|
03-10-2005, 13:04
|
|
|
חבר מתאריך: 03.08.02
הודעות: 5,023
|
|
הבנק של אבא שלו
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי pakpak שמתחילה ב "ידיעות: כל שרי הממשלה מתייחסים לפרשת מוטי פיין"
הבנק של אבא שלו
מדוע בנק ישראל הוא סמל להפקרות ושחיתות, ולמה מוטי פיין, מנהל מחלקת המטבע בבנק, אינו ראוי לשמש כמנהל בבנק
אלי ציפורי 26/9/2005 - גלובס
איזו מדינה?!
ובאמת, כמה מדינות יש לנו בישראל? ישנה מדינת חברת החשמל, שק האיגרוף של העיתונות הכלכלית, שעובדיה זוכים לתנאים מחממי לב. ישנה מדינת חברת בזק, שחיים סבן ינסה עכשיו ליישר בה את החוקים והכללים. ישנה גם מדינת נמלי הים שעובדיה לא נותרו מקופחים. וכל המדינות הללו זוכות לתשומת לב ציבורית חריגה ולגנאי בלתי פוסק.
רק מדינה אחת, קטנטנה, היא הפרה הקדושה שלנו, למרות שבמדינה הזו מתרחשים דברים שערורייתיים. המדינה הזו יושבת ברח' בנק ישראל (יש דבר כזה!) בירושלים, היא מאגדת מאות עובדים וקובעת לנו את הריבית מדי חודש. למקרה שאתם תוהים, מדובר בבנק ישראל, מוסד מכובד כביכול, עם אנשים שלווים ורהוטים, בעלי תארים מתקדמים, שמפיקים מחקרים מופלאים על מדע הכלכלה.
זה מזכיר לנו איזה משפט ששמענו בימי האוניברסיטה הרחוקים, בהם היינו בעלי לחיים ורדרדות והעברנו בנעימות את ימי בחרותנו בערוגות האקדמיות. "אל תניחו להתנהגותי השלווה להוליך אתכם שולל, ואל תחושו שלווה כשאני מוליך אתכם שולל", כה אמר איזה ד"ר חביב ומטורלל, וזה מתאים מאוד למה שקורה היום בבנק ישראל.
תודו שהצלחנו לתפוס את תשומת הלב שלכם עם הפתיחה הזו, ועכשיו הגיע הזמן לתכל'ס. הסיפור הולך בערך ככה, והוא תמצית תחקיר שפורסם בסוף השבוע ב"ידיעות אחרונות": בבנק ישראל מעניקים הלוואות נדיבות בריבית עוד יותר נדיבה לרכישת דירה, בין היתר גם לצאצאי עובדי הבנק. החוק ב"בנק ישראל לנד", מתברר, המריא עם הנדיבות הזו עד ההוא שיושב במרומים: אם עובד הבנק או בת זוגו הולכים לעולמם, גם החוב מסדר לו פגישה עם בורא עולם. כלומר, אין חוב, תשכחו מהכסף.
מוטי פיין, מנהל מחלקת המטבע ואחד מבכירי הבנק, החליט ללכת עם החוק המוזר ב"בנק ישראל לנד" עד הסוף. אשתו שושנה, אף היא עובדת הבנק, לקתה במחלה קשה והייתה במצב סופני. זה לא הפריע לפיין ולאשתו לקחת טרם מותה הלוואה בהיקף של כמיליון שקל, לרכישת דירה לבנם בשכונת צהלה. עד כמה שידיעתנו הגיאוגרפית משגת, צהלה לא ממוקמת ליד דימונה או שדרות, אלא היא שכונת יוקרה תל-אביבית, שעם דייריה נמנים, רשימה חלקית מאוד, עופרה שטראוס, ליאון רקנאטי ומאיר שמיר.
הנטייה של פיין לתזמן את מועד ההלוואה בדיוק לפני מועד מות רעייתו, הקימה קול צעקה בבנק. פיין נקרא לשיחה והבטיח להחזיר כל פרוטה כי הרי הפרוטה מצויה בכיסו (פיין מרוויח כ-50 אלף שקל בחודש). כשאשתו נפטרה, פיין התחרט. הוא לחץ, טען שהפלו (?) אותו, והחוב נמחק. נו, טוב. זה הרי הבנק של אבא שלו.
שערוריית פיין מתגמדת בהשוואה למה שפיין הצליח להפיק מלשונו בתגובה על כל הסיפור: "למה לקפח אותי", אמר פיין, "דרשתי מהמנכ"ל דאז למחוק לי את ההלוואה, הפעלתי לחצים... נכון, ניצלתי את המצב... למה שרק שאני אחזיר? אני לא מוכן להיות פראייר של אף אחד... מוטי פיין לא צריך להיות המתנדב בע"מ".
ובאמת, מוטי פיין כנראה חי בבועה, בועת הפקרות. למרבה הצער, פיין וחבורה שלמה של אנשים בבנק ישראל נלכדו בתוך בועת ההפקרות של "בנק ישראל לנד". כמו בכל בועה, הם אינם יכולים לראותה, מפני שקשה להבחין בה כשנמצאים בתוכה, ומתבוננים החוצה. ובכלל, איזה מין מחלקה משפטית יושבת בבנק ישראל שמאשרת דברים בועתיים מעין אלה? היא מראה סימנים מובהקים של שמור לי ואשמור לך, יד רוחצת יד, תן לי ואתן לך, ולעזאזל כל הערכים המשפטיים והמוסריים. אין הסבר אחר.
ואולי צריך לאמץ את סוג החשיבה המעוות של פיין, שלא מוכן "להתנדב" להחזיר מיליון שקל שלא שייכים לו. אולי כדאי להרחיב את חוקי "בנק ישראל לנד" לישראל השלמה. אולי כדאי שכל מי שחווה אירוע מצער במשפחתו (מוות של בן או בת הזוג) לא "יתנדב" לשלם את המשכנתא שלו, לא "יתנדב" לשלם לעירייה את הארנונה, לא "יתנדב" לשלם ביטוח לאומי, לא "יתנדב" לשלם מס בריאות, ולא "יתנדב" לשלם מס הכנסה, בין היתר כדי לא לממן את חגיגת ההפקרות בבנק ישראל.
ואנחנו מרשים לעצמנו "להתנדב" ולתקוע סיכה בבועה של פיין וחבריו בבנק ישראל, מעוז האליטה הכלכלית של ישראל. אולי כדאי לומר את הדברים בלי כחל ובלי שרק: בנק ישראל הוא ארגון המאפשר תופעות הרבה יותר גרועות מחברת החשמל, הרבה יותר גרועות מבזק והרבה יותר גרועות מנמלי הים. זהו ארגון שמאפשר שחיתות והפקרות, שהמציא לעצמו חוקי כלכלה משלו, בעודו מטיף לחוקי כלכלה אחרים לגמרי. זהו ארגון של אנשים "שלווים" שמוליך את הציבור שולל.
אפשר לסחוט מאיתנו עוד כמה מילים מושחזות על מעללי פיין, אבל הבה ניתן ליעקב פרנקל, נגיד בנק ישראל לשעבר, לדבר בשמנו: "לא ייתכן שהח"כים יתנהלו בכספי ציבור כאילו מדובר בכספם הפרטי", אמר פרנקל בשנת 99' בתגובה על הניסיון להעלות את שכרם של סגני השרים אז. "... קשה לתאר במילים את ההפקרות ואת חוסר האחריות... מי שלא עושה חשבון עם הציבור, יסגרו איתו את החשבון..."
ואכן, פרנקל עצמו החזיר כספים שלא ממש הגיעו לו מבנק ישראל, ועכשיו נותר לסטנלי פישר "לסגור חשבון" גם עם פיין: לקרוא לו לחדרו, להורות לו להחזיר מיליון שקל לקופת המדינה ולמצוא לבנק ישראל מנהל מחלקת מטבע חדש, שמוכן "להתנדב" לשלם את חובותיו. *
|
|