01-01-2006, 13:46
|
|
|
|
חבר מתאריך: 21.12.03
הודעות: 392
|
|
|
גם לפי הכתוב בלינק שהבאת
לא ברור מי נתן את ההוראה לפיתוח. מאחר שבהמשך כתוב שהפיקוד הגבוה הגרמני וגם היטלר עצמו (ז"א הנהגה מדינית) לא רצו להכניס סוג חדש של תחמושת, הרי זה כנראה לא היו הם. כנראה שמדובר בהוראה של מנהלי.בעלי החברות למהנדסים שלהם: תפתחו משהו שאנו נוכל למכור לוורמאכט (אל תשכח, החברות היו פרטיות, ולא ממשלתיות). חוץ מזה, יש שם המשך מעניין:
However, in the meantime the army that had used these weapons in the trials was so enthusiastic about this new weapon that they eventually succeeded in convincing Hitler to produce the weapon as a replacement for the MP 40.
ז"א, רק מאחר שנצבר נסיון השימוש מהסדרה הנסיונית, הפיקוד הגבוה השתכנע שהם צריכים את הכלי.. אבל בתור מחליף לתמ"ק MP-40 (כשבאותה תקופה בחי"ר גרמני היה בד"כ תמ"ק אחד לכיתה, ובחירמ"כ - 3 תמ"קים לכיתה). עדיין לא נשק חי"ר עיקרי, עדיין לא מחליף לרובה מאוזר K98K - בקיצור, עדיין לא רוס"ר. ובמקביל, נמשכו גם נסיונות להחליף K98K, עליהם כתוב כמה שורות מעלה:
The Gewehr 41 was germany's first attempt at a semi-automatic rifle in the class of the american M1 Garand. The designation Gewehr 41 was given to two different weapons (although they look rather identical, they differ a lot and are not based on each other). A first weapon made by Mauser, the Gewehr 41 (M) ("rifle 41", "M"-suffix denominating the producer Mauser) or G 41 (M) failed miserably, only 6,673 (other sources: 14,334) were produced before production was halted, and of these the army returned 1,673 as unusable. The story on the Gewehr 41 (W) abbreviated G 41 (W) produced by Walther isn't much different; although it had a much simpler and reliable system that also eased production, this second G 41 still was both front-heavy and very sensitive to dirt because of the gas-nozzle located at the muzzle. This unfortunate placement of the gas-extraction at the muzzle was neccessified because the advising army weapon's bureau insisted that no holes be drilled into the barrel itself (!). The weapon was very unpopular among the troops. Still, 122,907 were built well into 1944.
ז"א, נשקים לא-ממש-מוצלחים אלו נראו בעיני הפיקוד הגרמני "נשק העתיד" של חי"ר, וייצורם בשנים 1942-1944 עבר בהרבה על ייצור MKB-42 וMP-43 . והם לא היו בודדים: הרעיון של רובה חצי-אוטומאטי, מוזן בתחמושת רובים רגילה, בתור נשק חי"ר עיקרי היה מאוד נפוץ באותה תקופה. נסיונות לפתח "דמוי-רוס"ר" (נשק שמאפשר גם טווח אפקטיבי סביר, גם אש אוטומטית יעילה, וגם משקל סביר) בדמות רובה אוטומאטי, על אף שהיו, היו מעטים לאומת נסיונות לפתח רובים חצי-אוטומטיים בתור נשק חי"ר עיקרי. למעשה, בארה"ב ובריה"ם המאמצים האלה אפילו הביאו להכנסת רובה חצי-אוטומאטי לשימוש נרחב (על אף שהתוצאות היו שונות לגמרי). וגם גרמנים הלכו בהתחלה באותה דרך. אפילו יותר מזה: הם התמידו בה גם כשהיה להם רוס"ר:
After the weapon's bureau of the army nullified their requirement that there be no holes drilled into the barrel itself for the gas-mechansim to work for the automatic rifle system, the company Walther went on to develop the Gewehr 43. This new semi-automatic rifle had the extraction nozzle drilled into the barrel and featured a removable 10-round magazine. The G 43 was a beautiful design which was much cheaper and faster to produce. The weapon's designation was later changed to Karabiner 43, abbreviated K 43, although the weapon really wasn't a carbine; it was envisioned to replace the Mauser Karabiner 98k as the standard infantry rifle. Production started in October 1943; total production until the end of the war was 402,713 including at least 53,435 sniper rifles:
משפט המפתח סימנתי בקו נטוי: זה היה הנשק שייועד להחליף את רובה הבריח, ולא רוס"ר. אבל מהסיבות שתיארתי בהודעה ראשונה, ההחלטה נפלה לטובת רוס"ר.
באשר לתחמושת של CETME - תמיד חשבתי שמה שקובע את סוג התחמושת זה צירוף של קוטר הכדור ואורך התרמיל, ולא כמות אבש"ר בתרמיל. וזה שהספרדים בחרו לשים פחות אבש"ר בתחמושת 7.62 NATO שלהם, לא אומר שהם הלכו עם זה לכדור אמצעי (INTERMEDIATE). CETME הוא עדיין רומ"ט.
ומה אתה חושב על הרעיון העיקרי שלי? |
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
