מתוך: Ynet
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3151734,00.html

בצהרי שבת, לפני בדיוק 32 שנה, פרצה המלחמה ש"שלפה" את חיילי הסדיר והמילואים מבתי הכנסת והבתים, וקטעה את דממת יום הכיפורים. מסע לחזית הדרומית של הקרבות בעקבות תמונות שצילמו לוחמי מילואים מחיל השריון

בשעה 13:55 ביום כיפור, ה-6 באוקטובר 1973, נפתחת אש. הרמטכ"ל דוד אלעזר מורה על גיוס כל כוחות המילואים. גם לוחמיו של חיים ארז, מפקד חטיבת השריון 421, נקראים למלחמה.
חטיבת המילואים הצעירה שהוקמה לא מכבר (אימונה הראשון היה בתחילת 1973), נלחמת במסגרת אוגדה 143 – אוגדת אריק שרון - בגזרה המרכזית של סיני,
והופכת לכוח השריון הראשון שחצה את תעלת סואץ, מהלך שהוביל למפנה דרמטי בלחימה בחזית המצרית.
48 מלוחמי החטיבה נפלו במלחמת יום הכיפורים. במלאת 25 שנה לאותה מלחמה, לקראת כנס של האוגדה, קובצו לאלבום תמונות שצילמו הלוחמים במהלך הקרבות. לפניכם תמונות נבחרות דרכן ניתן, ולו במעט, לספר ולהנציח, מזווית הראייה של חיילי חטיבה 421, את סיפור המלחמה שטילטלה את מדינת ישראל.


שבת. לוחמי החטיבה מוזעקים מכל רחבי הארץ כדי לאסוף ציוד וטנקים מהבסיסים השונים. במשך כל אותו הלילה נבנו הכוחות וביום א' בבוקר ירדו על "זחלים" בכבישים המובילים לסיני.


ילדי באר שבע מנופפים לשלום לשיירת החטיבה.


הלחימה מתחילה באזור גשר הפירדן אל מול תעלת סואץ. חיילי החי"ר המצרים מחופרים היטב ומסבים נזק רב לטנקים הישראלים.


מתכננים על המפות את צליחת התעלה. מימין לשמאל: הסמח"ט ישראל סער, המח"ט חיים ארז וק' אג"מ צביקה קן-תור.


כוח טנקים יוצא לשטח הכינוס של הדוברות, לצורך גרירתן אל קו המים. בשמים חיפוי אווירי.


גדוד 3, תחת פיקודו של שמעון בן שושן, נשלח לגרור את גשר הגלילים לכיוון התעלה. הגשר נשבר תוך כדי תנועה והגדוד מתנתק ממנו.


גדוד 2, בפיקוד עמי מורג, נשלח לחטיבה 14, לסייע בלחימה ב"חווה הסינית" ולעזור בחילוץ כח הצנחנים שחטף מהלומה קשה במקום. במהלך הסיוע נפגע קשות גם גדוד השריון.


בבוקר ה-16 לאוקטובר מגיעים ראשוני הטנקים לחצר מוצב "מצמד", שעל חוף אגם תמסח בכניסה לתעלת סואץ. למצרים בשלב זה עדיין אין מושג על המתרחש מתחת לאפם. בתצלום: אריק שרון, אברשה תמיר, שלמה להט ומפקדים נוספים מהאוגדה מתכננים מהלכים בחצר הצליחה. זמן קצר לאחר שצולמה התמונה מופגזת החצר ויש נפגעים.


מיד עם חציית תעלת סואץ נמצאת תעלת מים מתוקים, אותה ניתן לעבור רק על גשרים. בתמונה: אזור החיץ החקלאי הכולל כפרים, שדרות עצים ושדות המושקים בהצפה.


החטיבה מצליחה להעביר 21 טנקים ו-7 נגמשים מעבר לתעלת סואץ. הכוח מתארגן במהירות, חוצה את החיץ החקלאי ומבצע תנועת תקיפה מערבה, בנתיב של עשרות ק"מ, במהלכה מושמדים כוחות שריון מצרים, בסיסים של טילי קרקע-אויר ומחנות צבא באבו סולטן. המצרים ממערב לתעלה מופתעים ומבולבלים. עם ערב מתכנס הכוח בשדה התעופה דור-סואר לחוף אגם תמסח. בתמונה: בסיס טילים מצרי שהושמד.


שר הבטחון משה דיין בביקור בגזרה, שט על אגם תמסח לצד מפקד האוגדה אריק שרון ורמ"ט האוגדה אברשה תמיר.


ב- 17 באוקטובר, תחת הפגזות קשות, מצליחים כוחות ההנדסה להכניס את הדוברות שגררו הטנקים למימי התעלה ולהקים גשר דוברות רצוף מגדה לגדה.


כעבור זמן קצר מצליחים הכוחות למתוח מעל התעלה גם את גשר הגלילים אשר ניזוק בתחילת הלחימה.


לאחר כמה ימים מוקם הגשר היבשתי מעל התעלה, בפעם הראשונה לאחר 104 שנים (מאז חפירת תעלת סואץ) אסיה ואפריקה מתחברות בגשר יבשתי.


מבט על תעלת סואץ, מדרום לצפון: גשר הדוברות, גשר הגלילים ובראש התמונה נראה מרחוק הגשר היבשתי.


כחצי שנה מתחילת המלחמה ולאחר חתימת הסכמי הפסקת האש בק"מ ה-101, חוזרים כוחותינו למזרח התעלה. בתצלום: שמחת הלוחמים בעת חציית הגשר היבשתי על התעלה.

קראתי, מעניין.

אם כבר החזירו את הכתבה לכאן אז יש לי שאלה קטנה.
בתמונה השלישית ישנו טנק (ישראלי?) שהחלק העליון שלו עשה "סלטה", איך זה אפשרי ?

וכתוצאה מכך הצריח עף למעלה ונחת הפוך על התובה .

אפשרות נוספת , לאחר הקרב נבדק הטנק והצריח הושם עליו לשם זיהוי - יכול להיות שבאזור היו טנקים רבים מאותו סוג פגועים (למשל באזור טרטור-לכסיקון)

מזהה את הטנק כמג"ח 6 , כמותו ביוה"כ היו רק לחטיבה 600 ולגדס"ר 87 - שניהם מאוגדת שרון (143)

זה אפשרי כשהטנק נפגע ומעוצמת הפיצוץ הצריח מועף ממקומו. שים לב לצריחון המפקד שהועף אל הקרקע.

זה מה ששיערתי, רק שפגיעה שגורמת לנפילה כזו היא מפחידה ומעלה תהיות פיזיקאליות.
(ובמלחמה כמו במלחמה הכל יכול לקרות).

חיפוש באתר של מארכיון לשכת העיתונות הממשלתית מעלה כ 150 תמונות ממלחמת יום הכיפורים.
ביניהן התמונות המעניינות הבאות:

צמד מרגמות 240 מ"מ מפלצתיות שנתפסו במורדות החרמון הסורי, בתוך המובלעת שכבש צה"ל באמצע המלחמה. המרגמות הללו טיווחו את כל רכס החרמון עד לסוף מלחמת ההתשה במאי 1974 וכמעט ולא היה ניתן להתגונן מפני המטחים האינסופיים של הפצצות הענקיות (שימו לב לגדול ארגז התחמושת), שערערו את גופם ונפשם של הלוחמים. סיפור ידוע הוא על רפול ודדו שכמעט ונהרגו מפגיעת פגז שכזה, בעת ביקור הפרידה של דדו במוצב החרמון הסורי.




שרידיו של כלי טיס סורי כלשהו שנפל בפאתי קוניטרה, שנראית ברקע. באתר כתוב שמדובר במטוס אבל לדעתי מכוורת הרקטות אפשר לדעתי מדובר דווקא באחד ממסוקי ה MI-8 שניסו להנחית כוחות קומנדו באזור רכס הבוסטר ב 9 לאוקטובר אבל הופלו באש מהקרקע.



שרידיו של טיל SA-6 שהתחפר באדמת הגולן. המידע הזה על תפיסת שרידי טילים כאלו בגולן כמו המידע על תפיסת סוללת ה SA-6 מדרום לאיסמעיליה היה מסווג שנים ארוכות על מנת לשמר את אפקט ההפתעה לקראת המלחמה הבאה, אפקט שאכן הושג.



תמונה מרשימה של ירי קטיושות על ידי גדוד מטל"ר 270 מאגד עתודת מטכ"ל לעבר ריכוזי כוחות מצרים בצפון החווה הסינית (שימו לב לזווית הירי). לאחר מכן ספג הגדוד אש נ"ס יעילה והמג"ד שלו נהרג. בתחתית התמונה ניתן לראות סוללת תומ"תים M50 מקבלת אספקה ותחמושת.