08-11-2005, 17:23
|
חסום
|
|
חבר מתאריך: 13.09.05
הודעות: 516
|
|
עדותו של מילאומניק בנ"מ בגדוד 66
גם אני הייתי שם,
גדוד 66 סוללת סטינגר.
אז ככה, לכל התמימים, שום דבר לא השתנה בסוללת סטינגר, בגדוד ובמערך.
היחס מצד הממונים הוא מזלזל, מגעיל ומחפיר.
1.כל אדם שפוי שהייה רואה איך החיילים מתכוננים למסדר במקום הזה היה מבין מיד. מכריחים את החיילים להעלות ציוד ציוד קילומטר במעלה ההר, כדי להעלות אותו למסדר וזאת במקום להביא נ''נ מסריח שיעשה את זה וכן מדובר בציוד מאד כבד (מק''חים וכ'ו)'.
2. הנה סיפור פיקנטי, כששרתתי בגדוד, באחד האימונים ''שכחו'' להביא לנו אוכל, כן הקת''ח פשוט שכח שהחיילים גם צריכים לאכול. בגדוד מתוקן היו מבטלים את האימון או קונים אוכל מיידית מקיטרינג או משהו, אבל גדוד 66 זה עולם אחר... הינו בשטח צוות שלם 3 ימים עם הקופסת לוף יחידה! ומי שלא מבין אני מתכוון בשטח אין מסעדה, קיוסק או אפילו גזלן, הייתי חייל, אז אני לא יודע ממש איך טיפלו בבעיה למעט העובדה שהקת''ח נשאר בשטח.
3. כשהיינו באימון גדוד המהלך החורף היינו צריכים להתקלח (במקלחות שטח) אחרי פעילות מאומצת של כל היום עם מים קרים בעוד הקצינים נסעו להתקלח בבסיס.
4. כשהלכנו לקצין הצוות שלנו ואמרנו לו שכבר שנה לא קיבלנו רגילה (נגד חוקי מטכ''ל) הוא אמר לנו שככה זה אצל כולם ואין ברירה! ידענו שזה לא חוקי אבל פחדנו להתלונן, לקצין בטוח לא היו עושים כלום ומימלא רק היו מתנקמים בנו.
5. כמעט כולנו חיילים קרביים ביקשנו להיות שם והיינו עם הרבה מוטיבציה אבל היחס המשפיל הלא איכפתי והתת אנושי פשוט שובר אותך, הינו מדברים מדי פעם על נפקדות רק כדי לעורר שם מישהו, רק בשביל הזדמנות להתלונן פעם אחת מול מישהו מעל המג''ד אבל לאף אחד לא היה אומץ, הינו פשוט ילדים טובים שעושים מה שאומרים להם. כך התנהל גדוד 66 בעוד שאר העולם שותק...
ובקשר לגזרת הר חברון - בשנה האחרונה שירתתי שם במילואים ונכון פשוט אין שם מספיק אוכל וגם האוכל הקיים מגעיל בצורה מחרידה, אין מספיק שולחנות, אין מספיק כסאות ואין מספיק סכו''ם. למילואיניק זה לא כזה נורא משום שניתן לאכול בחוץ או סתם לא לאכול, אבל לסדיר זה מזעזע משום שלהם אין ברירה.
אבל הכי גרוע זה המחסור בחיילים, ואת הדרגים הגבוהים זה לא ממש מעניין...
וקצת עידוד לסדירים, אל תדאגו, חכו למילואים ותראו עד כמה לא שמים שם על הקצינים והסדיר יראה כמו חלום רע...
אציין לבסוף שלמרות הכל אהבתי מאד את האנשים בגדוד ואני גאה בהם, חזק ואמץ. סטינגררררררררררר!
|