רופאים ללא גבולות: מה מוכנים רופאים לעשות כדי לנפח את משכורתם?

15:55 | 22.9.2005 רן רזניק


האיש עם הסלים הוא ד"ר משה מלול, והוא ממהר. זה אמצע יום העבודה שלו, ויכול להיות שבזה הרגע מחכים לו חולים לבדיקה דחופה, אבל לא בגלל זה הוא ממהר לסיים את הקניות. הוא ממהר, כי בשתיים בצהריים הוא מתחיל את העבודה השנייה שלו במכון הפרטי לאיזוטופים בקניון רמת אביב. זמן זה כסף, יודע היטב ד"ר מלול.

יום רביעי, 19 בינואר, היה יום רגיל בחייו של ד"ר מלול. ב-8 בבוקר הוא הגיע לעבודתו בבית החולים השרון במרכז הרפואי רבין בפתח תקוה. הד"ר מלול ניהל אז את מכון האיזוטופים, שבו נערכות בדיקות לסוגים שונים של מחלות כמו מחלות לב, ריאות וסרטן העצמות. לעתים הבדיקות הן דחופות, כמו במקרה של חשד לתסחיף דם.

על פי דו"ח החקירה שניהלה נגדו קופת החולים הכללית, שלוש שעות לאחר שהגיע לעבודה, בסביבות 11 בבוקר, יצא מלול לביתו ברחוב ארלוזורוב בפתח תקוה. משם נסע לקניות באופיס דיפו. בסביבות 12 חזר לעבודה בבית החולים, אבל כעבור שעה וחצי שוב יצא. ב-14:00 כבר התייצב בעבודתו

במכון פרטי לאיזוטופים בקניון רמת אביב. על פי דו"ח החקירה הסמויה שערכה הקופה, בסך הכל היה ד"ר מלול בעבודתו בבית החולים באותו יום כארבע שעות. בסוף החודש דיווח כאילו עבד באותו יום שמונה שעות מלאות.

---------------
מאבקו של משרד האוצר לחייב את הרופאים להחתים כרטיס נחל עד עתה כישלון בגלל התנגדות עזה של ועדי הרופאים
----------------

התרגיל הזה, העלתה החקירה, חזר במשך רוב ימות החודש. ד"ר מלול עבד בממוצע כארבע שעות אבל דיווח על שמונה. כך היה גם בפברואר. בחלק מהימים נדרש המכון בניהולו לבצע בדיקות דחופות בחולים, אבל בגלל העדרותו הבדיקות התעכבו מאוד, או שהתשובות הראשוניות ניתנו רק על ידי רופאה שאינה מומחית בתחום זה ואינה מוסמכת כלל לתת אותן.

כל הרופאים בישראל אינם חותמים על כרטיס נוכחות בעבודתם בבתי החולים הציבוריים, אלא מדווחים בחתימתם בסוף כל חודש על נוכחותם בכל אחד מהימים. מאבקו של משרד האוצר לחייב את הרופאים להחתים כרטיס נחל עד עתה כישלון בגלל התנגדות עזה של ועדי הרופאים. שאלה של אמון.

ד"ר מלול, על פי ממצאי החקירה, ניצל לרעה את האמון הזה. כשהתגלו מעשיו נהגה בו הקופה בסלחנות מופלגת, וסגרה את תיק החקירה אחרי שהוא הסכים להתפטר מתפקידו כמנהל המכון ולרדת לחצי משרה, מבלי להודות בדבר מהמיוחס לו. בשנים האחרונות הולכת ומתארכת רשימת הרופאים דוגמת ד"ר מלול, ורובם המכריע נהנים מאותה סלחנות. פסיכיאטרים דיווחו על טיפול בחולים שמתו לפני שנים, רופא קיבל תשלום על בדיקות פיקטיוויות שביצע כביכול בעצמו ובאנשי צוותו, גינקולוגים בכירים ניפחו בעשרות את מספר הנבדקות החודשי שלהם וגרפו לכיסם מאות אלפי שקלים, אחרים קיבלו תשלום על אותה עבודה משני מקומות שונים. אין גבול ליצירתיות.

בכירים במערכת הבריאות אומרים כי מדובר בתופעה המונית הגובלת בחלק מהמקרים בשיטה קבועה, ואשר שותפים לה מאות או אפילו אלפי רופאים. קופת החולים הכללית היא מעסיק הרופאים הגדול בארץ (1,200 מרפאות, 14 בתי חולים, כ-9,000 רופאים). מממצאי חקירה של מבקר הקופה עדי שביט ושל קצין הביטחון של הקופה מזרחי עולה כי לקופה נגרמים בדרך זו הפסדים כספיים מצטברים המוערכים במיליוני שקלים.

אותם בכירים מציינים להגנתה של קופת חולים כללית כי הקופה דווקא מקפידה לערוך חקירות יסודיות בתחום טוהר המידות. לדבריהם, הממצאים הרבים רק מעידים על יסודיות החקירות בקופה, ולאו דווקא על כך שהתופעה שכיחה שם יותר. לשיטתם, "אשמתה" העיקרית של קופת החולים הכללית היא ברצינות שבו היא בודקת את עצמה, בעוד שבמשרד הבריאות עצמו ובקופות חולים אחרות אין מערכת לחקירה שיטתית של התופעה.

אבל עם כל ההערכה לבדק הבית בקופת החולים הכללית, עולה החשש שלא פעם הניקיון נגמר מתחת לשטיח. למרות שלדברי בכירים בקופה עצמה הניבו חלק מהחקירות חשדות לפלילים - בין שמדובר בהשגת מאות אלפי שקלים באמצעות דיווחים פיקטיביים ובין שמדובר בחשש להפקרת חולים - מנהלי הקופה לא פנו למשטרה, אלא הסתפקו בעונשים קלים במסגרת הליכי משמעת פנימיים של הקופה. ברוב המקרים הרופאים נשארו לעבוד בקופת החולים. הקופה אפילו לא דיווחה על מרבית המקרים למשרד הבריאות, שבסמכותו להפעיל הליכי משמעת על פי פקודת הרופאים.

הדבר המטריד, לדברי בכירים במשרד הבריאות, הוא לאו דווקא ריבוי המקרים, אלא היד הרכה. המסר שעלול לעבור לרופאים הוא: אם תרמו, נתפוס אתכם וניכנס בכם - לכאורה. כמעט כל הרופאים שרואיינו בכתבה זו - אחרי שקלונם נחשף ואחרי שהסכימו רובם לצעדי הענישה הרחומים של הקופה בתמורה להשתקת המקרה - יצאו מהסיפור בתחושת ניצחון דומה לזו של ד"ר מלול: "כל הנושא הזה נבדק על ידי קופת חולים, הם הבינו שהייתי בסדר ואני לא מבין מה פתאום זה עולה. כל העניין סגור והם הגיעו למסקנה שזה תקין. אנחנו הגענו לעמק השווה והם הבינו שהם לא היו בסדר ב-98 אחוז מהמקרים".

הדוקטור יצא, אפשר לעזור?

ד"ר מלול, בן 58, הוא מומחה בכירורגיה אורולוגית וברפואה גרעינית ועובד בקופת החולים הכללית 35 שנה. בפברואר 2000 מינה אותו שר הבריאות שלמה בניזרי לנשיא מגן דוד אדום, תפקיד שמילא שלוש שנים. מלול גם חבר במועצה הלאומית להדמיה של משרד הבריאות. רופא מכובד לכל הדעות.


------------
את הפענוח הזמני של הבדיקה ערכה רופאה שלא מוסמכת לעשות זאת. זו היתה רופאה כללית, שהועסקה במכון רק לצורך הזרקת חומרי ניגוד בבדיקות
-----------------

בפברואר השנה דיווח אלברט דנא, סגן הקב"ט הארצי לחקירות וטוהר מידות בכללית, לשמואל מזרחי, קצין הביטחון הארצי הראשי של הקופה, כי מבדיקות מעקב אחר נוכחותו של מלול בינואר עולה כי הוא מחסיר כמחצית משעות העבודה. חקירה נוספת חיזקה את החשדות. על פי הממצאים, בשעות שעליהן דיווח כאילו עבד בבית החולים, ד"ר מלול ערך בין היתר קניות פירות וירקות לביתו, ערך קניות בחנות אופיס דיפו, או הגיע למכון איזוטופים פרטי בקניון רמת אביב.

היו מקרים שבאותן שעות נדרשו פענוחים דחופים לחולים. בהעדרו של מלול, נעשו הפענוחים על ידי רופאים אחרים. כך, למשל, על פי דו"ח החקירה ביום חמישי, 17 בפברואר, ב-11 בבוקר, היה צריך לבצע מיפוי ריאות דחוף לחולה כדי לבדוק אם היא סובלת מתסחיף דם בריאה. ד"ר מלול הבטיח לעשות את הבדיקה ולחזור עם תשובה, אבל עזב את המחלקה כעבור שעה. הבדיקה נערכה בשעה 14:00. את הפענוח הזמני של הבדיקה ערכה רופאה שלא מוסמכת לעשות זאת. זו היתה רופאה כללית, שהועסקה במכון רק לצורך הזרקת חומרי ניגוד בבדיקות. חמישה ימים קודם לכן היתה זו אותה רופאה שנדרשה לפענח מיפוי ריאות דחוף של חולה בחדר המיון. ד"ר מלול פשוט לא היה בעבודה.

תחילת החקירה הגלויה לא בישרה טובות לד"ר מלול. הקב"ט הראשי מזרחי וסגנו דנא זימנו אותו במאי לפגישה ועימתו אותו עם הממצאים על העדרויותיו. מזרחי דיווח למנהל בית החולים השרון, ד"ר איתן וירטהיים, כי תגובתו הראשונית "והשקרית" של ד"ר מלול היתה "שלילת אפשרות זו באופן מוחלט", אבל לאחר שהבין כי בידי קצין הביטחון "פרטים מדויקים שינה גישתו והודה שאכן נעדר לעתים וכי דיווחיו היו לוקים, ותירץ זאת בכך שבחודשים האחרונים חש ברע".

--------------
הקב"ט עידכן את מנהל בית החולים כי בפגישה עמו הודה ד"ר מלול "כי נהג לא נכון, והביע נכונות להחזיר לקופה כספים וימי חופשה שיחויב בהם על פי ממצאי הבדיקה"
-----------------

מזרחי ציין כי "אינו יכול לקבל טענות אלו כיוון שהדיווח בכל מקרה אמור להיות כן ואמיתי, וכן בשל העובדה שהעדרותו ברוב המקרים הייתה לצורך סידורים פרטיים, וכן לעבודה פרטית, דבר שהביא להכנסה כפולה על חלק משעות עבודתו בבית החולים". הקב"ט גם הדגיש בפני מנהל בית החולים את המקרים שבהם נעדר מלול בשעה ש"היה צורך בהתערבותו האישית לבדיקת מיפויי ריאות... בהתנהגותו זו קיים חשד להפקרת חולים".

הקב"ט הראשי הוביל קו תקיף מאוד. בסיכום מכתבו למנהל בית החולים קבע כי מעשיו של הרופא "מהווים הוכחה לכאורה כי ביצע עבירות פליליות", והמליץ להסיק נגדו "מסקנות המתחייבות מחומרת מעשיו". לכל הפחות, כתב, "מלול אינו ראוי לשמש כמנהל מחלקה". הקב"ט גם עידכן את מנהל בית החולים כי בפגישה עמו הודה ד"ר מלול "בעובדות ובממצאים וכי נהג לא נכון, והביע נכונות להחזיר לקופה כספים וימי חופשה שיחויב בהם על פי ממצאי הבדיקה".

במקום להתלונן במשטרה בחר ד"ר וירטהיים להסתפק בהגשת קובלנה משמעתית לעו"ד יצחק לוי, היועץ המשפטי של הקופה. בקובלנה דרש לפטר את ד"ר מלול מהקופה. הוא ציין כי התנהגותו של מלול "מהווה עבירת משמעת חמורה ביותר, בכל אחד מן ההיבטים ובוודאי בגין הצטברותם". אחד לאחד מנה את חטאיו: "דיווח כוזב של שעות עבודה, וכתוצאה קבלת כספים שלא כדין, עזיבת מקום העבודה ללא אישור וללא הצדקה במהלך יום העבודה, תוך פגיעה במהלך העבודה התקין וביצוע עבודה פרטית ללא אישור במהלך יום העבודה". כמו הקב"ט גם הוא ציין כי מממצאי החקירה עולה גם "פגיעה בטיפול הרפואי הניתן למטופלים".

אבל העובדות המלאות בפרשה זו לא התבררו מעולם. בעקבות הגשת הקובלנה נחתם באוגוסט הסכם בין הרופא לקופה. לפי ההסכם, "מבלי להודות בכל טענה" ויתר ד"ר מלול החל מ-1 בספטמבר על תפקידו כמנהל המכון ועבר לעבוד בחצי משרה בלבד. בשיחה שקיים השבוע עם "הארץ" הכחיש ד"ר מלול בתוקף את כל הטענות נגדו ואף התכחש להסכם שחתם עליו. הוא טען שהוא ממשיך לעבוד במשרה מלאה בבית החולים, אף שבכירים בכללית חזרו ואישרו ל"הארץ" כי נאלץ לרדת לחצי משרה בלבד. לדברי מלול, הוא עובד במשרה מלאה ו"כנראה אעבור למכון פרטי... ואני לא יודע אם אתפטר". בנוגע לממצאים שנמצאו בחקירות הקופה בעקבות המעקבים אחריו אמר מלול כי אלה "שטויות במיץ עגבניות. לא היה ולא נברא. זה לא נכון. זו היתה פעילות במסגרת העבודה".

גם קניות באופיס דיפו הן פעילות במסגרת העבודה?

"זה היה ציוד שקניתי למכשיר במחלקה".

וקניית ירקות ופירות לביתך גם זה עבור המחלקה?

"לא, זה היה מחוץ לשעות העבודה".

והנסיעות לעבודה במכון הפרטי בקניון רמת אביב?

"הכל היה לאחר שעות העבודה וחלק מהפעולות היו קשורות לוועדות של משרד הבריאות והמועצה הלאומית להדמיה במשרד הבריאות".

ומה עם הרופאה, שחיפתה למעשה על העדרויותיו של ד"ר מלול ופיענחה את הבדיקות הדחופות במקומו? היא דווקא לא זכתה ליהנות מהיחס הסלחני שקיבל מנהל המכון. היא, בניגוד אליו, פוטרה מתפקידה בעקבות החקירה.

הרופא שבדק את עצמו

ד"ר מורטון סילס, מומחה לריאות, עובד במקביל בכמה ממוסדות קופת חולים כללית: במכון הריאות של בית החולים השרון הוא עובד בחצי משרה, במרפאת רוטשילד של הקופה בפתח תקוה, הוא מקבל חולים לצורך בדיקת ריאות ובנוסף הוא משמש כרופא משפחה במרפאה בכפר סבא.

בדצמבר 2004 ביקש מאיר און, מנהל מחוז דן-פתח תקוה בקופה, מעו"ד יצחק לוי, היועץ המשפטי של כללית, לנקוט הליכי משמעת נגד ד"ר סילס בעקבות "ממצאים המעוררים חשד כי ד"ר סילס ביצע במסגרת עבודתו במרפאת רוטשילד פעולות פסולות ועבירות משמעת חמורות המהוות מעילה באמון ובתפקיד... מן הממצאים עולה כי ככל הנראה מדובר בתופעה רחבת היקף ושיטתית ולא בכשל מקרי".

על פי ממצאי החקירה, ד"ר סילס דיווח לקופה על עשרות בדיקות רפואיות שעשה לחולים כרופא ריאות במרפאת רוטשילד, בשעה שהבדיקות האלה נערכו על ידו במסגרת תפקידו כרופא משפחה בכפר סבא. "דפוס פעולה זה מביא לכפל תשלום שלא כדין לד"ר סילס".

----------------------
חלק מהמטופלים שד"ר סילס רשם כאילו נבדקו על ידו לא זומנו כלל במועד שהוא דיווח. היו אף כאלה שמעולם לא ביקרו אצלו במרפאה
---------------------


בחקירת המחוז נמצא גם כי סילס נהג לדווח על עשרות מקרים שבהם טיפל בחולים בסיום משמרת העבודה דווקא. הסכמי השכר בקופת החולים הכללית מבטיחים לרופאים המקצועיים תוספת שכר מיוחדת על חולים המוזמנים מראש לשעת העבודה האחרונה של הרופא, וזאת במטרה לעודד אותם להישאר עד תום משמרת העבודה גם בימים שבהם רשימת המטופלים המתוכננת קצרה.

הממצא הזה עורר את חשדם של החוקרים. בבדיקה מדגמית התברר כי רבים מהמטופלים שהוזמנו, כביכול, לבדיקת בסיום משמרת העבודה של ד"ר סילס הם בכלל עובדי הקופה עצמה, חלקם עובדי מרפאת רוטשילד. בשלושה מקרים הגדיל סילס לעשות "ורשם את עצמו כמטופל שהוזמן אליו לכאורה לטיפול, והדברים מדברים בעד עצמם". חלק מהמטופלים שד"ר סילס רשם כאילו נבדקו על ידו לא זומנו כלל במועד שהוא דיווח. היו אף כאלה שמעולם לא ביקרו אצלו במרפאה. ב-126 מקרים הוא דיווח על בדיקות ריאות לחולים בעוד שבתיקם הרפואי של אותם חולים לא נמצא כל תיעוד לביקורים ולבדיקות שערך להם לכאורה.

בתלונתו ציין מנהל המחוז כי אין זו הפעם הראשונה שעולות תלונות כאלה נגד ד"ר סילס. כבר בנובמבר 2003 הוא ננזף על דיווח על פעולות רפואיות שלא ביצע לצורך קבלת שכר. און דרש לכנס את ועדת המשמעת הארצית כדי להרחיק את ד"ר סילס מהקופה. בפברואר אמנם הרשיעה ועדת המשמעת של הקופה את ד"ר סילס בכל האישומים נגדו, ובכלל זה בדיווח הפיקטיווי על חולים שבדק, אבל הטילה עליו עונש קל מאוד: הוא הושעה לחמישה חודשים בלבד - רק מעבודתו במרפאת רוטשילד. הותר לו להמשיך לעבוד באותה עת בבית החולים השרון וכרופא משפחה בכפר סבא. הוועדה התריעה בפניו כי אם יעבור עבירה דומה, יפוטר. בוועדה כיהנו עו"ד לוי, היועץ המשפטי של הקופה (יו"ר הוועדה), ד"ר גיורא ורבר מהנהלת הקופה, וד"ר שלמה בירקנפלד, יו"ר ארגון רופאי מרפאות הקופה.

ד"ר סילס סירב להגיב לכתבה.

נס ברחוב סטורמה באשדוד

במרפאה הפסיכיאטרית של קופת החולים הכללית ברחוב סטורמה באשדוד קורים נסים. במשך שנים הגיעו לשם לטיפול חולים שעזבו את העיר לפני עשור. חלקם לא עזבו רק את העיר, אלא גם את העולם. כך, לפחות, דיווחו שלושת הפסיכיאטרים שעבדו שם בין השנים 2003-1999. השלושה, בראשותו של מנהל המרפאה אז, ד"ר מנחם אופיר, נהגו דרך קבע להעביר דיווחים פיקטיוויים לצורך חישוב שכרם. שלושתם טוענים שאת הקונץ הזה הנחו אותם לעשות הממונים עליהם עוד בשנות ה-90.

מחקירה שנערכה במחוז המרכז ובהנהלת הקופה, עולה כי שלושת הרופאים דיווחו באורח קבע כאילו טיפלו בשורה קבועה של מטופלים, שעברו אמנם בשלב כלשהו במרפאה, אבל חלקם הגדול לא טופלו באשדוד זה שנים, חלקם היו מאושפזים באותה עת בבתי חולים פסיכיאטריים, וחלקם פשוט מתו בינתיים. למעשה, רק אצל מיעוט קטן (26-7 אחוזים) מהמטופלים שהרופאים דיווחו עליהם לצורך קבלת השכר, תועד הטיפול גם בתיקם הרפואי. בדרך זאת קיבלו הפסיכיאטרים תוספות שכר מצטברות של מאות אלפי שקלים תמורת טיפולים ושיחות שלא עשו בפועל.


--------------------------
"בשיחה שהתקיימה בנושא זה עוד ב-1991 הוסבר לי שאיש לא דורש הסברים או בודק (את הרשימות האלה)... קיבלתי רושם שהרישומים לא בדיוק חשובים... וזה מה שצריך לעשות"
-------------------------


על פי דו"חות החקירה, בכיר הרופאים היה הפסיכיאטר ד"ר מנחם אופיר, שניהל את המרפאה עד לחשיפת הפרשה. תחתיו עבדו גם ד"ר פאבל מנוחין וד"ר דוד צ'כמייסטר. בתצהיר שכתב יחיאל נרקיס, מנהל משאבי אנוש של מחוז מרכז בקופה, הוא סיפר כי בין השנים 1996 ל-2002 שולמו לד"ר אופיר, דרך משכורתו, 196 אלף שקל בעבור בדיקת חולים חדשים מעל לנורמת העבודה המוסכמת בקופה. אבל נמצא כי רק שבעה אחוזים מדיווחים אלה היו "דיווחי אמת". בנוסף קיבל ד"ר אופיר באותן שנים תוספות של 225 אלף שקל בעבור חולים שראה בשעת המשמרת האחרונה ו"אין מנוס מן המסקנה כי התמורה שולמה לו שלא כדין". בסך הכל הצהיר נרקיס קיבל ד"ר אופיר כ-420 אלף שקלים שלא כדין בשנים אלה.

בדצמבר 2002 פנה ד"ר אשר אלחיאני, מנהל מחוז מרכז בכללית, להנהלת הקופה ודרש לפתוח בהליכים משמעתיים נגד ד"ר צ'כמייסטר וד"ר מנוחין במטרה לפטרם. במסגרת ההליכים המשמעתיים העיד ד"ר מנוחין במארס 2003 בפני ועדת המשמעת בראשותו של עו"ד לוי: "בשיחה שהתקיימה בנושא זה עוד ב-1991 הוסבר לי שאיש לא דורש הסברים או בודק (את הרשימות האלה)... קיבלתי רושם שהרישומים לא בדיוק חשובים... וזה מה שצריך לעשות". ד"ר צ'כמייסטר הגדיר זאת כ"שיטת ישראבלוף".

באפריל 2003 החליטה הנהלת הקופה לסגור את התיק המשמעתי נגד שני הרופאים ונקבע כי הם יישארו בעבודתם במרפאה באשדוד. כמו כן הוסכם כי הם יחזירו לקופה דרך משכורתם במשך שלוש שנים חלק מהכסף שקיבלו שלא כדין: ד"ר צ'כמייסטר התחייב להחזיר 140 אלף שקלים ואילו ד"ר מנוחין התחייב להחזיר 133 אלף שקלים. עוד נקבע כי "הסיכום הינו לפנים משורת הדין, בהתחשב שמנהל המרפאה באשדוד ד"ר אופיר שהיה ממונה עליהם הוא שהנחה אותם לדבריהם לפעול באופן שבו פעלו בנושא הרישום". שני הרופאים הוזהרו כי "היה ויישנה מקרה נוסף של הפרת משמעת חמורה בעבודה הם יפוטרו".

עו"ד ערן קייזמן, שייצג את שני הרופאים ד"ר מנוחין וד"ר צ'כמייסטר וכן רופאים נוספים שהתגלה כי העבירו דיווחים פיקטיוויים, אומר שאכן מדובר בשיטה. "בהסכמי השכר נוצרים לעתים קרובות תוספות המושלמות בגין שכר שהוא פיקטיווי למעשה. שיטת תגמול מעוותת זו אופיינית לא רק לרופאי כללית אלא גם לשאר הקופות ולרופאי בתי החולים הממשלתיים. הנהלת קופת החולים הכללית מודעת היטב לבעייתיות, וזו אחת הסיבות שהיא נמנעת לעתים מלפנות למשטרה. בחינת מעשיהם של הרופאים שהיו בטיפולי לאור שיטות תגמול זו מאירה באור שונה לחלוטין את מעשיהם. הראיה היא שכל המקרים שייצגתי הסתיימו בסופו של דבר בעונשים משמעתיים מינוריים בלבד. ההחזרים הכספיים היו החזרים על כספים ששולמו ביתר, ובשום אופן לא קנסות שהוטלו על הרופאים".

ד"ר אופיר פרש לגמלאות מעבודתו כמנהל הקופה באוקטובר 2002 עוד לפני שהספיקה הקופה להגיש גם נגדו הליכים משמעתיים. לאחר פרישתו כתב לו ד"ר אלחיאני, מנהל מחוז מרכז בקופה, כי לאור הממצאים נגדו החליטה הקופה לקזז לו מענק בהיקף של 97 אלף שקלים שהיה זכאי לו במסגרת פרישתו. בעקבות זאת הגיש ד"ר אופיר, באמצעות עו"ד חגית תירוש, תביעה המתבררת בימים אלה בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע.


--------------------
ד"ר אופיר סירב לקבל את ההצעה לסגור את הנושא סביב השולחן ואמר: "ידי נקיות ומצפוני נקי, ומי שירצה להוציא ממני גרוש יזיע הרבה יותר ממני. אגורה לא, פיטורים לא, התפטרות לא, כלום לא"
--------------------------

בתצהירו לבית המשפט העיד ד"ר אופיר כי בעת החקירה נגדו חזר ואמר ש"אין בסיס לטענות נגדו וכי הוא ניהל רישום לגבי כל חולה שביקר אצלו", וכי הוא "כופר בטענה כי בטופסי הדיווח הידניים שמולאו על ידי יש דיווח מטעה כלשהו". עוד ציין כי אף ש"במשך שנים דיווחתי באופן שבו אין בטופסי הדיווח כל ציון האם החולה המופיע ברשימת המוזמנים ביקר באותו יום או לא, איש לא פנה אלי במשך כל אותן שנים בדרישה כי אדווח באופן אחר". את הקופה מייצגים בתביעה זו עורכי הדין שי תקן ועודד ערמוני ממשרדה של עו"ד תמר גולן, שמתמחה בדיני עבודה ומייצגת את קופת החולים הכללית ברבים מתיקיה בתחום.

ד"ר אופיר טען עוד בתצהיר כי "הקופה היתה שבויה בהנחות שגויות שהיוו בסיס לבדיקה ולא היתה כלל מעונינת בבירור הוגן ואמיתי עמי... דו"חות הבדיקה ככל שקיימים לא הוצגו בפני מעולם... בהזדמנות הראשונה שבה הועלו על ידי הקופה הטענת נגדי דרשתי כי יקוים ברור משפטי הוגן. אני סירבתי להיכנע ל'סחיטה' ו'איומים' שלדעתי נקטה כלפי הקופה, באיצטלה של דאגה לשמי הטוב".

ד"ר אופיר צירף לתצהירו תמלילי שיחות שקייים עם בכירים בקופה, שמהם עולה כי הבכירים הכירו בכך כי הממצאים נגדו מעלים חשד לפלילים ולעבירות משמעת, ומחייבים לפנות למשטרה ולמשרד הבריאות, אבל למרות זאת הוצע לו לסגור זאת ללא פניה לערכאות. כך, למשל, על פי תמליל השיחה שצורף לבית הדין, ב-14 בינואר 2002 הציג הקב"ט הראשי מזרחי לד"ר אופיר את הממצאים נגדו ואמר לו כי "החשדות מכוונים לבצוע מעשים פליליים... יש פה הוצאת כספים שלא הגיעו לכם בפועל". מזרחי אמר באותה שיחה כי הוא מעדיף "מטעמי כבוד למקצוע שלו" שהקופה תפנה את ממצאי הבדיקה לרשויות החוק, אבל "יש גם אפשרות לנסות ולפתור את הבעיה בתוך הקופה כדי לנסות ולתקן את הנזק".

כחודשיים לאחר מכן, במארס 2002, נפגש ד"ר אופיר עם ד"ר ורבר, שהיה המנהל הרפואי של מחוז מרכז בקופה, ביחד עם ד"ר רנה ארז, יו"ר ועד רופאי המחוז. על פי תמליל השיחה, כפי שהוגש לבית הדין, הזהיר ד"ר ורבר את ד"ר אופיר כי "יש לנו כאן לכאורה עבירות פליליות חד משמעיות", אבל הוסיף שהוא לא "מתעסק בקטנות אם לקחת או לקחת - זו בעייתך עם המצפון... אני לא אעבור לסדר היום על זה שטיפלת בחולים ולא תיעדת אותם". ד"ר ורבר גם אמר כי "במידה ולא נגיע להסדר בינינו" יפנה ליועץ המשפטי לממשלה ולמנכ"ל משרד הבריאות וידרוש מהם "להתלות את רשיונך, בראש ובראשונה על מנת שלא תעסוק ברפואה - מכיוון שאתה לא יכול לעסוק ברפואה אם כך אתה נוהג".

אלא שלמרות הטון התקיף, בסוף אותה פגישה הוא דווקא הציע לאופיר אופציה חילופית שהוצעה ב"שיתוף פעולה ובהסכמת ועד הרופאים" על פיה "כל הנושא הזה ייסגר בחדר הזה סביב שולחן זה ולא יהיה פה אקט של פיטורין ולא יהיה רבב לא לשמך ולא לכלום". זאת בתנאי שהוא יסכים להפסיק לעבוד בכללית ויקבל את פיצויי הפיטורין בקיזוז כספי חלקי בלבד. ד"ר אופיר סירב לקבל את ההצעה ואמר: "ידי נקיות ומצפוני נקי, ומי שירצה להוציא ממני גרוש יזיע הרבה יותר ממני. אגורה לא, פיטורים לא, התפטרות לא, כלום לא".

חגיגה במרפאת קטוביץ

התחנה הבאה היא מרפאת הנשים ברחוב קטוביץ בצפון תל אביב, אחת המרפאות הגדולות מסוגן בארץ. תחילתו של הסיפור הזה בהאשמות כבדות ובפנייה ליועץ המשפטי לממשלה, וסופו בהתקפלות רבתי של הקופה ובנסיגה מהחמורות שבהאשמות נגד הרופאים. בחקירה שיזם מבקר הקופה במחוז תל אביב בשנת 2001, נבדקו הדיווחים של 141 גינקולוגים שעבדו שם ושל רופאים נוספים שעבדו במרפאת זמנהוף בעיר. בחקירה נמצא, לדוגמה, כי בין 1995 ל-2000 קיבל רופא אחד כ-2.5 מיליון שקלים ברוטו כתוספת שכר בעבור פעולות רפואיות שאת חלקן לא ביצע. רופאים אחרים הסתפקו ב-600 עד 900 אלף שקל.


--------------------------------
נמצא רופא במרפאת נוי שדיווח ב-1999 כי 30% מקרב כ-1,000 המטופלות אצלו עברו בשנה זו טיפול כירורגי-גינקולוגי; זאת בהשוואה ל-4% בממוצע אצל עמיתיו למרפאה
---------------------------------

החקירה שערך קצין הביטחון בקופת החולים כללה השוואה בין דיווחי הרופאים לקופה על פעולות רפואיות שביצעו כביכול בחולים, לבין הפעולות כפי שתועדו בתיקים הרפואייים של אותם חולים. כמו כן נערכו תצפיות על פעילות הרופאים (ביו השאר נמצא גינקולוג בכיר שעשה 12 בדיקות גינקולוגיות בשעה, חמש דקות בממוצע לבדיקת כל אשה). כמו כן נעשו סקרים טלפוניים בקרב המטופלות.

חשדם של החוקרים התעורר, בין השאר, לאחר ששמו לב לכך שחלק מהרופאים דיווחו על פעולות רפואיות בהיקף חריג בהשוואה לרופאים אחרים. כך, למשל, נמצא רופא במרפאת נוי שדיווח ב-1999 כי 30 אחוז מקרב כ-1,000 המטופלות אצלו באותה שנה עברו טיפול כירורגי-גינקולוגי. זאת בהשוואה לארבעה אחוזים בממוצע אצל עמיתיו למרפאה. תוספת התשלום לרופא בעבור כל טיפול כזה היא 83 שקלים.

במקרה אחר דיווח אחד הגינקולוגים ש-43% מהנשים שבהן טיפל ב-1999 נזקקו לבדיקת סימנים סרטניים בצוואר הרחם (קולפוסקופיה), בהשוואה לפחות מ-3% אצל עמיתיו. גם כאן תוספת התשלום בעבור כל בדיקה היא 83 שקלים. רופא אחר במחוז תל אביב דיווח כי מבין המטופלות שבדק, 87% נזקקו לבדיקת מיון ראשונית ו-24% מהן נזקקו לאולטרה-סאונד בטני וגינלי - שיעור גבוה בהרבה מזה שדווח על ידי 141 הגינוקולוגים האחרים במחוז שנבדקו. תוספת התשלום בעבור כל פעולה כזאת היא בין 23 ל-41 שקלים.

בספטמבר 2002 דווח ב"הארץ" כי נפתחו הליכים משמעתיים נגד שלושה רופאים: הגינקולוג ד"ר מיכאל שילון, שניהל בפועל את מרפאת קטוביץ, הגינקולוג פרופ' עמוס שפירא שעבד באותה מרפאה, והפרוקטולוג ד"ר יצחק בייר שעבד במרפאת זמנהוף. כדי למנוע בלבול, חשוב להדגיש שהגינקולוג שילון, שאליו מתייחסות התלונות כאן, איננו הגינקולוג הבכיר בעל אותו שם, ד"ר מיכאל שילון מרעננה, העובד במחלקת הנשים והיולדות בבית החולים מאיר בכפר סבא.

מנהל מחוז המרכז באותה עת, אורי רבינוביץ, כתב ללשכה המשפטית בקופה כי "מן הממצאים עולה, כי ככל הנראה מדובר בתופעה רחבת היקף ושיטתית ולא בכשל מקרי". על פי נתוני הקופה, בדצמבר 1999, למשל, דיווח שילון על ביצוע 450 פעולות גינקולוגיות, מתוכן לא היה רישום בתיק הרפואי אצל 258 מהמטופלות. באותו חודש גם דיווח ד"ר שילון על ביצוע 311 פעולות כירורגיות אחרות, אבל גם במקרה זה נמצא כי בתיקים הרפואיים של 258 מטופלות לא היתה עדות לביצוע הפעולות.

-------------------------------
בעניינו של ד"ר בייר היה ניסיון של לחץ פוליטי להגנתו. ח"כ דוד טל, שכיהן כיו"ר הוועדה לעבודה, רווחה ובריאות בכנסת, פעל לטובתו של בייר בהנהלת הקופה; ד"ר בייר ניתח בעבר את טל בבית החולים
------------------------------

גם בעניין הגינקולוג פרופ' עמוס שפירא ציין מנהל המחוז רבינוביץ, כי "ככל הנראה מדובר בתופעה רחבת היקף ושיטתית". במשך הבירור המשמעתי דרשו עורכות הדין שייצגו את שפירא, ארנה לין ודנה דורון, את נוהלי הקופה על דיווחי שכר, אבל בקשתן לא נענתה. ההליכים הסתיימו בהסדר שבמסגרתו הופסקה עבודתו של שפירא במרפאת נוי, והוא שילם לקופה 35 אלף שקלים. בהסדר זה נקבע כי הוא יוכל להתמודד ולהיבחר לכל תפקיד בקופה. פרופ' שפירא, שעובד כרופא בכיר במחלקה הגינקולוגית בבילינסון: "בסופו של דבר הקופה ירדה ממרבית הטענות, והתביעות נגדי ירדו מסכום של כמה מאות אלפי שקלים להחזר של 35 אלף שקל".

רבינוביץ תבע גם לנקוט צעדים משמעתיים נגד ד"ר בייר וכתב ללשכה המשפטית כי "משהוצגו הממצאים בפני בייר הודה הלה במעשים המיוחסים לו והחזיר לקופה כספים שקיבל בגינם". כפי שדווח ב"הארץ", בעניינו של ד"ר בייר היה ניסיון של לחץ פוליטי להגנתו. ח"כ דוד טל, שכיהן כיו"ר הוועדה לעבודה, רווחה ובריאות בכנסת, פעל לטובתו של בייר בהנהלת הקופה ואצל יו"ר ההסתדרות הרפואית ד"ר יורם בלשר (שהוא בעצמו עובד כללית). ד"ר בייר ניתח בעבר את טל בבית החולים, וטל ששם עצמו לשופט וחוקר אמר אז ל"הארץ" כי הוא מכיר את הרופא כ"נקי כפיים ובר לבב. בדקתי את הנושא ולא היה לי ספק שכל דייוחיו תאמו למציאות וכי עשה הכל בתום לב".

עו"ד ערן קייזמן, שייצג את ד"ר בייר, מסר אז כי "כל פעולותיו נעשו בתום לב, הוא לא רשם כל רישום כוזב בתיקי חולים ורישומיו הרפואיים משקפים את המציאות בדיוק כפי שהיתה. 'הודאתו' בקופה ניתנה לאחר שהופעל עליו לחץ בלתי סביר תוך איומים לפגיעה בו ובמעמדו. ד"ר בייר השיב כספים לקופה אך בעקבות בדיקה שערכתי אני משוכנע שהכספים יושבו אליו".

במקרה של ד"ר שילון וד"ר בייר נהגה הקופה תחילה בלוחמנות יוצאת דופן. ב-2002 העבירה ועדת המשמעת של קופת החולים בראשותו של עו"ד לוי את הממצאים בעניינם לעיון היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין. הוועדה ציינה כי "קיימת אפשרות של חשש לעבירה פלילית במקרים אלה כמו קבלת דבר במרמה; קבלת דבר בתחבולה; מרמה והפרת אמונים בתאגיד, ועבירה על חוק זכויות החולה, שמחייב רישום כל הפעולות הרפואיות שנעשו בחולה".

עוד לפני שרובינשטיין סיים את בדיקתו בישרו פרקליטיו של שילון, עוה"ד שמואל צנג ואשרת חנוך, כי: "שילון עובד כבר 14 שנה בקופה, הוא כופר בכל החשדות נגדו, ובטרם נפתחה פרשת ההגנה הופסקו ההליכים המשמעתיים. באי כוח שני הצדדים פועלים במשותף לביטול התלונה שהוגשה ליועץ המשפטי לממשלה".

ואכן, בקיץ 2003 פנתה הנהלת הקופה לפרקליטות המדינה והודיע כי החליטה לסיים את ההליכים המשמעתיים נגד בייר ושילון וכי היא אינה עומדת יותר על התלונה נגדם. במקרה של שילון, הנסיגה היתה תחת איומו של ארגון רופאי הכללית לנקוט צעדים ארגוניים אם הקופה תנקוט צעדים חד צדדיים נגדו. הדיבורים על עבירות פליליות נעלמו ואת מקומם החליפו זמירות אחרות לגמרי. עכשיו הסבירה הקופה כי "גם אם נכשל שילון בתיעוד ראוי של הפעולות ברשומות הרפואיות, אין בכל כל ראיה שלא ביצע אותן". נציגי הקופה הסבירו כי "אין ולא היתה לקופה כל טענה בקשר עם מקצועיותו של ד"ר שילון, וכי התיעוד ברשומות הרפואיות שלו היה בעייתי ולא מסודר גם באותם מקרים בהם אין חולק כי ביצע את הפעולות".

נוכח הקושי הרב "להפריך את טענותיו של שילון כי הממצאים נגדו נסיבתיים בלבד", הוחלט לסגור אפילו את התיק המשמעתי נגדו, ולא רק לוותר על התלונה הפלילית. הסנקציה היחידה שננקטה נגדו היתה "הגלייתו" למרפאה אחרת של הקופה. לגבי ד"ר בייר, נקבע כי ישיב לקופה 68 אלף שקלים שיחשב גם כ"קנס עונשי" והוחלט כי יפרוש לפנסיה מעבודתו בניהול היחידה הפרוקטולוגית בשרון חצי שנה לפני המועד. "הגענו למסקנה כי אין למעשיו את אותו אופי מעין פלילי אשר עשוי היה מלכתחילה להיראות כאילו נגועים הם בו", סיכמו נציגי הקופה. בייר בתגובה ל"הארץ": "הפרשה הסתיימה".

ד"ר מיכאל שילון עובד כיום במרכז לבריאות האישה של כללית בקניון "בתימון" בבת ים. לדבריו "הכל היה עורבא פרח והסתיים בבקשה של אלפי סליחות מצד הקופה ובסגירת התיק אצל היועץ המשפטי לממשלה".

משלימים שעות בחדרה

בתחילת השנה הגיש מבקר הקופה עדי שביט דו"ח ביקורת על ההסדרים הארגוניים והכספיים במחוז שרון-שומרון המשרת כחצי מיליון תושבים. גם כאן מצא המבקר אי סדרים חמורים בדיווחים על תוספות השכר. בחלק מהמקרים הדיווחים המנופחים והפיקטיוויים נעשו בידיעת מנהלים ורופאים בכירים במחוז.

כך, למשל, במכון הרטנגן במרפאת דגני בחדרה דיווחו רופאים וטכנאי רנטגן על חלק מהפעולות כ"עבודה נוספת" אף שבוצעה במסגרת המכסות הרגילות, הפרש של אלפי שקלים בשכר. כך, למשל, דיווח אחד הרופאים כי הוא עשה ביום אחד עשר בדיקות של מערכת העיכול במסגרת ה"עבודה הנוספת", ואף לא בדיקה אחת במסגרת שעות העבודה הרגילות. רופאה אחרת דיווחה כי עשתה ביום אחד 13 בדיקות במסגרת "העבודה הנוספת" אף שכולן בוצעו בשעות העבודה הרגילות. רופא בכיר תוגמל באותו חודש, יולי 2003, לפי דיווחיו על ביצוע 1,028 בדיקות במכוני האולטרה-סאונד של הקופה בחדרה ובנתניה כעבודה נוספת, וזאת בשעות העבודה הרגילות.

גם במכון הלב של הקופה בהרצליה בדקו כמה מרופאיו בחודשיים שבהם נערכה הבדיקה 52 חולים חדשים פחות מהמכסה הנדרשת, אבל תוגמלו כאילו ביצעו "עבודה נוספת" מעבר למכסה. בעקבות זאת כתב ביוני 2004 המנהל הרפואי של המחוז כי הנוהג שכלל "הכנסת שמות פיקטיוויים ליומן ייפסק לאלתר". *


http://www.themarker.co.il/tmc/article.jhtml?ElementId=%2Fibo%2Frepositories%2Fst ories%2Fm1_2000%2Fskira20050922_379.xml&origin=ibo&layer=hp&layer2=&layer3=law