למי שיודע: האמנם נכון, שבאמצע שנות ה-80 הוחלט לסגור מספר גדול של טייסות בו-זמנית (בעיקר טייסות כפיר, אם אינני טועה) ובעקבות כך נגרם משבר לא קטן של כח אדם בחיל (נאלצו "לחתוך" חוזים של טייסים ולשלוח רבים הביתה באמצע השירות) - או שזו רק אגדה אורבנית?

כן:

סגרו טייסות, הדממו בסיסים, שחררו המון אנשים וירדו אל מתחת למלאי החירום בדלק.
החיתוך היה חד ומקומם (אני אישית חוויתי זאת, כאשר יום לפני השחרור וידאתי שאני חוזר למילואים ביחידה שלי, וכשהגעתי למחרת לבקו"ם - מחקו את השם שלי והעבירו אותי ל"ירוקים". כי הקפיאו את תקני המילואים של ח"א).

לא:
טייסות הכפיר האחרונות ("מגיני הערבה" ו"התוכי המנפץ") נסגרו בשנות ה-90.

חלק מן הטייסות האלה הוסבו לטייסות אחרות (101 עברה מכפיר לברק, "הצרעה" עברה מכפיר לפתן, 105 מקורנס לברק, טייסת העמק - מכפיר לברק וכו').

נכון שמלבד שתי הטייסות האמורות - סגרו את כל מערך הכפיר - כך שאנשי הצות שלו הוסבו (למשל למסוקים) או שוחררו משרות.

האווירה היתה באמת קשה. יחידות עברו מבסיסי לבסיס על מנת לייעל את החיל (למשל כמעט כל מטוסי העיט הועברו לבסיס אחד - כדי לחסוך בחלפים וליעל לוגיסטית את מערך התחזוקה), גם בסיס עובדה הודמם למעט פריסות ונחיתת צ'רטרים שלא הורשו להגיע אל אילת. כאן השיקול היה גם חיסכון בדלק - לא היה טעם להפעיל מן הבסיס טייסות שעיקר פעילותם היתה בלבנון...

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

אני מבין ממך נכון, שרוב טייסי הכפיר לא נשארו במערך הקרב בעקבות השינויים (או שוחררו משירות, או עברו הסבה למסוקים)? האם נחשבה המסה הגדולה מתוך אנשים אלה, ככזו שלא שווה להמשיך להשקיע בה (נראה לי מוזר, כי למיטב הבנתי הכפירים נחשבו מטוסי יירוט ובד"כ טייסי היירוט היו ה"נחשבים" יותר, לא?)?

טייסי הכפיר נחלקו לכמה שכבות:

א. טייסים צעירים ש"עברו" כפיר בדרך למטוסים מתקדמים יותר

ב. טייסים "קשישים" שהגיע לכפיר - כי במיראז' הפסיק כבר לטוס

ג. טייסים שלא היה טעם להשקיע בהמשך שרותם כטייסי קרב, אבל רצו לשמור עליהם כטייסים דווקא במערך המסק"ר שגדל והתפתח באותן השנים (צריך לזכור שטייסת הפתן הראשונה נפתחה בשנת 90 והטייסת השניה נפתחה זמן לא רב אחריה. השאיפה היתה להביא "לוחמים" אל שורות מערך המסק"ר ולא להסב אנשי "תובלת סער" למערך הקרבי - כי מנטליות טייסי הקרב התאימה לתפקיד יותר).

עוד פלח שמצא את עצמו מחוץ לח"א בתקופה ההיא, היה פלח אותם הטייסים שרמת הטיסה\בטיחות שלהם היתה בעייתית.

סתם כדי לתת לך מושג לגבי האווירה - רל"א (ראש להק אוויר) הגיע לביקור ביחידה שלנו (ולא רק אלינו) כדי לעשות לאנשים שיחות מוטיבציה על משמעות השרות, ולמה חשוב להמשיך ולהפעיל יחידות, שברוח התקופה, נראות כבעלות משמעות שולית.

הבסיס בו שרתתי איבד את היחידה המרכזית שפעלה בו, ועברה אל בסיס אחר, ולמעשה הבסיס היה ברובו נטוש. מעבר לכך - היו שמועות שיש כוונה להפוך חצי בסיס למרכז קליטה....

שנים אח"כ באמת שוכנו בבסיס עולים מאתיופיה, ואני חייב להגיד שזה מוזר למצוא משפחה שגרה במה שהיה עד לפני כמה שנים משרדו של הרס"ר הכי איום בח"א.... (שלא להגיד שזה מוזר למצוא מישהו דופק שטיח על השלט שאומר "ברוכים הבאים לבית הספר למ...." וששני מטרם משם - עוברת גדר בלב מה שהיה הבסיס שלך, ומפרידה בין מה שהיה פעם - למה שנשאר היום...

WINNER, ששרת באותו הבסיס בו אני שרתתי, עדכן אותי לאחרונה שאת שטח הבסיס מתכוונים לפנות בקרוב ולהקים במקומו מרכז מסחרי.... לחשוב שפעם זה היה אחד הבסיסים המסווגים ביותר של ח"א...

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

חשוב להתייחס למשבר בח"א בפרט ובצה"ל בכלל כחלק מקונטקס רחב יותר של אירועים משמעותיים שארעו בישראל בתקופת ממשלות האחדות הלאומית של פרס-שמיר ובראשם הנסיגה מלבנון (לרצועת הבטחון) והקיצוץ האדיר בתקציב הבטחון כחלק עסקת החבילה הכלכלית במשק, קיצוץ שהביא לפיטוריהם של אלפי אנשי קבע מכל קצוות הצבא, פגיעה בפורשי וגימלאי צה"ל, צמצום פרויקטים (כמו טנק המרכבה), סגירת פרויקטים (מטוס הלביא, תומ"ת השולף),סגירת יחידות ומערכים (שייטת הנחתות, מערך הכפיר, מערך הסופר-פרלון), הוצאת סד"כ מיושן (טיראנים, שרמנים), הקפאת הצטיידות (למשל סטי"לים, צוללות ומערך הנ"מ, למרות שמתנות מלחמת המפרץ פתרו זאת מאוחר יותר). פריצת האינתיפאדה הראשונה ב 1987 גרמה להסטה נוספת של תקציבים מהצטיידות ואימונים לבט"ש. מעבר לכך חשוב לציין שמלחמת אירן-עירק שהתחוללה במלוא עזה באותם הימים פלגה לגמרי את העולם הערבי ותרמה לירידת החשש בארץ ממלחמה.

איזור תעשייה, לא מרכז מסחרי...

ובינתיים סגרו עוד פעילות מאילו שנשארו - הייתי בטכס האשכבה בסוף שנה שעברה

כך חולפת תהילת עולם...

אני מבין שהבסיס כבר לא כלכך מבצעי אז אפשר לדעת איזה בסיס זה היה ?[

עריכה:הודעה 200 שלי - מזל טוב

אם היו רוצים - היו אומרים.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -