שלום רב!

במשך חודשיים הודענו אני חברי למשכיר שאנו מעוניינים להכיר דירה.לפני כחודש שבועות אף הכנסנו מיטה, שולחן ועוד.
לפבי שבועיים אני וחברי נפרדנו והודענו לבעל הדירה שלא נשכיר אותה. היינו אמורים להיכנס לדירה כ-חודש וקצת לאחר שהודענו שלא נכנס.
לא חתמנו על שום חוזה. בעל הדירה טוען שעליו לקבל מאיתנו פיצויים כיוון שאמרנו שנכנס.
האם ישנו חוק בעניין? ואם כן מהו גודל הפיצוי עליו לקבל באופן חוק

התנהגותכם מלמדת על כוונות הצדדים לקיים חוזה שכירות.

במקרים של הפרת חוזה, באופן תיאורטי ניתן לבקש סעד מבית המשפט לאכוף אותו (כלומר שתשלמו שכר דירה מלא) אבל בנסיבות המקרה שלכם הסבירות לכך נמוכה.

לפי דברייך אני מבין שהייתם אמורים להיכנס עוד חודש וחצי.

לדעתי עדיף לנסות להתפשר על פיצוי הוגן לבעל הדירה, בתור הצעה ראשונית הייתי מציע לו לממן עבורו מודעת שכירות בעיתון נפוץ. כך אתם עוזרים לו למזער למינימום את הנזק שנגרם לו, מוציאים ממנו את הרצון לתבוע ובונים לכם רקע משפטי של תום לב ונסיון לעזור...


שני החוקים הרלוונטיים למקרה הנ"ל:

חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג - 1973
http://www.moit.gov.il/NR/exeres/24...8D6C7B7D9ED.htm

חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970
http://www.moit.gov.il/NR/exeres/FF...95A001D9AC3.htm

א. תודה רבה על העזרה!!!!!

ב. רציתי לדעת משהו: מהו הפיצוי החוקי למקרה זה? האם הבנתי נכון ואני צריכה לתת שכ"ד מלא? על כמה זמן(חוקית)?

אם אתה מעדיף להפנות אותי למקור אחר בו אני אמצא את התשובה אז בכייף. אני רוצה להיות הוגנת, אבל מצד שני אני לא רוצה לתת שמהו שמלכתחילה לא מגיע באופן נחרץ לבעלי הדירה...

למעט בהסכמים הנוגעים למקרקעין.

אני בדעה, כי כל עוד לא נחתם חוזה שכירות ולא הועברה תמורה - הצדדים לא הביעו את הסכמתם הסופית לשכירות המדוברת. באותה מידה בעל הדירה יכול היה למצוא שוכר אחר תחתכם.

איני יודע מה היה טיב ההסכמות בינכם במסגרת המו"מ. איני יודע אם סכמתם את תנאי השכירות או האם היו בינכם חילוקי דעות כלשהם.
מכל מקום, נשאלת השאלה מדוע לא חתמתם על חוזה שכירות (אולי המצב היה נוח לבעל הדירה).

מבחינה חוזית, יהיה קשה לאכוף עליכם שכירות שפרטיה לא סוכמו בכתב, קל וחומר כאשר גרסותיהם של שני הצדדים עשויות להיות שונות לעניין זה. מצד אחד, הכנסתם חפצים לדירה - דבר המעיד על רצון להיכנס לדירה, אולם מצד שני לא שילמתם תמורה ומבחינתכם הדבר היה מותנה בכך שייחתם חוזה ושהדברים יסתדרו..

אני סבור במקרה הזה, כי הואיל וכניסתכם המושערת היתה צריכה להיות רק בעוד חודש וחצי - לבעל הדירה יש די זמן למצוא דייר חלופי. לפיכך, ככל שתרצו להיות הוגנים ולהשקיט את מצפונכם - תוכלו להסכים לממן מודעה על חשבונכם.

מכל מקום, אין בפנינו את כל העובודות. יכול להיות שדווקא התנהגות בעל הדירה מחזקת את העובדה שהשכירות שלכם היתה על תנאי.. אם כך הוא, אולי בכלל לא מגיע לו פיצוי..

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי/כלכלי ואין להסתמך על המידע הנמסר בשום דרך.

אבל עקרונית שווה להתרחק משדה המוקשים המשפטי ופשוט לנצל את הזמן לחיפוש שוכרים חלופיים.

השופט ברק די ניטרל דרישה זו כאשר פסק שאין חובה שיהיה חוזה בכתב אלא רק "משהו בכתב" - בפסק הדין שבו הוא פסק זאת היה שירבוט כללי בכתב (לא חוזה) של חלק מהעסקה ומבחינתו נייר זה קיים את דרישת הכתב בחוק.

איני זוכר את שם פסק הדין, אבל מה שאני זוכר הוא שהוא קבע שחוק החוזים (בו אין דרישת כתב) גובר על חוק המקרקעין (בו יש דרישת כתב) - ומצא דרך "אלגנטית" לקיים את דרישת ה"כתב"...

לקיומו של חוזה בכתב בעסקאות מקרקעין. יחד עם זאת, במקרים מסויימים (למשל מקרים של חוסר תום לב בולט) ניתן להתגבר על מכשלה זו.
פסק הדין, שלדעתי אתה מתייחס אליו, קבע שגם שרבוט על מפית יכול לענות על דרישת הכתב.

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי/כלכלי ואין להסתמך על המידע הנמסר בשום דרך.

אוקיי,

אז קודם כל תודה רבה לכולם, אין לכם מושג עד כמה זה עוזר.
אני אדבר עם בעל הדירה מחר. באופן עקרוני, יהיה לי מאוד קל למצוא מחליפים כיוון שאלו סטודנטים והדירה היא כ-10 דקות הליכה מהלימודים.
שאלה: אם בעל הדירה נזכר עכשיו שמגיע לו פיצוי, אז כנראה שגם אם היינו נכנסים אז החוזה היה נחתם עכשיו. אני מאמינה שהוא ביטח את עצמו עם דיירים נוספים- הרי זו מציאה וכל מה שהוא בתחתית השורה רוצה זה כסף נוסף.
בכדי להבהיר את העניין, שכ"ד נקבע מראש, זמן השכירות היה משוער.
במידה והוא מצא כבר דייר חדש (מה שסביר להניח שקרה) מה עליי להציע לו כפיצוי?
לדעתי אין צורך בפיצוי, אך במידה והוא טוען שהיה יכול להכניס דיירים לפנ י- מה אז עליי להציע לו?

אז עדיף להימנע מדיון משפטי-אקדמי בנושא הפיצוי.
בואו אליו עם סלסלת שי לראש השנה או עציץ חביב, תגידו שאתם מתנצלים אם נגרמה לו עוגמת נפש ולכו לדרככם.

אם בכל זאת תעלה מצידו דרישה לפיצוי מוגזם, תמיד אפשר לאמר לו (בעדינות) כי לא ממש הסכמתם לשכור את הדירה, לא סוכמו כל התנאים ולא היתה "גמירות דעת". אומנם העברת החפצים על ידכם מלמדת על כוונה לשכור, אבל כוונתכם המקורית היתה שבזכות צעד זה הוא יוריד במחיר, יסכים כי הארנונה המים, החשמל והטלפון יהיו על חשבונו, יחליף את הרצפה לפרקט איטלקי וישים ג'קוזי באמבטיה. בהנחה שהוא לא מתכוון לבוא לקראתכם בדברים אלו, אתם נאלצים לחפש דירה אחרת...
או במילים אחרות- אומנם חוזה בעל פה מחייב, אבל קשה להוכיח כי הוא נכרת בין הצדדים.