25-01-2006, 22:47
|
|
|
|
חבר מתאריך: 19.10.03
הודעות: 11,174
|
|
עירוב - איחוד אזור שלם לתחום שבת
להרחבה, כאן: ארבע רשויות לשבת
כאמור, ישנו איסור לטלטל בין רשויות היחיד בבעלויות שונות, מכך נגזר איסור דומה לגבי רחובות שונים. עקרונית, אם ישנו מקום אכילה משותף (חדר אוכל או מטבח. בנוסף במלון (אפילו ללא אכילה בו) או במחנה היוצא למלחמה אין צורך בעירוב) לכל באי רשויות היחיד או הרחובות מותר להם לטלטל זה אל זה. הפתרון ההלכתי לטלטול מבוסס על כך. ברשויות היחיד מכונה הדבר "עירוב חצרות", ולגבי הרחובות מכונה הדבר "שיתוף מבואות". כיום, נהוג לעשות רק עירוב חצרות שלפי ההלכה ניתן להסתמך עליו גם לרחובות (מבואות).
שתי שיטות עיקריות קיימות בכדי ליצור עירוב זה:
- גביית לחם או מצה מכל משפחה הנמצאת בשטח וכך כאילו כולם דרים בבית בו מונח העירוב - הפת.
- אדם אחד מזכה לכל הנמצאים בשטח לחם או מצה.
בזמן הנחת העירוב מברכים על מצוות עירוב, ומוסיפים בהדין עירובא יהא שרא לנא לאפוקי ועילוי מן הבתים לחצר ומחצר לבתים, מבית לבית ומחצר לחצר ומגג לגג, ומבתים וחצרות למבוי, וממבוי לכל הבתים והחצרות שבעיר הזו, לנו לכל הדרים בעיר הזאת וכל מי שיתווסף בה, לכל שבתות השנה ולכל הימים הטובים. העירוב מזכה ומתיר כל עוד הוא קיים באופן שניתן לאכילה (ולא נאכל או התעפש) - בשל כך נהוג להשתמש במצות המשתמרות יותר זמן.
כיום העירוב נעשה על ידי הרבנות המקומית. אדם כלשהו נוטל פת שלא הייתה שייכת לאף אחד מהאזור, מגביהה מעל הקרקע ובכך מזכה את כל אנשי האזור בבעלות על הפת. את העירוב מניחים בדרך כלל בבית כנסת. בשל הכלל "זכין לו לאדם שלא בפניו", ניתן לעשות עירוב גם אם לא כולם יודעים על כך. כיום, בשל העובדה שבערים יש לעיתים מחללי שבת בפרהסיא הכופרים בעירוב, ובמקרה זה אי אפשר לשתפם ולעשות עירוב, נהוג לשכור את דירתם מהרשויות (שיכולות להיכנס פוטנציאלית לכל בית - ובכך יש להן חלק בו), ובכך ניתן לעשות עירוב. כפי שהסביר זאת הרב אליעזר מלמד [1]
"יש אומרים שכיום עצה זו אינה מועילה, שכן במדינה דמוקרטית אין רשות לראש העיר להכנס לדירת אדם פרטי בלא צו של בית משפט. ובכל זאת נוהגים להקל, מפני שבעת מלחמה יכולים קצין העיר ומפקד הג"א להורות לחיילים להשתמש בבתים שיבחרו, ואף בעת ביצוע תרגילים יכולים להשתמש בכל דירה שימצאו לנכון, לפיכך יש להם חלק מסוים בכל הבתים, וניתן לשכור מהם את חלקם לפני השבת לצורך ה'עירוב'"
|