26-12-2004, 15:44
|
|
|
|
חבר מתאריך: 16.11.02
הודעות: 14,010
|
|
כשאתה טומן זרע באדמה, אין כלל חשיבות לכיוון.
בשעת הזריעה, אנו מניחים את הזרע במקומו, בלי לבדוק מה למעלה ומה למטה, ומכסים אותו בעפר.
נראה גם שלזרע עצמו "לא איכפת", בכל צורה שנניח אותו, תמיד ינבוט כך שהשרשים יצאו כלפי מטה והגבעול כלפי מעלה.
גרגר שנטמן באדמה נשאר שם ולא פעיל במשך זמן מה. מים וטמפרטורה מתאימה מעוררים את צמיחתו. המים מחלילים לתוך מעטה המגן הקשיח שלו ומרככים אותו.
בתור זמן קצר המעטה מתפוצץ. שרש חוור מתחיל לצמוח - לאן ? כלפי מטה. השרש הזה מגיב אל משיכת הכבידה של כדה"א. הוא גדל אל עבר מרכזו של כדה"א. חוקרי הצמחים קוראים לצנועה מסוג זה בשם גיאוטרופיזם חיובי.
במקביל להתפחות של מערכת השרשים מתחילה גדלתו של גבעול דמוי קרס. הקרס הזה נדחק דרך הקרקע כלפי מעלה, מתרחק תוך כדי כך ממשיכת הכבידה. פולה זו נקראת גאוטרופיזם שלילי.
בעת שהקרס יגיח אל פני השטח, הנבט יתחיל להתיישר.
מרגע זה ואילך, הצמח נע אל עבר השמש - גדל לקראת האור. תנועה זו נקראת פוטוטרופיזם.
כך מתנהגים הזרעים שנובטים על פני כדה"א. התנהוגתם בחלל שונה, כפי שהתברר ממחקרים שנערכו בחלליות. בהעדר כבידה ושינוי בעוצמות האור, הזרעים מוציאים שרשים וגבועולים בכל הכיוונים.
|