עברתי לפני שבועיים לשירות קרבי בשיריון, ושובצתי בחטיבת ברק בגדוד רשף. מישהוא יכול לספר קצת על הגדוד? איך האנשים שם? איך האופי? האם הגעתי למקום טוב?

אני רואה שאין תגובות לשאלה הקודמת ששאלתי על שינוי השיבוץ אז אני אשאל משהו אחר.

אני מבקש פרטים על חטיבה 7 ובעיקר גדוד 75 רומח- פעילות (גזרה, סוג ההכשרה בתחומים שקשורים לחי"ר- רמת הקליעה והשדאות, סטיגמות מוכרות וכו'...), אנשים, תוכניות לעתיד אם קיימות...

תודה

ולמה אתה עובר על דבר המנהל.
אבל אני אענה לך שגדוד 75 הוא הגדוד הכי צעיר בחטיבה 7, בגלל הפראות וחוסר במשמעת ובמקצועיות שהן מסורת בגדוד הוא מכונה הגדוד הסורי.
לגדוד יש מג"ד חדש נדב ל', שאני מאמין שיעלה אותו למעלה מכל הבחינות ויבטל בו כמה מסורות.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

ולחשוב שזו תהיה המשפחה שלי בשלוש שנים הקרובות...

זה גדוד מצויין

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

אם הצמ"פ שלך יהיה ברמת הגולן (ולא בסיירים כפי שמתוכנן) הוא יתבצע במחנה קובת קרע, כיפת הנשרים, שם תלמד להכיר את הפתגם "אכלתי שניצל בקובת קרע"

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

יוסיפון
תם עידן. אין עוד שניצל בק.קרעה.
מי שרוצה לאכול שניצלים צריך לעשות זאת בגמלא.

"במקום שבו יעצרו הזחלים שם יקבע הגבול"!!!!!!!!!
"השריון עשה הסטוריה "!!!!!!!!!!!1

אני במקור מחטיבה 7 גדוד 77. אין הרבה שוני בין ההכשרה שעוברים בכל גדוד (חוץ מגד' 46 של 401, שם מתרחש שלב נוסף בהכנסת סימן 4 לצבא אז אני משער שהם מתעסקים יותר בלהריץ את הטנק).
ההכשרה בכל הגדודים של חטיבה 7 מתבצעת תחילה בביסל"ש שם עוברים טירונות מקצועות על מרכבה סימן 2ב, לאחר מכן עוברים צפונה לאחד מבסיסי הצמ"פ החטיבה( תלוי בגדוד) , כיום משתדלים להקנות ללוחמים גם הכשרת ח"יר ולכן עד כמה שידוע לי עוברים הכשרה על מטולי רימונים ומרנ"טים, חוץ מזה שעברו להשתמש בM16 מקוצר/מנוסר ברוב החיל (טעות לדעתי).
לאחר מכן עוברים או לקמ"ט או למבצעיות. בקמ"ט רוכשים עוד ידע בתחום הלש"ב. בנוסף לכך כיום מתמקדים בקמ"ט במילה מפקד ולא רק מפקד טנק, כלומר מקנים למפקדים כישורי פיקוד מעבר לתחום הפיקוד על טנק וצוותו אלא גם פיקוד על מבנים אחרים של צוותים לסוגי פעילות מגוונת.
במבצעיות לומדים תוך כדי מעשה. לגדוד אין קו ספציפי שהוא תופס, כמו כל גדודי השיריון קיימת רוטציה בקווים ולעולם גדוד אינו מחזיק באופן קבוע קו ליותר מחצי שנה.

War is not about who's RIGHT, it's about who's LEFT.

בקשר לחטיבה 7. מבחינת ההיסטוריה זוהי חטיבת השיריון הראשונה, ובעלת מורשת עשירה ומרשימה, בעיקר מיום כיפור - קרב עמק הבכא (גד' 77). החטיבה מבצעת היום פעילות מבצעית בכל רחבי הארץ.
הטנק שמופעל בחטיבה הוא מרכבה סימן 2ב, ישן אבל עושה את העבודה. לפניו היתה מרכבה 1 לפניה שוט קל ושוט ולפניו סוגי רק"מ שונים.
בחטיבה 3 גדודים: עז 77, רומח 75 וגעש 82. בסיס הקבע של החטיבה נמצא בצפון.

War is not about who's RIGHT, it's about who's LEFT.

תיקון קטן - חטיבת השריון הראשונה של צה"ל הייתה חטיבה 8 שהוקמה על ידי יצחק שדה, אבי השריון הישראלי, ולא חטיבה 7, שהייתה ברובה חטיבת חי"ר בתחילת דרכה.
וחטיבה 7 רשמה פרקי גבורה עוד הרבה לפני רמה"ג ביוה"כ ובכלל זה בקרב על חאן-יונס ובפריצה לפתחת רפיח וצפון סיני במלחמת ששת הימים.

תודה על התיקון בקשר לחטיבה 8, כנראה ישנתי בחלק הזה של מורשת קרב. בקשר לקרבות, ברור שחטיבה קיימת עוד הרבה לפני יום כיפור אבל ציינתי את הקרב הידוע ביותר..

War is not about who's RIGHT, it's about who's LEFT.

קרב עמק הבכא אינו הקרב הכי ידוע של חטיבה 7, ואגב גם לחטיבה 188 היה בו חלק מהותי. גם בכוח של יאיר נפשי מג"ד 74 שישב על הבוסטר וגם ברגע השיא כאשר כוח "התעמלות בוקר" בפיקוד יוסי בן חנן, אקס מג"ד 53, ושמוליק אסקרוב, סמג"ד 53 (שהיה איש 82 עד אז) הגיעו כעתודה רעננה ושינו את תמונת הקרב ל-18 הטנקים שלחמו בעמק (4 של גד' 77 בפיקוד המג"ד אביגדור קהלני ומ"פ ח' אמי פלנט, 4 של גד' 75 בפיקוד המג"ד הפצוע יוס אלדר, ו-10 של פל' ג'/82 בפיקוד מאיר ("טייגר") זמיר).
אין ספק שספרו של קהלני "עז 77" עשה אותו מפורסם.

אם יש דבר כזה, אז הקרב הכי חשוב של חטיבה 7 הוא למעשה די היסטורי וזה כיבוש סכר הרואיפה בקדש (56'). לאחר אי הצלחת החי"ר לעמוד במשימנה והדחתו באמצע הלחימה של מח"ט 10 (פעם ראשונה ואחרונה בצה"ל שהודח מח"ט באמצע מלחמה). בניגוד להנחיית רוה"מ דוד בן-גוריון והרמטכ"ל משה דיין, החליט אלוף פיקוד דרום להטיל את הטנקים של חטיבה 7 לתוך סיני. קרב אותו הוביל גד' 82 בניצוחו של אברהם ("ברן,) אדן. בתום הקרב זכתה פל' א'/82 בפיקודו של משה ("בריל") בר-כוכבא בצל"ש פלוגתי. על קרב זה אמר בדיעבד משה דיין כי "עדיף להאט סוסים שועטים מאשר לדחוק בשוורים עצלים".
(צל"ש נוסף באותו קרב הוענק גם לקצין מפל' ה' - שמוליק גורדיש)
קרב זה שינה את עתיד השריון לעד (ואכן יום חיל השריון מצויין מאז בתאריך המלחמה ב-21/10). את השינוי הוביל מגישה של עדיפות ובכירות לחי"ר וזלזול בשריון - לבכורה לטנקים. וכמו שמגזימים כאן בכל דבר גם פה הייתה הגזמה שיצרה את הגישה המוטעית של "טוטליות הטנק", שניתן היה לראותה בששת-הימים ובצורה מוקצנת עוד יותר ביוה"כ. ניתן לקרוא על תקופה זו בספרים "נוע נוע! סטוף" של אורי בן ארי ו"ניצני השריון"של אביעד ברזנר.

קרב לא פחות "מפורסם" של חטיבה 7 היה הקרב על כיבוש לטרון ב-48'. תשאל את אריק שרון, הוא יגיד לך. הפרסום שלו בא כתוצאה מהניהול השערורייתי של משה שמיר את הקרב (שהיה אח"כ מפקד חיל האוויר וחיל הים...). את "ההסבר" שלו ניתן לקרוא בספרו "...בכל מחיר - לירושלים".

לא פחות חשובה בחינת תרומתה למדינת ישראל ולפיתוח תורת התותחנות שתקפה עד היום הייתה המערכה על המים אל מול הסורים שניסו להטות את מקורות הירדן בתחילת שנות ה-60. תורת התותחנות למרחקים ארוכים (דהיינו מעל 2,500 מ') שלמרבה הפלא היא די יחודית לצה"ל נרכשה אז מתוך ניסיונה של חטיבה 7. ירי של תותחי ה-105 מ"מ של השוטים בגד' 82 בפיקודו של בני אושרי שנפצע קשה במהלך אחד מאותם ימי קרב. תותחנות שהוטמעה בכלל החיל ואת תוצאותיה ניתן היה לראות בששת הימים ומאז.

כך גם כפי שצויין מפוארת ונודעת לא פחות הייתה הובלת הפריצה במלחמת ששת הימים של אוגדת האלוף ישראל ("טליק") טל (162) וההבקעה "ראש בקיר" של מערכי רפיח (וכיבוש חאן-יונס) ומעבר הג'יראדי עד בואכה אל-עריש - קרב שסלל את הדרך לריצה המהירה ("התקדמות") בציר הצפוני של סיני עד גדת תעלת סואץ בתום ארבע ימי לחימה, שבמהלכה נהרג מג"ד גדוד הפאטונים 79 אהוד אלעד (הקמב"ץ שאיתו בטנק היה עמרם מצנע) ומ"פ ה'/82 שמאי קפלן. לחימה שנכנסה לפנתאון הצה"לי והישראלי בנאומו של מח"ט 7 דאז, שמוליק גורדיש (גונן): "...אל המוות היישרנו מבט - והוא השפיל את עיניו". כל זאת ועטוד ניתן לקרוא בספרו מלא הפתוס של שבתאי טבת "חשופים בצריח"

וכל זה ללא קשר להיותו של גד' 75 "גדוד סורי" ולזה שיש לו מג"ד טוב שמצעיד אותו קדימה ולזה שהגדוד עושה היום פעילות מוצלחת ומוערכת באיו"ש (כמו שיוסיפון מכיר, כי הוא היה הסמ"פ שלו בפלוגה ו'/77. עוד דבר יוסיפון - גם את המחליף שלו אתה מכיר - זה אותו י' המפורסם "יורק הטבק"). הבעיה עם הגדוד, שזה מקרה די יחודי שלמרות שהיו לו שורה של מג"ד מאוד מוצלחים ומרשימים - הגדוד נשאר באמת "גדוד סורי" (האלוף חקי הראל רא"ש אג"ת, תא"ל גרשון מפקד עוצבת "געש", אל"מ ת' מח"ט חטמ"ר אפרים, אל"מ א' מח"ט 7 ועוד). אין לי הסבר זה.

כשאתה אומר י' אתה מתכוון לע"י, הטרול? אז הוא היה מ"מ שלי, קמב"ץ גדוד, הלך לפקד על הצמ"פ של 82 וחזר כמ"פ (לא הספקתי להיות חייל שלו כשהוא היה מ"פ)ואחיו עשה איתי צמ"פ.

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

ע"י, "הטרול" לדבריך, שהחזיק את האימפריה יחד עם סובול, הולך להיות ק.אג"מ 7, ואחרי שנתיים להתחרות על 82 ו-75 שייתפנו.
המג"ד הבא של 75 יהיה מי שהיה המ"פ שלך באימפריה - י', "לועס הטבק".

>>אם יש דבר כזה, אזהקרב הכי חשובשל חטיבה 7 הוא למעשה די היסטורי וזהכיבוש סכר הרואיפהבקדש (56'). לאחר אי הצלחת החי"ר לעמוד במשימנה והדחתו באמצע הלחימה של מח"ט 10 (פעם ראשונה ואחרונה בצה"ל שהודח מח"ט באמצע מלחמה). בניגוד להנחיית רוה"מ דודבן-גוריון והרמטכ"ל משה דיין, החליט אלוף פיקוד דרום להטיל את הטנקים של חטיבה 7לתוך סיני. קרב אותו הוביל גד' 82 בניצוחו של אברהם ("ברן,) אדן. בתום הקרב זכתהפל' א'/82 בפיקודו של משה ("בריל") בר-כוכבאבצל"ש פלוגתי. על קרב זה אמרבדיעבד משה דיין כי "עדיף להאט סוסים שועטים מאשר לדחוק בשווריםעצלים". (צל"ש נוסף באותו קרב הוענק גם לקצין מפל' ה' - שמוליק גורדיש)
קרב זה שינה את עתיד השריון לעד (ואכן יום חיל השריון מצויין מאז בתאריךהמלחמה ב-21/10). את השינוי הוביל מגישה של עדיפות ובכירות לחי"ר וזלזול בשריון - לבכורה לטנקים. וכמו שמגזימים כאן בכל דבר גם פה הייתה הגזמה שיצרה את הגישההמוטעית של "טוטליות הטנק", שניתן היה לראותה בששת-הימים ובצורה מוקצנת עוד יותרביוה"כ. ניתן לקרוא על תקופה זו בספרים "נוע נוע! סטוף" של אורי בן ארי ו"ניצניהשריון"של אביעד ברזנר.>>



חטיבה היא אגד של 3 גדודים + סיירת + מפח"ט + גופי תמך שונים ולא רק גדוד או פלוגה, מובחרים ככל שיהיו. לכן קצת קשה לי להסכים איתך שקרב בו הייתה מעורבת פלוגה אחת בלבד מאחד הגדודים בלבד היה אכן הקרב המפורסם ביותר של החטיבה כולה... קרב סכר הרואפה היה הישג פלוגתי (ואולי אף גדודי) כביר לשריון הבתול של צה"ל ללא ספק אבל רחוק מלהיות הקרב הבולט ביותר של החטיבה כולה... מה עוד שתקרית האש הידידותית שארעה ביום שלמחרת (בו השמידה אותה פלוגה בטעות פלוגת שרמנים מחטיבה 37 שהתקדמה לעברה מכיוון אום-כתף - אחת מ 3 התקריות האש הידידותית החמורות ביותר בתולדות צה"ל) פגמה קשות בתהילה הנ"ל, גם אם לא ארעה באשמת הפלוגה וגם אם לא פורסמה עד לאחר שנים רבות...

אין ספק שבאספקט הזה קרבות פתחת רפיח בששת הימים וקרבות עמק הבכא ביום הכיפורים היו אבני דרך בולטות וחשובות בהרבה, כי בהן נמדדה עמידת ותפקוד החטיבה כאגד לחימה במספר קרבות שנמשכו לאורך זמן רב ולא כפלוגות בודדות בקרב בודד שנמשך מספר שעות..

למרות שממעטים לדבר עליו, תפקוד החטיבה במלחמת לבנון, תחת המח"ט איתן קינן (קאולי שהיה סמג"ד 77 של קהלני במלחמת יוה"כ), היה ראוי במידה רבה לשבח גם אם היא לא באה לידי ביטוי בצורה מלאה כפי שהיה צריך להיות בגזרה המרכזית מול עיקר השריון הסורי.

>>קרבעמק הבכאאינו הקרב הכי ידוע של חטיבה 7, ואגב גםלחטיבה 188היהבו חלק מהותי. גם בכוח של יאיר נפשי מג"ד 74 שישב על הבוסטר וגם ברגע השיא כאשר כוח "התעמלות בוקר" בפיקוד יוסי בן חנן, אקס מג"ד 53, ושמוליק אסקרוב, סמג"ד 53 (שהיהאיש 82 עד אז) הגיעו כעתודה רעננה ושינו את תמונת הקרב ל-18 הטנקים שלחמו בעמק (4 של גד' 77 בפיקוד המג"ד אביגדור קהלני ומ"פ ח' אמי פלנט, 4 של גד' 75בפיקוד המג"ד הפצוע יוס אלדר, ו-10 של פל' ג'/82 בפיקוד מאיר ("טייגר") זמיר).
אין ספק שספרו של קהלני "עז 77" עשה אותו מפורסם.<<

סלח לי ידידי אבל מה הקשר אילו גדודים או כוחות היו כפופים לחטיבה (כלשהי בכלל ו 7 בפרט לצורך העניין) במהלך קרב זה או אחר והאם כוחות אלו היו אורגניים שלה או סתם ת"פ? מח"ט וחטיבה טובים נמדדים קודם כל בהערכותם למערכה וביכולתם לפקד ולתפקד בהתאמה בתנאי קרב ושטח משתנים ולא מתוכננים, עם כוחות אורגניים או שלא. הרי במלחמה הדינמית ההיא גדודים שלמים, פלוגות ואף מחלקות החליפו ידיים בין חטיבות ואוגדות כמעט מדי יום ולפעמים אף כמה פעמים במהלך היום, הכל בהתאם לתנאים והצרכים שנוצרו בשטח.

במקרה זה לחמה חטיבה 7 בגזרה אותה כמעט לא הכירה ולא התאמנה בה לפני המלחמה (מאחר ויועדה ללחום בכלל בסיני), עם כוחות שברובם לא היו אורגניים, מפקדי משנה ועל שלא הכירה, אחרי שחיקה ממושכת, כמעט ללא סיוע אווירי או ארטילרי ובתנאי נחיתות מספרים אדירים, מול כוחות סורים רעננים המצוידים במערכות נשק שקולות או עדיפות. לכן על אחת כמה וכמה שקרבות הבלימה בצפון רמה"ג ביוה"כ מהווים ציון דרך חשוב ביותר בהיסטוריה של החטיבה, מאחר והמבחן אמיתי ליכולתיה וסגולותיה כאיגוד כוחות מבצעי הגיעו הם לשיאו, הרבה יותר מקרב סכר הראופה (ולמעשה יותר מכל קרב אחר לפני או אחרי, למעט פתחת רפיח כאמור). חשוב לזכור גם את תפקוד המופת של החטיבה בקרבות הפריצה אל תוך הגולן הסורי, שאירעו פחות מיומיים אחרי קרבות הבלימה הקשים, שכאמור גבו ממנה כבר מחיר כבד בציוד ובנפש! החטיבה המשיכה לאייש את הקו בצפון המובלעת עוד מספר חודשים, עד שהוחלפה בחטיבה 179 שחזרה מאפריקה.

בכל מקרה, כוונתי היא שאסור לבלבל בין הצלחה ברמת הגדוד ובין הצלחה ברמת החטיבה. דברים שונים הם לחלוטין והקריטריונים למדידתם שונים! השאלה הייתה על מור"ק מוצלח של החטיבה ולא של גדוד או של פלוגה. במקרה זה (בלימה בצפון רמה"ג ביוה"כ) הרי שמדובר בהצלחה כפולה בשני הדרגים.

באופן דומה, עמידתו של גדוד 77 לא מפחיתה מתרומתו הניכרת של גדוד 74 (אף כי חשוב לזכור שלא בא לידי ביטוי בקרב במערך גדודי מלא מאחר והיה מפוצל בחלקו בין המוצבים שלאורך הגבול) או כל גדוד אחר שלקח חלק בלחימה, בין אם הוא שייך לחטיבה 7, לחטיבה 188 או חטיבות המילואים שנלחמו בדרום הרמה.

>>קרב לא פחות "מפורסם" של חטיבה 7 היה הקרב עלכיבוש לטרוןב-48'. תשאל את אריק שרון, הוא יגיד לך. הפרסום שלו בא כתוצאהמהניהול השערורייתי של משה שמיר את הקרב (שהיה אח"כ מפקד חיל האוויר וחיל הים...). את "ההסבר" שלו ניתן לקרוא בספרו "...בכל מחיר - לירושלים".<<


מפורסם בלשון המעטה... קצת קשה לקרוא לקרב שתוכנן בצורה חובבנית, בוצע בצורה חובבנית עוד יותר, שהסתיים בכישלון מוחלט, במנוסה המונית משדה הקרב, באבידות איומות, במכה מוראלית קשה ביותר ובהתפוררות החטיבה כגוף לוחם כפרק תהילה בתולדות יחידה צבאית כלשהי... מה עוד שהחטיבה הייתה עדיין חטיבת חי"ר ולא שריון.


>>לא פחות חשובהבחינת תרומתה למדינת ישראלולפיתוח תורת התותחנותשתקפה עדהיוםהייתההמערכה על המיםאל מול הסורים שניסו להטות את מקורות הירדן בתחילתשנות ה-60. תורת התותחנות למרחקים ארוכים (דהיינו מעל 2,500 מ') שלמרבה הפלא היא דייחודית לצה"ל נרכשה אז מתוך ניסיונה של חטיבה 7. ירי של תותחי ה-105 מ"מ של השוטיםבגד' 82 בפיקודו של בני אושרי שנפצע קשה במהלך אחד מאותם ימי קרב. תותחנות שהוטמעהבכלל החיל ואת תוצאותיה ניתן היה לראות בששת הימים ומאז.<<

מסכים שמדובר ברכיב חשוב במור"ק החטיבה אבל שוב חשוב לציין שלא היה מדובר בפעילות במערך חטיבתי מלא, בניגוד לקרבות ששת הימים או יוה"כ, בהם נלחמה החטיבה כאיגוד כוחות.

>>כך גם כפי שצוייןמפוארת ונודעת לא פחות הייתה הובלת הפריצהבמלחמת ששת הימיםשל אוגדת האלוףישראל ("טליק") טל (162) וההבקעה "ראש בקיר" שלמערכי רפיח (וכיבושחאן-יונס) ומעבר הג'יראדי עד בואכה אל-עריש - קרב שסלל את הדרך לריצה המהירה ("התקדמות") בציר הצפוני של סיני עד גדת תעלת סואץ בתום ארבע ימי לחימה, שבמהלכהנהרג מג"ד גדוד הפאטונים 79 אהוד אלעד (הקמב"ץ שאיתו בטנק היה עמרם מצנע) ומ"פה'/82 שמאי קפלן. לחימה שנכנסה לפנתאון הצה"לי והישראלי בנאומו של מח"ט 7 דאז, שמוליק גורדיש (גונן): "...אל המוות היישרנו מבט - והוא השפיל את עיניו". כלזאת ועטוד ניתן לקרוא בספרו מלא הפתוס של שבתאי טבת "חשופים בצריח"<<

מסכים. כפי שגם אני ציינתי, קרבות אלו היו מהלך שריון קלאסי, שמעורב בהם מקרים רבים של דוגמא וגבורה אישית על ידי מפקדים בחטיבה בכל הדרגים (למרות שמבחינת תכנון לא היה בו מקוריות או תעוזה שהרי בסופו של דבר היה מדובר התקפה חזיתית פשוטה על מגנן אדיר, במקום למשל איגוף אמפיבי דרך הים או איגוף יבשתי מדרום דרך ואדי אל-עריש וביר לחפן, כפי שבוצע במבצע חורב ב 1948 למשל). גם תיקון קטן - אוגדת הגיס של האלוף טל נקרא במלחמת ששת הימים אוגדה 84 ולא אוגדה 162, כפי שנקראה במלחמת יוה"כ ועד היום למעשה. שינוי המספר היה חלק מהשינוי מאוגדה משימתית לאוגדת קבע, שארע בתחילת 1971 אם זכרוני אינו מטעה אותי.


>>וכל זהללא קשר להיותו שלגד' 75 "גדוד סורי"ולזה שיש לו מג"ד טוב שמצעיד אותוקדימה ולזה שהגדוד עושה היום פעילות מוצלחת ומוערכת באיו"ש (כמו שיוסיפון מכיר, כיהוא היה הסמ"פ שלו בפלוגה ו'/77. עוד דבר יוסיפון - גם את המחליף שלו אתה מכיר - זהאותו י' המפורסם "יורק הטבק"). הבעיה עם הגדוד, שזה מקרה די יחודי שלמרות שהיו לושורה של מג"ד מאוד מוצלחים ומרשימים - הגדוד נשאר באמת "גדוד סורי" (האלוף חקי הראלרא"ש אג"ת, תא"ל גרשון מפקד עוצבת "געש", אל"מ ת' מח"ט חטמ"ר אפרים, אל"מ א' מח"ט 7ועוד). אין לי הסבר זה.<<

לא ברור לי מדוע להשתמש בקיצורים עבור מפקדים בכירים יחסית ששמותיהם פורסמו ברבים
למשל מח"ט אפרים אותו אתה מכנה אל"מ ת' הוא כמובן תמיר היימן השאקל שפיץ J

תגיד רייטר לא היה אמור להחליף כבר את גרשון הכהן?

על קרבות היהודים יש הרבה מיתוסים סביב טונות של אגו.
כמו הבזיון של איציק מרדכי בחווה הסינית ב-73', שמוצג כ"קרב גבורה הירואי", עלק. כבר אז היה צריך לבדוק לו בציציות.
או הצלתו של רפול מהתבזות וקריסה ע"י חטיבה 7 בביר לחפן ב-67'.
כך גם ניהול הקרב של יאנוש. מאוד בעייתי. קראת את המחקר של קמ"ן 7 דאז, סער, על הקרב?
שווה קריאה.
כך גם המחקרים האחרונים על קרבות הג'וחדר ו-109-ננס מדרום לקונטרה.

גדוד 75 היה במקור גדוד סיור/ממוכן של החטיבה ובו שתי פלוגות, פלוגת הסיור של החטיבה ופלוגת מסלול חרמ"ש. מקום הגדוד בשנות השבעים עד למלחמת יום הכיפורים מחנה נתן ליד באר שבע

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

"במקום שבו יעצרו הזחלים שם יקבע הגבול"!!!!!!!!!
"השריון עשה הסטוריה "!!!!!!!!!!!1

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

זה לא הרבה דברים טובים

סך הכל גדוד טוב , טיפה יותר ממושמע ונוקשה משאר הגדודים (זה נוגע הכל תחום ממשמעת ועד למקצועיות) . הוקם ע"י סגל קק"ש , עם אני לא טועה , ומכאן המסורת המרובעת ( זהו הגדוד הכי צעיר בחטיבה , והוקם לדעתי כחלק מהשחזור של החטיבה בזמן מלחמת יום הכיפור ) .

פלוגת "להב" בגדוד נחשבה זמן די ארוך כפלוגה הכי מבצעית בחטיבה , והססמא שלהם זה "אש בתותחים" . פלוגת "מחץ" שהססמא שלהם היא "אגרוף הפלדה" נחשבת לפלוגה די בינונית בחטיבה , אך יותר מדוגמת . תקופה מסויימת שירתו בגדוד שני אחים תאומים , אחד בתור מג"ד והשני בתור סמג"ד . המג"ד האחרון של הגדוד עף לאחר תרגיל ברמה"ג שבו נגמ"ש הנדסה דרס שני חיילים שנתקעו בבוץ .


הוספה :
צמ"פ - פעם עשו צמ"פ בבסיס נפרד "סינדיאנה" שהייתה חוויה בפני עצמה , אך פירקו אותו (יש תמונות יפות של פירוקו בשלג) , והעבירו את הצמ"פ לתוך הגדוד עצמו בצומת רוויה . האוכל - הכי גרוע בין הגדודים , במיוחד ביום ראשון (לצערי גם סגל מטבח לא היה משהו , מקווה שזה השתנה) . תורנויות - כמו בכל בסיס , יש תורנות מטבח , תורנות בסיסית (אני חושב שהצמ"פ תופס 2 עמדות שמירה , אך אני לא בטוח) . בסך הכל מה שאני אומר זה לא הכי מדויק , אלא מידע לפני יותר שנה וחצי . הנגדים הם אחלה חברה , במיוחד מרזוק (למרות שחלק מהם אוכלי חינם) .
כמו שאמרתי - הגדוד הוא יותר נוקשה , וזה בא לביטוי בכל דבר . בטפ"שים תורידו את כל הפלטות כשבשאר הגדודים מורידים אחת ואחת משאירים . תעשו בדיקות שאף אחד בשאר הגדודים כבר לא זוכר איך לעשות אותם , כמו על-לחץ , בדיקות מרסנים וכדומה . כל תל"ת וכל בדיקה , כל פעולה תעשה "לפי בד"ח" (יענו לפי הספר ) , עד הפסיק האחרון , והמצב לא משתנה הרבה בפלוגות מבצעיות . כנ"ל לגבי לבוש , שהנושא יותר נוקשה משאר הגדודים - לא תוכל ללבוש פליז בגדוד , או מעיל אמריקאי , או חולצה שחורה מתחת למדים , או חגורת סקוץ' בזמן אימון . גילוח וציחצוח מוקפד הרבה יותר , וכו וכו וכו .

בסך הכל , בשביל מידע יותר מפורט , בוריס יכול לספר מחוויות של האח שלו , וזה יהיה הרבה יותר מעודכן ממה שאני אומר . בכך הכל , רק התחלת את מסלול הטירונות והדבר הוא ממש לא משנה בשלבים האלו , לפחות עד שתגמור את המקצועות .

אני יודע ... נראה לי אין משהו מעניין מעבר לזה .

איך האוכל?
כמה עמדות בבסיסית?
וכו'

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

גדוד 71 היה גדוד המקצועות של בית הספר לשריון (שהיה עוד בג'וליס / ניצנים) ונשלח לרמה"ג כשבוע לפני פרוץ מלחמת יוה"כ כדי לתגבר את חטיבה 188, בניגוד לשני הגדודים האחרים (קמ"ט וקק"ש - 198 ו 196 בהתאמה) שנשלחו לסיני ממש לפני פרוץ המלחמה במסגרת חטיבת שריון מאולתרת 460.

גדוד 75 היה לעומת זאת גדוד החרמ"ש האורגני של חטיבה 7, שישבה בזמנו בנגב ובסיני והייתה בנויה בתצורה ייחודית של גדוד סדיר (77), גדוד הכשרות / הסבות / צמ"פ (82) וגדוד חרמ"ש (75) + הפלס"ר. הגדוד, בפיקודו של סא"ל יוסף אלדר, לחם בגבורה ברמה"ג במלחמת יוה"כ ולאחריה הוסב לגדוד שריון מן המניין, במקביל להחלטה להותיר את החטיבה כולה בצפון ולא להחזירה לסיני.

התופעה של גדודי ו/או פלוגות חרמ"ש אורגניות בחטיבות השריון הופיעה ונעלמה מספר פעמים במהלך ההיסטוריה של חש"ן, בעיקר כתוצאה משת"פ גרוע עם חטיבות החי"ר הייעודיות של צה"ל (גולני וכו') והרצון של החיל לקיים לעצמו יכולת חי"ר עצמאית.

יוסף אלדר, או כפי שנקרא אז יוס אלדר היה המגד (בעל כושר גופני אישי מעולה). שם משפחתו אז אנגלנדר ולימים היה קצין חינוך ראשי.

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

בהסתכלות לאחור זה נראה די משעשע (ממש לא כי זה כרוך בחיי אדם) אבל הנסיונות החוזרים ונשנים לחבר שריון וחיר , הביטול, החזרה, הביטול וחוזר חלילה, ממש מחייבים מאמר מסודר אבל בקצרה:
1. פלוגות חרמש אורגנית בגדודי טנקים - תקן שקויים שנים רבות. הסתיים בשנות השבעים כנראה בין היתר בגלל הקושי לאמן ולהחזיק כוח חיר שהדרג הבכיר ביותר שלו הוא מפ ללא חניכה מקצועית ברמת מג"ד.
2. פלוגות החרמש בסדיר פורקו וגדודי הטנקים נשארו עם פלוגות חרמש במילואים בלבד.
3. לקח יום כיפור חייב כוחות חיר צמודים לטנקים. זכורים מקרים לא מעטים בהם טנקים לא הסכימו לנוע קדימה ללא חיר צמוד (היה אשכול בנושא שהזכיר את הפלוגה של ריינר מחטיבה 217 אם אינני טועה)
ובכל זאת... ההחלטה לאחר המלחמה (3-4 שנים) להוציא את החרמש מגדודי הטנקים.
4. פירוק הסיירות הפיקודיות בסוף שנות השבעים והקמת גדודי חיר במקומם (בחזית סיני, פירוק שקד ב-1978 והקמת גדוד חיר פיקודי 519 במקומו)
5. הקמת פלוגות החרמש מחדש בשנות התשעים בשטחים - כל קשר בין ייעוד הפלוגות האלו ומסלול ההכשרה לבין פלוגות החרמש של שנות שהבעים מקרי בלבד אף שקיבלו את אותו השם.

ברקע דיבורים גבוהים על הצורך "בקרב משולב" חיבור בין חיר לשריון אבל בפועל להוציא תרגילים חיבור כזה לא מתקיים בפועל.
לדעתי העדר חיים משותפים לא מאפשר המראה אמיתית של שיתוף בין זרועי כזה. אולי התוכנית החדשה (ישנה) בבניית חטיבה משולבת של חיר וטנקים תקדם את הנושא (גם על זה היה אשכול נפרד המתאר את חיבור חטיבת גולני וגדוד טנקים מחטיבה 7).

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

זהו תקן החירום לביה"ס לשריון (עוצבת "בני אור"), מפקד הביה"ס הוא המח"ט.

נכון בתקופת יוה"כ ,של"ג, ונכון גם היום .

[QUOTE=JAVEHN]זה לא הרבה דברים טובים

סך הכל גדוד טוב , טיפה יותר ממושמע ונוקשה משאר הגדודים (זה נוגע הכל תחום ממשמעת ועד למקצועיות) . הוקם ע"י סגל קק"ש , עם אני לא טועה , ומכאן המסורת המרובעת ( זהו הגדוד הכי צעיר בחטיבה , והוקם לדעתי כחלק מהשחזור של החטיבה בזמן מלחמת יום הכיפור ) .

פלוגת "להב" בגדוד נחשבה זמן די ארוך כפלוגה הכי מבצעית בחטיבה , והססמא שלהם זה "אש בתותחים" . פלוגת "מחץ" שהססמא שלהם היא "אגרוף הפלדה" נחשבת לפלוגה די בינונית בחטיבה , אך יותר מדוגמת ...."

אני חייב להגיד כמישהו שעסק בפעילות מבצעית בשיתוף אם 'אגרוף הפלדה' יש לי רק דברים טובים ושבחים למפקדיה וחייליה.

לגבי המשמעת - באמת שמתי לב שיחסית לשאר הגדודים והחטיבות האחרות יש אצלנו משמעת חזקה (נו טוב, זה שיריון, אבל אצלנו זה יותר חזק) לטוב ולרע. הסגל די טוב, אבל מה שמפריע שאין כל כך מורל ומוטיבציה, וחבל שלא מטפלים בזה יותר..

לגבי הגדוד הוותיק - זה נשמע משהוא כמו "שקד" גבעתי או "בזלת" בנח"ל לפי מה שכתבתם, שזה דבר די טוב. אגב, רציתי לברר עוד כמה נקודות:

1. המ"מ שלי אמר שזה הגדוד שרואה הכי הרבה קווי שיריון בחטיבת 188, האם זה נכון (סה"כ עברתי לשיריון כדי להיות שריונר, ואם הייתי רוצה הרבה קווי חי"ר הייתי הולך כבר לחי"ר)?

2. האם יש שם שטויות של צעירים-ותיקים או שזה יותר בטוב טעם?

3. האם בצמ"פ יש דיסטנס?

4. איך היציאות בגדוד (שאלה די פעורה, אבל בכל זאת)?

1. לא ממש נכון, אבל כרגע כל גדודי החטיבה מבצעים פעילות על טנקים.
2. כן, כמו בכל מקום אחר.
3. כן, קצת פחות מביסל"ש וקצת פחות עם המפקד האישי שלך, אבל עדין דיסטאנס.
4. לא כל-כך טובות ... בצמ"פ בערך שבת-כן-שבת-לא ועוד כמה עשרים-ואחדים. ובמבצעית
זה תלוי בקו (זה נע בין 18 - 3 ל 14 - 7 שזה די נדיר)

אני עשיתי צמ"פ בסינדיאנה.
יש למישהו מושג איך להגיע לשם?

שמת לב שהגבת על פוסט מ2004?

And you've been so busy lately That you haven't found the time, to open up your mind, and watch the world spinning gently out of time

אשמח מאוד אם מישהו יעלה את סמל הגדוד... חיפשתי באינטרנט ולא כ"כ מצאתי...
מלבד זאת-אשמח אם יעלו את סמל פלוגת "ציפורי הטרף".
תודה מראש!

http://my.ynet.co.il/pic/news/30102005/index.htm

ואגב, במקור מתוך הספרה 5 יצא נגמ"ש ורק לאחר שהגדוד הפך לגדוד טנקים אחרי יום כיפור הוחלף הנגמש בטנק.

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

אני צריך תמונה של גדוד רשף,71... אשמח אם מישהו יעלה את זה לפה...

שנה עברה מאז....,שהייתי עוד מורעל ובפלוגה ב' ("ציפורי הטרף" - אני כבר המצאתי להם שם אחר, לא משנה). אבל איפה אני ואיפה שריון.....