אני מחפש תמונה של פפ"מ(פצצה לפיצוח מסלולים) שבה השתמשו במלחמת ששת הימים.
אם למישהו יש תמונה,במיוחד ברגע פתיחת המצנח ורגע לפעני הפעלת רקטת ההאצה אני אודה לו מאוד.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

הפצצה (יותר נכון רקטה) נקרא Durandal, והסימון האמריקאי שלה הוא BLU-107.
חיפוש בגוגל של המונחים הנ"ל ייתן לך מידע וכמה תמונות (אומנם לא במצבים שחיפשת, לפחות לא שראיתי)

דורנדל היא פפ"מ חדיש בהרבה, משנות ה-80 למיטב זכרוני. "אולר חד" יוצרה 20 שנה לפניה.
תמונה של הפצצה קיימת בספר "תעשיות בטחוניות".

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

אבל בסוף שכרו את מאטרה הצרפתית כדי שתפתח פצצה עם דרישות יותר גבוהות שתתאים לצורכי החיל..

הבעיה היא שהתמונות שעד עכשיו מצאתי..לא מספקות ולא מראות את הייחודיות שבפצצה(אני חייב אחת עם המצנח פתוח או לפחות שרואים אותה בזמן הטלה)

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

עד כמה שידוע לי Durandal היה הכינוי של הפצצה שיוצרה במקור בצרפת בשנות ה 60, ופותחה בשיתוף פעולה ישראלי\צרפתי. מה שאתה מדבר עליו בשנות ה 80 היה השיפור האמריקאי לפצצה, שרק אז קיבלה את השם BLU-107/B.

יכול להיות שאני טועה, אבל זה מה שזכור לי.

Programming today is a race between software engineers striving to build bigger and better idiot-proof programs, and the Universe trying to produce bigger and better idiots. So far, the Universe is winning. -Rick Cook

יש לך מקור? (לדעתי דיפספייס צודק, מה גם שנתקלתי במונח BLU-107 Durandal II)

בנתיים מצאתי תמונה של תהליך הפעולה של הדוראנדל (עריכה: לא עובד הלינק לתמונה... כנס ללינק למקור בהודעה הזו ורד קצת למטה. זה בדיוק מה שחיפשת)

ומקור שאומר שהפפ"מ הייתה רקטה ישראלית מבוססת על תכנון של מטרה, והדוראנדל בעצם מבוססת עליה (כלומר צרפתי מבוסס על ישראלי שמבוסס על צרפתי. רק לא ברור לי אם לצרפתים היה תכנון טוב למה הם היו צריכים לחכות לישראל שתבנה חימוש כדי להתבסס עליו?). אולי יש פה מקרה של ביצה ותרנגולת בעקבות היחסים ה"קרובים" עם צרפת באותה תקופה.

הפצצה עצמה לא היתה ישראלית במקור..היא פותחה בצרפת ולאחר מכן נקנו זכויות הפיתוח והייצור ואז שוכללה בארץ ע"י תע"ש.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

פצצה לפיצוח מסלולים שתוכננה ע"י ישראל (תע"ש) וחב' מאטרה הצרפתית.
יוצרו שני דגמים של "אולר חד" הזהים באופן פעולתם אך שונים במימדיהם הפיזיים.
האספקה לחיל האויר החלה בשנת 66 ועם פרוץ מלחמת ששת הימים היו בידי חיל האויר כמאתיים פצצות משני הדגמים.

ה"דורדאנל" היא אינה "אולר חד" אלא פפ"מ מתקדם יותר .

מחר אני אצלם עבורך מס' תמונות של ה"אולר" (אך ללא המצנח).

סתם שאלה..אתה מחזיק את זה בבית?

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

"The Nation that draws too great a distance between its soldiers and its scholars
will have its children taught by cowards and its fighting done by fools." Thucydides

"When a true genius appears in the world, you may know him by this sign, that the dunces are all in confederacy against him."
John Kennedy Toole

זו ה"אולר חד" בכבודה ובעצמה.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

התמונה הזאת היא גם טובה..ואני מקווה שעם התמונות של לבני יהיה לי מספיק חומר מצולם על הפצצה בשביל הצגה של עבודה(כתבתי עליה לפני מספר חודשים).

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

משום מה כל הערב לא ניתן היה להכנס לאתר של "פרש" ...

הנה התמונות מכמה זויות שונות כולל התמקדות על המתלים והחרטום הקשיח.
אמנם הצבע הוא כבר לא המקורי (נאלצנו לצבוע אותה במה שהיה לצורך עצירת החלודה).



















בהצלחה.

לבני.

הצלחת למצא צילומים של החימוש הזה כשהוא מותקן ע"ג מטוס?????

אני מעולם לא !

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

לא ממש הבנתי מה אתה רוצה לקבל בדיוק ????.........

לבני רעיון נהדר
יש בפורום מספיק כשרונות ממספיק תחומים

במקום לכתוב על נשקים חדשים אנחנו צריכים לייצר בעצמינו ולנסות לבד!

לא היית רוצה שבפעם הבאה שמשהו ישאל שאלה נוכל לחזור עם תשובה נוסח

"אולר חד- עושה חור גדול אבל הריח של העשן לא משהו"

או לבנות את תותחי הלחץ אויר שהוזכרו ולא רק לקרוא עליהם.

בקיצור במקום להקים עמותות שאוספות סיפורים על מטוסים בואו נקים עמותה

שבונה את המטוסים הישנים.

נקווה רק שהעמותה שנקים תלמד מלקחים של עמותות אחרות ...

אז אני אמרתי שאני אמור לקבל בימים הקרובים כמה תמונות מהאימונים שהתבצעו באותה התקופה על שדות תעופה מדומים בנגב..שאני מקווה שבאחת מהן יראו מטוס נושא את הפצצה...

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

פשוט לא הבנתי ממה שכתבת למה אתה בדיוק מתכוון.

בכל מקרה אם תוכל להעלות תמונות של החימוש הזה כשהוא מותקן ע"ג מטוס זה יהיה מעניין ונפלא !

לפי התמונות אני מבין שאתה לא מחזיק את התמונה בבית אלא בחצר
אני רואה שסידרת לך ערוגה מעניינת ושתלת בה כל מיני "צמחים" על גבעולים בזנ"טיים!!

הביאו לי חבילה של זרעים בלתי מזוהים, אמרו לי לזרוע אותם ותראה מה צמח !!!

שתלת גם זרעית?

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

אין סיכוי (למעט אוסף הביונטים שלי)........

אבל מישהו יכול להסביר איך הפצצה/רקטה עובדת?

לאחר השחרור נפתח מצנחון ייצוב שמאט את הפצצה, מה שגורם לאף שלה לרדת. ברגע שהאף מגיע לזווית מסויימת (60 מעלות לפי חלק מהמקורות) מוצת מנוע רקטי אשר גורם לפצצה (בעצם רקטה) להתחפר בתוך הבטון, ורק לאחר מכן מופעל החומר נפץ שבתוכה, מה שגורם להרס גדול יחסית גם של משטחים קשים מאוד.

המטוס מטיל את הפצצה מעל המסלול, ונפילתה מואטת ע"י מצנח שגם מכניס אותה לזוית מחושבת מראש עבור ביצועים אופטימליים - בשלב בו הפצצה מגיעה לגובה המתאים מופעל מנוע רקטה שהודף אותה בכוח לתוך המסלול ומתחתיו, ואז היא מתפוצצת תוך גרימת מקסימום נזק למסלול.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

יש היום (בעולם) פצצות/טילים יותר חכמים שמאפשרים הטלה מנגד ללא סיכון המטוס?

מיועד לשאת רש"ק מצרר לטווחים ארוכים.

א. זנב SNAKE EYE ניתן להרכבה על מגוון פצצות. זנב זה אינו מאפיין פצצות לחדירת מסלולים אלא פצצות שמשליכים אותן בגובה נמוך.
הרעיון הוא ליצור מעצור אוויר לפצצה, הנפרש ע"י קפיץ מיד לאחר השחרור. המעצור בולם את הפצצה וגורם לה לפגר מאחורי המטוס (באנגלית "פצצה מפגרת") כך שבעת השלכה בגובה נמוך - המטוס לא ינזק מרסס או הדף הפיצוץ. אפקט דומה מושג גם ע"י מצנחונים ייעודיים בפצצות אחרות, בלי כל קשר ל"אולר חד"

ב. פצצת אולר חד נועדה לחדור מסלולים, כפי שהוסבר קודם, ע"י שיפוע הפצצה יחסית לקרקע ע"י מצנח, ניתוק המצנח והצתת רקטה הנועצת את הפצצה תחת המסלול. בעת הפיצוץ נוצר מכתש גדול משמעותית מפצצה שמתפוצצת מעל המסלול ובכך:
1) נוצר בור גדול שמקשה על מילוי מחדש
2) נוצרים רסיסים שעשויים לפנצ'ר את צמיגי המטוסים
3) הרסס מסכן את מנועי המטוסים ודורש ניקוי המסלול לפני הכשרתו מחדש.

שימוש מיטבי יהיה פגיעה בנקודות בחיבור של המסלולים (כשהמסלולים חוצים זה את זה - "שיטה בריטית") או בנקודות החיבור בין המחבר שבין מסלול ההסעה למסלול ההמראה.

פתרונות להפצצה מסוג זה:
1) בניית מסלולים מקבילים (שיטה אמריקאית)
2) בניית מסלולים ארוכים משמעותית (מה שדורש הפצה מסיבית של המסלול לשם השבתתו)
3) ריבוי מחברים
4) הכשרת מסלול ההסעה להמראה ונחיתה
5) שימוש במטוסים בעלי קושר המראה ממסלול קצר

העקרונות הנ"ל יושמו בבסיסי ח"א החדשים (רמון, נבטים ועובדה) ובמידה מסוימת בבסיסים הישנים יותר.
בסיס עובדה כדוגמא:

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

יש לך דוגמאות?
לא יותר יעיל יהיה להשתמש בחימוש מצרר/מיקוש רגיל? (או שלזה הייתה הכוונה?)

בששת הימים נעשה במהלך מבצע מוקד שימוש בפצצות השהייה שמטרתן היתה לפגוע בצוותים ההנדסיים שנשלחו לתקן את המסלולים הפגועים.

אין לי מידע לגבי אחוז ההצלחה שלהן..
אם למישהו יש אני אשמח לקבל.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

אם ככה אז אין ממש קשר בין זה לבין הבעיה שהציג סולו, חימוש כזה משמש לפגיעה בחיי צוותים גם בלי קשר לגרימת נזק למסלולים, ולכן עדיין צריך חימוש נגד מסלולים שייצור בורות גדולים וקשים למילוי.
לא מדובר ב"פתרון לבעיה" כמו שהצגת...

אני קראתי רק חלק מהמשפט שסולו כתב לגבי איך ניתן להתמודד עם הבעיה..
אני קראתי הכשרת מסלול מחדש להמראה ונחיתה.
במקום
הכשרת מסלול ההסעה להמראה ונחיתה.

אני התכוונתי שלפי מה שידוע לי בששת הימים במהלך מבצע מוקד, כדי למנוע מצוותי תחזוקה מצריים למלא את הבורות שנפערו במסלולים בעקבות ההפצצה, הפילו גם פצצות השהייה שגרמו לכך שבזמן התיקון הם התפוצצו ופגעו בצוותים המצריים על הקרקע.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

אחת הדוגמאות הנפוצות הן פצצונות מצרר המשתיכות למשפחת ה BLU מתוצרת ארה"ב (אני מתכוון לפצצונות העגולות שבסדרה) כשחלק מדגמיהן מיועד לפעול בהשהייה הנמדדת בין 0-9 שעות באופן אקראי.
הרעיון הוא שבכל מארז מצרר המוטל מהמטוס יש מאות פצצונות אשר מתפזרות על גבי תא שטח כשבמשך שעות מתרחשים בו פיצוצים כך שלא ניתן להתקרב אליו.

כל פצצונת שכזו מכילה אלמנט של רסס והצתה פרט למילוי החנ"מ שבתוכה.


לא נעים.

שרטוט זה של המסלולים בנתב"ג מראים כי בעת פגיעה במקומות המסומנים ניתן להוציא מכלל שימוש שניים מתוך שלושת המסלולים של השדה.




מאחר שכבר ברור שהשיטה האמריקאית עדיפה על השיטה הבריטית - עולה השאלה המתבקשת - למה בנו כך שדות תעופה?

התשובה לשאלה נובעת מן העיתוי שבהקמת הבסיסים. בימים שהם שלטו הבריטים בארץ - המטוסים לא היו חזקים ומהירים, והמראה ברוח צד היתה בעייה קריטית בתפעול המטוסים.
מסיבה זו (ואחרות) שמו דגש על הענקת יכולת המראה מול הרוח, ומאחר שכיוון הרוח עשוי להשתנות - דאגו שיהיו מספר אופציות....

כיום המטוסים חזקים הרבה יותר, וניתן לפתור בקלות יחסית בעיות של ניהוג גם במז"א שאינו אידאלי, ולכן כיוון המסלול הפך לפחות קריטי. עם זאת - עדיין נהוג להמריא מול הרוח - בעיקר משיקולים של מרחק המראה.

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

מה בערך המרחק שלו זקוק מטוס מסוג מיג 17,21 כדי להמריא?
ידוע לי שמיג 17 היה זקוק רק לחצי מהמרחק של המסלול בשדה התעופה באינשאס(השדה שעקב טעות בקריאת המידות בנו מסלולים ברוחב של 4-5 מסלולים רגילים)

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

מיג-21: כ-800 מטרים
מיג-17: כ-400 מטרים

אם תציץ בנתונים של עובדה - אורך המסלול הוא 3 ק"מ (השני קצר מעט מזה).

תאורטית - מיג-17 יכול להמריא גם מהמֵחְבָּר שבין מסלול ההסעה למסלול ההמראה בעובדה....

כמובן שמרחק ההמראה תלוי משמעותית במשקל ההמראה....

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

פצצונת מצרר HB-876 מיועדת ספציפית לתקיפת שדות תעופה ובסיסי אויר, והיא נכללת במארז המצרר JP-233 הבריטי (גם בMW-1 הגרמני). מארז זה ייעודי לתקיפת מסלולים ומכיל שני סוגי תחמושת:
SG-357 - תחמושת ביקוע מסלולים דו-שלבית, הכוללת מטען ביקוע ראשוני ומטען-המשך המתפוצץ בתוך הבור שפער הפיצוץ הראשון. כאשר משחררים כמות גדולה של פצצונות, ישנן פגיעות לכל אורך המסלול.


HB-876 - תחמושת משלימה לSG-357, ומיועדת למניעת טיפול במסלולים הפגועים. לפצצונת זו כל המרכיבים הדרושים לביצוע המשימה: צלעות קפיציות ("נחום תקום") מעמידות את הפצצונת בזוית הנכונה, מטען חלול ראשי המאפשר נטרול ואף השמדת כלים הנדסיים העוסקים בתיקון הנזקים, ורסס היקפי לפגיעה מקסימלית בצוותי התיקון.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

השקערוריות שנראות בהיקף הגוף הם למעשה מטענים חלולים המופעלים ברגע שהוא "חש" שמישהו מתקרב אליו, הווה אומר שלא מדובר פה בעצם ברסס "קונבנציונאלי" אלא במשהו שהוא בהחלט ייחודי !

במה עדיפים מיני מטענים חלולים על פני רסס קונבנציונלי?
אני מבין שכושר החדירה והפגיעה שלהם גדול משמעותית, אבל עד כמה שידוע לי הליינר מתפזר אחרי מרחק די קצר ומאבד מיעילותו.
מה טווח הפגיעה האפקטיבי של אמצעי כזה?

תשובה חד משמעית לי אין .

כשר החדירות גבוה יותר (ייתכן שהם מסוגלים לחדור גם מיגון אישי ביתר יעילות) אך במקביל קיימות גם העובדות האחרות שציינת מבחינת הטווח היעיל...

מעניין מה עומד מאחורי הרעיון הזה !

הרעיון הוא כושר מגוון.

מטען חלול, גם אם קטן, גורם נזק למסלול, ואם לא באיכות - אז בכמות.
בנוסף - אם יש ציוד לתיקון המסלולים בסביבה - הוא ככל הנראה ינזק - מאחר שתפזורת מטענים שכזו - מכסה שטח ניכר.
ולא נשכח את הרסס והליכלוך שיווצרו על כל השטח הזה....

עוד מעט אמשיך להעלות קבצים...

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

מטען רסס בגודל כזה לא יגרום כמעט נזק לציוד לתיקון מסלולים חוץ מכמה חורים בפח

הפיזור של הג'ט במטען חלול תלוי מאוד בדיוק היצור של הליינר וכאן אנכנו יכולים לסמוך

על הגרמנים שהוא די אופטימלי.

בכל מקרה מדובר בטווח של כמה מטרים שבו הוא בהחלט מספיק מרוכז כדי לגרום נזק לצמ"ה .

רסס בטווח כזה אולי יפגע במפעילים אבל לא יזיק לכלים.

בתמונה החלפתי את הליינר ( מסיבות אישיות ) בליינר שמגיב עם אויר וניתן לראות לפי העצים

שמדובר בקרוב ל10 מטר.



על תנסו בבית.

מה הרעיון?
מה הייעוד?

רק אם אפשר כמובן...

בכללי ( לא שייך לניסוי שלי ) מטען חלול רגיל רק עושה חור בטנק
ועבור טנק מודרני מדובר לרוב בנזק קל כי אין רסיסים או שמן/ תחמושת בוערים.
אם הג'ט היה נדלק עם האויר בתוך הטנק הנזק היה גדול בהרבה.
הרעיון נשמע הגיוני אבל הכימיה מכתיבה שליינר דליק יהיה בעל כושר חדירה נמוך.
התוצאה היא שליינרים דליקים קיימים רק במקרים שקוטר המטען הוא לא קריטי. מה
שפוסל את רוב סוגי הטילים, אבל עדיין קיימים מספר רש"קים עם ליינר מאלומניום
שזה התפקיד שלהם.
התמונה שייכת לניסוי שאומר שלמטרות מסויימות לא רק עומק החדירה הוא הקובע אלה
גם קוטר החור ( אני יודע שזה ממש לא נשמע טוב אבל ניתן לנחש מי המציא את התאוריה הזו )
כשבסוף הניסויים נשאר לנו מטען ספר וממנו לקוחה התמונה.

למען הסר ספק המחקר שהתמונה שייכת אליו לא נערך בארץ והקשר שלי אליו הוא פרטי
כך שאין סיבה לקפוץ .

לבני היה נדמה לי שפעם דיברו על זה בפרטי .

לא זכרתי את ההקשר...
בכל מקרה זה נשמע רעיון מעניין בהחלט !
מה יגרום לליינר להיות דליק?
כשאתה כותב ליינרים מאלומיניום למה הכוונה? לליינרים רוסיים שמופיעים בלא מעט פריטי נ"ט? או לאחרים? שהרי אלומיניום עקב תכונותיו לא ממש מתאים לשמש כליינר? (מסה/פריכות/טמפ' התכה וכו'...)

לבני.

אלא אם אולי הוא מעורבב עם מתכות אחרות.

אלומניום רחוק מלהיות אידאלי ליצור ליינר אבל אם מראש

יש לך טיל בקוטר גדול שליינר נחושת סתם יתן בו חדירת יתר

אז אפשר להשתמש באלומינוים.

לתחמושת זו שני מרכיבים - רסס נ"א ומטען חלול. המטען החלול מיועד לפגוע בבולדוזרים וכלי צמ"ה אחרים העוסקים בשיקום המסלולים. לתחמושת מרעום אקוסטי או סייסמי המופעל רק כאשר כלי כזה מתקרב ואז מתפוצץ המטען כולו כאשר המטען החלול כנראה (לא מצאתי לכך סימוכין כתובים) מופנה לעבר המטרה הבולטת ביותר.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

מגנטיים או ססמיים.
במקרה של חיישן מגנטי - ברגע שהחיישן נחמש הוא "קורא" את השטף המגנטי שבסביבה שלו כשכל הפרעה שתהיה לאחר שהוא "התאפס" תביא למתן אות הפעלה למנגנון הפיצוץ.

חיישן סיסמי מתבסס על תנודות הקרקע כשבדרך כלל החיישן יודע להבחין מתי המטרה מתקרבת אליו ומתי היא מתחילה להתרחק ממנו על פי עצמת התנודות כמובן כך שהוא "יודע" מתי הרגע האופטימאלי מבחינתו להפעלת מנגנון הפיצוץ.

עקרונות שכאלה מיושמים לרוב במיקוש "תת גחון" כנגד רק"מ וטנקים.

המשך יבוא

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

חלק שלישי ובו תוספות אודות דרכי התמודדות - מחר.

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

מקור: מערכות, גליון 398, ינואר 2005

תחמושות שהוזכרו בכתבה:

GR-66-EG, בכתבה מתייחסים לדגם בשם IZ


HB876


מארז JP233

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

http://qa-imi.gsites.co.il/Product....ID=53&docID=428

לא מובן לי איך הפצצה מתבייתת - כיוון שלפי התמונה שבאתר תעש אין לה כנפוני ניהוג וגם קשה לראות את ראש ההנחייה לייזר.

אין לתת החימוש הזה רב"ת אלא חרטום קשיח.
הפצצונות מפוזרות מתוך מארז מצרר רגיל למדי.

קצת מפתיע לראות את הפריט הזה כאן......

מאתר התעש:

ציטוט:

RAM (Runway Attack Munition) cluster bomb, with dozens of anti-runway penetrators, blocks runways for prolonged periods of time. The most cost-effective anti-runway weapon system.

לגבי ההנחייה ישנו בלבול באתר התעש -במקום אחד מציגים את תמונת ה RAM ומציינים הנחיית לייזר
http://qa-imi.gsites.co.il/Product....ID=54&docID=345ובמקום אחר מציגים את הפצצה ללא ציון הנחייה וכו'.

לא הבנתי איך הפצצה מתבייתת על מטרה כגון מסלול המראה שהוא אמנם ארוך אבל די צר ...

ומאיזה גובה הפצצה אמורה להיות מוטלת?

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

האחת (התחתונה בתמונה) הנה פצ"ח בעלת יכולת חדירה .
ואילו החימוש השני הנו חימוש המיועד לפגיעה במסלולי המראה/נחיתה (כשמה שמופיע בתמונה זה המארז שמכיל את תת החימוש עצמו).



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://qa-imi.gsites.co.il/SIP_STORAGE/FILES/7/107.jpg]


בגלל שלשני החימושים הללו יש יכולת חדירה הם מופיעים שם באותה קטגוריה ואף באותה התמונה אך שוב... אין קשר.

התעלמותו של קורנבלום מהבעיתיות העיקרית של השימוש במארזים דוגמת JP233 ו-MW1 פוגמת במשהו, ומן הראוי להתמקד בנקודה זו: שימוש במארזים מסוג זה - בניגוד לחימוש-מנגד (Stand-off) כמו RAM, MSOV, JSOW ודומיהם - מעמיד את המטוס בסיכון גבוה ביותר והוביל בהכרח לאחוז פגיעות גבוה במטוסים התוקפים ע"י שימוש במארזים במלחמת המפרץ 91. תקיפה של בסיס צבאי מוגן טק"א ונ"מ קני במתווה שכזה - טיסה בקו ישר ובגובה 100 רגל בלבד - מהווה מבחינה מעשית משהו קרוב למשימת התאבדות, וגם אם אותו בסיס עבר ריכוך עדיין מספיקים טיל נייד כמו SA-7 או סטינגר וקצת מזל כדי להפיל את המטוס או אף להסיטו מהטלת החימוש על המטרה שמימדיה קשים מלכתחילה לתקיפה.
ברור וידוע שבאותה תקופה חלק מהפיתוחים שקיימים כיום לא היו נגישים ומעשיים, ועדיין זהו נתון מפתח לעצם השימוש או אי-שימוש בנשק זה לטובת אותה גיחה מסויימת.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

אני גם לא חושב שיש סיבה להתרכז בחסרון הספציפי שהזכרת- מדובר בתת-חימוש או קונספט כללי, שאפשר להעתיק אותו גם לנשיאה ע"י חימוש ארוך טווח או מל"טים.

משהו אחד שאני לא מסכים עם הכותב- דוראנדל לא תהיה יעילה נגד בונקרים ודת"קים כפי שהוא מתאר. ההאטה בעזרת המצנח והעדר הנחייה מכתיבים שהפצצה/רקטה תהיה לא יעילה ומדוייקת מספיק לפגיעה במטרות קטנות כמו דת"ק, אלא רק נגד מטרה גדולה כמו מסלול המראה (ולזה היא מיועדת).

נחמד אחרי כל הדיון שהיה לנו על טווח של מטענים חלולים
מתברר שמדובר בכלל בEFP - חודרן מעוצב

אחרי שאני יסיים את תקופת הבחינות באוניברסיטה(שזה בעוד שבוע שבועיים) הובטחה לי פגישה עם אחד מן הטייסים שנשלחו לבדוק את המערכת של מאטרה עוד בשלב הניסויים בצרפת.
אני מקווה שאני אוכל להביא עוד תמונות ושלל עדויות ותוספות על המערכת.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

אתנצל מראש על ההקפצה המאוחרת, אך במקרה זה מדובר בהחזר חוב ישן למספר גולשים.

פצצת מצרר צרפתית BLG-66 בלוגה, מוטלת ריקה מול האנגר בבסיס ח"א העירקי. צולם במלחמת המפרץ 1991. לחצו על התמונה להגדלה



מערכת JP233 בניסויים. התמונה הראשונה היא הגירסה המלאה של תמונה המופיעה כבר באשכול, אבל התמונה השניה מעניינת בהרבה - מדובר בניסוי הטלה של שתי התחמושות במקביל: ה"בקבוקים" השחורים עם המצנח הם תחמושות SG357 הכבדות והנקודות הקטנות הם מוקשי HB876. הטלה זו זהה לשימוש המבצעי במלחמת המפרץ. לחצו על התמונות להגדלה





מארז MW1 הגרמני, מקבילו (חלקית) של JP233 שבניגוד לו מעולם לא זכה לשימוש מבצעי. מארז זה הכיל ארבעה מודולים נפרדים, כאשר כל אחד היה יכול להכיל סוג תחמושת נפרד- ובסך הכל 4.66 טון חימוש. MW-1 ניתן לחימוש במספר סוגי תחמושות:
KB44 - חימוש נגד רכב רך ומטוסים על הקרקע
MIFF - מוקש מתוחכם בעל מספר מרעומים (מגע, טלטול, מגנטי, אקוסטי ועוד), דרושה הפעלת שניים לפחות ליזימת המוקש
MUSPA - חימוש נפיץ/רסס עם או בלי השהייה, דומה במאפייניו ל-HB876
MUSA - גירסה מוגבלת וזולה של MUSPA
STABO - המקביל הגרמני ל-SG357
ASW - חימוש נגד דת"קים
מארז MW-1 סבל מבעיה אחת עיקרית: גודלו העצום גרם לגרר רציני שפגע בביצועי המטוס הנושא. משקלו של המארז הפך אותו לנשק הכבד ביותר שנישא ע"י מטוס תקיפה מודרני.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

https://2007-uploaded.fresh.co.il/2...19/40398165.jpg

אלא שבמקרה הנל זהו מארז ריק מתוכן הווה אומר.... אין ממש בעייה .....

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

פרסומת של חב' Hunting ז"ל הבריטית (שהפכה ל-INSYS, ובהמשך ל-Lockheed Martin UK) שפורסמה בחוברת שנתון 1981 של ח"א הבריטי:

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

כפי שכבר נאמר בדיון הזה המארזים הללו עצומים - האם בשנים האחרונות פותחו גרסאות של תתי החימוש הללו שמותאים לשיגור באמצעות טילי שיוט למשל - נראה הרבה יותר הגיוני מאשר שמטוס יטוס בעצמו מעל שדה תעופה של מדינת אוייב - משימת התאבדות ממש בשדה הקרב המודרני.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

החשיבה שטיל שיוט בנוי על רש"ק מסוג בודד היא מעט פשטנית. לצורך העניין, טיל הטומהוק BGM-109D (תת דגם TLAM-D) יועד בדיוק למטרה זו - טיל לתקיפת שטח עם רש"ק מצרר המכיל 166 פצצונות.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל