|
06-12-2005, 16:58
|
מומחה לתעופה, תעופה צבאית, חלל ולווינות. חוקר בכיר במכון פישר
|
|
חבר מתאריך: 02.07.05
הודעות: 11,691
|
|
שוב צץ הגרעין האיראני - מאמר של ראובן פדהצור
מומלץ מאוד לקרוא היטב לפני שמגיבים בסיסמאות הרגילות הנקשרות תדיר כתגובה אוטומטית לפדהצור.
פורסם ב"הרץ" של היום.
----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
אין כנראה מצב מסוכן יותר לאזרחי ישראל מהשילוב שבין בחירות מתקרבות לדיונים על תקציב הביטחון. לפתע מתברר, שמתרגש ובא על ישראל איום קיומי כה נורא, שהפחד מפניו מחייב לנקוט שתי פעולות: להגדיל את תקציב הביטחון ולבחור באריאל שרון.
שטף הדלפות, "גילויים" והצהרות, שמקורו בצה"ל וב"מקורות בכירים" שאינם רחוקים במיוחד מלשכת ראש הממשלה תופס בימים האחרונים את הכותרות. תמצית הדברים היא הסכנה הנוראה הנשקפת למדינה. החל בקביעת ראש אמ"ן, אהרן זאבי-פרקש, ולפיה, אם עד מארס 2006 לא תיעצר תוכנית הגרעין של איראן, זה יהיה מאוחר מדי; עבור בדיווח על רכש טילים להגנה אווירית על ידי המשטר האיראני; שיפור מידת הדיוק של הטילים שבידי סוריה, ועד ההתקדמות המרשימה בפיתוח טילי השיהאב האיראניים.
הבעיה המרכזית בכל מסע ההפחדות הזה היא, שאין בו כל חדש, וודאי שאין הוא משנה עתה דווקא את מצבה האסטרטגי של ישראל ואת מאזן הכוחות בינה לבין יריבותיה באזור. איראן מפתחת נשק גרעיני כבר תקופה ארוכה, שיהאב 3 כבר מבצעי זה זמן רב, רכש הטילים להגנה אווירית על ידי צבא איראן הוא המשך של תהליך התחמשות טבעי, צפוי והגיוני, שאינו מהווה שינוי של ממש ביחסי הכוחות מול ישראל - ואילו השיפור בדיוק של הטילים הסוריים הוא חסר משמעות במישור האסטרטגי. ממילא היערכות ישראל מול טילים אלה מבוססת על הרתעה, ולפיכך למידת דיוקם אין חשיבות רבה.
מאז תחילת שנות ה-90, במחזוריות קבועה כמעט, קובע אמ"ן, כי בידי איראן יהיה נשק גרעיני "בתוך כחמש שנים". אלה הן חמש השנים הקבועות ביותר בתולדות המודיעין. לפני שנתיים קבע שר הביטחון, שאול מופז, כי כבר ב-2004 תעבור איראן את "נקודת האל-חזור" בתוכנית הגרעין שלה.
המשמעות היא, שלמעשה אין בידי אמ"ן מידע בדוק על התקדמות תוכנית הגרעין האיראנית. בכך הוא נמצא בחברה טובה. לשום ארגון מודיעין מערבי אחר אין נתונים ומידע טובים יותר. על הרקע הזה צריך לשפוט את הכרזתו של זאבי-פרקש בעניין מארס 2006 כ"נקודת האל-חזור" בתוכנית הגרעין של איראן - וגם את דבריו של ראש הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, מוחמד אל-בראדעי, כי אם איראן תחדש את פעילות העשרת האורניום, היא תהיה רחוקה מרחק של כמה חודשים מייצור נשק גרעיני.
נשק גרעיני וטילים בליסטיים הם תמיד מתכון בדוק לזריעת בהלה בקרב האזרחים. אך יותר מכך מכוונים הדברים לחברי הממשלה והכנסת, אשר בכוחם להשפיע על גורל תקציב הביטחון. וכמו תמיד, גם הפעם צפוי, כי מסע ההפחדות יהיה יעיל. איזה חבר כנסת יעז לדרוש קיצוץ בתקציב הביטחון בשעה שהאיום הקיומי מתעצם מיום ליום? מה גם, ששר הביטחון בכבודו ובעצמו, המתייסר כל כך בגין העוני והאבטלה, מבהיר, שאין לגעת בתקציב משרדו וכי זה כבר הגיעה ישראל אל הקו האדום בשל מחסור במשאבים המופנים למערכת הביטחון.
הבחירות הקרבות תורמות גם הן להאדרת האיומים וההפחדות. שהרי מה יכול להיות חיוני יותר מאשר ההכרח להעמיד בראש את מי שמבין, מסוגל ועתיד לפעול לסכל את האיום האיראני? האיש הזה יכול להיות כמובן רק גנרל שבע קרבות, מומחה לביטחון, שיתרונו על מי שכל סדר יומו הוא אזרחי-חברתי ברור. כאשר הטילים מאיימים אסור לבטוח במי שלא פיקד מימיו על אוגדות ולא הפעיל את מכונת המלחמה של צה"ל.
וכך קובע שרון, כי "ישראל... לא יכולה לקבל מצב שבו איראן תהיה בעלת נשק גרעיני, ואנחנו גם עושים את כל ההכנות הדרושות למצבים מסוג זה". שני מסרים סמויים מעביר ראש הממשלה. ראשית, אנחנו מתכוננים, ולהתכונן עולה כסף רב. שנית, רק מי שבאמת מבין בביטחון יכול להוביל את ישראל להיערכות מול האיום הגרוע מכל.
קביעתו של ראש הממשלה, שישראל לא תוכל להשלים עם איראן גרעינית, שאליה מצטרפים קצינים בכירים, מציבה לפני המדינה אתגר, שספק אם תוכל לעמוד בו. שהרי פירושה הוא, שאם ייכשלו מאמצי הקהילה הבינלאומית להפסיק את מאמצי הפיתוח האיראניים - לא יהיה לישראל מנוס מלפעול לבדה כדי לתקוף את מתקני הגרעין של איראן. זו קביעה מסוכנת, בעיקר כששרון משתמש בה ביודעו את המגבלות לפעולה צבאית ישראלית; שמשמעותן המעשית היא, חוסר היכולת של צה"ל לשים קץ לתוכנית הגרעין של איראן באמצעים צבאיים.
בנימין נתניהו לא היה יכול כמובן להרשות לעצמו להישאר מאחור, והוא התבטא באופן חמור אף יותר כשקרא לישראל לנקוט פעולה "נועזת ואמיצה" מול איראן, בדומה לזאת שנקט מנחם בגין בעיראק.
ייתכן, שבסופו של דבר יהיה לאיראן נשק גרעיני. אם זה יקרה, יהיה על ישראל ללמוד לחיות עם האיום האיראני ולנטרלו באמצעות הרתעה אמינה. מרכיב חשוב בהרתעה הזאת יהיה חוסנו של הציבור, שיעניק תמיכה למדיניות שתנקוט הממשלה. מסע ההפחדות המתנהל עתה אינו מועיל במיוחד לחוסן הציבורי.
|
|