ם, לאמור: "אידי אמין דדה, שליט אוגנדה בשנות ה-70 ואחד מידידיה הגדולים של ישראל בשנות ה-60 מת בבית החולים בריאד".

היתכן? אולי צירוף המקרים ממכון "שיטים" היה קצת פחות מקרי? "אחד מידידיה הגדולים של ישראל"?

מה חינני הוא קיר בית השימוש הציבורי של האינטרנט, שעליו יכול כל משתמש למרוח כתובות גראפיטי, בזמן שהוא עושה דברים אחרים. על הקיר של 'מעריב' מרח משתמש שלא חתם את שמו את ההערה הבאה, תחת הכותרת "שיילך לעזאזל יחד עם עַמו":
"מי המפגר שכתב שהוא ידיד ישראל קדם כל מי שכתב את זה שידע אם נגיד אחיו או אמא שלו איתה במטוס אז הוא היה אומר ידיד ישראל? אז שתדעו הוא היה אומר שונא ישראל אתם זוכרים מה הוא אמר לחטופים?... זה ידיד ישראל?"

אחר, שחתם "ישראלים עם זכרון קצר", התלונן, "אחד מידידיה הגדולים של ישראל??? שכחתם מה שהוא עשה בחטיפת המטוס לאוגנדה???"

שני מורחי גראפיטי אחרים היו מוכנים לרקוד מרוב שמחה. "תודה לאל שהוא מת", כתב ARYE1 באנגלית חלקית. אין לקנא במר 1. הוא מתעורר בוקר בוקר זה עשרים שנה, ושואל, "הוא עדיין חי?" עכשיו הוא יכול לנשום לרווחה. "עמלק אחד פחות", כותב אחר, החותם "מזל טוב".



כשמרים רקדה עם אידי אני מדפדף בצילומים ישנים מאוד של לשכת העתונות הממשלתית. הצלם משה פרידן ליווה ביוני 1966 את ראש הממשלה לוי אשכול במסעו ההיסטורי באפריקה. זה היה מסע נצחון, ביטוי להצלחתה של ישראל להבקיע את המצור הדיפלומטי, ולמצוא לעצמה ידידים בין הארצות שעתה זה השתחררו מעול הקולוניאליזם. זה היה מקור מוצדק לגאווה.


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.notes.co.il/karny/user/Miriam_Eshkol_Amin.jpg]

יוני 1966: אשת ראש הממשלה, מרים אשכול, רוקדת עם אידי אמין באוגנדה


חוכמת אנשים מלומדה בימים ההם היתה שהאפריקנים העדיפו את עזרתה של ישראל על פני עזרתם של אדוניהם הקולוניאליים לשעבר. כל זה הופרך מעיקרו בתוך כמה שנים, והקרקע נשמטה מתחת לרגלי ישראל כמעט בכל אפריקה.

אבל בדיוק שנה אחת לפני מלחמת ששת הימים, אשכול ורעייתו מרים סעדו על שולחנותיהם של נשיאים ידידותיים, צפו ברקדנים חצי-ערומים, ולחצו את ידיהם שלקציני צבא בכירים. בצילום אחד נראית מרים אשכול רוקדת עם קצין אוגנדי ענק-קומה, ששמו אידי אמין. והנה אשכול סוקר את משמר הכבוד באנטבה, בלוויית הנשיא מילטון אוֹבּוֹטֶה – ואידי אמין.

והנה תמונה מיולי 1971, נמל התעופה לוד (עדיין לא בן גוריון). אידי אמין במדי הייצוג שלו, צועד בחברת שר הבטחון משה דיין ושר החוץ אבא אבן. עכשיו הוא כבר "נשיא הרפובליקה השניה של אוגנדה", חצי שנה לאחר שהפיל את "הרפובליקה הראשונה" של מילטון אובוטה. הוא תכנן לרצוח את אובוטה, ואולי לאכול גם את כבדו, אבל זה לא יצא, ואובוטה בילה את השנים הבאות בגלות לא בלתי נוחה. לשווא אני מחפש באוסף הזה את תמונת אידי אמין רוקד עם ראש הממשלה גולדה מאיר. נדמה לי שהיתה תמונה כזאת.
הוא השתגע, אמר אז משה דיין לאבא אבן, אולי תורידו אותו ממני? הנשיא אמין בא לישראל לבקש ממנה שתמכור לו מטוסי 'פאנטום', אז מן המשוכללים ביותר.

ולמה לך מטוסי 'פאנטום'? שאלו הישראלים.

-- זה פשוט, הוא ענה. כדי שנוכל לפלוש לטנזניה (השכנה), ולכבוש את עיר הנמל הקרובה ביותר.

כמה קרובה?

-- 800 ק"מ.

ולמה לכבוש?

-- כי לאוגנדה אין מוצא לים, וזה מצב בלתי נסבל.

אז למה לא לשאת ולתת עם טנזניה, או עם קניה, על זכויות שימוש בנמליהן?

-- זה מתחת לכבודה של אוגנדה.

מצטערים, ענו הישראלים. לא נוכל למכור.


הישראלים ו'ארס הנחש' שבעה חודשים עברו. בוקר אחד בפברואר 1972 שמעה ישראל שאידי אמין הגיע ללוב, אז חלוצת המהפכה האיסלאמית. בימים ההם, קולונל קדאפי היה הילד הנורא של היחסים הבין לאומיים. למשטרו מלאו שלוש שנים, והוא התחיל לייצא את המהפכה שלו אל כל המעוניינים, ובמיוחד אל כל מי שלא התעניינו. אוגנדה עמדה להיות המדינה האפריקנית הראשונה מדרום לסהרה, שקדאפי הבטיח לשלם לה תמורת חסדיה.

בסוף ביקורו בלוב, הנשיא אידי אמין דאדא היה אדם אחר. הודעה משותפת עם קדאפי זיהתה את אויבי המין האנושי, הציונים האימפריאליסטיים. ישראל בקושי רב הספיקה למחות את הרוק מבגדיה, כאשר שגרירה בקמפאלה הוזמן לקבל את הוראת הפינוי.




[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.notes.co.il/karny/user/deport.jpg]

'מעריב', 24 במארס 1972. כך הסתיימה הנוכחות הצבאית של ישראל באוגנדה. לקריאת הטקסט המלא, הקישו כאן. לקריאת פרשנותו של קולין ליג'ום, המומחה הבריטי הבולט לענייני אפריקה, המופיעה ב'מעריב' במסגרת, הקישו כאן.



לישראל היו אז, ויש גם כיום, נוכחויות דיפלומטיות בעולם השלישי, המסתכמות פחות או יותר בשגריר, בנהג ובאיש בטחון. אוגנדה לא היתה אחת מהן. באוגנדה היתה מה שקראו אז "מושבה ישראלית".

אבא אבן סיפר לימים על תדהמתו, כאשר הגיע לאוגנדה ב-1970, ומאות ישראלים באו לקבל את פניו. מה הם עושים כאן? הוא שאל. זה היה ביטוי אופייני לשינוי הערכים ביחסי החוץ של ישראל. מרכז הכובד של היחסים האלה, בייחוד מחוץ לאירופה ולצפון אמריקה, עבר מן הצילינדר אל הדגמ"ח, מן הדיפלומטים המקצועיים אל אנשי הצבא המקצועיים. באוגנדה, ישראל הביאה אל שיאו את ענף היצוא החדש והאטרקטיבי ביותר שלה: ידע בטחוני.

ישראל ניהלה פחות או יותר את חיל האויר של אוגנדה, הקימה בשבילו בית ספר לטיס, והעמידה בראשו קצין ישראלי. טייסים ישראליים שירתו את מפקדי הצבא האוגנדי. קצינים ישראליים הכשירו "כוחות משטרה מיוחדים".




[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.notes.co.il/karny/user/golan.jpg]

ללַמֵד בנֵי אוגנדה קֶשֶת: קצין ישראלי, סגן שמואל גולן, בבית הספר לטיס שהקימה ישראל בשביל צבא אוגנדה
(צילום: משה פרידן, לשכת העתונות הממשלתית, 1966)




ונוסף על כל אלה, אוגנדה היתה הפרוזדור, שבאמצעותו הושיטה ישראל סיוע צבאי לתנועת מורדים, שנקראה 'אנייאנייה' (Anyanya), זאת אומרת 'אֶרֶס הנחש'. היא לחמה על זכויותיו של המיעוט האפריקני השחור בדרום סודאן.

הערבים של הצפון קיבלו לידיהם ב-1956 ארץ ענקית, שצפונה היה מצרי ודרומה היה אפריקני. במיטב המסורת הריכוזית והשתלטנית של זמנם, הם חשבו שיוכלו לחזור ולברוא את הדרום בצלמם. ההתנגדות הדרומית היתה אותנטית בהחלט, אבל הסיוע הישראלי העניק לה שיניים.

ישראל עשתה מה שעשתה בדרום סודאן מטעמים מובנים בהחלט. זה היה חלק מסורתי מאסטרטגיית השיור שלה: מֵאֵין לה ידידים בין בני הרוב במזרח התיכון, היא חיפשה ידידים בן בני המיעוט: טורקים, איראנים, אתיופים, כורדים, נוצרים בלבנון – והשבטים הלא-ערביים של דרום סודאן, שֶחֶלקָם היו נוצרים, אבל ביניהם היו גם מוסלמים ומאמיני דתות אפריקניות מקומיות.

שכיר חרב גרמני מפורסם בימים ההם, רולף שטיינר, ותיק מלחמות אפריקה, סיפק שירותים למורדים הדרום-סודאניים. בספרו "ההרפתקה האחרונה" הוא כתב: "לא היה שום דבר הומניטארי באינטרס הישראלי בדרום סודאן. בהפיחם צרות באיזור הזה, הם רצו לרתק חלק מן הפוטנציאל הערבי. פירושו של דבר היה שֶכּל חייל שם היה חייל אחד פחות בסינַי".

בזה כמובן לא היה שום דבר פגום. ארץ במלחמה רשאית לעשות לה תחבולות, ואין כל סיבה שהיא תילחם רק בשדות הקרב שאויביה מעדיפים. המצרים חשבו את סודאן לחצר אחורית, ונטו תמיד להגזים בסכנות של נפילת מקורות הנילוס בידי אויביהם. אם אפשר להפחיד אותם קצת, בייחוד בתקופה הסמוכה למלחמת ששת הימים ובמרוצת מלחמת ההתשה, אדרבא.

אלא שכאן התפתח משהו הרבה יותר מורכב והרבה יותר מרחיק לכת מתחבולת מלחמה. הרצון להבטיח את הדלת לדרום סודאן נעשה יעד מדיני כשלעצמו, והתחיל להאפיל על כל הבט אחר של היחסים עם אוגנדה.



מעשה בעוזר טַבָּח דרום סודאני אידי אמין היה תוצאה אופיינית של אחד החטאים הכבדים ביותר של הקולוניאליזם האירופי: מניפולציה דמוגראפית. בשנים האחרונות, בזכות מלחמות הבלקן, התפשט השימוש בצירוף "טיהור אתני". אבל הרבה לפניו, שליטים אימפריאליים עסקו ב"הנדסה אתנית". עניינה היה העברה של קבוצות לאומיות או שבטיות ממקום למקום, כדי למלא פונקציות שהדיירים המקוריים לא יכלו למלא, או לא היטיבו למלא.

באוגנדה, הבריטים היו זקוקים לצבא. את השורות העליונות מילאו תחילה סיקים מהודו, אבל כדי למלא את השורות התחתונות הבריטיים ייבאו בני שבטים שחורים מדרום סודאן.

כך התגלגלה משפחתו של אידי אמין לאוגנדה, כך התגלגל אידי אמין אל הצבא: תחילה כעוזר טבח, אחר כך כרב-טוראי. נכונה לו קריירה ארוכה ומבטיחה אי שם בתחתית, אילמלא השתנה האקלים הפוליטי. בסוף שנות ה-50 התחילה לנשב באפריקה הבריטית "רוח השינוי", כפי שקרא לה ראש ממשלת בריטניה בימים ההם, הרולד מקמילן.

הואיל והבריטים החליטו להתקפל ללא שהיות, היה עליהם להכשיר במהירות מעמד של קציני צבא אפריקניים, שיוכלו ליטול את המושכות מידיהם. הדרום סודאנים של אוגנדה הוקפצו כתה, או שתיים, או חמש. טבחים היו למש"קים, רב"טים היו לקצינים. אמין, עם השכלה מוגבלת ועם שליטה חלקית בלבד בלשון האנגלית, מצא את עצמו פתאום רב-סרן בצבא אוגנדה העצמאית.

זה היה הזמן להתקרב אל הַצַלַחַת באפריקה. הדור הראשון של מנהיגים פוליטיים אזרחיים עמד להתמוטט בחלקים גדולים של היבשת. תנועת רגליים מהירה עמדה להנחיל שלטון ועוצמה כלכלית ללובשי מדים שאפתנים. היו ביניהם אנשים בעלי חריפוּת לא מבוטלת, וחלקם מוסיפים להחזיק בשלטון עד עצם היום הזה. אבל היו ביניהם, לרוע המזל, גם מוקיונים מרושעים, שהפכו את עצמאות אפריקה לקריקטורה גסה.

מדוע זה הורשה אידי אמין להתקדם במהירות כזאת במעלה הסולם? אולי מֵאותו הטעם הקלאסי, שאנשים בעמדות כוח נטוּ להתייחס בביטול אל הסכנה הנשקפת להם מצד אלה הנחותים מהם אינטלקטואלית, או מעמדית. הֶהָיָה איש חריף מטרוצקי? אבל כאשר לנין הביא לדיון את ההצעה למַנות את סטאלין למזכיר המפלגה הקומוניסטית, לטרוצקי לא היה איכפת. "לתפקיד הזה צריך פֶּרֶד", הוא אמר, "וסטאלין מתאים". אכן.

כאשר הנשיא מילטון אובוטה התחיל להשגיח בשאיפותיו האישיות של אמין, ובשיטותיו, זה התחיל להיות מאוחר מדיי.



אוֹבּוֹטֶה נגד ה'קאבאקה' אובוטה היה חבר אופייני של דור המנהיגים הראשון באפריקה: ותיק האופוזיציה לבריטים, אשר התייחס בחשד לעצם המוסדות הדמוקרטיים שהבריטים ניסו להוריש לנתיניהם. הבריטים העניקו לאוגנדה מבנה פדרלי, עם אוטונומיה לכל אחת מחמש הממלכות המסורתיות שהיו בתחומיה. אחד המלכים, הקאבּאקה של בּוּגאנדה (שממנה נבע השם "אוגנדה"), נעשה הנשיא הראשון, עם סמכויות סמליות.

זה לא הספיק לאובוטה, ובמאי 1966 הוא שיסה את אידי אמין בארמונו של הקאבאקה. זה האחרון נמלט ללונדון, אובוטה הפך את עצמו לנשיא אקזקוטיבי, וביטל את הפדרציה. הוא גם לימד את אמין שיעור מועיל ברָזֵי הפוליטיקה.

שבועיים לאחר ההפיכה האלימה שלהם, הנשיא החדש וּמפקד צבאו התייצבו בנמל התעופה של אנטבה לקבל את פני אורחם הראשון: ראש ממשלת ישראל, לוי אשכול. אובוטה ביקר אצל אשכול בירושלים שלוש שנים קודם, כאשר היה ראש ממשלה. הוא לקח אז את רב סרן אמין בתור שליש צבאי, ואמין התחיל את הֶכֵּרוּיוֹתָיו בישראל.

אובוטה, הואיל ורצה להגביל את השפעתם של הקצינים הבריטיים שסביבו, ביקש מישראל לשלוח ששה יועצים צבאיים. שנה אחת אחר כך, אמין כבר היה קולונל, והוא נסע לישראל לבדו, כדי לדבר על עסקים. הוא שמע מפי הרמטכ"ל של ישראל את פרטי העיסקה הצבאית הראשונה עם אוגנדה: ישראל תשלח ג'יפים, אוגנדה תשלם בפולי קפה.


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.notes.co.il/karny/user/ivan_smith1.jpg]

ג'ורג' אייבאן-סמית', שליח האו"ם באוגנדה, עֵד שמיעה להאשמות נגד ישראל ובריטניה


את הדו"ח של אמין על מסעו לישראל מצא לימים ג'ורג' אייבאן סמית, שליח של מזכיר האו"ם במזרח אפריקה, שהיה ממייסדי שירות השידור האוסטרלי, ובתור שכזה כנראה בעל כשרונות חיטוט עתונאיים.

לאייבאן סמית ניתנה גישה לארכיוני הממשלה באוגנדה, כאשר אמין סולק מן השלטון, ב-1979. הוא כתב מייד אחר כך ספר מעניין, וקרא לו "רוחות הרפאים של קמפאלה: עליית אידי אמין ונפילתו". זה ספר מרשים במידת האיפוק שלו. אף כי הוא מתאר את אחת הזוועות הגדולות ביותר בהיסטוריה המודרנית של אפריקה, הוא עושה כן ללא הפרזות רטוריות, אָמוּן על סגנון עתונאי ישן וטוב: להניח לעובדות לדבר בעדן.

אייבאן סמית לא היה הראשון שדיבר על תפקידה יוצא-הדופן של ישראל באוגנדה בשנות ה-60 ובתחילת שנות ה-70. אבל הוא הראשון שניסה לקשור את הקצוות. מאחר שהיה מיודד עם אובוטה, הנשיא המודח כתב בשביל אייבאן-סמית' מיזכר מפורט על תפקידה של ישראל בהדחתו.

אובוטה האמין, כי ישראל היתה קשורה עוד בנסיון ההפיכה הראשון נגדו, בדצמבר 1969, כאשר נורה ונפצע. הוא נקב בשמו של ראש המשלחת הצבאית הישראלית בקמפאלה, "קולונל בר לב" (אלוף משנה ברוך 'בורקה' בר לב), וסיפר שבדיוק ביום ההתנקשות יצא בר לב לניירובי, בטענה שעליו למצוא טיסה של 'אל על' לישראל, אף כי "היו שפע טיסות צבאיות ישירות מאנטבה לישראל".



"ישראל רצתה משטר נאמן" ב-1970, אובוטה החליט לסיים את הנוכחות הצבאית הישראלית באוגנדה, ולסיים את הסיוע למורדים בדרום סודאן. "לישראל", הוא כתב, "ניתנה ההודעה המתאימה, היא ראתה בה מדיניות פרו-ערבית – ובצדק". בתקופה הזו גם נפתחה חקירה נגד אמין ונגד דודו, שר ההגנה פליקס אונומה, בחשד של מעילה. "הישראלים עשו יד אחת איתם, והוסכם על הפיכה", כתב אובוטה.
"עד מהרה התחוור לפושעים האלה, כי אין הם יכולים לסמוך על צבא אוגנדה להבטחת ההפיכה", הוסיף אובוטה. ישראל הטיסה איפוא לאוגנדה לוחמים מן ה'אנייאניה' של דרום סודאן, ו"כמה אנשי צבא ישראליים הגיעו מזאיר" (כיום הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, שגם בה סיפקה ישראל שירותים צבאיים).

"ישראל", כתב אובוטה, "רצתה משטר נאמן (client regime) באוגנדה, שעליו הם יוכלו להערים, כדי למנוע את סודאן מלשלוח כוחות לעזרת מצרים... ההפיכה הצליחה מעבר לציפיותיהם הפרועות ביותר... הישראלם כוננו באוגנדה משטר, שאמין עמד בכל ציריו. הוא היה נתון לשליטתם המדוקדקת ביותר של הישראלים... הישראלים וה'אנייאניה' היו מאושרים; המשטר היה בשליטתם".

אובוטה כמובן הפריז. גם אם ישראלים מילאו תפקיד בהעלאת אמין לשלטון, הוא לא היה "בשליטתם המדוקדקת ביותר", כפי שהוכיחו המאורעות 15 חודשים אחר כך. אבל טענותיו על תפקיד ישראל מצאו אישור חלקי, או לפחות הד, במסמכים של ממשלת בריטניה, שסיווגם הוסר במלאות להם 30 שנה. באפריל 2002 פורסמה תכתובת של שגרירות בריטניה בקמפאלה בזמן ההפיכה.

מן התכתובת עלה, בניגוד למה שהונח מקודם, כי הבריטים היו מופתעים. הנשיא אובוטה היה בוועידה של חבר העמים הבריטי בסינגאפור, ושמועה רדפה שמועה. כדי לברר מה מתרחש, הבריטים פנו אל שגרירות ישראל, ומצאו שם את "קולונל בר לב". הוא סיפר להם, כי פגש את אמין בעצם יום ההפיכה, עניין לא רגיל לכל הדעות.

זה כשלעצמו כמובן אינו מוכיח שום דבר, חוץ מזה שבר לב ואמין היו ידידים קרובים. ישראל ניסתה לנצל את הידידות הזו ביולי 1976, בזמן החטיפה באנטבה, כאשר בר לב טילפן אל אמין, וניסה לדלות ממנו פרטים שיעזרו לפעולת החילוץ.

כך או כך, השגריר הבריטי בקמפאלה כתב לממונים עליו בלונדון: "היעד הישראלי העיקרי כאן הוא להבטיח, שהמרד בדרום סודאן יוסיף לבעבע כל זמן שהתנאים יחייבו ניצול של כל חולשה בעולם הערבי. אין הם רוצים שהמורדים ינצחו. הם רוצים שהם יוסיפו להילחם".

חמשה ימים לאחר ההפיכה, השגריר הבריטי דיווח על שיחתו עם "קולונל בר לב". הקצין הישראלי מסר לבריטי פרטים כמוסים על מהלך ההפיכה ועל תכניותיה, כמו למשל הכוונה שלא הסתייעה להרוג את אובוטה.



"כדי להפציץ את חארטום" הבריטים היו מרוצים מאוד ממהלך העניינים. דוח של משרד החוץ בלונדון הטעים, כי אמין חתה את הגחלים בשביל ממשלת הוד מלכותה, ו"סילק מן הזירה האפריקנית את אחד האויבים המרים ביותר שלנו בענייני אפריקה הדרומית". אובוטה היה אז חלק משלישיה – לצד נשיאי טנזניה וזמביה – שניהלה מערכה פומבית נגד ההתקרבות המדינית והצבאית בין בריטניה למשטר המיעוט הלבן בדרום אפריקה. ההתקרבות הזו התחילה חצי שנה קודם, כאשר השמרנים עלו לשלטון בלונדון.



שמחת הבריטים הסתיימה בערך בזמן שבו הסתיימה שמחת הישראלים. סימן ראשון ניתן לבריטים, ממש כפי שניתן לישראלים, ברשימת רכש צבאי שאמין הגיש להם. הוא רצה מפציצים ארוכי-טווח, "כדי להפציץ את חארטום", בירת סודאן.

ג'ורג' אייבאן סמית הנ"ל מייחס את השינוי בעמדת אמין כלפי ישראל להתפתחויות הפוליטיות בסודאן. בפברואר 1972 התחיל תהליך התפייסות בסודאן, שהניב הסכם שלום. בעל בריתה של ישראל בתנועת ה'אנייאניה', ג'וזף לאגו, נעשה סגן נשיא סודאן. "היועצים הישראליים התנגדו להסדר בין הדרומיים לצפון המוסלמי", כתב אייבאן סמית, "אבל ההסכם נחתם, ולפיכך לא היה להם עוד צורך לפעול מאוגנדה כדי לעזור למורדים".

לשון אחר, אמין עמד לאבד את ידידיו הישראליים, שהיו – אם נאמין לאובוטה – פטרוניו ומבטיחי שִיוּרוֹ. בו בחודש, פברואר 1972, אמין יצא ללוב, לחפש פטרונים חדשים. אפשר איפוא שכל מה שבא אחר כך לא היה קורה אילו נמשכה המלחמה בסודאן.



הצנזורה, הקריצה, ההתחסדות המעשה הזה באידי אמין ניתן כאן במידת האורך והפירוט לא מפני שיש לי ודאות באמתיותו. אדרבא, אני נוטה לחשוד במניעיהם של כמה מן המקורות, ומניח שהם חוטאים לפחות בהפרזות, אם לא בעיוותים גמורים.

יהיו ההפרזות אשר יהיו, אין זו הפרזה לדבר על נוכחות צבאית ישראלית ניכרת באוגנדה בתקופת עלייתו של אמין; אין זו הפרזה לדבר על השימוש בשטח אוגנדה ובקשרים עם קציני צבאה, כדי לעזור למורדים בסודאן; ואין זו הפרזה לדבר על המשקל הגובר של סיוע בטחוני ביחסים עם מדינות אפריקה מאותו זמן ואילך.


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.notes.co.il/karny/user/dan.jpg]

הבוקר שלאחר מבצע החילוץ באנטבה, 4 ביולי 1976: כתב 'מעריב' אורי דן מטלפן אל אידי אמין, ושומע מפיו תלונות על כפיות-הטובה של הישראלים


החטיפה לאנטבה היתה טרגדיה לא רק מפני שעלתה בחיי בני אדם. זה מובן מאליו, ומשפחות נתניהו ובלוך (דורה בלוך הקשישה, שסכינאי אמין רצחו בבית החולים בקמפאלה) נושאים את הכאב. היא היתה טרגדיה גם מפני שהיא העניקה קליימאקס לא טבעי למעשיה של ישראל באוגנדה. היא העניקה לישראלים וללא-ישראלים את הרושם הכוזב, שאמין וישראל היו אויבים בלב ובנפש. היא פטרה את ישראל מן הצורך למסור דין-וחשבון.

לא שישראל נוהגת למסור דינים-וחשבונות. יחסי החוץ שלה היו פטורים כמעט מאז ומעולם מפיקוח ציבורי גלוי. כל מה שנעשה בשם "האינטרס הלאומי", או "האינטרס הבטחוני", היה מקודש תחילה בחותם הצנזורה, ואחר כך בחותם הקריצה, ולבסוף בחותם ההתחסדות.

למשל, הדיון במליאת הכנסת בחודש שעבר על הצעת יוסי שריד לתבוע הסגרת ארגנטינים, שהיו שותפים לפשעים נגד האנושות על רקע אנטישמי בימי המשטר הצבאי בארגנטינה (1983-1976). חבר הכנסת אריה אלדד מ'מולדת', אשר תמך בהצעה, מתח קו ישר משתיקת ימי השואה עד השתיקה הזו. אבל השתיקה הזו – זאת אומרת השתיקה שנשתקה בין 1976 ל-1983 – לא היתה תוצאה של פחדנות או של אימפוטנציה. היא היתה תוצאה של בחירה פוליטית.




קטעי עתונות על יחסי ישראל עם הכת הצבאית בארגנטינה (1976-1983):

ישראל תמכה במשטר הצבאי בארגנטינה, והושיטה לו סיוע צבאי גם בימים הקודרים ביותר של רדיפותיו. ראש הממשלה אז היה מנחם בגין. יצחק רבין המנוח, אז חבר כנסת מן האופוזיציה, בחר לנסוע לארגנטינה ב-1979, ולהרצות בפני האקדמיה הצבאית שלה, בשעה שפרטי הזוועות בארגנטינה נידונו בכל העתונות הבין לאומית.

לישראל יש אינטרסים לאומיים ובטחוניים. לישראל יש הרשות להתגונן, לא רק בשדות הקרב המיידיים. לישראל יש הזכות לחפש ידידים בארצות רחוקות. לישראל יש אפילו הזכות להעדיף מפעם לפעם את האינטרסים שלה על פני האינטרסים של אחרים. אבל האם יש לישראל הרשות להשתמט מדיון ציבורי על תוצאות מעשיה?

אידי אמין היה קלגס ברוטלי עוד לפנות שעלה לשלטון, ועוד לפני שגירש את מיטיביו הישראליים. היו לזה סימנים ברורים במרוצת השנים, כולל השתתפותו במעשי טבח וברציחות פוליטיות. אם ישראל מילאה תפקיד כלשהו בהעלאתו לשלטון, כי אז ישראל נושאת באחריות כלשהי לקטסטרופה עצומת הממדים שפקדה את אוגנדה בשמונה שנות שלטונו.

אין זה מאוחר מדיי לבקש חקירה פרלמנטרית או משפטית של האשמות מילטון אובוטה וג'ורג' אייבאן סמית. חלק ניכר מן הדמויות הפועלות עדיין בחיים, ומסמכים נפתחים והולכים בשורה של ארצות. מדיניות החוץ של ישראל אינה מתחילה ומסתיימת בסכסוך הישראלי-ערבי. מה שנעשה בשמה של ישראל באפריקה, באסיה ובאמריקה הלטינית הוא עניינו של הציבור בישראל.

יותר מדיי אי-אמת נשמעה במרוצת השנים. הוסתרו הקשרים העגומים בין ישראל לשורה של משטרי דיכוי. ישראל חזרה והפרה את החוק הבין לאומי, כאשר מכרה נשק לדרום אפריקה. ישראל תמכה במשטרים צבאיים באמריקה המרכזית. ישראל עזרה לכמה מן המשטרים הידועים ביותר לשימצה באפריקה השחורה.

היא לא היתה היחידה. אפילו לא באוגנדה. כאשר יצאה מאוגנדה, אש"ף מיהר לתפוס את מקומה. יועצים פלסטיניים עזרו למשטרה החשאית הידועה לשימצה של אמין. צבא לובי ניסה להציל את משטרו ברגע האחרון ממש.

***

ההצעה לבחינה ציבורית של יחסי ישראל עם אידי אמין לא נועדה להבאיש את ריחה של ישראל. היא נועדה לנקות אותה מחשד. אם החשד יתאמת, היא נועדה לאפשר קביעה של פרמטרים חדשים של התנהגות, כדי למנוע פריקה מוחלטת של עול ושל נורמות מוסריות.

אם בחינה כזאת תעורר ייסורי מצפון, אין זה דבר כל כך רע. אדרבא, כל גוף חי ראוי לאינפוזיה תקופתית של ייסורי מצפון. הם כל כך טובים וחיוניים עד שכמעט צריך להמציא אותם, ואם לא צריך אז בכלל טוב.



מקורות על הרשת



פורסם ב 24 באוגוסט 2003 17:49 במדור מִנהֶרֶת הזמן: הפוליטיקה של ההיסטוריה
_____________________________________
אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #6  
ישן 12-05-2006, 10:09
צלמית המשתמש של קורנסון
  קורנסון קורנסון אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.04.04
הודעות: 2,257
אמנסטי: סוחרי נשק ישראלים מזינים מלחמות ברחבי העולם
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי odedy שמתחילה ב "אהבתם את שר המלחמה - קבלו את הגירסה הישראלית"

http://www.haaretz.co.il/hasite/pag...SubContrassID=0
מאת יוסי מלמן
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]


דו"ח של הארגון נוקב בשמם של עשרות סוחרי נשק, ומזכיר מדינות - ביניהן ישראל - שיצוא הנשק שלהן מסייע למלחמות בעולם השלישי
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
אלוף משנה (מיל') שמואל אביבי, בעליה של חברת "טאלון" מרמת גן, שימש בעבר, עד פרישתו באוגוסט 2005, כנספח צה"ל בשווייץ ובמדינות אירופיות נוספות. כיום הוא סוחר נשק ששמו נזכר בדו"ח של ארגון אמנסטי אינטרנשיונל, שהתפרסם אתמול (רביעי), ומתאר את הקשר בין סחר בנשק לפגיעה המתרחבת בזכויות אדם. מדי יום, יותר מחצי מיליון בני אדם ברחבי העולם נהרגים כתוצאה משימוש בנשק, אדם אחד בממוצע לכל דקה - נכתב בדו"ח, הנוקב בשמם של מדינות ואישים ספציפיים הלוקחים חלק בסחר.

על פי הדו"ח, אביבי - יחד עם איש עסקים שווייצי בשם היינריך תומאט - קונים נשק בסרביה-מונטנגרו ומוכרים אותו בעיראק. לטומאט קשורות שתי חברות נשק שווייציות. אביב סירב להגיב למחברי הדו"ח, אבל שלשום הוא אמר ל"הארץ": "אני סוחר נשק שמוכר נשק למדינות שמותר למכור להן. אני מקפיד על תקופת הצינון שלי ועסקי אינם קשורים לשוויץ". לדבריו "אני לא מוכר לעיראקים אלא לאמריקאים". אבל לפי הדו"ח אביבי וטומאט רוכשים את הנשק בסרביה עבור חברות אמריקאיות, שמספקות אותו לצבא עיראק ולמשטרה.

אביבי ותומאט אינם לבד. הדו"ח נוקב בשמם של חברות ואנשי עסקים מעשרות מדינות במרבית היבשות: ארה"ב, בריטניה, צרפת, איטליה, ברזיל, רוסיה, אוקראינה, סין סלובקיה, בולגריה - הן רק אחדות מהשורה הארוכה של מדינות שמוכרות נשק. בין השאר, מגלה הדו"ח שמשלוח נשק לאנגולה עבר דרך שדה התעופה עבדה בערבה, למרות אמברגו שהטיל האו"ם על מכירת נשק למדינה שסועת המלחמות.

סחר בנשק בכלל - ומישראל בפרט - אינן תופעה חדשה כמובן, ו"הארץ" מדווח על כך מעת לעת. אולם דו"ח אמנסטי מסב את תשומת הלב ליעדי הנשק - מדינות מתפתחות בעולם השלישי, שנתונות המלחמות אזרחים או בסכסוכים אתניים. הנשק מסייע לתדלק את מלחמות עקובות מדם ומסייע לרודנים לפגוע בזכויות אדם. כשני שלישים מכלל היצוא הביטחוני בעולם מגיע עתה מהמדינות המתפתחות, לעומת רק 50% עד לפני כעשור.

הדו"ח מתריע על תופעה חדשה שמאפשרת את הגידול העצום בסחר הנשק ועמו גם את היקף הקטל: יותר ויותר ממשלות "מפריטות" את סחר הנשק. הן מאצילות עוד ועוד סמכויות על חברות תעופה, סוחרי נשק, מתווכחים ומצמצמות את הפיקוח על היצוא. "סוחרי נשק וסוכני תחבורה" נאמר בדו"ח "סייעו להעביר רבים ממשלוחי הנשק שבהם נעשה שימוש למטרות רצח, אונס ועקירת בני אדם בסודאן (הכוונה לרצח העם המתתבצע בחבל דרפור) וברפובליקה הדמוקרטית של קונגו (זאיר)".

בעוד כחודשיים תוגש לעצרת האו"ם הצעה שתקרא לחברות הארגון לגבש אמנה בינלאומית לפיקוח על סחר בנשק. ישראל, שהיא אחת מחמש או שש יצואניות הנשק הגדלות בעולם אינה מתכוונת לתמוך באמנה, שכן יצוא הנשק הפך למרכיב מרכזי במשק הישראלי. משרד הביטחון מתגאה במאמציו להגדיל כל שנה את היצוא הביטחוני, ואין לו כל כוונה להגביר את הפיקוח. במשרד החוץ יש אולי מספר פקידים המודאגים משם הרע שהנשק מוציא לישראל, אך מול עוצמתו של משרד הביטחון אין להם הרבה מה לעשות.

בישראל, נאמר בדו"ח, "מתווכחים שזוכים לאמון (הרשויות) נדרשים רק להירשם (במשרד הביטחון) בלי שיהיו נתונים לפיקוח ולבקרה על ההיתרים" ורשיונות הסחר שניתנו להם. אולם למרות הסיכויים הקלושים לשינוי בגישה הישראלית, הסניף הישראלי של אמנסטי אינטרנשיונל לא מרים ידיים. כחלק מקמפיין בינלאומי הסניף מחתים ישראלים על "עצומת מיליון הפנים" - Million Faces Pettition.

העצומה נועדה להפעיל לחץ בינלאומי למען הגברת הפיקוח על כלי נשק קלים. "זה מקומם ומצער לראות כלי נשק ישראליים אשר נמצאים בידיהם של משטרים מדכאים וקבוצות חמושות הפוגעות באזרחים" - אומר אמנון וידן, מנכ"ל אמנסטי אינטרנשיונל בישראל, "לסוחרי הנשק ולמדינת ישראל יש אחריות כלפי השימוש שנעשה באותם כלי נשק".

רואנדה

המלחמה

ב-1994 נרצחו במדינה יותר מ-800 אלף בני אדם, ברצח עם על רגע גזעי - בני ההוטו רצחו את בני הטוטסי במה שנחשב למעשה הטבח הנורא ביותר אחרי מלחמת העולם השנייה

סחר נשק

לפי דו"ח אמנסטי, בין המדינות שמוכרות נשק לרואנדה: ישראל, בלגיה, גרמניה, צרפת, רוסיה, רומניה ואלבניה
_____________________________________
"Perpetuo vincit qui utitur clementia"

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 21:11

הדף נוצר ב 0.11 שניות עם 11 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2024 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר