זהו... נגמר לי הכח.. להכל!
אמממ דבר ראשון למי שאין כח לקרוא שלא יקרא. לא חייבים גם להגיב.
אשכולות קודמים שכתבתי:
http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=158258
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=153047
אני לא יודע כבר מה לעשות.. זהו, אין כבר כח לכלום, אין לי כח לנשום אפילו...!!!
אני שונא את עצמי! כל מה שקשור בי! כל תכונה, כל חלק בגוף, הכל! אני לא יודע אם מישהו ששונא את עצמו כ"כ יכול לחיות בהרגשה טובה..!
אני גרוע מכל הבחינות! כל דבר שניסיתי לעשות בחיים, נכשלתי. רבתי עם כל אדם שהתחברתי אליו, חצי מהעולם שונא אותי, ובצדק. אני פשוט לא יכול להסתדר יותר מידי זמן עם אנשים! ב4 שנים האחרונות החלפתי לפחות 6 קבוצות של חברים! ואני לא מגזים בכלל! אז אין מצב שזה קשור בהם... זה פשוט בגלל שאני דפוק!
גם בקבוצה שאני מסתובב איתה עכשיו, אני תמיד נמצא בהרגשה של אחד שבא מבחוץ, לא ממש שייך, גם... לא יודע... קשה לי להרגיש שייך לקבוצה מסויימת... =\
אמממ גם עם ההורים המצב די חרא.. כאילו אמממ עכשיו אני מדבר איתם אבל זה כזה הכל מזוייף כזה וזה צפוי שיהיה עוד ריב בזמן הקרוב...
ואל תגידו שזו תקופה מעצבנת, כי אני יודע שהתקופה שתבוא אחריה תהיה עוד יותר מעצבנת ומגעילה...! אמממ עכשיו אני בכלל לא רוצה לחשוב על זה אבל אני יודע שהשנה אני אקבל חרא של ציון בבגרות בתמתטיקה. נכשלתי במבחן שהיה ברבע הזה, המורה תראה את זה כהזדמנות להפיל אותי סוף סוף! היא שונאת אותי...!
וגם כאילו... אממ נגיד יש את כל התקופה הזאת של פסח עד החופש הגדול שמלווה במיליון אירועים כמו טיול שנתי, בומבמלה, נסיעות לים, ניצנים... ואולי חוץ מהטיול השנתי אני לא אצא לשום מקום שאליו יוצאים החברים שלי... אני לא ממש מת על הים (בלשון המעטה) וגם אממ אני ממש לא בנ'דם שיש לו את הביטחון לרקוד ולהשתולל.. אני לא בטוח אם אני לא יודע לרקוד או אם זה בא מקטע של בושה.. אני לא יכול לרקוד ליד אנשים! זה מדכא אותי כי אני יודע שכל העולם יהיה שם ויהנו ואני לא... וזה נותן ת'הרגשה הכי מגעילה בעולם!!!
אמממ יום ראשון, בפורים, הלכתי עם כל התלמידים של הגברת פסיכולוגיה לבי"ח לחלק מתנות לילדים חולים, לשמח אותם...=\ אני היחיד מבין כל הילדים שלא רקד,שר, שמח וכל החרא הזה... הייתי ממש בדיכאון רציתי לקבור את עצמי!!!! המורה שלי לפסיכולוגיה ראתה שאני די בדיכאון וזה היא באה רצתה לדבר איתצי אמרתי לה שהכל בסדר... הלכתי הבייתה, סידרתי את כל הבית, כתבתי מכתב התאבדות,כתבתי לחברים הכי טובים הודעה לפלאפון, אמרתי שאני מצטער, לקחתי את כל הכדורים שהיו לי בבית, ואז אני מקבל טלפון מאבא שלי. הוא אומר לי שהוא מצטער אבל הוא לא הספיק לקנות צעצועים לילדים, ואמר שהוא מרגיש הכי חרא בעולם..
ניתקתי, לקחתי משהו כמו 20 כדורים, שמתי בפה עם מים, ואז עלו לי המילים שלו לראש שלי.. ולא יודע... לא הצלחתי לבלוע את הכדורים... כאילו כמה שאני בכאסח עם ההורים שלי ולפעמים הם יכולים ליהות ממש מגעילים (אבל ממש!) הם אנשים הכי טובים בעולם ואני לא חושב שמגיע להם לקבל כזה מכה... במיוחד לא ביום חג...
הלכתי לשירותים, ירקתי את כל הכדורים שבנתיים נמסו לי עם המים בפה ונהיו ממש מגעילים... לא ידעתי מה אני אוכל לעשות, התקשרתי למורה שלי לפסיכולוגיה (היא פסיכולוגית בין היתר...) דיברתי איתה משהו כמו חצי שעה, בכיתי כמו שבחיים שלי לא בכיתי, היא הצליחה לעודד אותי, להעלות לי את המצב רוח.. אז אחרי שנרגעתי טיפה, החברים שלי התקשרו אמרו לי לבוא לקניון, אז הלכתי, באמת שהשתדלתי לא לחשוב על כלום חוץ מהחג וזה... בדרך חזרה הבייתה סיפרתי לאחת הידידות שלי מה שקרה, אבל אמרתי את זה בהכי צחוק וזלזול בעולם, ידעתי שאם אני לא אצחק על זה אני אתחיל לבכות, אחר כך סיפרתי לעוד ידידה, שוב צחקתי על זה, אבל הרגשתי הכי חרא בעולם!
עכשיו אני לא יודע מה אני רוצה לעשות, זה שדיברתי עם המורה זה אולי שיפר לי את המצב רוח באותו רגע אבל כאילךו זה לא פתר לי את כל החרא בחיים... אני עדיין רוצה למות, לא השתנה שום דבר אבל אני לא יודע אם פעם הבאה שאני ארצה להתאבד, גם יהיה לי ת'אומץ להרוס להורים שלי את החיים...
אני יודע שהולכת לבוא תקופה הרבה יותר רעה ממה שעכשיו, שאני ארגיש הרבה יותר מגעיל, ואם אני עכשיו נשברתי אני לא יודע איך אני אצליח להתמודד בזמן הקרוב... =\
_____________________________________
חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.
|