אפשר להתווכח גם בלי לנפץ, מה גם שבהרבה מהדברים שלך יש הגיון בעיני
תודה על הקרדיט
(אגב, האם הכינוי שלך שאוב משחקן נבחרת גרמניה במונדיאל 86', תומס ברטולד - ההוא ששיחק עם הגבס?)
סתם אהבתי את השם
- לגבי החלק העובדתי - לא הבנתי למה התכוונת, אבל נעזוב את זה. בוא נניח שאיש מאיתנו לא רואה את החומר. התכוונתי לזה שבמה שכתבתי יש דברים שאני מתייחס אליהם כעובדות, ולגביהם אני טוען שהם נכונים, ויש פרשנויות או דעות אישיות שעליהם אנני יכול להגיד שהם בהכרח נכונים.
- אני מסכים איתך שיש קשת רחבה בין "שום דבר" לבין "הכוחות". שוב, השאלה היא איפה הקו האדום של כל אחד. היות שאני לא מחזיק מסבא"א ולא מאמין ביכולתם להשיג הוכחות ברזל למשהו, אני מסתפק גם בדברים שהם באמצע הדרך בין "שום דבר" לבין "הוכחות". אם כבר אז ההבעיה היא לא בסבא"א. זה לא בדיוק תפקידה של סבא"א להשיג הוכחות, לכן יכולות שלהם מוגבלות וכך גם התוצאות מוגבלות. יש בעיה אמיתית בכל הנושא של NPT בכלל כי יש בו משום התנדבות של כל מדינה החברה בהסכם לשמור על כללי המשחק הפרימיטיביים שבקלות יחסית ניתן לנצל אותם למטרות זדוניות. יחד עם זאת , נכון להיום אין משהו יותר טוב מסבא"א ובגלל שישראל מצפה, לפחות בינתיים מקהילה הבינלאומית לטפל בנושא האירני על בסיס חוקי בלבד, לדעתי חובה ללמוד (למי שמתעניין כמובן) את מסמכים הרשמיים של סבא"א כי אך ורק הם יהיו חומר ראיתי נגד אירן במועצת הבטחון.
- תודה על המקור באנגלית. לגבי המקור ברוסית - הרוסית שלי מצומצמת מדי... רק רציתי להגיד מילה אחת על iranatom. המקור הוא לא ניטרלי. הוא מציג בעיקר את עמדות של הלובי האטומי הרוסי שיש לו כמובן עניין רב בתוכנית הגרעין האירנית ולכן אפשר למצוא שם ביקורות לא ממש בונות על ישראל. אבל מצד שיני זה דווקה יתרון לראות את התמונה מנקודת מבט שהיא לא פרו ישראלית ולא בדיוק פרו אירנית. לגבי רוסית - מה אני אגיד לך... הכנתי לך צ'ופר
- שיהיה קצת על מה לדבר בנושא יציבות השלטון באירן תרגמתי כתבה שמדברת על שינוים בשלטון האירני בתקופה העכשוית ממש (מצטער מרשא על הטעויות) :
אבולוציה במנגנון של "ריסון והשפעות נגד" במערכת הפוליטית באירן
15 פברואר
(מאת א.רוזוב)
שינוי במאזן הכוחות בממסד השלטון באירן בעכבות תוצאות הבחירות לפרלמנט ב-2004 ולנשיאות ב – 2005 הביא לשינוי בלתי נמנע במערכת "ריסון והשפעות נגד" אשר התייצבה במשך 8 שנות מנהל הרפורמיסטי.
כתוצאה משינויים פוליטיים יסודיים במדינה בשנה האחרונה, עורער המאזן בין גופים שלטוניים שונים אשר נבנה בתקופה הקודמת. גורמים אחדים של מנגנון השלטוני הרחיבו את השפעתם ויכולתם, כאשר אחרים איבדו מכוחם.
לשינוים מהותיים ביותר, כמו שזה נראה, נחשף המנגנון של רשות המחוקקת מכיוון שבמציאות פוליטית החדשה אינטראקציה בציר פרלמנט (מג'ליס) – "מועצה המפקחת" – "מועצה לבחינת החלטות המתקבלת" קיבלה משמעות שונה לחלוטין. בכדי להבין איך גופים הללו משתפים פעולה בפועל יש צורך לבחון את סמכויות החוקיות שלהם.
באירן המג'ליס נחשב לרשות המחוקקת העליונה. מבנית הוא מהווה פרלמנט חד-ביתי, מונה 270 חברים (מושב אחד לכל 150 אלף בוחרים) שנבחרים לתקופה של 4 שנים באמצעות בהצבעה ישירה וחשאית. בהתאם לסעיף 72 של החוקה, פרלמנט "אינו יכול לחוקק חוקים המנוגדים לעקרונות ורוח הדת הרשמית או חוקת המדינה". בפרלמנט עובדות 24 וועדות קבועות שעוסקות בהכנת הצעות חוק לקריאות בישיבות הפרלמנט. הוועדות עוסקות בהכנת חוקים בתחומים כמו כלכלה, תקציב, תעשיה, חקלאות, בטחון, מדיניות חוץ וכו'. בהתאם לחוקה של רפובליקה האירנית הפרלמנט מאשר הסכמים והסדרים בינלאומיים, קונבנציות ומטפל בנושאים אחרים. בתחום סמכות הפרלמנט נמצא גם אישור מועמדים לתפקידי שר.
יחד עם זאת ולמראת הסמכויות הנרחבות לכאורה, פעילות של הפרלמנט האירני בתור רשות המחוקקת מוגבלת ע"י גוף מיוחד – המועצה המפקחת, אשר מבצעת פיקוח ובקרה על התאמה של החלטות הפרלמנט לחוקה ולנורמות של איסלם. כתוצאה, המועצה המפקחת בעצם פועלת כמין בית העליון של הפרלמנט, למרות שפורמאלית זה לא מוגדר בחוקה. המועצה מורכבת משישה בכירי דת, המומלצים ע"י איטוללה חמנאי ושישה אנשי מקצוע בתחום משפטי אשר אינם באים ממסד הדתי ואשר נבחרים ע"י הפרלמנט לשיש שנים. המועצה לא פעם אסרה על ההחלטות הפרלמנט כולל הצבעות על הצעות חוק, בתירוץ שאלה היו מנוגדים לעקרונות האיסלם. תפקיד זה של המועצה המפקחת, שהוא חשוב ביותר, מחוזק על ידי רישום בחוקה – בהתאם לסעיף 93 של חוק היסוד "כל פעילות של ישיבת המועצה האיסלמית תהיה לא חוקית במידה והמועצה המפקחת לא תקיים את ישיבותיה. היוצא מין הכלל הוא אישור של המג'ליס הניתן למינוי חברים חדשים ובחירת שישה משפטנים – חברים במועצה המפקחת."
כל החלטות של הפרלמנט נשלחות למועצה המפקחת, אשר מחויבת לבחון אותם מבחינת תאימות לעקרונות וחוקים של איסלם והחוקה במשך 10 ימים לכל היותר ממועד קבלתם (אמנם קיימת אפשרות להארכה לעוד 10 ימים נוספים). במקרה והחלטה נמצאה לא מתאימה לדרישות, היא תוחזר למגל'ס לקריאה נוספת אחרת היא מתקבלת לביצוע.
בדרך זאת עבדו "ריסון והשפעות נגד" בין מג'ליס ומועצה המפקחת -מנגנון שגובש אחרי מהפכה ב - 1979 ופעל באופן תקין יחסית עד לאמצע שנות ה -90. בהמשך, אחרי ניצחון לכוחות הרפורמיסטיים בבחירות למג'ליס ה-5 ב-1996 ומאבק בין הסיעות הרפורמיסטית והשמרנית, תהליך חקיקה נעשה קשה יותר – הצעות חוקים הליבראליים נבלמו באופן אוטומטי ע"י המועצה המפקחת השמרנית, דבר שדרש ליצור במערכת המורכבת של שלטון האירנית מנגנון של "ריסון והשפעות נגד" מחודש. פשרה שברירית נמצאה באמצעות יצירת גוף שלטוני חדש – "המועצה לבחינת החלטות המתקבלות" (מלה"מ) אשר קיבלה סמכויות נרחבות בתחום השיפוט ושמרה לעצמה זכות לקבל החלטה סופית במקרים של חילוקי דעות לא ניתנות לפתרון בין פרלמנט למועצה המפקחת. יעילותה של המלה"מ הובטחה לרוב הודות לדמותו של מנהלה – פוליטיקאי עתיר ניסיון ונשיא לשעבר עלי חשמי-רפסנג'ני. מערכת זו הצליחה להתקיים יותר משמונה שנים והוכיחה הלכה למעשה את יעילותה: בתקופת כהונתו של הנשיא חתאמי התאפשר לקבל שורה שלמה של חוקים ליברליים, שהבטיחו התפתחותה היעילה של כלכלת אירן ואפשרו שינויים רדיקאליים בתחומי השקעות, בנקאות, מיסוי, מדיניות פיסקאלית ותעשייה.
לאחר שבפברואר 2004 רוב מוחלט של המושבים [בפרלמנט] נתפס על ידי נציגים של שמרנים עם סיעת "אבאדגיראן" (Abadgyaran) בראשם, עימות בין מג'ליס למועצה המפקחת נחלש באופן ניכר ולאחר נצחונו של אחמדינג'ד בבחירות 2005 הוא נפסק לחלוטין. שיתוף פעולה מאד צמוד של נשיא החדש וממשלתו עם הנהלת הפרלמנט, ולפני הכל עם יושב ראש גולמלי חדד-אדל, מאפשר למנוע אי הסכמות הקשורות להצעות חוק עוד בשלבים מוקדמים של הכנתם. כתוצאה מזה, מתרקם מנגנון החדש של שיתוף פעולה ומתן תמיכה פרלמנטרי ליוזמות של הנשיא ומנגנון זה למעשה אינו משאיר מקום אף למועצה המפקחת.
ראוי לציין גם שלאחרונה מסתמנת נטייה להחלשות משקלה הפוליטי של המועצה המפקחת הן ברשות המחוקקת, הן במנגנון קבלת החלטות ממלכתיות החשובות בכלל. בנוסף, למרות שלכאורה גוף זה עדיין שומר על הפונקציה הפוליטית חשובה – פיקוח על בחירות לנשיאות ולפרלמנט, נוצר רושם שעם הזמן חשיבותה של המועצה המפקחת תילך ותפחת. במידה ניכרת זה תלוי בדמותו של מזכיר המועצה איטוללה עלי ג'נטי שנחשב לאחד האבות והאידיאולוגים של המהפכה [האיסלמית]. ב-1961 ג'נטי התחיל את עבודתו כמורה במרכז ללימודי איסלם בעיר קום. החל מ-1963 הוא השתתף במאבק נגד שאה והיה מנהל הראשון של רשות השופטת האיסלמית בטהרן. ב-1981 הוא ניהל ארגן לפרופגנדה האיסלמית ועד היום פעיל כחבר בגוף סמכותי נוסף – "מועצת הידענים". למרות שעלי ג'נטי נושא תואר איטוללה (שהוא הגבוה ביותר בסולם הדרגות באיסלם) ומשנת - 1979 היה פעיל כחבר במועצה המפקחת, וכמו כן שייך לשכבה של צמרת השלטון האליטיסטית , בשנים האחרונות פעילות הפוליטית שלו ירדה במידה ניכרת. כאן חשוב [לציין] גם גורם הגיל – ב-2006 הוא יהיה בן 80.
לאור כך עלי ג'נטי יכול להיות מוגדר כזקן השמרנים האירניים, קבוצה שנדחקת לתפקידי משנה בחיים הפוליטיים על ידי שמרנים הצעירים. לפרשת מים מסוימת הפכו בחירות לנשיאות 2005 עבור ותיקי מחנה השמרני, מאחר ונציגים של גל המהפכה הראשון, כולל עלי ג'נטי, נדחקו מתפקידים חשובים בשלטון. תוצאה זאת השפיעה באופן ישיר על סמכותיות של המועצה המפקחת בפיקוחו של ג'נטי.
במערכת שלטון החדשה, אשר נבנית על ידי תנועה הניאושמרנית עם מחמוד אחמדינג'ד בראשה, גוף נוסף אשר שיחק תפקיד משמעותי במנגנון ריסונים והשפעות נגד אינו יכול למצוא בינתיים מקום ראוי. מדובר על המועצה לבחינת החלטות המתקבלות, אשר שיחקה במקרים רבים את תפקיד השופט בחיכוכים בין פרלמנט ומועצה המפקחת. עם הפסקת העימות בין שני גופים הללו תפקיד המתווך של המלה"מ מאבד כל משמעות. יחד עם זאת המועצה עדיין מצליחה לשרוד בזכותו הרבה של מנהלה הבלתי מתחלף עלי חשמי רפסנג'ני. מקובל להניח שרפסנג'ני אחרי קדנציה השנייה ב-1997 יצר את המלה"מ "בשביל עצמו". ואף היום, לאחר שמשקלו הפוליטי פחת אחרי תבוסה בסיבוב השיני של בחירות לנשיאות ב – 2005, הצליח רפסנג'ני להישאר בצמרת השלטון ולשמור לעצמו תפקיד חשוב. הודות למנופים פיננסים ושלטוניים וגם מיומנותו הדיפלומטית, הצליח רפסנג'ני לשמור על מקומו בקרב מקבלי החלטות החשובות על אף שנאלץ לצמצם בשאיפות. אף על פי כן, המלה"מ אשר פורמאלית ממשיך לתפקד, הוא כבר אינו משחק כמו בעבר את תפקידו המוביל במנגנון "הריסון והשפעות נגד".
בסך הכול, כמו שזה נראה, נשיא אירן החדש, בונה בהדרגה מנגנון "הריסון והשפעות נגד" שונה מהקודם בצורה מהותית וספק אם יימצא בו מקום למועצה המפקחת ולמועצה לבחינת החלטות המתקבלות. ככל הנראה שני גופים ישמרו על מעמדם הנוכחי אך בפועל ישחקו תפקיד דקורטיבי בלבד עם צמצום בסמכויות הריאליות.
זה אומר כי לתפקידים מבניים במערכת שלטון המחודשת, הנשיא יקדם גופים אחרים.
כבר היום מתחיל להצטייר מבנה חדש, שבו תפקיד מפתח שמור לנשיא וסביבתו, כולל שרים בממשלה. עם זאת, שלד במנהל נשיאותי יכלול סך הכל שני מקורבים של אחמדינג'ד – גולם אלחם, מנהל לשכתו של הנשיא ומחדי צ'מרן, יועצו הקרוב של הנשיא. תפקיד לא פחות חשוב ישחק הפרלמנט. מגעים הדוקים בין הנשיא ויושב ראש הפרלמנט, שבין היתר גם קשורים כקרובי משפחה – זוהי תופעה חדשה בחיים הפוליטיים של אירן.
גורם המבני השלישי במערכת השלטון עשוי להיות מוסד המושלים אשר זוכה להתייחסות מיוחדת במנהל הנשיא. אחמדניג'ד דוגל בחיזוק השלטון מקומי ומתבטא בעד עצמאות פיננסית של שלטון המקומי מהמרכז. בסופו של דבר במקרה של ביצוע מוצלח של רפורמה האדמיניסטרטיבית באירן יכולה להיווצר מערכת שונה מהקודמת ובנויה על נוסחת שיתוף פעולה בין לשכת הנשיא וממשלה, הפרלמנט והמוסד של מושלים. מבנה זה יתאפיין בקידום לתפקידים ראשיים גופים שלטוניים הלא דתיים המנוהלים על ידי טכנוקרטים פרגמאטיים (אמנם ניאושמרנים ונאמנים לאיסלם בקנאות). גופים אלה עשויים לדחוק את שלטונות הדת משליטה ולהשאיר להם טיפול בבסיס אידיאולוגי של מערכת הפוליטית באירן בלבד.
כל עוד תהליך האבולוציה של מנגנון המסורתי של "הריסון והשפעות נגד" אינו נוגע במוסד של מנהיג העליון – "הראחבר", אשר ממשיך לפקח על כל שלושת הזרועות השלטון – רשות המחוקקת, המבצעת והמשפטית, מאמצים להחליש את סמכויות המועצה המפקחת והמלה"מ יימשכו. יחד עם זאת כאשר יתנגשו אינטרסים של ניאושמרנים ושל מנהיג העליון - עלי חמנאי, (באופן תיאורטי זה יכול לקרות), תוצאות של ההתנגשות זו יכולות להיות הרסניים מאד ליציבות של המערכת הפוליטית באירן והמנגנון "הריסון השפעות נגד".
לגבי הרתעה בעידן הגרעיני אשתדל לענות בהמשך