15-09-2005, 10:13
|
|
|
|
חבר מתאריך: 12.11.01
הודעות: 10,760
|
|
פ"ש - כי תצא
בפרשתנו מוזכרת מצוות לא תעשה שלא ללבוש שעטנז,ונביא על כך מעשה:
תלמידו של הגאון הקדוש רבי יהושע ליב דיסקין מבריסק היה רבי דניאל.עני מרוד היה, הוא חי חיי דוחק עם משפחתו בכוך מלא טחב.אך דבר זה לא מנע ממנו ללמוד תורה בשקידה ובהתלהבות יומם ולילה.
תלמידי הגאון מבריסק היו עוקבים ברטט אחר כל תנועה קלה של רבם. . והנה הבחינו לאחרונה, כי תמיד בברכת הלבנה, כאשר מגיע הרב למילים "שלום עליכם", הוא מפנה את מבטו לעבר רבי דניאל, העומד לו מכונס בפינה ומחכה שיחזיר לו "עליכם שלום".
"מדוע זכה רבי דניאל לכך?" תמהו התלמידים,וכאשר שאלו את רבי דניאל בעצמו על כך,לא ידע להשיב.
חקרו ובררו התלמידים אודות התנהגותו של רבי דניאל. והנה לימים נודעה גדלותו. אשתו של רבי דניאל הייתה מנהלת את כל משק הבית בכוחותיה הדלים. בזה ראתה את עולמה. היא קיימה את צואתו של אביה, שבקש שבעלה לא יבטל חלילה שעה אחת מתורה ותפילה בגללה. ואכן, אישה צדקת זו שמרה בקפדנות על צו אביה. . היא מעולם לא בקשה מבעלה שיעזור לה בקניותיה בשוק, היא לא נתנה לו לעשות שום עבודות בית, ואכן רגליו של רבי דניאל לא דרכו ולא נראו בשוקיה של ירושלים, או בפתח חנות כל שהיא. . יומם ולילה עסק בתורה ובתפילה, כשאשתו דואגת לכל.
ביום חמישי אחד, יום השוק, ראו לפתע תושבי ירושלים את רבי דניאל מסתובב לו יחידי באחד משוקי ירושלים ההומים ושק עמוס על שכמו. תמהו העוברים והשבים על הדבר: הייתכן, רבי דניאל בשוק?! . חיש מהר נפוצה השמועה, ושכנות סקרניות התענינו אצל אשתו לפשר הדבר, והיא, הצדקת, סיפרה לשכנות והתנצלה מדוע הרשתה הפעם לבעלה להתרוצץ בשוק ולבטל מתורתו, וכך סיפרה:
"אתמול, ישב לו בעלי כדרכו ולמד. באותה שעה עבר לפני פתח ביתנו רוכל עני המוכר בגדים ישנים משומשים. הלה הכריז על סחורתו. יצאתי החוצה והתחלתי לברור בגדים המתאימים לילדי. והנה בעוד אני בוררת, יצא בעלי החוצה ואמר לי כי עלי לבדוק את הבגדים, האם הם נקיים משעטנז. לא היססתי. ביקשתי מהרוכל שימתין. לקחתי שנים שלושה מעילים מהערמה ועליתי בחיפזון לשכננו רבי שמואל, הידוע כמומחה לברור שעטנז, כדי שיבדקם.
ואכן רבי שמואל בדק ואמר לי כי הבגדים כולם מלאים שעטנז. כמובן שחזרתי מיד ובטלתי את הקניה. . הרוכל אסף את בגדיו והלך לדרכו ובעלי רץ בינתיים לישיבה וחזר בשעה מאוחרת בלילה.
למחרת, נזכר בעלי בעניין ושאלני אודות קנית הבגדים. . סיפרתי לו את המעשה,ולפתע הוא החויר והחל רועד בכל גופו ואמר: ’הייתכן? הרי צריך לברר מיד את כתבתו של הרוכל, מי יודע, אם איזה יהודי לא נכשל בינתיים באיסור חמור של שעטנז’...
בקושי רב עלה בידי לברר אצל השכנים את כתובתו.אי שם בירכתי השוק גר הרוכל, במרתף. . בעלי צרר מייד את כל כספנו,הוא לקח גם הלוואה קטנה ורץ מיד אל הרוכל.כשהגיע למרתפו, הוא חקרו אם יש לו עוד בגדים כאלו. הרוכל השיב לו בחיוב, והצביע על ערמה של בגדים במרתפו. . חיש מהר קנה בעלי שק גדול,חזר לרוכל,קנה ממנו את כל הסחורה והביאה אל ביתנו.בחצר ביתנו הכין מדורה גדולה והטיל בה את כל השק בשמחה עצומה ואמר:"עתה בודאי לא יכשלו יהודי ירושלים באיסור שעטנז".
סיפור זה סיפרה אשתו של רבי דניאל, ואחד מתלמידי הגאון מבריסק, ששמע זאת, סיפר לגאון מבריסק. . סיפור זה, המתאר את מסירות נפשו של יהודי לקיים מצוות שעטנז, הגדיל את חינו בעיני רבו, ותלמידי הרב החלו אף הם להביט על רבי דניאל בהערצה. (613 סיפורי על תרי"ג).
_____________________________________
שמוליק.................................................. ..............העוגות של שמוליק
|