14-12-2004, 14:28
|
|
|
|
חבר מתאריך: 11.08.04
הודעות: 5,005
|
|
האמת שמאחורי ה-zip כתבה
הועתק מאתר נענע 'חיים ברשת' העתקתי את זה בשביל להרחיב את הידע שלכם ולעזכן אתכם.
הכתבה ממש מעניינת חובה קריאה, למנהלים; אנא העבירו את האשכול לפורום אחר אם זהו
לא הפורום המתאיםהאמת שמאחורי ה-ZIP
המצנזרת הגדולה מכולן היא דווקא הטכנולוגיה; חותכת את השירים, ממיתה את התמונות ורומסת את הפרטים. יובל דרור
מאת: יובל דרור 14:53 12/12/2004
בשבוע שעבר התפרסמה בניו-יורק טיימס כתבה מרתקת (הקריאה בחינם אך יש צורך ברישום מוקדם). היא סיפרה על אחד, קליפורד רוס, בן 52, שבנה מצלמה המפיקה תשלילים בגודל של 22 על 45 סנטימטרים. כאשר מפתחים את תשלילי הענק באיטיות וסורקים אותם באמצעות סורק דיגיטלי, מתקבלת תמונה בה מופיעים פי 100 יותר פרטים ומידע מאשר בתמונה רגילה. ואכן, התמונה שמלווה את הכתבה עוצרת נשימה וניתן לראות בה את גג הרעפים המרוחק 1,200 מטר מהמקום בו עמדה המצלמה.
המהלך של רוס הוא מהלך הפוך לזה שמתרחש בשנים האחרונות ושקיבל דחיפה משמעותית עם הופעתה של האינטרנט. בשל מגבלות של רוחב הפס ומכיוון שהזמן הוא המשאב החשוב ביותר לאנושות, אנו חווים את המציאות כמציאות דחוסה, מציאות מקומפרסת.
שהרי מהו פורמט MP3 אם לא סוג של מציאות דחוסה? ממציאי הפורמט ניסו למצוא דרך שבה ניתן יהיה לקחת קובץ מוזיקה שגודלו כ-40 מגה-ביית ולכווץ אותו לפורמט דחוס של 4 מגה-ביית מבלי שרוב האנשים ירגישו את ההבדל. כידוע, הדבר נעשה על ידי הורדת התדרים שהאוזן האנושית ממילא אינה מסוגלת לשמוע ולכן אפשר לוותר עליהם. אולי עטלפים מרגישים את ההבדל אבל בני האדם - בשבילם זה פשוט חיסכון בזמן.
פורמט JPEG עובד בדיוק על אותו העיקרון. במקום להשתמש בקובץ שמכיל את כל הצבעים, הגוונים ותתי-הגוונים, "עובדים" על העין האנושית. ממילא היא לא ממש מבחינה בין תת-גוון סגול 317 לבין תת-גוון סגול 318 אז למה לא למחוק את אחד מתתי-הגוונים? שהרי כל מחיקה שכזו חוסכת בגודל הקובץ והעין ממילא לא מבחינה בהבדל. אולי בזים ונשרים ירגישו את ההבדל אבל בני האדם - בשבילם זה פשוט חיסכון במקום בדיסק הקשיח.
חברת NTT היפנית הודיעה באחרונה שהיא בוחנת טכנולוגיה להפצת ריחות דרך האינטרנט. מתקן ריחות מיוחד יחובר למחשב ובאמצעות הוראות שיועברו דרך הרשת הוא יערבב את הריחות המאוחסנים אצלו כדי ליצור את הריח המבוקש. ריחות מורכבים לעתים ממאות רכיבים אבל המתקן המדובר יסתפק רק בכמה עשרות שהרי האף האנושי ממילא לא מבחין בהבדל. אז אולי כלבי ציד ירגישו בהבדל אבל אצל בני אדם - בשבילם זה פשוט חסכון בכסף.
כאשר מתחילים לבדוק את החיים במונחי דחיסה מגלים שאנו מוקפים בפורמטים שדוחסים בשבילנו את המציאות. פורמט MPEG עושה את זה בוידאו ופורמט DivX מצטרף אליו. פורמט ZIP עושה את זה לקבצים ולמרות שהוא לא מאבד אף ביט, כל המטרה היא לדחוס, לכווץ, להקטין את הגודל, לקבל מציאות מוקטנת.
ערך "דחיסת נתונים" בויקיפדיה מוסיף מידע מרתק בנושא. הוא מספר על אחת השיטות לדחוס את הקול בטלפונים סלולרים. מסתבר, שכאשר צד אחד בשיחה שותק, הטלפון שלו משדר סימן מיוחד שמפורש על ידי הצד השני בהשמעת רעש שקט במיוחד. "כך נחסך שידור של מידע לא רלוונטי בתשתיות סלולריות יקרות". מכאן שכאשר היתה לך שיחה קשה עם חברה שבמהלכה היו שתיקות ארוכות, בעצם לא שתקתם, בעצם לא נהניתם מהעוצמה של השקט כי אף לא לרגע אחד שרר שקט כי אם "רעש שקט במיוחד".
אז אולי לא כל בני האדם מרגישים את ההבדל בין קובץ MP3 לקובץ WAV המקורי אבל מוזיקאים בעלי אוזניים מיומנות יודעים מיד לומר מיהו הדחוס ומיהו המקורי. גם אמנים שמורגלים לבחון תמונות וציורים יודעים להעריך בן רגע את ההבדל בין תמונה שהופקה ממצלמה רגילה לבין תמונה שהופקה על ידי המצלמה המיוחדת של רוס.
לדחיסה יש ערך. היא מאפשרת לנו לחיות בעולם שמפציץ את החושים, שמפציץ את המוח. ועדיין, מדי פעם כדאי לעצור לרגע ולשאול, מה אנחנו מפסידים כאשר אנחנו מוכנים לחיות במציאות דחוסה. התשובה נעוצה בהבדל שבין גלויה בה מופיע תצלום של הקתדרלה הגותית "נוטרדאם", לבין הליכה ברגל לאורך נהר הסיין בפריז עד שלפתע הקתדרלה מופיעה מולך, מכה בך בפרטים המדויקים שלה, מהממת בעוצמתה התלת-ממדית, הבלתי דחוסה.
_____________________________________
נערך לאחרונה ע"י אור - ors בתאריך 14-12-2004 בשעה 14:31.
|