הבראונינג הוא מקלע כבד בקוטר 0.5 אינטש (12.7 מ"מ). זהו אחד המקלעים הותיקים והנפוצים בעולם שעדיין נמצאים בשימוש. הבראונינג הוא עדיין המק"כ הראשי של צה"ל והכוחות המזוינים של ארה"ב, וידוע בזכות האמינות והדיוק המצוינים וכוח האש הגדול שלו.
הבראונינג, שבארה"ב זכה לכינוי Ma Deuce ובצה"ל נקרא פשוט מק"כ (ראשי תיבות של "מקלע כבד") תוכנן בידי ג'ון בראונינג עוד בשנות ה-20 של המאה ה-20 (1921). בעיקרון הוא היה אמור לשמש כנשק נגד טנקים, אבל בגלל השיפור בשריון שלהם במהלך התקופה שלפני מלחמת העולם השנייה ייעודו הוסב למקלע כבד. במהלך השונים הוכנסו מספר שיפורים לבראונינג שהעיקרית שבהן היא התקנת קנה מעובה הניתן להחלפה מהירה. מלבד שיפורים אלה, התכנון המקורי של בראונינג לא השתנה באופן משמעותי.
הקליבר של הבראונינג הוא 12.7 מ"מ והתחמושת שהוא יורה נקראת 0.50 BMG ותוכננה במיוחד עבורו (BMG מציין "מכונת ירייה בראונינג"). כיום, נעשה שימוש בתחמושת הזאת גם ברובי צלפים כבדים דוגמת ה M82A1 בארט.
הבראונינג מקורר באמצעות אוויר ומוזן ע"י שרשיר. עקרון הפעולה שלו מבוסס על רתע קצר. מנגנון זה עובד באופן הבא:
בהתחלה, הבריח והקנה נעולים ביחד ונרתעים אחורה בירי הראשון. (אחרי שהקליע יוצא מהקנה הגזים "מכים" כל קצה הקנה ואז הקנה נירתע אחורה....לפעמים מתקינים מגביר רתע על הקנה שגורם לכמות גזים גדולה יותר להכות על הקנה ואז קצב האש במק"כ גדל).
אחרי מרחק קצר, הבריח והקנה נפרדים והבריח ממשיך לנוע ביחס לקנה.
פעולה זו פותחת את הבריח ומושכת את שרשיר התחמושת לתוך הנשק.
הבריח חוזר, גורף עוד קליע וטוען אותו לבית הבליעה.
אם ההדק עדיין לחוץ, הקליע נורה ומחזור הירי מתחיל מהתחלה.
קצב הירי של פעולה זו היא 550 קליעים לדקה. בפועל, אי-אפשר לירות 550 קליעים בדקה בקצב הזה בגלל מגבלות של התחממות הקנה. כדי למנוע התחממות קנה רצינית, הירי נעשה בדרך כלל במטחים קצרים, כאשר בין מטח למטח נותנים מספר שניות לקנה להתקרר.בנוסף בצה"ל חייבת להיות מותקנת לפחות על קנה אחד של המק"כ ידית שבעזרתה קל יותר לפרק את הקנה ולהחליף אותו בקנה רזרבי משום שהידית כמעט ולא מתחממת בעוד שהקנה מאוד מאוד חם.
הבראונינג מסוגל הן לירי בבודדות והן לירי אוטומטי מלא. (על מנת לירות בודדת יש לדרוך את הנשק ואז מתחת להדק ישנו מן "וו" או "קרס" שאיתו תופסים את הכפתור שאחראי לשיחרור הבריח של הנשק ואז כל פעם שלוחצים על ההדק הנשק יורה ירייה אחת) כאשר הוא מיוצב על חצובה נייחת, טווח הירי המקסימלי של הבראונינג הוא 7 ק"מ ואילו הטווח האפקטיבי הוא בערך 2 ק"מ. המקלע עצמו שוקל 38 ק"ג והחצובה שלו שוקלת 20 ק"ג.
תותח נ"מ בספינות הצי האמריקני (ואז הוא מופיע בקונפיגורציה הכוללת מקלע כפול - הדק אחד המפעיל שני קנים מקבילים). ואם אני לא טועה גם בצה"ל הוא מתקן על ספינות חיל הים(אם מישהו יכול לבדוק את הנושא זה יהיה סבבה).
ואם אני זוכר נכון בארה"ב מקלע כזה עולה בערך $14,002
עוד חשוב להגיד שכל פעם שמרכיבים את הקנה של המק"כ יש לעשות לו "תיאום קנה" ו"תיאום נקירה"
כלומר:
תיאום קנה: בודק שהמרחק בין הקנה לבריח לא גדול מדי....כדי שלא יווצר מצב של ה.ר.ת גדול (הרחק ראש תחמיש). במצב כזה אם יירו בנשק הנשק יתפוצץ(הגזים יברחו לאחורה ולכל מיני כיוונים ויהיה פיצוץ).
תיאום נקירה: כלומר בודקים אם אחרי בדרכנו את הנשק ושיחררנו את הבריח הנשק באמת יירה(במידה והנשק לא נוקר פותחים את העורפן שלו מסובבים איזשהו כפתור ואז בודקים עוד הפעם).
חשוב לציין שלפי הוראות קחש"ר תיאום קנה חייב להיות מבוצע רק ע"י קצין מוסמך.
תיאום הקנה ותיאום נקירה מבוצעים ע"י מדידים מסויימים.
בנוסף, ישנו שו"ש (כלומר שינויים ושיפורים) מסויים שהוחלט עליו אחרי "חומת מגן"
בעיקרון אפשר להזין את שרשיר הכדורים או משמאל או מימין
בגלל שהרבה מילואימניקים הסתבכו והתבלבלו והרסו כמה מק"כים הוחלט לבטל את ההזנה מצד ימין כלומר שיוכלו רק מצד שמאל להזין בכדורים(אני כמעט בטוח שמצד ימין זה בוטל)
אבל כמובן במקרה חירום או בקרב אפשר לבטל את השינוי הזה אבל צריך ידע של נשק.
עוד משהו מעניין:
במידה ובמהלך קרב ניתנת הוראה לינטוש את המק"כ ,כלומר לסגת ואין אפשרות לקחת את כל המק"כ (אחרי הכל זה כלי מאוד כבד) או במידה והולכים להפסיד ולא רוצים שהנשק ייפול לידי האוייב ושהוא ישתמש בו נגדנו ישנו פין מסויים שממוקם בצד שמאל למעלה בנשק וכאשר מושכים אותו החוצה כל הנשק מושבת ,כלומר אי אפשר להשתמש בנשק (בעיקרון מה שמשיכת הפין גורמת הוא שכל המנגנון של הנשק בפנים קורס ומתפרק). אז במקום לברוח עם מק"כ ששוקל כ-40 ק"ג פשוט אפשר לברוח עם פין מסכן ששוקל כמה גרמים. במידה והאוייב תופס גם את הפין....זה לא כ"כ פשוט להשמיש את הנשק בחזרה...אי אפשר פשוט לשים את הפין בנשק והוא יפעל (צריך להיות נשק ולדעת איך לסדר את החלקים שבפנים).
אם יש למישהו עוד מה להוסיף או לשאול הוא מוזמן בכיף.
הרבה אנשים חושבים שבבראונינג 0.5 מה שמורכב על הקנה זה סתרשף שתפקדיו הם כמו למשל באם - 16 וכו'.
האמת היא שזהו מגביר רתע,כלומר ישנם קנים של 0.5 שלא מורכב עליהם מגביר רתע (צריך לכל 0.5 קנה אחד עם מגביר רתע וקנה אחד בלי - אפשר גם ששני הקנים יהיו עם...ככה זה לפי פקודות הצבא אם אני לא טועה).
תפקידו של מגביר הרתע הוא לתת לבראונינג קצב אש גדול יותר.
כלומר אחרי שהקליע יוצא מהקנה והגזים דוחפים את הקנה של הנשק אחורה וככה גורמים לירייה מחודשת ,
(בהזדמנות אני אכתוב פה איך בראונינג עובד)
ע"י הרכבת מגביר הרתע יותר גזים דוחפים את הקנה לאחרונה ביותר מהירות...וכך קצב האש גובר.
הסוגים שאני מכיר (מתייחס לתחמושת שבשימוש צה"ל):
*הצבעים זה מהזיכרון, מוזמנים לתקן.
אימונים - נראה כמו הכדור הרגיל, רק עם חור קרוב לבסיס התרמיל
רגיל
נותב - ראש אדום
חודר שריון: ראש שחור אם אני לא טועה
חודר שריון + מצית: ראש שחור+כחול/ראש אפור
חודר שריון + מצית + נותב: ראש שחור+כחול+אדום/אפור+כחול
נערך לאחרונה ע"י RP. בתאריך 07-10-2005 בשעה 16:08.
בתגובה להודעה מספר 14 שנכתבה על ידי יוסיפון שמתחילה ב "העמודי חשמל באמת לא מתאימים..."
מה שבטוח זה שלא משנה איזה מוצב זה - הוא השתנה המון מתחילת שנות ה 90 ועד סופן (ז"א, באיזור 97-00 כנראה שהעמודים האלה כבר לא היו שם ומפלס הלחימה נראה אחרת לגמרי).
_____________________________________
===========================
If the radiance of a thousand suns
were to burst at once into the sky
That would be like the splendor of the mighty One…
I am became death,the shatter of Worlds.
זאת בדיוק הסיבה שאני מדבר על הנוף ולא על תכסית המוצב עצמו.
עמודי טלפון כאלו היו בדלעת, חצי נפולים, מתחת לשירותי הבול פגיעה ומעל לרחבת רק"ם הישנה (שאח"כ הפכה לכלביה).
_____________________________________
אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!
לא מכיר טנקים שהמק"כ משמש בהם כמקלע מקביל.
ברוב הטנקים המערביים כיום המא"ג על נגזרותיו השונות (GPMG, MAG58, M240) משמש כמקביל.
הייתה גרסה למטוסים וכלי שייט שלקנה שלה אין מקרן אלא כל הקנה כולו עטוף בשרוול עם פרפורציה כמו מק"ב 0.3.
בצה"ל השתמשו בגרסה הזאת גם כמקלע מפקד בטנקים עד לאחר ששת הימים.
בתגובה להודעה מספר 17 שנכתבה על ידי Elad E שמתחילה ב "הגרסה עם הקנה המעובה נקראת..."
הסיבה: הלחימה בשטחים. התותח הראשי חזק מידי, המאג לא חזק מספיק אך ה M2 בראונינג, שמותקן כמדמה ירי באימונים ובמקרה התגלגל עם אחד הטנקים לפעילות בט"ש התגלה כפשרה יחסית טובה: חזק מספיק לחדור קירות ולגרום הלם ונזק כבד למחבלים, אך מספיק ממוקד ולא נחשב לירי בתותח.
בנוסף ל M2HB יש דגם בשם M2HQCB שבו הקנה תוכנן לחילוף מהיר (QC = Quick Change).
בתגובה להודעה מספר 18 שנכתבה על ידי ArmouredDov_D9 שמתחילה ב "במרכבות המקביל הוא היום מק"כ 0.5"
המק"כ אינו מחליף את המא"ג המקביל בתוך הצריח, אלא משמש כמקלע מקביל נוסף. בעבד גם פרסמתי מספר תמונות של התקן הירי החדש מבוסס-סולנואיד שמחליף את המושכות הישנות.
זה הכלי הנכון.
חוץ ממקלע קבוע במטוסי קרב הותקן גם בעמדות המקלענים על המפציצים הבינוניים (B-25, A26) ועל המפציצים הכבדים (B-17,B-24) מתוצרת ארה"ב במלחמה"ע ה-2:
יש לציין שהחצי הראשון של הסקירה לקוח מויקפידיה העברית, מהמאמר הזה שנקרא M2 Browning מק"כ . מכיוון שמדובר באינציקלופדיה חופשית ופתוחה, אתם יכולים לגלוש למאמר ולהוסיף לו תיקונים והרחבות במידת הצורך.
תיקון קטן,
את הקנה לא ניתן להחליף כשהוא חם רק עם הידית מפני שצריך לפרק את הקנה בהברגה,
כפפות אסבסט יהיו לעזר רב.
את הקנה החדש צריך לתאם במדויק עם המדיד שלא תהיה נקירה לפני הנעילה.
למה הצורה הקונית גורמת ליותר אוויר להדחס?
ושאלה תיאורטית:
האם זה עובד גם הפוך?
אם אני דוחס אוויר לפתח הרחב של חרוט שבקצהו הצר יש צינור - אקבל יותר לחץ בחלק הצר?
הכיוון לפתרון הוא צינור ונטורי??
U.S. Army Soldiers Test New Weapons in Germany
By U.S. Army Sgt. W. Wayne Marlow / 1st Infantry Division Public Affairs
GRAFENWÖHR, Germany, Oct. 4, 2005 – Soldiers with the 1st Infantry Division got a sneak peek at the Army’s future when they fired three experimental weapons at Grafenwöhr Training Area here.
The new weapons are upgraded versions of a grenade launcher, a machine gun and a semi-automatic rifle. The systems are produced at Picatinny Arsenal, an Army installation in New Jersey.
Army Lt. Col. Kevin Stoddard, project manager for crew-served weapons at Picatinny, said soldiers were getting a chance to fire “the next generation of soldier weapons.” He said the weapons were built from the ground up with feedback from soldiers after each step. The final result was the weapons that were fired Sept. 24.
" These weapons allow soldiers to get their first round on target, quickly engage the enemy and move to the next targe."
U.S. Army Lt. Col. Kevin Stoddard
With optical and thermal sights and little kickback, the weapons proved easy to fire, and most soldiers hit the targets on their first attempts.
“These weapons allow soldiers to get their first round on target, quickly engage the enemy and move to the next target,” Stoddard said....
....Also tested was the XM312 machine gun, which shoots, handles and maintains like a light machine gun. Army Spec. Jay Teller and others were amazed at both the accuracy and steadiness of the XM312.
“It has a site, and it doesn’t move much because there isn’t much kick, so you can keep your eye right on the crosshairs,” said Teller, who serves as a scout with C Troop, 1st Bn., 4th U.S. Cav. Rgt. “It’s a very easy weapon to shoot.”
The ability to lay the first round on target is what impressed Teller the most.
“It would have been very beneficial downrange. There’s zero time for the bad guy to see what’s going on,” he said.
That also means a more optimal use of ammunition, noted Army Spec. Jonathan Calvin, a fueler with Headquarters and Headquarters Company, 121st Signal Battalion.
“It conserves a lot of rounds because of the accuracy. You would be able to hit your target every time,” Calvin said.
אולי הכוונה למקלע בצריחון מפקד המקורי של ה-M60 (וה-AAV-7) ה- M85.
המקלע תוכנן להחליף את ה-M2 הותיק ואורכו כשני שליש מאורך המק"כ (ללא הקנה), ניתן לזהות אותו בקלות בעזרת הסטרשף שצורתו כפרח הצבעוני
מדובר במקלע מאוד לא אמין שאיש בארץ לא ידע להפעיל למעט גננים ב-460.
אחרי מלחמת יום כיפור ננטש השימוש בו עם החלפת הצריחונים בצריחוני האורדן בכל המגחים.
סרטון נוסף על התקנת מקלע זה על ג'יפ פיקאפ אזרחי במעין מתקן המתרומם מתוך הרכב. איני בטוח שהקישור עדיין עובד - אצלי המדיה פלייר לא הצליח לפתוח אותו (אין אפשרות "שמירת יעד בשם" בסרטון זה). http://www.ibistek.com/video/cobra/AUSA.asx
(שאלה, לא חידה):
מישהו יכול להסביר מהי התוספת על הקנה? רואים אותה הרבה על M2 אמריקנים בעירק אבל מעולם לא ראיתי אותם בצה"ל.
ואחרי יותר מ80 שנה שבהם משתמשים בכלי, איך זה שעוד לא מצאו פטנט שיחסוך את תאום הקנה מחדש אחרי כל 100 כדורים? (או לפחות יקצר את תהליך ההכנה לירי go-no go, fire-no fire, וגם את הבעיה שלא ניתן לחבר שני שרשירים אחד לשני בצורה ידנית).
...הבעיה שלא ניתן לחבר שני שרשירים אחד לשני בצורה ידנית.
לא זכור לי שאי פעם התקשיתי לחבר שני שרשירי 0.5 בעזרת הידיים.
מה שכן זכור לי שזופעולה שאסור לעשות (ההסבר שקיבלתי בזמנו היה שהפיקה של התחמושת הנ"ל רגישה ביותר למכות, ושהרבה אנשים נוטים "לדפוק" את הכדור המחבר בין שני השרשירים למקומו, מה שעלול להוביל לנקירתו).
אצלנו בגדוד רק לקצינים "הותר" להתעסק עם שרשירי 0.5 (אני מניח שמתוך האילוצים של חלוקת הקצאות תחמושת לתרגילים רטובים).
בתגובה להודעה מספר 35 שנכתבה על ידי Levik שמתחילה ב "[QUOTE=NimDod]
...הבעיה שלא..."
גם לי לא זכור שהתקשתי לחבר שירשורים, להפך... בבוחן צוות הייתה לנו הקצאה של שישה כדורים וירנו כמאה .
הכדורים הלללו כנראה באמת מסוכנים, בחד הטיפולים על הטנקים אחד הטענים אצלנו זרק שירשור קצר לחבר שעמד מתחת לטנק. הכדורים פגעו בסטופר (גוש בטון שנמצא מאחורי חניון הטנקים) והתפוצצו, חוץ ממטף כב"ש אחד לא נפגע איש.
_____________________________________
אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!
בתגובה להודעה מספר 37 שנכתבה על ידי Desert Seagull שמתחילה ב "לאיזה מהירות וטווח מגיע קליע הנורה בצורה כזו?"
לא פעם קורה שטנק שחוזר מהשטח לאחר תרגיל ונכנס לחנות על משטח הטיפולים, דורס כל מיני שאריות תחמושת שנפלו על המשטח (אם זה כדור מא"ג, 0.5 או 5.56).
התופעה רווחת אפילו יותר בחורף, שאז המשטח מלא בגושי בוץ שאליהם נדבקו כל הנ"ל.
כשטנק "דורך" על כדור כזה הוא מפוצץ אותו, ואין זה נדיר במיוחד לשמוע "יריות" תוך כדי נסיעות של טנקים על המשטח.
וכאשר החלק של הקליע לא נכנס תחת הזחל הוא עלול ממש לעוף - לא מהר ולא רחוק, אבל לעוף (כבר ראיתי קליע 0.5 "מדלג" באיטיות מזחל של טנק אחד אל הזחל של הטנק הסמוך - מפגש עם "צלצול" מתכתי מובהק).
בספר של הוצאת אוספרי נכתב שה-M2 בראונינג נקרא בצה"ל מק"ח = מקלע קליבר חמישים.
האם מישהו יודע האם זה נכון או שמדובר בשגיאה שהשתרשה דוגמת המא"ג?
אגב, בספר דנים בעיקר בשימוש של ארה"ב במקלע, אבל מציינים שצה"ל משתמש ב-M2 כמקלע מקביל לתותח המותקן על טנקי המרכבה ושהירי בו נעשה מתוך הטנק ולא "על ידי חייל ששוכב על הצריח כפי שטוענות השמועות".
וכדי לתרום עוד משהו לשרשור זה הנה תמונה חדשה יחסית (~2012) של חיילי גולני יורים ב-M2:
מקור התמונה: אביר סולטן מיחידת דובר צה"ל, הועלה בפליקר תחת רישיון CC-BY-SA ומשם לוויקיפדיה. https://commons.wikimedia.org/wiki/...Makach-0016.jpg
בתגובה להודעה מספר 40 שנכתבה על ידי קגנס שמתחילה ב "זה תרגום ישיר מאנגלית אמריאקאית"
נכון, אבל השאלה האם זה השם הרשמי שצה"ל משתמש בו, או שזה רשת"ב שהומצאו בדיעבד באופן לא רשמי.
לי ידוע שה-M2 נקרא מק"כ 0.5 כאשר מק"כ זה ראשי תיבות של "מקלע כבד". בכלל שהאות כ' נשמעת כ-ח' כנראה השתרש גם הכתיב מק"ח ובשביל שיהיה בעל משמעות המציאו לו את ראשי התיבות "מקלע קליבר חמישים".
השאלה היא מהו השם הרשמי בצה"ל ל-M2 בראונינג? (מוזר שלא קראו לו בשם מפוצץ ומלא פאתוס, כמו רוב"צ ה"ברק").
בתגובה להודעה מספר 39 שנכתבה על ידי ArmouredDov_D9 שמתחילה ב "מק"ח = מקלע קליבר חמישים ?"
המרכבה קיבלה מקלע מקביל 0.5 נוסף (בנוסף ל7.62 המותקן בתוך הצריח) מעל התותח כחלק משדרוג שנקרא LIC, לשטחים אורבניים. השדרוג כלל בין היתר גם מיגון קשיח לאמצעים האופטיים, ומצלמות היקפיות לנהג (או שרק אחוריות? לא זוכר).
האמריקאים אהבו את הרעיון ואימצו אותו על האברמס של המארינס, לפחות בחלקם. אצלם, כמו אצלנו, מפעילים בעזרת כבל.
בתגובה להודעה מספר 44 שנכתבה על ידי ariel_zuk שמתחילה ב "המרכבה קיבלה מקלע מקביל 0.5..."
הוא לא נועד לשימוש בלוחמה, אלא לאימונים כהדמיה לירי תותח (נקרא מט"ז - "מטווח זעיר") לטווחים קצרים.
בקווים בשטחים היו משאירים אותו, בגלל השיעבוד שלו לתותח והיכולת של הקליע שלו לחדור קירות, וכל זאת מבלי שיהיה צורך "לדרדר אמצעים" ולירות בתותח.
בלבנון לא היינו משתמשים בו בגלל תירוץ קלוש שזה גורם לטנק להיראות מרחוק כמו טנק T סורי ולכן עלול לגרום לדו"צ, אבל בפועל המודולים למיגון חלקו העליון של הצריח פשוט הפריעו להרכבה של המקלע.
לאחר שצה"ל התקבע ב"מוד" בט"ש, המקלע הפך להיות קבוע על הצריח. במרכבות 2 ו-3 היו "משקפיים" שהיו מורכבים על ההדקים של המקלע, והטען היה מתפעל אותם מהצריח עם כבלים שנמשכו אליו פנימה (כבל אחד שמפעיל מנוף לדריכה של המקלע, כבל שני למנוף ללחיצה על ההדק). לאחר מכן הוכנסו לשימוש "משקפיים" פניאומטיות (אאז"נ), שלא הצריכו כבלים מסורבלים.
_____________________________________
"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם." -בנג'מין פרנקלין
ציטוט:
במקור נכתב על ידי Carl Sagan
"If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"
בתגובה להודעה מספר 45 שנכתבה על ידי efekt שמתחילה ב "מקלע ה-0.5 על הטנקים היה גם בשימוש במגחים"
רק לעשות סדר בדברים שכתבת: המק"כ אכן היה בשימוש טנקים אחרים לפני המרכבה, בפועל במרכבה 3 ו-4 הוכנסו לשימוש הדקים חשמליים (ולא פניאומטיים) לאחר שהתקבלה התובנה שבהפעלה נכונה המק"כ יכול לשמש כמקלע מקביל נוסף ועוצמתי יותר שנותן מענה לצרכי אש בסדר גודל קטן מזה של ירי תותח - מה שהיה רלוונטי מאוד בשטחים במהלך האינתיפאדה השניה. ומרגע שהמקלע שועבד למערכת הבק"ש, הוא הפך לחלק אינטגרלי של האמל"ח המבצעי בטנק.
בשנים האחרונות השימוש במק"כ במסגרת חיל הים רק גובר, לאחר הוצאתו משימוש של התותח היספנו-סואיזה 20 מ"מ אשר שימש את ספינות הבט"ש במשך כמעט 50 שנה. מאחר ותנאי הפעילות בים יכולים להיות מאתגרים בכל רגע נתון, לפחות חלק מהכלים קיבלו חבילת שדרוג QCB המאפשרת החלפת קנה מהירה ללא צורך בתיאום נקירה - לפי סרט השוואתי שהועלה בעבר לרשת, .
מקלען אחורי על ספינת דבורה, עם מק"כ דגם רגיל. צילום: שי לוי, מאקו
מק"כ צד ע"ג סטי"ל. זהו דגם QCB הניתן לזיהוי לפי ידית הנשיאה השונה של הקנה, המאפשרת אחיזה והחלפה בנוחות ובמהירות. צילום: לא ידוע
בתגובה להודעה מספר 50 שנכתבה על ידי קרן-אור שמתחילה ב "מה לגבי מקל"ר ו-0.5 כפול?..."
המקל"ר המקורי Mk-19 נבדק בארה"ב עוד בשנות ה-70 עבור הדבורים, הרבה לפני שמישהו במקחצ"ר בכלל שמע עליו. בסופו של דבר לא נרכש, ורק עשור וחצי לאחר מכן הגיע לגדודי החי"ר.
מיניגאן הוא למעשה מכונת ירייה חשמלית מסוג "מקלע גאטלינג", רק שהיא בקליבר קטן יחסית - 7.62 מ"מ. יש למיניגאן קצב אש מטורף אבל מגבלות של טווח וחדירה כמו כל מקלע 7.62 מ"מ.
למק"כ 0.5, שיורה תחמושת 12.7 מ"מ יש טווח ירי ארוך יותר, יכולת חדירה גבוהה יותר (באופן ניכר יותר גדולה מה-7.62 מ"מ), ואף יכולת לחדור שריון קל - דבר שימושי כאשר הירי הוא נגד כלי שיט קטנים.
זו הייתה הסיבה למה במלחמת העולם השנייה החליפו חיל האוויר האמריקאי ומערך הנ"מ את המקלעים שלהם מה-0.3 לבראונינג 0.5, אחרי שהצליחו לפתור את הבעיות שהיו בו ולסדר שיהיה לו קצב אש של למעלה מ-500 כדורים לדקה.
בתגובה להודעה מספר 54 שנכתבה על ידי ArmouredDov_D9 שמתחילה ב "מיניגאן הוא למעשה מכונת ירייה..."
תודה על התשובות,
את העובדות וההבדלים אני מכיר לא היה ברור מה היה השיקול שהוביל.
מדוע לא נבחרה גרסא גדולה יותר של הגאטלינג?
בגלל מגבלות משקל?
(רצינות בצד נראה לי שיש מצב שחשבו על מסדרי החלדה של כל כך הרבה קנים וקיבלו חום)
תלוי בתפיסת האיום,
ראה את מערכת הפלאנקס שמותקנת בצי האמריקאי ודומות לה ביבשה באוויר ובציים אחרים. http://www.raytheon.com/capabilities/products/phalanx/
לדעתי ולדעת הציים שהתקינו,
מטרות קטנות ומהירות דורשות קצב אש גבוה במיוחד שגם אתה לא סטטי וגם אז הטווחים קצרים משמעותית מביבשה, אם כבר 0.5 אז שימו בתצרה הימית המקורית במקביל עם הזנה מהצדדים.
הפלנקס נועד כנגד טילים הנורים על הספינה, ולא נגד כלי שיט. נגד טילים ואיומים אווירים נדרש קצב אש גבוה מאוד, ולכן משתמשים ב-M61A1 וולקן, שהוא מסוג "מקלע גאטלינג". זהו כלי ירייה בעל כוח אש מפלצתי (קליעי 20 מ"מ בקצב אש גבוה) אבל הוא הרבה יותר יקר ובזבזני מאשר הבראונינג 0.5. הבראונינג לא נועד ליירוט טילים, הפלנקס כן.
בתגובה להודעה מספר 58 שנכתבה על ידי ArmouredDov_D9 שמתחילה ב "הפלנקס נועד כנגד טילים הנורים..."
פורסם מאמר שבאחד התרגילים שביצע הצי האמריקאי במפרץ הפרסי כנגד תרחיש "התקפת נחיל" של האירנים בסירות מרוץ הפלאנקס היה מאוד יעיל.
ברור שמתוך ארסנל של ס"טיל הוא לא יהיה נשק עיקרי התקפי.
ד"א הצבא האמריקאי משתמש גם ב134 קרקעית-לא מצאתי את סרטון ההתקלות מאפגניסטן אם אמצא אעלה.
אני מניח שמול סירות תופת מהירות שגם הדבורים והדבורות די מהירים ומול אופנועי ים יש הרבה תנועתיות,
לא ברור לי למה לא כפול אבל אני לא מבין מספיק בנושאים של חיל הים.
בתגובה להודעה מספר 55 שנכתבה על ידי jhonny שמתחילה ב "תודה על התשובות,
את העובדות..."
הכלי המקורי יוצר ע"י General Electric החל משנת 1960 ונשלח ישר לחזית וייטנאם, ושם הוא לא היה חף מתקלות - מסיבה זו הוא היה בשימוש בעיקר על גבי מסוקים, לרוב מסוקי חילוץ HH-53. בסביבה אוירית המקלע פחות חשוף לאבק של פני הקרקע וגרוע מכך לסביבה הקורוסיבית הימית. כמות מוגבלת של כלים כאלה הופעלה על סירות סיורי נהר (אבי אבות הדבור המודרני), וגם שם היו בעיות.
בסופו של דבר, בעת הפעלה מתוך כלי רכב המשקל הוא פקטור פחות קריטי כמו האמינות.
בתגובה להודעה מספר 60 שנכתבה על ידי סירפד שמתחילה ב "הכלי המקורי יוצר ע"י General..."
ממה שאני יודע המחלות ילדות היו קשורות בעיקר בדי לינקר ובעיות משתמש,
שהיום כבר כמעט לא קיימות.
אולי באמת נושא המים יותר בעייתי בספינות הקטנות היות והמנגנונים שם חשמליים.
הם עדיין מפעילים היום בסירות קטנות במיוחד של כוחות הפשיטה בנהרות שכחתי לאיזה ענף הם משויכים.
להגיד שזו מערכת רק נגד טילים זו הפחתה ביכולות- גם המערכת הזו לפי הצהרות היצרן וגם המערכת הרוסית המקבילה מיועד נגד טילים מטוסים מטרות שטח והרוסים אפילו טוענים שזה טוב נגד מוקשים ימיים.
לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.
מי שרוצה כאן יש סקירה מעמיקה.
בתגובה להודעה מספר 61 שנכתבה על ידי jhonny שמתחילה ב "ממה שאני יודע המחלות ילדות..."
עוד סרטון מעניין,
הבדלי אפקטיביות משמעותיים ביותר לטובת המיניגן:
לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.
אני חושב שההבדל המשמעותי ביותר בתוצאות היה כתוצאה מהעובדה שקשה לצפות לעצמך פגיעות ,החצובת רכב מחורבנת וזזה, ואין מגנון נעילה והזזה כמו בחצובה הקרקעית או אפשרות לקבע כמו בחלק מהעמדות.
ולדעתי בטווחיי ההעסקה של מקלעים אפשר בכיף לשים כוונת מגדילה X3 X4 ולהגביר את הדיוק.
ב-2012 פרסם אתר צה"ל הישן שצה"ל החליט על שדרוג כלל מקלעי ה-M2 בראונינג 0.5 שלו לדגם M2HQCB שהיתרון העיקרו שלו על הדגם הישן הוא ערכת QCB (ראשי תיבות של Quick Change Barrel, ה-H בשם הדגם זה לציון קנה מעובה) המאפשרת החלפת קנה במהירות, בפשטות והכי חשוב בבטיחות.
המקלע M2HQCB ואיור של ערכת QCB
הדגם של ה-M2HQCB בסימון M2E2, שמאוחר יותר (בארה"ב) שונה לסימון M2A1.
נכון ל-2023, את ה-M2HQCB ראיתי רק על ספינות של חיל הים הישראלי וטרם יצא לי לראות אותו בזרוע היבשה (לרבות על גבי טנקים ורק"ם).