03-12-2005, 22:58
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 07.11.05
הודעות: 2,291
|
|
שלום לך.
כבר קרוב ל10 שנים אני בלי אבא בית ולמרות שכשההורים שלי התגרשו שאני הייתי קטן אני מבין אותך.
שמע לא היה לי מצב כזה שהייתי צריך לעזוב את הבית ולהשאיר את סבתא שלי ואמא שלי לבד. מה שאני יכול לומר לך זה שכמה שזה קשה דבר ראשון אתה חייב להבין שעכשיו הגיע הזמן שאתה חייב לחיות את החיים שלך בשבילך ולא בשביל אחרים וכמה שזה קשה אתה צריך להתרכז בגיוס כי זה ממש לא הולך להיות קל בשבילך.
בקשר לאמא שלך אל תדאג לה אני בטוח שיש לה חברות ובבוא הזמן גם היא תמצא מישהו והיא תמשיך בחיים שלה בקיצור הדברים יתחילו להיות שגרתיים. גם אם לא תהיה בבית ובכל מקרה תשמור על קשר בכל זמן שאפשר זה יעזור לך מאוד להתגבר.
בקשר לחברה של אבא שלך אז בזה יש לי ניסיון. לפני כמה שנים אבא שלי הכיר מישהי וזה התחיל להיות רציני והכל עד שלבסוף הוא החליט להביא אותה אלינו שנכיר אותה. כמובן זה היה שוק. היה קשה לי עם זה וזה שלא היה לה ילדים הקל על המצב כי בחיים לא הייתי יכול להסתדר עם ילדים של מישהי שגרה עם אבא שלי. בסופו של דבר הם התחתנו ולהגיד לך את האמת עד היום אני לא בקשר כזה טוב איתה למרות שבדרך כלל היא נחמדה. ועוד משהו שקרה כמה שנים אחרי הנישואין הם החליטו לאמץ ילדה וזה בכלל הרג אותי. אבא שלי התחיל להתעסק רק בזה וחשבתי לפעמים שהקשר יתנתק אבל אבא שלי יצא מזה יפה וגם אני ממש אוהב את הילדה ומתייחס אליה כמו אחותי הביולוגית.
פשוט תקבל את השינויים, תחייה את החיים וגם אם אתה לא ביחסים כאלה טובים עם האישה והילדים אני לא חושב שזה יפריע לך רוב הזמן. |
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
