בנייתו של בית כנסת מפואר "נתקעה". הודות לבדיחה שנונה של היזם בית הכנסת הושלם. מהו בית הכנסת, מיהו היזם ומה הסיפור.

נדמה לי שזה בי"כ שבנו החסידים בסוף המאה ה18, ובנייתו נתקעה בגלל מחסור בכסף, שאילץ את אותם
ללוות מהערבים, כסף שלא יכלו להחזיר, וכך בעצם נעלמו מהעיר לכמה שנים.
הוא הושלם אח"כ - לא זוכר ע"י מי ואיך - ככה שייתכן שזה בכלל לא הסיפור...P:

עוד אינפורמציה בנושא:
http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/sinay/horvat-4.htm
בית הכנסת בימי תפארתו (עד שהחריבוהו הירדנים אחרי נפילת הרובע ב48)

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.modia.org/infos/israel/destrhurva.jpeg]

שייריו נכון להיום:

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.ynet.co.il/PicServer2/03072003/316654/Synagogue_a.jpg]


חושדני שג'ו מדבר על מקום אחר משום ש"החורבה" נבנתה בתקופות שונות ע"י יזמים שונים. דרך אגב, בית הכנסת החשוב הזה, שהיה המרכז הרוחני לישוב האשכנזי המשתקם בין החומות, נתרם למעשה ע"י עשירי יהודי עיראק.

אבל הסיפור הוא אכן מעניין. בלינק שהבאת חסר חלק "פיקנטי". הערבים והעותומנים, הבדילו הבדלה ברורה בין היהודים הספרדים והאשכנזים. החוב שנוצר בעקבות כשלון בניית "החורבה" היה של האשכנזים. והם פשוט נמלטו מירושלים, כי כל אשכנזי היה בחזקת חייב. לאחר תקופה שלא היו בכלל אשכנזים בירושלים הם התחילו "להתגנב" חזרה לעיר, אבל נאלצו "להתחפש" לספרדים כדי שלא ייתפסו ע" "ההוצאה לפועל" העותומנית.

הסיפור הזה בא אל סופו רק במאה ה-19 כאשר ר מרדכי זלמן צורף, אבי משפחת ריבלין הצליח להסדיר את העניין עם השלטונות, ואף קיבל חזרה לידי האשכנזים את המגרש עליו עמדה "החורבה".

והנה תחריט יפה שמתאר את "החורבה" במלוא תפארתה מתמרת מעל גגות העיר העתיקה:

אביו של היזם הקים את הישוב היהודי החקלאי הראשון בארץ.

רבי יואל משה סלומון. עכשיו, למרבה הבושה, את השם של הרמבראש"ז (או משהו כזה), קראתי לפני
יותר מ15 שנים, בספר לילדים "סיפורי ראשונים" שמספר עלילות מראשית היישוב, ושם מספר "סבא"
לנכדו "אבי", על סבו, הרימ"ס, על סב-סבו הרראש"ז (שלפי מה שאני זוכר מהספר "יצק מים על ידיו של
ה"גר"א", שהוא הגאון מוילנא - ראשי התיבות הנוספים שזכרתי...), ועל הרמבראש"ז, שהיה בין
שניהם (אבי הרימ"ס ובן הרראש"ז...). נדמה לי שהרראש"ז היה שלמה זלמן צורף, אבל לא בטוח...
. הרמבראש"ז למד בלונדון מתישהו, ואין לי מושג מהי הבדיחה שיזם לצורך השלמת ביה"כ, שכן אני
עסוק בלהסמיק שהמקור ההסטורי שלי, מנוקד והובא לי ע"י מורה בבי"ס יסודי "רמון", כאות הוקרה על
השתתפותי בחידון לתשעים שנה לקק"ל...

ואתה מפנה זרקור לאישיות מרתקת בתולדות הישוב במאה ה-19. ר' אברהם שלמה זלמן צורף שהוא סבו של י"מ סלומון. ובמקום להכביר עליו מלים, אביא מה שכותב עליו תדהר באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו.

כפי שתראה הראש"ז היה מעורב בשיקום חצר החורבה, כך שאתה בעצם חוזר ל-square 1 שלך - אבל זאת אינה התשובה. . לאמיתו של דבר הרמז אינו יכול לכוון אותך לראש"ז אשר בין פעליו הרבים והעצומים לא הייתה הקמת ישוב חקלאי.

ולכן ניחשתי שהתשובה היא אביו, הרמבראש"ז, שעליו לא זכרתי כמעט כלום, כאמור
בכל מקרה, מראש הצהרתי שאני מהמר...

כי, למיטב זכרוני, ותוך הסתמכות על מקורות מפוקפקים, אברהם (AKA אברם) אבינו הוא הוא שהקים את הישוב היהודי החקלאי הראשון בארץ ישראל.

האמת שהססתי אם לא לכתוב "בעת החדשה" ליד הגדרת האב, מתוך כך שצפיתי שיבוא מישהו עם תשובה כמו שלך. רק לא ידעתי מי זה יהיה

בינתיים אני עסוק במרדף אחרי בני משפחת רוקח.

כיוון שהתגובה עלולה לבלבל. אז בכל זאת. גיבורנו איננו בן משפחת רוקח, אבל, הוא קרוב משפחה (לא קרבת דם) למשפחה. והמבין יבין ולהשומע ינעם.

בית הכנסת של פוניב'ז בבני ברק ,בזמנו הושקעו בו כספים רבים - עד כדי כך שלא היה די תקציב להשלימו והיו ממשיכים לבנות אותו באיטיות נדבך אחר נדבך . כשהיו מגיעים תורמים לישיבה , היו מציגים להם את בית הכנסת החצי בנוי . כשתורם שאל את היזם מדוע אין הם מסיימים לבנות את בית הכנסת , ענה היזם שכך קל יותר לקבץ נדבות...
לתדהמת הנוכחים שלף התורם מאמריקה את פנקס הצ'קים , ושילם את מלוא עלויות השיפוץ



(את הסיפור סיפר לי אבי )

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

להזכירך שלושה רמזים שצריכים להשתלב בפתרון:

K UND K
אביו של היזם מקים הישוב החקלאי הראשון
קרבה כלשהי למשפחת רוקח.

K und K זה Kaiserlich und Königlich, כלומר אימפריאלי ומלכותי - הסיסמה של המונרכיה האוסטרו-הונגרית.
האם יש קשר לחתם סופר ולבית ההונגרים?

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

זהו הצילום של בית הכנסת. אבל זיהויו אינו מהווה תשובה. יש לספר את הסיפור שמופיע בשאלה, ולתאם אותו עם הרמזים האחרים.

ולמיטב זכרוני למשפחת בק יש חלק בהקמתו - ועל כן כונה גם "ניסן בק".

נמשיך לחפור

ולא זוכר את התורם אבל הסיפור היה כך:בית הכנסת הנ"ל "נתקע" בלי כיפה בשל חוסר בכסף.
ראה זאת אח"מ (אם אני לא טועה בריטי)שהיה בסיור בי-ם ושאל את האדם שליוה אותו (שהיה יוזם בניית בית הכנסת) מדוע אין לו כובע? והוא השייב לו שבית הכנסת הוריד את הכובע לכבודו!
צחק האח"מ ותרם את הסכום הנידרש להשלמת הבניה...(אני אשתדל לברר את שאר הפרטים...)

ואכן היה זה להשלמת בנייתו של 'ניסן ב"ק'. ולגבי האגדה האורבנית על הבדיחה... לו יהי

האם הקיר"ה אכן ביקר בירושלים בשנת 1870?

סיפור בניית בית הכנסת "תפארת ישראל" מופיע בספרי היסטוריה מכובדים ולכן אני מוחה על השימוש בתואר המעליב של "אגדה אורבנית" J . התשובה כבר ניתנה, אבל כדאי לפרט קצת על הדמויות המרתקות.



קו הגגות של העיר העתיק בירושלים נפרץ מדי פעם ע"י צריחי כנסיות ומסגדים. במאה ה-19 ועד מלחמת הקוממיות התמרו מעליו גם שתי כיפות גדולות של בתי כנסת: "חורבת ר' יהודה החסיד" ו"תפארת ישראל". את "החורבה" הזכיר כבר אורי. זה היה בית הכנסת של ה"פרושים" (המתנגדים). "תפארת ישראל" ע"ש הר ישראל מריז'ין הוקם ע"י החסידים בראשות ניסן ב"ק בערך באותה תקופה ש"החורבה" אולם בגלל מחסור בכסף השלמתו נדחתה עד 1876.



ניסן ב"ק היה בנו של ישראל ב"ק, איש מופלא ששוה קצת פירוט. איש האשכולות הזה, שנולד בברדיצ'ב ב-1792, התיחס למשפחה של מוכרי ספרים ומדפיסים מליבורנו ופראג, הצטיין בציור, גילוף, יציקת אותיות, הדפסה, תיקון שעונים, ואף ברפואה. הוא עלה ארצה ב-1831, התישב בצפת והקים שם את בית הדפוס הראשון המסודר בארץ. שנה לאחר מכן צרף אליו את משפחתו עם חמשת בנותיו ובנו היחיד ניסן, ועוד 90 חסידים מברדיצ'ב ואודסה.



ב-1834 התרחש מרד אלים של דרוזים בגליל, הדפוס של ישראל בק נבזז ונהרס והוא עצמו נשאר נכה. מסע דיכוי המרד ע"י אברהים פחה, מושל הארץ, הביא על האחרון קדחת שלא הצליח להרפא מנה, עד שזומן אליו ישראל ב"ק ורפא אותו, המושל זיכה אותו בתואר "חכים באשי" (רופא ראשי) והורה למושל צפת למלא את כל בקשותיו.



את קשריו אלה ניצל ישראל ב"ק לטובת ערביי הר מירון (הג'רמק) אשר שמע היותו מקורב למלכות הגיע אליהם והם פנו אליו לעזרה שישחררם משלטון ערביי פקיעין. תמורת פעלו זה זכה במחצית אדמות הכפר. הוא בנה שם בתים אחדים, הושיב בהן משפחות יהודיות הביא עזים מגזע משובח והקים ישוב חקלאי יהודי ראשון. כיון שהוא נשאר לעסוק בבית הדפוס ששיקם, ועסק בפרקטיקה רפואית, הוא הטיל על ניסן בנו לנהל את המשק החקלאי. לאחר הרעש הנצורא של 1837 שהחריב את צפת, הוא התישב בג'רמק. ב-1838 היה מרד פלאחים בגלחל, אך ב"ק וכפרו זכו להגנת השכנים ולא נפגעו. ב-1839 ביקרוהו בכפר משה ויהודית מונטיפיורי, בדיוק בעת הברית של בנו הבכור של ניסן, ומונטיפיורי התכבד בסנדקות.



האידיליה הכפרית הסתיימה ב-1841 כאשר העותומנים השתלטו מחדש על ארץ ישראל, קשריו של ב"ק עם אברהים פחה לא הועילו יותר, וואנשי פקיעין השתלטו מחדש על ג'רמק. ישראל ב"ק עבר עם משפחתו לירושלים, והקים שם את הדפוס מחדש, בעזרת מכונה משוכללת ששלח לו מונטפיורי.



ב"ק היה ראש עדת החסידים בירושלים, מקורב למושל הטורקי ולפרק זמן מסוים אף קונסול ואלאכיה בארץ ישראל. ב-1843 רכש את המגרש עליו תוכננה בניית "תפארת ישראל".



גיבור החידה שלנו, ניסן, נולד גם הוא בברדיצ'ב, וירש מאביו את פעלתנותו. קשריו עם השלטון היו מעולים והפחה אפילו רצה למנותו "חכם באשי" (הרב הראשי). ניסן ב"ק ויתר על הכבוד כדי שיוכל לאחוז בנתינות האוסטרית שלו.



בית הכנסת "תפארת ישראל" נבנה בשנים 1859 עד 1873, בניהולו הטכני של ניסן ב"ק שפעל כעפ"ר גם כאדריכל. (והתיעץ מדי פעם עם האדריכל הרוסי שבנה את מגרש הרוסים).



ב-1869 נחנכה תעלת סואץ. בין האורחים רמי המעלה שבאו לטקס היה פרנץ יוזף. (לא "שני" J, רק פרנץ יוזף) ששלט במשך שני דורות על הקיסרות ההבסבורגית. ה"מונארכיה הכפולה של הקיסרות והמלכות" נקראה בגרמנית kaiserliche und königliche Doppelmonarchie או בקיצור K&K, וזה היה הרמז שלנו לכיוון הקיסר, שבדרכו למצרים עבר בירושלים, וביקר, בין השאר, את נתיניו האוסטרים. בין הנכבדים שבהם היה מיודענו ניסן בק שאירח אותו ברחובות העיר העתיקה.



וכאן אנו מגיעים לסיפור השלמת בית הכנסת. "תפארת ישראל" עמד על מכונו, אך הכיפה לא הייתה בנויה עדיין. הקיסר שאל מדוע אין לו גג. ואז ענה ניסן ב"ק: "בית הכנסת הסיר את כובעו בפני הוד מלכותו". הקיסר פרץ בצחוק, שאל כמה יעלה לו להלביש את בית הכנסת בכובע, ותרם את הסכום הנדרש.



ב-1876 שלמה המלאכה ונחנך בית הכנסת המפואר. הוא ניצב על מכונו עד 1948. הירדנים הרסו אותו כליל לאחר כיבוש הרובע היהודי.




לסיכום הסיפור עוד קצת משפחתולוגיה: אחת מאחיותיו של ניסן ב"ק, מרים, הייתה אשתו של ר' יצחק רוקח אבי שושלת רוקח, אותה ניסה לחקור NOTA . אחותו מינדל הייתה אשתו של י"ד פרומקין שהיה עורך "החבצלת". ואשר שווה סיפור בפני עצמו...

גם משה מונטיפיורי (השני?) היה יליד ליוורנו (שבאיטליה).