אשכול שנפתח על ידי באפריל שנה שעברה, וחשבתי שכדאי להעלותו לכאן..

הקישור מהמערכת הישנה - http://www.fresh.co.il/dcforum/Army/9379.html

לפני שאנסה להבהיר את הפירוט (הלא כל כך) מדוייק של "מה זה לכל הרוחות", שכן גם אני לא הכי יודע, בכמה מילים פשוטות, זה כמו דלק אוויר עם טוויסט.


נשק תרמובארי הוא כיום הצורה הטובה ביותר לנשק נ"א, תחת המגבלות שלו שיבואו בהמשך.

רש"ק תרמובארי מורכב מחומר דמוי ג'לי שמסביבו שביבים של מגנזיום.

בקצרה, כאשר רש"ק זה מוזם, נוצרת עננה של הג'לי הדליק וחתיכות של מגנזיום באוויר, והפיצוץ יוצר גל של אש והלם, עם טמפ' מאוד גבוהות ולחץ עצום, שמתפזר ברחבי החלל, אפילו לחדרים אחרים. מכאן שמו של הנשק תרמו(חום)בארי(לחץ). בערך כמו שקורה בפיצוצי מכרות פחם (מסתבר לפי האתר ממנו שאבתי את המידע).

אומנם הלחץ שנוצר הוא נמוך מהלחץ שנוצר מחנ"מ, אך משך השהייה של לחץ תרמובארי הוא גדול בהרבה, ומכאן העבודה שהוא משקיע היא גדולה יותר.

כיוון שסוג זה נודע גם כ"נשק ואקום", כל האוויר באזור נשאב מיד לטובת יצירת עננת האש הזו, דבר שתורם לאחר מכן לפיזור גל האש ברחבי האזור הסגור (הואקום מושך אליו את האש).

נשק זה כבר קיים המון זמן, ואפילו הרוסים השתמשו בו במלחמותיהם האחרונות. כמעט כל טיל נ"ט שמיוצר ע"י הרוסים מגיע גם בגירסה תרמובארית (מטיס אמ, קורנט אי, rpo-a, tbg-7. והרשימה ממשיכה).

על כל פנים, ההשפעה הפסיכולוגית היא עצומה. אנשים שלא היו בחדר בו ארע הפיצוץ, עדיין יפגעו. הבונקרים והמוצבים של צה"ל אינם עמידים (ולצורך העניין אין בונקר עמיד, אלא אם כל חדר אטום לגמריי).

המגבלות של הנשק הן בשטח פתוח, שם הפוטנציאל האמיתי של הנשק אינו בא לידי ביטוי. כמו כן, הנשק אינו יעיל כנגד מטרות משוריינות. זה בערך מה שאני יודע, אביא לכם קישורים. אם מישהו מעוניין להוסיף, אני בטח אשמח. הידע שלי בתחום הוא לא כזה נרחב.











אתרים:
http://www.globalsecurity.org/military/systems/munitions/blu-118.htm
http://www.dtra.mil/news/fact/nw_thermo.html
http://news.bbc.co.uk/1/hi/world/south_asia/1854371.stm
http://en.wikipedia.org/wiki/Thermobaric_weapon

סירפד כתב

ציטוט:

קודם כל - ברכות על הסקירה המצויינת, וברוך הבא! כאמור, הרוסים הם כיום המובילים האמיתיים בתחום זה. מספר כלי נשק ט"ב נמצאים בשימוש מבצעי, החל ממלחמת אפג' (1979-1989) ובמיוחד כיום בעימות הבלתי-נגמר בצ'צ'ניה. מובאות כאן מספר תמונות טובות של הכלים העיקריים הנמצאים בשימוש: משגר נ"ט משופר RPG-7V1, ולידו מספר פצצות - הימנית היא TBG-7 הטרמובארית TBG-7V, הדגם הט"ב המתקדם RPO-A, משגר חד-פעמי לרקטה ט"ב. כלי מצויין זה נמצא בשימוש רב, ומחליף את הלהביור המיושן. רקטת PO-A, ומטען חנ"ה שיגור RPO-A פיצוץ RPO-A בשטח פתוח - רוב הפיצוץ מתבזבז באויר הפתוח תמונה מעניינת של פיצוץ רש"ק ט"ב בעת אימון כוחות MVD - סוג הנשק לא ידוע כמו-כן נמצאת בשימוש מערכת גדולה יותר, רכובת-רק"מ - TOS-1 BURATINO (פינוקיו). זהו מטל"ר 220 מ"מ משוריין בעל 30 קנים, המורכב על תובת טנק T-72, ומיועד לאש-סיוע. קיים תת-דגם עם דלתות ממוגנות לקני-הירי, המאפשר ירי בכינון ישיר ובטווחים קצרים (ללחימה בשטחים עירוניים). משגר "בורטינו" אבטיפוס 001, לאחר הוספת הדלתות לקני הרקטות המערכת העת ירי. מקור: http://www.fas.org

אני הוספתי:

ציטוט:

דבר ראשון, הרקטות המוצגות מלמעלה למטה: PG-7 הרקטה הסטנדרטית של ה-Rocket Propelled Grenade. טווח של כ-350 מטרים, וכח"ש של כ-375-400 מ"מ פלדה. PG-7V רקטה בעלת רש"ק טאנדם, כח"ש זהה לאחר מיגון ריאקטיבי. קיימת כיום רקטה מתקדמת יותר למרנ"ט בעלת כח"ש של 800 מ"מ לאחר מיגון ריאקטיבי, וזכרו שמדובר על רקטה(!), כמדומני כינויה קוברה. TBG-7V, בעלת טווח של כ-200 מ'. בנוגע למטל"ר 220 ממ, לרקטות הללו ישנו רש"ק תרמובארי? האם זהו טי72 "רגיל", שפשוט הורידו את התותח ממנו? ניתן להחזיר את התותח לאחר מכן? לא עדיף להשתמש כבר ב- BM-21?

סירפד ענה:

ציטוט:

בנוגע למטל"ר 220 ממ, לרקטות הללו ישנו רש"ק תרמובארי? כן - למערכת יש רש"קים ט"ב, מפיץ, ועשן. האם זהו טי72 "רגיל", שפשוט הורידו את התותח ממנו? כן - הצריח הוחלף, ובמקומו הורכב המטל"ר. ניתן להחזיר את התותח לאחר מכן? סביר להניח שכן. לא עדיף להשתמש כבר ב- BM-21? לא - מערכת זו נבנתה על-בסיס הלקחים שהופקו לאורך השנים, ומאפשרת גמישות ובטיחות גבוהים בהרבה בעת הפעלת המערכת בשדה הקרב.

desertowl הוסיף

ציטוט:

PG7VR - זה הכינוי לרקטת RPG בעלת רש"ק טאנדם והיא זו שמופיעה בתמונה. יכולת החדירה שלה היא מעל 750 מ"מ אחרי ERA. הרקטה ה"רגילה" שבתמונה היא 7VL - דגם משופר של V (בשימוש מאז 1977).

FiReBall שאל

ציטוט:

אז מה בעצם ההבדל בין TBE ל FAE?

אני עניתי

ציטוט:

מתוך ספרות גלויה נראה כי כמה מומחים מבדילים בין נשק תרמובארי לבין נשק דלק-אוויר, בהתבסס על המטרה של הנשק והאפקט שהוא יוצר. בנשק תרמובארי נעשה שימוש באזורים סגורים ובמבנים, ובנשק דלק-אוויר נעשה שימוש במקומות פתוחים (ע"ע ויטנאם...), על מנת ליצור נזק דומה לפצצות מצרר. הבדלה נוספת היא שנשק דלק-אוויר הוא אמל"ח-אב של כמה תתי סוג, ביניהם התרמובארי. http://en.wikipedia.org/wiki/Thermobaric_weapon

סירפד הוסיף לתשובה

ציטוט:

הבדל טכני בעיקר (גודל הנשק והפיצוץ) פצצות ד"א הן לרוב פצצות גדולות פיזית, ושטח האפקט שלהם גדול במיוחד בהשוואה לפצצות ש"כ רגילות. דוגמה: פצצות ד"א ODAB-500, לפני טעינה על מטוסי סוחוי-25 (FrogFoot) בצ'צ'ניה התוצאה - בניין במרכז גרוזני, לאחר הפצצת ד"א

desertowl הוסיף על ההבדלים

ציטוט:

ההבדל הוא בהרכב הכימי - באש"קים טרמובריים משתמשים בסגסוגות ובחומרים סמיכים יותר ע"מ להשיג את האפקט. החומרים בהם משתמשים בפצצות דלק אויר לא מתאימים למתארים טרמובריים - טילי נ"ט לדוגמא , מכיוון ובמתאר הזה קשה הרבה יותר ליצור "עננה" של חומר דליק. עוד הערה לגבי העבודה שאותה עושה הרש"ק הטרמובארי - לא בהכרח שהוא עובד יותר - תלוי בסוג החנ"ם שאליו אתה משווה (צריך לעשות אינטגרל לגרפים - התוצאה תהיה העבודה.... [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.fresh.co.il/dcforum/Images/bullets/smile.gif] ). בהשוואה ל TNT תקני הטרמובארי תמיד מוביל בפקטור מסויים - כמובן שהמתאר הוא זה שמכתיב אם באמת העבודה הנוספת הזאת היא יעילה (הרג אנשים , נזק לציוד , יזימת מוקשים) או מבוזבזת (איבוד חום לסביבה , משב רוח לא מזיק). הכל עניין של חקב"צ (חקר ביצועים).

ראשית - הטכנולוגיה הנ"ל מאד רלוונטית ללחימה בשטח עירוני ולכן גם ל LIC - והאמריקאים כבר מיישמים אותה בתחמושת מטול (XM1060) באיזורי הלחימה הרלוונטיים וקיים פיתוח לתחמושת תרמובארית 25 מ"מ ל XM25.

הערה נוספת שיש להעלות בנושא היא הקושי הטכנולוגי בייצור - למספר מועט של מדינות בעולם כיום יש יכולת ייצור לתחמושת תרמובארית , כשצוואר הבקבוק הטכנולוגי הוא אבקת הסגסוגות שהטכנולוגיה דורשת - סדר הגודל של הגרגירים הוא בתחום המיקרונים ודרוש מיכון מתקדם ע"מ לייצרו.

===========================
If the radiance of a thousand suns
were to burst at once into the sky
That would be like the splendor of the mighty One…
I am became death,the shatter of Worlds.

.

הקושי הטכנולוגי קיים לגבי מטעני דלק אויר שדורשים יכולת חישוב גבוהה
על מנת להשיג יעילות סבירה.

אמנם קשה שהשיג אבקות מיקרוניות בכמויות מסחריות אבל מדובר באותם גדלים בערך
שמשמשים ליצור הודפים מוצקים לטילים.
גם יצור של אבקות כאלו ואבקות עדינות יותר ( ננומטריות ) הוא לא סיפור משמים הכל
פונקציה של עלות שהיא אמנם די גבוהה.

מעבר לכך די פשוט וזול לבנות מטענים טרמובריים כשלפי דעתי בעיית האבקות היא
הסיבה היחידה שארגוני טרור לא מנצלים את הטכנולוגיה הזו.

אכן בעיית האבקות מונעת מארמ"חים לייצר נשק שכזה - האבקות נסחרות תחת EULA ולא ניתן לרכשן בשוק החפשי.
ניסיון להשתמש באבקות שאינן "עדינות" מספיק - לא יניב תוצאות.

===========================
If the radiance of a thousand suns
were to burst at once into the sky
That would be like the splendor of the mighty One…
I am became death,the shatter of Worlds.

.

אם החמאס ינסה להזמין מ"שטארק" ( חברת כימיכלים גרמנית ) אבקות מיקרוניות אז אתה צודק.
אבל אם אוניברסיטה בסוריה תזמין מחברות סיניות היא כנראה תצליח ( אני הצלחתי ).
בנוסף מדינות עם תעשיית טילים כבר משתמשות בחומרים כאלו, ולא חסרות מדינות כאלו באזורינו
שכבר ידוע שעזרו לארגוני טרור בציוד.

ואולי תפרטו לנו קצת מהן האבקות המדוברות?

ראיתי את זה.. חשבתי שתוכל לפרט על העיקרון המנחה, לא על התוצר הסופי

העיקרון המנחה הוא להשתמש באבקות של חומרים דליקים
והתוצר הסופי הוא שהרוסים משתמשים באבקת מגנזיום.

של ה-M-202 Flash, אבל הוא היה כלי לא מהימן ובלתי בטיחותי. יש לציין לטובת השוואת עוצמה, שהרוסים טוענים של"שמל" (RPO-A), יש עוצמת פיצוץ שווה לזו של פגז 152 מ"מ בשטח בנוי. מטח בוראטינו אמור לגרום נזק כבד בשטח של 200X400 מטרים, וכל האפסים האלה נמצאים שם לא בטעות.
יש גם לציין שהנשק לא יעיל נגד מטרות משוריינות *אם הן אטומות*, כלומר מפעילות על-לחץ. אם יש חרך פתוח מסוג זה או אחר, אין שום דבר שמונע מהנשק לפגוע בצוות הטנק. כמו-כן, הלחץ בדרך-כלל פוגע באופטיקה של הטנק.
שימוש נוסף שנעשה בנשק בצ'צ'ניה הוא כמציין מטרות: ירו בלילה את ה'שמל' על רק"ם, ואחר-כך השתמשו בלהבות (נשארו כמה זמן, מסתבר) כדי לפגוע ב-RPG. גם ההלם של הפיצוץ על צוות טנק, גם אם לא נפגע פיזית, איננו מבוטל.
בעיה של הנשק היא בשימוש בשטח עירוני מאוכלס: אם יש אזרחים בסביבה, גורלם יהיה מר, וכיוון שזה נשק שטח, זה לא שונה מלהפעיל ארטילריה (פגזי טנקים גורמים נזק יותר ממוקד!) נגד שטח עירוני. בקיצור, צריך לדאוג היטב שלא יורים למקום בו נמצאים אזרחים. אבל ל'סיר לחץ' שמל יכול להיות נשק נהדר.

לטענת הפלסטינים ישראל השתמשה בפצצת דלק אוויר בהפצצה במחנה הפליטים אל-בורייג' ביום שישי האחרון. ישראל מכחישה קשר לפיצוץ וייתכן שהוא נגרם ב"תאונת" עבודה של המחבל.

ארגון זכויות אדם: ישראל השתמשה בפצצת ואקום בהפצצה על מחנה הפליטים אל-בריג'
בשישי בלילה הפציצה ישראל את ביתו של בכיר פלוגות אל-קודס, איימן פאייד (40). בהפצצה נהרגו פאייד, אשתו מרווה (35) ושלושת ילדיהם, איוב בן ה-5, בסמה בת ה-12 ועלי בן ה-18. בהפצצה נהרגו גם לטלאל סאלח אבו עון (15), זכריא נביל כפאפי (18), עאטללה סמיר אסמעיל (20)

מאת: לילא אחמד, 17.02.2008

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.mahsom.com/images/logo.gif]


ישראל השתמשה בפצצת ואקום בהפצצה על מחנה הפליטים אל-בריג' שבמרכז רצועת עזה. בהפצצה, שאירעה בשבוע שעבר, נהרגו שמונה בני-אדם, ביניהם ילדים, ונפצעו עשרות אחרים. כך עולה מדוח של ארגון זכויות האדם בשטחים הכבושים, 'אל-דמיר'.
בארגון טוענים שישראל השתמשה בפצצה בעלת עוצמה רבה, הגורמת נזק רב למבנים. "מדינת הכיבוש ממשיכה בטרור המאורגן שלה ובתוקפנותה הצבאית נגד האזרחים ברצועת עזה, ובכך ממשיכה להפר את כללי המשפט הבינלאומי וההומניטארי. ישראל שמה לה למטרה לפגוע באזרחים וברכושם. היא ממשיכה להטיל מצור כלכלי ולסגור את מעברי הגבול. בחדש ינואר השנה הרגה ישראל 90 פלסטינים," נאמר בדוח של הארגון.
ישראל לא לקחה אחריות על הטבח שביצעה במחנה הפליטים באל-בריג' והכחישה כל מעורבות בהפצצה. עדי ראיה וארגונים פלסטינים שונים האשימו את ישראל בהפצצה. בארגון 'אל-דמיר' טענו שבהפצצה השתמשה ישראל בפצצת ואקום (פצצת דלק-אוויר). הפצצה פועלת בשני שלבים; בשלב הראשון מתאדה האתר שנושאת הפצצה והוא מתפזר למרחקים עם הרוחות, בשלב השני, לאחר שהפיזור הושלם, מתרחש הפיצוץ. עם הפיצוץ נשאב כל החמצן שבאוויר לצורך הבעירה, מה שגורם לחנק. מיד לאחר מכן נוצר גל הדף אדיר.
השימוש בפצצת ואקום מסביר את ההרס הרב שנגרם בעקבות אותה הפצצה ואת המספר הרב של הרוגים ופצועים. בהפצצה נהרסו כליל 8 בתים, ונזק רב נגרם ל-15 בתים בסביבה.
ארגון 'אל-דמיר' ערך תחקיר עצמאי בשטח וגבה עדויות רבות. מהדוח עולה כי ביום שישי, בשעה 20:57, "מסוק קרב ישראלי השליך פצצת ואקום על בית מגורים בן קומה אחת, השייך לאיימן פאייד, השוכן בבלוק 7 במחנה הפליטים אל-בריג' שבמרכז רצועת עזה, סמוך למסגד אל-שהיד. בהפצצה נהרגו שמונה בני-אדם: איימן עטאללה פאייד (40), אשתו מרווה עזאם פאייד (35) ושלושת ילדיהם, איוב (5), בסמה (12) ועלי (18), בנוסף לטלאל סאלח אבו עון (15), זכריא נביל כפאפי (18) ועאטללה סמיר אסמאעיל (20)".
עוד מעלה הדוח כי בהפצצה נפצעו 58 בני-אדם, 20 מהם באורח קשה. עשרות בני-אדם אחרים לקו בהלם. עדי ראייה סיפרו לתחקירני 'אל-דמיר' כי הבחינו במסוק קרב ישראלי שחג מעל האזור ושיגר את הפצצה לעבר שכונת המגורים

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

היא התבלבלה: זה לא היה פצצת ואקום, אלא גזים שחורים. קל להתבלבל בינהם, ההבדל הוא שהגזים השחורים לא מזהמים את הגוויות ואפשר להכין מהדם שלהן מצות לפסח (שמתקרב, כזכור).

בקיצור, אין לי שום כוונה להתייחס ברצינות לכתבה שכוללת את המילים ""ארגון", זכויות אדם", "עזה" ו"אחמד" כשם משפחת המחבר...

ולעניין עצמו: אני עדיין לא מבין למה אין RPO כפק"ל בכיתת חי"ר.

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

עוד אגדה פלסטינאית....
אם זה היה נכון, הם היו סופרים 58 הרוגים ולא 58 פצועים.
מן הסתם זו היתה עוד תאונת עבודה של מכונית תופת, או התפוצצות מאגר רקטות או כל דבר נפיץ אחר שלא חסר במקומותיהם...